.JPG) | |||||||
| מדינה | ישראל ישראל | ||||||
| מחוז | הצפון | ||||||
| מועצה אזורית | עמק המעיינות | ||||||
| גובה ממוצע[1] | -198מטר | ||||||
| תאריך ייסוד | 1939 | ||||||
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||
| סוג יישוב | קיבוץ | ||||||
| מוצא המייסדים | גרמניה | ||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף2023[1] | |||||||
| -אוכלוסייה | 449 תושבים | ||||||
| - מתוכם,תושבי ישראל | 430 תושבי ישראל | ||||||
| |||||||
(למפת עמק בית שאן מוגדלת)   גשר (למפת עמק בית שאן רגילה) גשר (למפת ישראל רגילה)  באדום - גשר בירוק - מיקום בניין המועצה | |||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] | 7 מתוך 10 | ||||||
| http://www.gesher.org.il | |||||||
גֶּשֶׁר הואקיבוץ השייך לתנועה הקיבוצית (תק"ם). מיקומו בעמק הירדן, מדרום לכנרת כ-10 ק"מ דרומית לצומת צמח, ובסמוך לכביש 90. הקיבוץ נקרא על שמם של גשריהירדן הקרובים אליו, בהם "גשר הפגישה" (ג'יסר אל מג'מע) העתיק וגשר הרכבת החיג'אזית.
הגרעין הראשון של אנשי קיבוץ גשר, שכונה קבוצת הבשקירים, התיישבו בשנת 1921 במנחמיה על פי הסכם עםיק"א שנתנה להם שטח של כמה מאות דונם לעיבוד. הם השקיעו את מרצם בעיקר בתבואות וברפת[3]. בשנת תרפ"ג עברו חברי הקיבוץ לשטח ליד הכפר ג'שר אל מג'מע ובהמשך עברו להתגורר בתוך הכפר עצמו, יחד עם כ-40 ערבים. עד אוגוסט 1924 התחלפו כל חברי הקיבוץ ולא נותר במקום אף אחד ממייסדי הקבוצה. המתיישבים החדשים היו אנשי קבוצת "אחדות" שלהקיבוץ המאוחד, שמנתה 15 גברים ו-8 נשים. הם גדלו תבואה וירקות וכן החזיקו רפת של 20 ראש ולול של כ-500 עופות[4]. חלק מחברי הקבוצה עבדו במפעל החשמל בנהריים, דבר שאפשר את קיום הקבוצה[5]. לאחר עיכוב של שנים דווח באוגוסט 1930 שפיק"א הקצתה תקציב לבניית נקודת קבע לקבוצה[6]. בתחילת 1932 הגיע מספר החברים המבוגרים ל-130[3]. אנשי הקבוצה עברו לקראת סוף שנות ה-30 לאשדות יעקב, ובמקומם הגיעו למקום ב־1939 אנשיי גרעין שלהנוער העובד וגרעין של עליית נוער מגרמניה[7].
במקור הוקם הקיבוץ סמוך לגשרי הירדן, במקום בו שכןחאן ממלוכי עתיק, על הגבול הנוכחי עם ממלכתירדן. החברים הראשונים גרו בתוך מבנה החאן ההרוס - ביום ישנים בצל, עם רדת הערב יוצאים לעבוד - ומאבניו הם בנו אתחדר האוכל, המבנה היחיד ששרד מהקיבוץ המקורי. לאחרמלחמת העצמאות עבר הקיבוץ לנקודה מערבית יותר, בקרבת המקום הישן.
בחודשיםאפריל ומאי1948, (27-30 באפריל ו-15–22 במאי)הותקף המשק ומצודת המשטרה הבריטית[8] על ידירגלים,ארטילריה ושריון שלהלגיון הירדני והצבא העיראקי. בעוד הלגיון הסתפק באש מנגד, מעברו המזרחי של נהר הירדן, העיראקים חצו את הירדן מערבה והשתלטו על "גבעת גמל". כתוצאה מן העמידה האיתנה של מגיני הקיבוץ כשלו התוקפים מלחדור למשק ולמצודה, ומלפרוץ מערבה לעמק יזרעאל, ונסוגו לעמדות המוצא שלהם מזרחה לנהר. בסיום המלחמה הוחלט להעביר את הקיבוץ למיקומו הנוכחי, ליד "גבעת גמל" הרחוקה מעט יותר מהגבול, גבוהה יותר טופוגרפית, מאות מטרים מצפון מערב לנקודת ההתיישבות הראשונה.
במלחמת ההתשה בין השנים1967 עד1970, הותקף הקיבוץ בירי מרגמות, ירי מנשק קל וחדירות מחבלים.
אחריהסכם השלום עם ירדן, הקים הקיבוץ במקום ההתיישבות המקורי, אתחצר גשר הישנה, אתר המתאר את תולדות הקיבוץ במלחמת העצמאות ואת סיפורה של תחנת הכוח בנהריים, שהוקמה על ידיפנחס רוטנברג. האזור הוכרז כאתר לשימור שלהמועצה לשימור אתרים[9].
בסמוך לקיבוץ נמצא האתר הארכאולוגיגשר, הכולל ממצאים מהתקופה הנאוליתית ומתקופת הברונזה התיכונה. כקילומטר וחצי מצפון מערב לקיבוץ, בשיפולירמת סירין, נמצאתחורבת אדמות, בה אותרו שרידיבית כנסת מתקופת התלמוד.
אתר האינטרנט הרשמי של גשר
מעוז חיים וגשר מופגזים על ידי הירדנים,יומני כרמל, פברואר 1968(התחלה 1:42)
גשר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
| ||||||||||||||||||
