| לידה | 5 במאי1954 ב' באיירה'תשי"ד מרוקו הצרפתית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 30 באוקטובר2018 (בגיל 64) כ"א בחשווןה'תשע"ט ישראל | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה,ירושלים | ||||||
| תאריך עלייה | 1963 | ||||||
| מדינה | ישראל | ||||||
| מפלגה | אגודת ישראל,ש"ס | ||||||
| ילדים | ינון אזולאי | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
דוד אזולאי (5 במאי1954,ב' באיירה'תשי"ד –30 באוקטובר2018,כ"א בחשווןה'תשע"ט) היההשר לשירותי דת בממשלת ישראל ה־34 וחבר הכנסת מטעםסיעת ש"ס במשך כ-22 שנה. כיהן גם כסגן שרהפנים תחת השראלי ישי (2001 - 2003) שימש בכנסת ה־15, ובכנסת ה־18 כיושב ראשועדת הפנים והגנת הסביבה (עד2011), ולאחר מכן יושב ראש הוועדה לפניות הציבור. היה גם יושב ראש ועדת משנה לנושא ביטחון פנים.

נולד במקנס למסעוד ופרלה, מצאצאיהחיד"א[1]. בשנת1963, בגיל 9,עלתה משפחתו לישראל והתיישבה ברכסים. כנער התייתם מאביו, ולמד בבית הילדים ציון-בלומנטל[2]. בהמשך למד בישיבה התיכונית הראשון לציון בחיפה, ושירת בצה"ל כחובש קרבי. לאחר שחרורו, למד בסמינר למורים "חזון יחזקאל"[3], ועבד כמורה בעכו בה התגורר, וגם ניהל בית ספר שלהחינוך העצמאי בעיר. עסק בחינוך עד לשנת1993. במקביל, כיהן כחבר מועצת העיר עכו מטעםאגודת ישראל במשך שלוש קדנציות, מ-1978 עד 1993[4]. בין היתר היה ממונה על שירותי הרווחה, וחבר הנהלת רשת המתנ"סים העירונית. היה מקורב לרב העיר הרבשלום לופס[5].
בשנים 1993–1996 כיהן מטעםמשרד הפנים כסגן ראש המועצה, ולאחר מכן כראש המועצה האזוריתנחל עירון (שפורקה לאחר מכן למעלה עירון ובסמ"ה). היה חבר הוועדה הקרואה של המועצה הדתיתקריית-אתא, וחבר המועצה הממונה ביישובחצרות יסף, שהוקם עבור עולים מאתיופיה.
בשנת 1996 נבחר לראשונה לכנסת, ומהכנסת הארבע עשרה כיהן ברציפות כחבר כנסת במשך כ-22 שנים ברציפות עד מותו.
בשנים2000–2001 כיהן כיו"רועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. הרבה לעסוק בזכויותאסירים, נושא שהיה קרוב ללבו, וקיים סיורים רבים בבתי כלא.
בשנים 2001–2003 כיהן כסגן שר הפנים בממשלתו הראשונה שלאריאל שרון. במהלך כהונתו במשרד הפנים מונה על ידי שר הפניםאלי ישי, לעמוד בראש צוות מקצועי שיפעל לבדיקת מעמדם של בני הפלאשמורה -ביתא ישראל ששהו במחנות באתיופיה. בצוות המקצועי היו חברים הרבשלמה משה עמאר, אזאב בית דין בפתח תקווה, שריכז את המחקר ההלכתי, דוד אפרתי לשעבר ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, ואז ראש מועצתהר אדר, הרביוסף הדנה רבה שליהדות אתיופיה, ועורך הדיןחיים קנר, עוזרו של אזולאי, שריכז את פעילות הצוות. בעקבות הוועדה ופסיקת הרבעובדיה יוסף, התקבלה החלטת ממשלה לאפשר כניסתם של שארית יהודי אתיופיה.
לאחרהבחירות לכנסת השמונה עשרה נבחר לכהונה נוספת כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה. ב-2011, הוא פינה את כיסאו לחברו לסיעהאמנון כהן, והתמנה ליושב ראש הוועדה לפניות הציבור.
בבחירות לכנסת ה-19 הוצב במקום השמיני ברשימת ש"ס. לאחר הבחירות היה חבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בוועדה המיוחדת לפניות הציבור, בוועדת הכנסת ובוועדת הכספים.
בבחירות לכנסת העשרים הוצב במקום החמישי ברשימת ש"ס, ועם הרכבת הממשלה החל לכהן כשר לענייני דתות, מחודש מאי 2015. מעט לאחר כניסתו לתפקיד, התבטא בחריפות כנגד הרפורמים ואמר כי אינו יכול להגיד שהם יהודים[6], לאחר שדבריו עוררו סערה, סייג אותם[7]. כשר הממונה התנגד למתווה הכותל.
בכהונתו בכנסת היה אזולאי גם חבר בוועדת הכספים, ובוועדת החוץ והביטחון. חבר בשדולות למען הדיור הציבורי, למען העסקה ישירה, למען השתלבות תעסוקתית שלהמגזר החרדי, למען אנשים עם מוגבלויות, למען חיזוק הפריפריה, ולמען השלטון המקומי. כן היה יו"ר השדולה למניעתהגירה בלתי חוקית לישראל. כן פעל לסבסודמשפחתונים וצהרונים למשפחות מעוטות יכולות, לסיוע שלמשרד הבריאות לילדים נכים, ולסיוע למפוני גוש קטיף.
במהלך כהונתו בכנסת הגיש אזולאי כ-780 הצעות חוק, ויזם מספר חוקים, ובהם:
אזולאי התמודד כ-13 שנה עםמחלת הסרטן. ב-14 במרץ2018, עקב החמרת המחלה שתקפה אותו,התפטר מהכנסת, ואת מקומו בכנסת תפס בנו,ינון אזולאי, שמוקם במקום ה-16 ברשימת ש"ס בבחירות לכנסת העשרים. הוא המשיך לכהן כשר לענייני דת עד 12 באוקטובר, אז החליף אותו השראריה דרעי, עקב החמרת המחלה[9].
ב-30 באוקטובר 2018 נפטר מהמחלה[10]. בהלווייתו השתתפו אלפים בהם השרים אריה דרעי,מירי רגב,זאב אלקין. הספידוהו הרבניםשלום כהן,יצחק יוסף, ושלמה משה עמאר[11]. נקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים[12]. יום לאחר מותו, קיימה הממשלה ישיבת אבל[13], ובנובמבר, שלושה שבועות לאחר מותו, קיימהמליאת הכנסת ישיבת אבל נוספת[14].
דוד אזולאי היה נשוי לפנינה ואב לארבעה, אחד מהם חבר הכנסתינון אזולאי.
ב-2016, לאחר שנות מגורים רבות בעכו, עבר להתגורר בשכונתקריית שמואל שבחיפה.
| השרים לשירותי הדת בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| שרי הדתות (1948–2003) | יהודה לייב מימון •חיים משה שפירא •יעקב משה טולידאנו •זרח ורהפטיג •יצחק רפאל •חיים יוסף צדוק •אהרן אבוחצירא •יוסף בורג •שמעון פרס •זבולון המר •אבנר שאקי •יצחק רבין •שמעון שטרית •בנימין נתניהו •אלי סויסה •יצחק לוי •יצחק כהן •יוסי ביילין •אשר אוחנה •אריאל שרון | |
| השרים לשירותי דת (2008 ואילך): | יצחק כהן •יעקב מרגי •נפתלי בנט •דוד אזולאי •יצחק וקנין •יעקב אביטן •מתן כהנא •נפתלי בנט •מיכאל מלכיאלי | |
| סגני שרי הפנים בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| יושבי ראשועדת הפנים והגנת הסביבה שלהכנסת | ||
|---|---|---|
| יושבי ראש ועדת הפנים (1949–1974): | בנימין מינץ •יוסף ספיר •נחום חת •יעקב ריפתין •מרדכי סורקיס | |
| יושבי ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה (1974–2006): | יוסף תמיר •יורם ארידור •שלמה הלל •שושנה ארבלי-אלמוזלינו •דב שילנסקי •יהושע מצא •סאלח טריף •מיכה גולדמן •דוד אזולאי •משה גפני •יורי שטרן •ראלב מג'אדלה | |
| יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה (מ־2006): | ראלב מג'אדלה •אופיר פינס-פז •דוד אזולאי •אמנון כהן •מירי רגב •דודי אמסלם •יואב קיש •מיקי חיימוביץ' •סעיד אלחרומי •וליד טאהא •יעקב אשר •יצחק קרויזר | |