 | |||||
| דניאל אוסטר, 1949 | |||||
| לידה | 7 במאי1893 כ"א באיירה'תרנ"ג קניאהינין, סמוך לסטניסלבוב,האימפריה האוסטרו-הונגריתהונגריה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 15 בינואר1963 (בגיל 69) י"ט בטבתה'תשכ"ג ירושלים,ישראל | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה,ירושלים[1] | ||||
| תאריך עלייה | 1914 | ||||
| מדינה | ישראל ישראל | ||||
| השכלה | אוניברסיטת וינה | ||||
| מפלגה | הציונים הכלליים,המפלגה הליברלית | ||||
| בת זוג | ז'וליה אוֹסְטֶר (לבית משפחת מני) | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
דניאל אוֹסְטֶר (7 במאי1893 –15 בינואר1963) היהראש עירייתירושלים, היהודי הראשון שכיהן בתפקיד זה. הוא שימש בתפקיד בסוףתקופת המנדט ולאחרהכרזת העצמאות עד1950. קודם לכן היה סגנו וממלא מקומו של ראש העירייה הערבי,חוסיין אל-ח'אלדי. שימש חברמועצת העם מטעם מפלגתהציונים הכלליים ומחותמימגילת העצמאות. אוסטר היה ראש העיר במשך כארבע שנים, שהתחלקו בין שלוש תקופות כהונה לא רצופות (1937–1938,1944–1945,1948–1951).[2]
דניאל אוסטר נולד לרחל גוטמן ויעקב אוסטר בכפר קְנְיָהינין(אנ') הסמוך לסטניסלבוב שבגליציה (במאה ה-21, באוקראינה - בחלק מהעיר ששינתה בינתיים את שמה ל"איוואנו־פרנקיבסק").[3] הוא סיים לימודימשפטים באוניברסיטת וינה והיה יו"רתנועת נוער ציונית בעיר. בשנת1913 ביקר לראשונה בארץ ישראל. כעבור שנה, באביב1914,עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים.[4] במלחמת העולם הראשונה היהקצין בצבא האוסטרו-הונגרי ושירת בדמשק כאיש קשר ביןארתור רופין לבין ארץ ישראל.[5]
בתום המלחמה היה מזכיר המחלקה המשפטית שלועד הצירים, היה ממניחי היסודות לבית משפט השלום העברי וחיבר את ספר תקנות בתי המשפט העבריים.[6] כעורך דין[7] התמסר לענייניהיישוב היהודי והיה חבר הנהלה בחברות שונות, בין היתר כסגן יו"ר הנהלת חברת "שמשון" לבתי חרושת למלט.נבחר לאספת הנבחרים הראשונה מטעם מפלגתהפועל הצעיר.
היה ממייסדירחביה ושימש יו"ר ועד השכונה. בפברואר 1932 נבחר לוועד הקהילה של ירושלים מטעםהציונים הכלליים.[8] בבחירות לעיריית ירושלים ספטמבר1934 נבחר אוסטר כחבר במועצה. מיד לאחר הבחירות הודיע אוסטר על התפטרותו עקב אי מינויו של ראש עירייה יהודי והימנעותם של חברי הוועד הלאומי לדרוש מינוי ראש עירייה יהודי למרות הרוב היהודי בעיר,[9] אך חזר בו מההתפטרות.[10] בינואר 1935, עם כינוס מועצת העיר החדשה, מונה על ידיהנציב העליון לסגן ראש העיר,[11] למורת רוחם של מפלגתמפא"י שבקשה למנות לתפקיד אתחיים סלומון.[4] היה נציג העירייה בוועידה הבינלאומית לבניין ערים ושימש ממלא מקום ראש העירייה בהזדמנויות שונות. מספטמבר 1937, בעקבות גירושו של ראש העירחוסיין אל-ח'אלדי, יחד עםהוועד הערבי העליון, שימש כממלא מקום ראש העיר ואף קיבל את משכורתו של ראש העיר,[12] ובכך היה היהודי הראשון בתפקיד ראשעיריית ירושלים. לאחר כשנה, מינו הבריטים אתמוסטפא אל-ח'אלדי לראש העיר ואוסטר המשיך לכהן כסגנו.[13]
בשנת1939 השתתף בקונגרס הציוני העולמי הכ"א. באוגוסט 1943 מילא אוסטר את מקומו של ראש העירייה, בעת שהלה היה בחופשה.[14] לאחר מותו של אל-ח'אלידי ב-1944 שימש אוסטר כממלא מקום ראש העירייה. מינויו נתמך על ידי חברי המועצה היהודים, אולם החברים הערבים התנגדו למינוי ראש עיר יהודי ודרשו לשמור על ראשות העירייה ביהדיים ערביות.[15] חברי העירייה הערביים החרימו את ישיבות העירייה, וביוני 1945 הורההנציב העליון על פיזורה ומינוי ועדה קרואה תחתיה.[16] בשנת1946 התמנה אוסטר למועצת המנהלים שלהקרן הקיימת לישראל. באותה שנה, הוענק לו תואר קצין כבוד במסדר האימפריה הבריטית.[17]
ב־29 באפריל מסר ראש מועצת העירייה הממונה לאוסטר את המפתחות לבניין עיריית ירושלים.[18]
אוסטר כיהן כחברמועצת המדינה הזמנית ונמנה בין חותמימגילת העצמאות. עקב המצב הביטחוני נבצר ממנו להגיע אל טקס החתימה עצמו ורק כעבור זמן צירף את חתימתו. לאחר הקמת מדינת ישראל היה לראש העירייה הראשון של ירושלים.[19] בכהונתו זו עסק בשיקום העיר מקרבותמלחמת העצמאות, בהרחבת שטח שיפוט העירייה לשכונותמערב ירושלים ובניית שכונות חדשות, ובקליטתעלייה. בשנת1949 היה ממייסדיהאגודה למען האו"ם בישראל ושימש כיושב ראש הראשון של האגודה, שהוקמה לקדם שיתוף פעולה בין-לאומי, פירוק נשק, סיוע לארצות נחשלות וקידוםזכויות אדם.[20] בבחירות למועצת עיריית ירושלים בדצמבר 1950 זכתההמפלגה הפרוגרסיבית בראשות אוסטר לשני מושבים. ב־10 בינואר 1951 נבחר לראשות העירייהשלמה זלמן שרגאי בראשות קואליצייה שלחזית דתית מאוחדת, מפלגת המרכז,תנועת החרות, פאג"י והרשימה הספרדית. המפלגה הפרוגרסיבית נותרה באופוזיציה, ואוסטר התפטר מהעירייה.[21]
בשנת 1955 היה חבר בוועדת רטנר - ועדת חקירה בראשותיוחנן רטנר שבה השתתף גםיעקב סלומון, שבדקה האם יש לבטל אתהממשל הצבאי על ערביי ישראל והחליטה כי אין מנוס מהמשך הממשל הצבאי.[22] בנובמבר 1960 מונה לנשיא מרכז היהלומים והבורסה ליהלומים שהוקמה בירושלים (בניין מרכז היהלומים עבר לשמש, כעבור מספר שנים, כבניין הטלוויזיה הישראלית).[23]
היה חברהמפלגה הליברלית וחבר אגודת שוחריהאוניברסיטה העברית בירושלים.[24] בספטמבר 1962 מונה לקונסול כבוד שלתאילנד בישראל.[25]
על שמו נקרא "גן דניאל" שהחל משנות ה-90 של המאה ה-20 מהווה חלק מקריית עיריית ירושלים, "כיכר אוסטר", שבגבולשכונת רחביה, בקרבת ביתו ויער בהרי ירושלים.[26]
אוסטר היה נשוי לז'וליה, בתו של השופטמלכיאל מני.[27] הוא היה אביהם של אליהו, שבגיל 15 וחצי נהרג בתאונתאקדח,[28] או ששם קץ לחייו,[29] ושל תמר.[30] ילד קודם שלו נהרג בגיל צעיר בשנת 1925,[31] לאחר שנפל לדוד מים רותחים.[29] נראה כי היה בעל קשר משפחתי רחוק לסופרפול אוסטר.[32]
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט:דניאל אוסטר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:דניאל אוסטר |
דניאל אוסטר, דף שער בספרייה הלאומיתירושלים ראשי עיריית ירושלים | ||
|---|---|---|
האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית | יוסף אל-ח'אלדי (1878–1879) •סלים אל-חוסייני (1882–1897) •פיידי אל-עלמי (1906–1909) •חוסיין אל-חוסייני (1909–1917) | |
המנדט הבריטי המנדט הבריטי | עארף א-דג'אני (1917–1918) •מוסא כאזם אל-חוסייני (1918–1920) •ראע'ב נשאשיבי (1920–1934) •חוסיין אל-ח'אלדי (1934–1937) •דניאל אוסטר (1937–1938) •מוסטפא אל-ח'אלדי (1938–1944) •דניאל אוסטר (1944–1945) •ה. ג. וובסטר (1945–1947; ועדה ממונה) •ריצ'רד מ. גרייבס (1947–1948; ועדה ממונה) | |
ירדן ראשי העיר המזרחית | אנואר אל-ח'טיב (1948–1950) •עארף אל-עארף (1950–1951) •חנא עטאללה (1951–1952) •עומר וואעארי (1952–1955) •ועדה עירונית (1955–1957) •רוחי אל-ח'טיב (1957–1967) | |
| ישראל ראשי העיר המערבית | דניאל אוסטר (1948–1951) •שלמה זלמן שרגאי (1951–1952) •יצחק קריב (1952–1955) •גרשון אגרון (1955–1959) •מרדכי איש-שלום (1959–1965) •טדי קולק (1965–1967) | |
| ישראל ראשי עיריית ירושלים המאוחדת | טדי קולק (1967–1993) •אהוד אולמרט (1993–2003) •אורי לופוליאנסקי (2003–2008) •ניר ברקת (2008–2018) •משה ליאון (2018 ואילך) | |
