דני דִידְרוֹ (בצרפתית :Denis Diderot ; 5 באוקטובר 1713 –31 ביולי 1784 ) היהסופר ופילוסוף צרפתי , ממבשריעידן הנאורות בצרפת .
דידרו כתב אתהאנציקלופדיה הגדולה - האנציקלופדיה המודרנית הראשונה, יחד עםד'אלמבר ,ז'אן-ז'אק רוסו ווולטייר (שנקראו "האנציקלופדיסטים "). הוא נרדף ונכלא בשל דעותיו, שכללו ביקורת נוקבת על החברה ועל המשטר וקריאה לכונן חברה שאינה כפופה לכנסייה, הפועלת על פי ערכי הרציונליזם , ומנוגדת למסורת הדתית שלצרפת בזמנו. על עצמו העיד כך:
אינני שנון יש בי טוב יותר: פשטות,כנות , חום בנשמה, שכל שקל להציתו, נטייה להתלהבות, אהבה לטוב, לאמיתי, ליפה, נטייה לחייך, להעריך, לכעוס, לאהוד, לבכות.
דידרו נולד בעירלאנגר שבחבל שמפאן (כיוםשמפאן ארדן ), לאב שעסק בייצורסכינים . הוא היה מיועד לכמורה , למד בקולג' הישועי בעיר מולדתו, וב-1729 החל את לימודיו בקולג' הישועי לואי לה גראנד בפריז , שם קיבלתואר שני ב-1732 . במקום לשמש ככומר הפך לשוליה אצלפרקליט פריזאי, היהמורה פרטי למתמטיקה , ועסק במכירת ספרים. הוא המשיך את לימודיו במתמטיקה, בלטינית , ביוונית , באנגלית ובאיטלקית . בשנת1743 נשא לאישה את אנטואנט שאמפיון, קתולית אדוקה. כעבור שלוש שנים הייתה לומאהבת - מאדם דה פואיזייה.
בשנת1746 כתב את חיבורו "הרהורים פילוסופיים", שעלה בלהבות בהוראת הכנסייה. שלוש שנים מאוחר יותר כתב את "איגרת על העיוורים לשימושם של הרואים", שבעטיה ישב בכלא שלושה חודשים. הוא קרא אתמישל דה מונטן ואתפייר בל , ונמשך לכתביהם של חכמיהעת העתיקה , ובעיקר לכתבי הפילוסופיםאפיקורוס ,דמוקריטוס ולוקרטיוס . דידרו ראה את אלוהי התנ"ך כאכזרי, ואתהכנסייה הקתולית כמקור של בערות ורדיפה דתית. הוא קרא אתפרנסיס בייקון , השתכנע בצורך לעסוק במחקר מדעי, והשתתף בהרצאות עלביולוגיה , עלאנטומיה , עלרפואה , עלכימיה ועלפיזיקה , כהכנה לכתיבתהאנציקלופדיה הגדולה .
בשנת1751 יצא לאור הכרך הראשון של האנציקלופדיה הגדולה, שעורר את חמתם של חוגי הכנסייה, שהתייחסו לפילוסופים כאל אויבים. מספר המנויים על האנציקלופדיה, שהיוותה איום על המעמד האריסטוקרטי השליט, גדל מ-2,000 ל-4,000, וב-1759 היא נאסרה לפרסום, אם כי לא חל איסור על המשך עריכתה. ד'אלמבר שהשתתף בעריכה התפטר, ודידרו המשיך לכתוב ולערוך מאמרים של כותבים אחרים כעורך יחיד. בשנת1765 יצא לאור הכרך האחרון, וב-1772 קיבלו המנויים את המהדורה הסופית, שכללה את כל הכרכים.
דני דידרו נפטר בפריז בשנת1784 , ונקבר בכנסיית סן-רוש שבעיר.
"הנזירה ", תרגמה מצרפתית:ניצה בן-ארי . הוצאת ספרות יפה, 2009. "דיאלוגים", מצרפתיתעידו בסוק , עורך מדעיעמוס הופמן ,מאגנס , 2004 "פאראדוקס השחקן", מתורגם,ספרית פועלים "ז'אק הפאטליסט ואדונו", מתורגם מצרפתית:אביטל ענבר ,הוצאת הקיבוץ המאוחד , 1980; הוצאה מחודשת:מנדלי מוכר ספרים ברשת , 2017. "בן-אחיו של ראמו", מתורגם, ספרית פועלים "מכתב על העיוורים: לשימושם של הרואים"(אנ' ) "כתבים אסתטיים - מבחר", מתורגם,מוסד ביאליק "על הנשים וסיפורים קצרים" בשנת1979 נקרא על שמומכתש פגיעה עלהירח .
בשנת1998 גרנט מק'ראקן הכניס מונח"אפקט דידרו" בהקשר לתופעה שחקר דידרו.
דני דידרו Goodreads כתבי דני דידרו בפרויקט בן-יהודה אנציקלופדיה דידרו בגליקה - אתר שלהספרייה הלאומית של צרפת שהם סמיט ,הנזירה, דני דידרו , באתרהארץ , 4 בפברואר 2009מיקי לוי,"הנזירה": סיפור על חושך , באתרnrg , 23 במרץ 2009 דני דידרו , באתראנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית) כתבי דני דידרו בפרויקט גוטנברג (באנגלית) דני דידרו , באתר "Find a Grave "(באנגלית) דני דידרו (1713-1784) , דף שער בספרייה הלאומית רשתות חברתיות מאגרי מידע אנציקלופדיות שירותי הזרמת מדיה בקרת זהויות
