 | |
| דבורה הכהן | |
| לידה | 7 בנובמבר1937 (בת 88) טבריה,פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| ענף מדעי | היסטוריה וסוציולוגיה |
| השכלה | האוניברסיטה העברית,אוניברסיטת תל אביב. |
| בן או בת זוג | מנחם הכהן (? –29 באוגוסט 2025) |
| ילדים | אביעד הכהן |
| תרומות עיקריות | |
| התפתחות החברה בארץ ישראל ובמדינת ישראל, העליות לארץ | |
  | |
דבורה הכהן (נולדה ב-1 בפברואר1936) היאפרופסור אמריטה במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.תחומי מחקרה הם ארץ ישראל בתקופת המנדט, התפתחות החברה הישראלית והשפעת העלייות לארץ ישראל ולמדינת ישראל, ההתיישבות בארץ, מנהיגות ומנהיגים ומגדר.
הכהן נולדה בטבריה ליהודה-לייב ואסתר-פייגה קלירס, נינת הרבמשה קליערס. כיום מתגוררת בירושלים. בוגרתהמכללה לחינוך - אפרתה בירושלים. למדה ציור ופיסול במכללה לאמנות "בצלאל" בירושלים.
בוגרתתואר ראשון בהיסטוריה כללית וספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. בוגרתתואר שני אותו סיימה בהצטיינות בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. את הדוקטורט קיבלה ב-1984 בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן עבור "העלייה הגדולה וקליטתה בישראל בשנים 1948-1953".
בשנים 1975–1992 הייתה היועצת המדעית שלהטלוויזיה החינוכית להיסטוריה ולימודי יהדות.בין השנים 1986–1989 כיהנה כעמית מחקר במכון בן-גוריון לחקר הציונות ומדינת ישראל בשדה בוקר, ומרצה במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.עבדה כחוקרת באוניברסיטת אוקספורד באנגליה. באוניברסיטת הרווארד, ובהיברו יוניון קולג' בסינסינטי,ארצות הברית. לימדה כפרופסור אורח באוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רזי, ארצות הברית. בשנת 2015 הוענק לה עיטור "יקירת ירושלים".
הייתה נשואה לרבמנחם הכהן עד למותו ב-2025, ואם לשלושה ילדים: עו"ד מירון הכהן, שכיהן עד שנת2019 כרשם האגודות השיתופיות, פרופ'אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי ובית הספר למשפטים "שערי משפט", וד"ר חגית הכהן-וולף, פסיכולוגית ארגונית.
נושא מחקר מרכזי-מדינת ישראל; המאבק על הקמת המדינה, עיצוב דפוסי השלטון, מנהיגות, צמיחתה של החברה הישראלית. מדיניות העלייה והקליטה; מחנות עולים ומעברות, מושבי עולים. סוגיית "כור ההיתוך", מחלוקות ומאבקים בשאלת דת ומדינה, וחינוך.תולדות עם ישראל בעת החדשה; תולדות הציונות, קהילות יהודיות בגולה וקשריהן עם היישוב בארץ ישראל. העליות לארץ ישראל, היסטוריה חברתית ופוליטית של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט. תולדות ההתיישבות- קיבוצים ומושבים.
התחקות אחר אירועים שהיו נקודות מפנה בתקופת היישוב ובמדינת ישראל, בהתפתחות החברתית והפוליטית ובעלי השלכות מרחיקות לכת במישורים שונים. שורשי צמיחתה של החברה הישראלית, הנטועים בעלייה הגדולה שהגיעה ארצה בראשית שנות המדינה, והמשכה בעליות שבאו אחריה במהלך השנים.במחקריה עסקה גם בהכרעות בעלות השלכות רבות משמעות על דרך התפתחותה של מדינת ישראל כגוןחוק השבות,חוק חינוך ממלכתי, ועוד.
הכהן גילתה כי מיתוסים רבים שהיו לנחלת הכלל, הם שגויים. הראתה כי העולים לא באו ביוזמתם ובכוחות עצמם, אלא הביאו אותם ארצה, ואם כך - מי החליט על הבאת המוני עולים בתוך זמן קצר, מי מימן את המבצע הגדול הזה, וכו'.בשאלה המרכזית של מדיניות העלייה, הצביעה הכהן על מחלוקות חריפות בקרב חברי הממשלה וחברי הנהלת הסוכנות ביחס לעלייה, בניגוד למוצג בפרהסיה.
בשנת 2021 קיבלה הכהן שני פרסים יוקרתיים של The Jewish Book Council על ספרה "To repair a broken world - the life of Henrietta Szold" בהוצאת אוניברסיטת הרווארד: פרס ספר השנה ופרס הביוגרפיה של השנה.
בשנת 2011 קיבלה הכהן אתפרס יצחק בן צבי לחקר תולדות א"י על ספרה "ילדי הזמן", וב-2012 זכתה בפרס בן-גוריון לשנת תשע"ג על מחקריה בנושא העליות למדינת ישראל.
הכהן חשפה דיונים שנשמרו בסודיות בממשלה ובהנהלת הסוכנות, ובהם מתגלות המחלוקות על העלייה ההמונית. דילמות מורכבות אירעו במהלכה, כמו אלה שהתעוררו כאשר נפתחו במפתיע שעריהן של מדינות שמנעו קודם לכן יציאת יהודים מגבולותיהם, כמו בארצות שהיו כפופות לברית המועצות, או בארצות האסלאם. אלה חייבו הכרעות קשות כמו - האם להעדיף עלייה מפולין או מתימן, מרומניה או מעיראק, הספר מציג את ההחלטות הבלתי צפויות שהתקבלו.
הכהן הציגה את המאבקים הפוליטיים סביב העולים לאורך הדרך, והתמזגו בוויכוחים על עיצוב צביונה החברתי –תרבותי של המדינה. כמו רעיון 'כור ההיתוך', או המאבקים על חינוך ילדי העולים וההתנהלות במחנות העולים ובמעברות. מחלוקות שגרמו למשברים ממשלתיים בשנות המדינה הראשונות.
במחקר עלתוכנית המיליון, תוכניתו שלדוד בן-גוריון לעלייה המונית בשנים 1942–1945, (1994), מתואר כי נחישותו של בן-גוריון להבאת עלייה המונית בראשית הקמת המדינה, נבעה מהתוכנית שגיבש חמש שנים קודם לכן, בעיצומה שלהשואה. במחקר זה מתברר במפתיע כי באותן שנים גובש גם הרעיון של דרישת פיצויים מגרמניה עבור רכושם של הנספים בשואה.[1]
אחת השאלות הקרדינליות בשנות המדינה הראשונות הייתה דרך קליטתם של המוני העולים, שמשמעותה לא רק הכנת דיור ותעסוקה, אלא שיקולים כלכליים, ביטחוניים וערכיים. במחקר על התיישבות העולים בנגב בעשור הראשון למדינה, בספר 'הגרעין והריחיים' (1998), מציגה הכהן מהלך שנראה אבסורדי באותם ימים של מחסור חמור באמצעי תחבורה: הקמת יישובים חקלאים של עולים בנגב, אזור שחון, שומם ברובו ומרוחק ממרכז הארץ. יתר על כן, באותו מהלך ביקשו להפוך את העולים יוצאי תימן,כורדיסטן,הונגריה ואחרים, לא רק לעובדי אדמה, אלא גם לבני דמותם של אנשינהלל וכפר ויתקין.
בספר העוקב אחר התפתחות מושבי העולים בנגב, מתוארים הקשיים בראשית דרכם, והתערותם של המתיישבים החדשים במקום חרף המכשולים הרבים. יתירה מזו, נוצר קשר הדוק בין העולים לוותיקים, וכך הומרצה צמיחתה של הנהגה מקומית, נציגות אותנטית של העולים, שהצליחה לתפוס מעמד במנהיגותתנועת המושבים לצדם של הוותיקים, ובהמשך צברה כוח פוליטי והיוותה החלוץ בהשתלבות העולים בהנהגה הישראלית בשלטון המקומי והלאומי.[2] התפתחות שונה לחלוטין מזו שבעיירות הפיתוח בעשור הראשון.
חנוך חיים הכהן חנוך חיים הכהן | ||||||||||||||||||||||||||||||
צבי הכהן צבי הכהן | ||||||||||||||||||||||||||||||
אמרמה אמרמה | ||||||||||||||||||||||||||||||
בטחה הר שפי בטחה הר שפי | ||||||||||||||||||||||||||||||
מרים מרים | שרה שרה | |||||||||||||||||||||||||||||
דבורה הכהן, דף שער בספרייה הלאומית