 | |
| לידה | 1483 אנטוורפן,ארצות השפלה ההבסבורגיות  |
|---|---|
| פטירה | 1549 (בגיל 66 בערך) אנטוורפן,ארצות השפלה ההבסבורגיות |
| מדינה | ארצות השפלה הדרומיות |
  | |
דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו,1483–1549 בערך) היה סוחר ומדפיסנוצרי בוונציה, אחד מחשובי המדפיסים של ספרים בעברית בתקופת ראשית הדפוס. בומברג הדפיס כמאתיים ספרי קודש עבריים (אך לא ספרות יפה), רובם מהדורות ראשונות בדפוס, כמו אלו שלתלמוד בבלי,תלמוד ירושלמי ומהדורתמקראות גדולות של התנ"ך.
דניאל בומברג נולד בשנת 1483 בעיראנטוורפן, לאגנס ורנקס וקורנליוס ואן בומברגן, סוחר ואינטלקטואל שפתח סניף של עסקי המשפחה בוונציה, ואף הדפיס שם ספר בלטינית על הישגי הימאות של אנטוורפן. דניאל נשלח לוונציה בגיל צעיר, כנראה ב-1508, לצורך עסקי המשפחה, ובה חי במשך עשרות שנים.
בוונציה פגש יהודימומר בשם פליקס פראטנסיס, שהשפיע עליו הרבה, וב-1515 הוציא לאור בדפוס ותיק בעיר את תרגומו של פראנטסיס לספרתהילים. במקביל כבר עסק כנראה בהכנות לפתיחת בית דפוס משלו, ובשנתה'רע"ו (1516) כבר ראה אור ספר ראשון:מחזור כמנהג בני רומא בשני חלקים.
בטבת ה'רע"ז (דצמבר1516) יצאה הגרסה הראשונה של המפעל למענו פתח את בית הדפוס - מהדורתתורה,חמש מגילות והפטרות עם תרגום ופירוש, שהורחבה אחר כך למהדורת "מקראות גדולות" הראשונה, שנקראה אצלוארבעה ועשרים. בסיוםדברי הימים במהדורה זו כתב בומברגקולופון:
"אמר דניאל בן קרניאל בומבירגי... מנעורי גדלני הטבע כאב לעורר נפשי החסרה והצעירה לאהוב החכמה ואוהביה... וכאשר התבוננתי בקוצר ערכי כי תורת ה' תמימה משיבת נפש לה לבדה משפט הבכורה... הקימותי אצלי אומנים חכמים ויקרים להדפיסה..."
ב-1518 סירב הסנאט של ונציה לחדש את רישיון בית הדפוס שלו, ורק אחרי שהציע לשלם עבור הרישיון 500דוקאטים, הסכימו לחדשו לעשר שנים נוספות. נכונות לשלם סכום כזה מעיד על הצלחת הספרים שהדפיס בשנים אלו.[1]לצורך הגהת הספרים והכנתם לדפוס הוא נעזר ביהודים כמו רביאליהו בחור, אך בעיקר ביהודיםמומרים, בהםיעקב בן חיים אבן אדוניהו. לצורך ההדפסה גם פיתח אותיות דפוס חדשות ובכלל השקיע ממון רב. מלבד עיסוקו בהדפסה, ביתו הפך לבית ועד לחכמים יהודים ונוצרים, כפי שכותב יוסף הכהן כ-30 שנה אחר כך:
"בשנה ההיא התחיל לדפוס דניאל בומבירגי... ותמיד היו הולכים ושבים בביתו אנשים מלומדים כפי האפשר... ודניאל הנ"ל הוא נוצרי נולד מאביו ומאמו, ובכל זקיניו לא היה טפה מזרע היהודים"[2]
מסיום הדברים ניתן ללמוד שכינויו ודבריו של בומברג בשערי הספרים שהדפיס ובסיומם הטעו רבים כבר בזמנו לחשוב אותו ליהודי.
בשנת1538 עזב בומברג את ונציה וחזר לאנטוורפן, והדבר מצוין בפירוש רש"י לתורה שהודפס באותה שנה ב"ונציה בית דניאל". הוא העביר את בית הדפוס לידיו של בנו דוד, אך בית הדפוס נסגר לבסוף בשנת1549 לאחר שלא הצליח להתחרות בבתי דפוס חדשים יותר שקמו בוונציה.[3] באותה שנה מת בומברג באנטוורפן.
כאמור, הספר הראשון שהדפיס בומברג היה מחזור, ומיד אחריו חומש וחמש מגילות עם תרגום ופירוש רש"י, כשאליהם צורפו גם ההפטרות עם פירושרד"ק שנמכרו גם בנפרד.
השנים הראשונות של הדפוס, עד רפ"ה (1525), הן האינטנסיביות ביותר ובהן יצאו המהדורות הראשונות, הגדולות והמפוארות על נייר איכותי. בשנים הבאות, עד רצ"ג (1533), יצאו לאור ספרים קטנים יותר והדפסות חוזרות של ספרי היסוד מהשנים הקודמות. בשנים אלו הדפיס גם ספרים שאחרים הוציאו לאור, כלומר תמורת תשלום וללא השקעה כספית אישית מצידו. בשנים 1534-1542 פסק הדפוס מלפעול, למעט תקופה קצרה בשנים רצ"ז-רצ"ט. הוא המשיך לפעול עד 1548, סמוך למותו של בומברג.
במהלך השנים הודפסו מהדורות חוזרות של חומשים, ספרי תפילה ופירוש רש"י.
בומברג היה בתחרות עם משפחת המדפיסים היהודית הידועהמשפחת שונצינו, שלא הצליחו לקבל רישיון הדפסה בוונציה. חלק מהמהדורות שהוציא בומברג התבססו על עבודתם של בני משפחת שונצינו, למשל בעימוד התלמוד הבבלי. לאור זאת התפתחה עוינות בין המדפיסים - שהתלוננו על העתקות זה מזה ותקפו את איכותם הירודה של מתחריהם. בסופו של דבר עברה המשפחה מאיטליה לקונסטנטינופול בין השאר עקב חוסר יכולתם להתחרות בו.
ישנה חשיבות היסטורית רבה לספרים שנדפסו בבית דפוסו של דניאל בומברג, אשר כאמור רבים מהם הם דפוסים ראשונים. מעת לעת ניתן גם היום לראות את ספריו נמכרים במכירות פומביות במחירים גבוהים, לדוגמה סט שלם של התלמוד הבבלי נמכר בשנת 2015 בבית המכירותסותבי'ס בכ-11 מיליון דולר, וסט מקראות גדולות (רפ"ד-רפ"ו) נמכר בשנת 2008 בכ-170,000 דולר.[4][5]
ככל הנראה כבר עם הקמת הדפוס החלו לעבוד עלעשרים וארבעה, מהדורת "מקראות גדולות" הראשונה, שרבים מהפירושים שבה הודפסו בפעם הראשונה:
עורך המהדורה הראשונה היה פליקס פרטנסיס, והיא הושלמה בדצמבר1517 (טבתרע"ח). היא הודפסה בשתי גרסאות - אחת מיועדת לקהל יהודי והשניה לקהל נוצרי הומניסטי. במהדורה לנוצרים הודפסו גם רישיון ההדפסה משנת1515 והקדשה מאת פרטנסיס לאפיפיורלאו העשירי. מפירוש רד"ק צונזרו קטעים בעלי אופי אנטי נוצרי, אם כי אלו נכללו במהדורה הנפרדת של פירוש רד"ק שיצאה מאוחר יותר.
עקב הביקוש הרב לספרים אלו, כל עותקי מהדורה זו נרכשו במהרה, אך במקום להדפיס מהדורה זו מחדש, בית הדפוס החל בעבודה על מהדורה חדשה של התנ"ך עם מגוון פירושים, מהדורתשער ה' החדש מהשניםרפ"ד-רפ"ו,1524-1525. יוזם המהדורה היהיעקב בן חיים אבן אדוניהו, מגיה ועורך בדפוס בונברג, שביקש לתקן במהדורתו טעויות כתיב ודפוס רבות מהמהדורה הקודמת, ולהעמיד נוסח מדויק על פי המסורה ובתוספת כל הערות המסורה הגדולה והקטנה. נוסחו שימש יסוד לכל מהדורות המקרא הבאות עדהמאה ה-20, ובמידה רבה הדבר נכון גם לבחר הפירושים שצירף למהדורתו.[6] מהדורה זו יצאה בארבעה כרכים שכללו מסורה גדולה וקטנה, תרגומים ארמיים ופירושים:
מהדורה שלישית נדפסה בשנים ה'ש"ז-ה'ש"ח, בשם שער בית ה' הקדמוני. מוזכר שזו מהדורה שנייה עם הוספות.
ערך מורחב –ש"ס ונציהבשנים ר"פ-רפ"ג, 1520-1523 הוציא ברישיון האפיפיור לאו העשירי מהדורה מלאה של התלמוד הבבלי, מהדורה זו ידועה בשם 'ש"ס ונציה'. זו הייתה המהדורה הראשונה שכללה את כל התלמוד, לאחר שחלקים ממנו כבר הודפסו בבית הדפוס שלמשפחת שונצינו. מהדורת בומברג קיבעה (בעקבות מהדורת שונצינו) אתעיצוב העמוד (צורת הדף) המקובל היום, שבו נוסח התלמוד במרכז העמוד, פירושרש"י בצד הפנימי ופירוש התוספות בצד החיצוני.
הקהילה היהודית בוונציה, שבה היו גם יהודים רבים ממגורשי ספרד, התייחסה בחיוב למפעליו של בומברג, ואף קראה לו "ראש המדפיסים". הוא מצדו פעל לתת ליהודים שעבדו אצלו הקלות בחובות שהיו חייבים בהם, כגון בלבוש מיוחד ליהודים.
בומברג נעזר בצוות גדול של חכמים יהודים ומומרים שערכו, הגיהו והוציאו את הספרים לאור, ביניהם יש לציין את:
דניאל בומברג (?1483-1553), דף שער בספרייה הלאומית