ערך זה עוסק ברקטה ארטילרית סובייטית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראוגראד (פירושונים). | |
| משגר גראד | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | רקטה ארטילרית קלה |
| מדינת מקור | ברית המועצות ברית המועצות |
| שנת ייצור | 1963 |
| תקופת השימוש | 1963–הווה (כ־62 שנים) |
| מערכה מרכזית | מלחמת צ'צ'ניה השנייה מלחמת צ'צ'ניה הראשונה המלחמה בדרום אוסטיה מלחמת אפגניסטן מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן מבצע צוק איתן מבצע שומר החומות הפלישה הרוסית לאוקראינה מלחמת חרבות ברזל |
| מידע טכני | |
| אורך | 7.35 מטרים |
| רוחב | 2.40 מטרים |
| גובה | 5.09 מטרים |
| משקל | 13.71 טון (משקל המשגר) |
| מהירות | 100 קמ"ש בכביש, 45 קמ"ש בשטח |
| טווח פעולה | 405 ק"מ |
| מנוע | ZIL 375, בעל 380 כ"ס, מקורר מים, V-8בנזין |
| צוות | 4 |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי | משגר רקטות רב-קני |
| קליבר | 122 מ"מ |
| אורך קנה | 4.0 מטרים |
| סוגי תחמיש | 122 mm HE rocket,M-21OF |
| קצב אש | 50 רקטות ב-20 שניות, רקטה בודדת 0.5 שניות |
| מהירות לוע | 690מטר לשנייה |
| טווח מקסימלי | 40 ק"מ |
  | |
גראד היארקטהארטילרית סובייטית.בעלתקליבר 122 מ"מ לטווח קצר-בינוני. היא פותחה כחלק ממערכתBM-21 Grad (רוסית:БМ-21 "Град", רכב קרבי, Боевая Машина, שהוא בעצםמשגר רקטות רב-קני על גביתובה אופנית) ו-9K51 Grad (הרקטה עצמה). הגראד פותחה בתחילתשנות ה-60 של המאה ה-20 בידיברית המועצות ובימינו היא אחת מהרקטות הארטילריות הנפוצות בעולם והוכיחה את עצמה ככלי נשק יעיל בעימותים רבים. הגראד נמצאת בשימוש גם בידיחזבאללה בלבנון,פת"ח,חמאס וארגוניהטרור הפלסטיניים ברצועת עזה.
פירוש המילה הרוסית "גראד" הואברד.
בתקשורת הישראלית לעיתים קרובות מתואר הגראד כ"קטיושה", בעיקר כאשר מדובר בירי רקטות של ארגוני הטרור מלבנון לשטח ישראל. זוהי טעות, מכיוון שקטיושה היא שם שלמשגר רקטי רוסי שיצא מהשימוש.
ה"גראד", או מערכת ה-BM-21 הכוללת משגר רב-קני 122מ"מ, היא מערכת הכוללת משגר רב-קני ורקטות תואמות.
הגראד נכנסה לשירות בשורותהצבא האדום בשנת1963 והחליפה את משגרי ה-BM-14 בקוטר 140 מ"מ המיושנים. היא מורכבת מתובתמשאית Ural-375D עם הנעה אופנית 6-על-6, עליה הותקן משגר ובו מערך של 40 צינורות שיגור, מסודרים במלבן בן ארבע שורות. הרכב מונע בידימנוע בנזיןV-8 שהפיק 180 כוחות סוס, ויכול להגיע למהירות כביש מרבית של 75קמ"ש. ב-1976 הוחלפה התובה במשאית Ural-4320 החדשה יותר. בדגם הצ'כוסלובקיRM-70 המשגר מורכב על משאיותטטרה 813 בעלת הנעה אופנית 8-על-8. המשאית גם נושאת מחסנית נוספת של 40 רקטות המקטינה את זמן הטעינה.
צוות של חמישה חיילים יכול לפרוש את המערכת ולהכינה לירי בשלוש דקות. לפני הירי, שתי חצובות מונמכות על מנת לתמוך את הרכב ומשגר הרקטות מופנה לכיוון אחר מזה של הקבינה הלא ממוגנת. הצוות יכול לבחור האם לשגר את הרקטות בהפעלה דרך הקבינה או במתקן הפעלה בשלט רחוק המקושר באמצעות כבל של עד 64 מטרים. ניתן לשגר את כל 40 הרקטות במטח קצר שאורכו 20 שניות בלבד, אך ניתן לשגרן גם רקטה אחר רקטה בהפרשי זמנים זה מזה. הכוונת היאטלסקופ פנורמי מדגם PG-1M. ניתן לקפל את ה"גראד" ולהכינו לתזוזה תוך שתי דקות, זו תכונה שימושית כאשר יש להתחמק מאש נגד סוללות. הטעינה נעשית באופן ידני ואורכת כ-10 דקות. בדגם הצ'כוסלובקי ניתן לנסוע כשהמשגר טעון.
רקטות ה"גראד" ניתנות לירי גם ממשגרים מאולתרים. אורכן הוא 4.8 מטר וקוטרן 122מ"מ. בעת הירי, הרקטה מקבלת תנועה סיבובית עקב הסלילים שבצינור השיגור התקני. תנועת סיבוב זו, יחד עם סנפירי הייצוב שלה, עוזרים לשמור אותה במסלולה. את הרקטה ניתן לחמש במגווןראשי חץ: נפיץ נגד אדם, כימי ועוד. ראשי הקרב שוקלים כ-40 ק"ג, המשקל המדויק תלוי בסוג ראש הקרב. טווח הרקטות מגיע עד ל-40 ק"מ. קיימות גם רקטות לטווח קצר עם טווח ירי של 1.5–15 ק"מ.
הדיוק היחסי של המערכת וכמות הרקטות שכלי הרכב מסוגל לשגר במהירות על מטרת אויב הופכות אותו למערכת נשק יעילה ביותר, בייחוד בטווחים קצרים ובינוניים.גדוד אחד של 18 משגרים יכול לשגר מטח של 720 רקטות, דבר הגורם הלם פסיכולוגי לאויב, בנוסף לנזק העצום כאשר הרקטות פוגעות. חסרונן העיקרי הוא דיוק סטטיסטי, כלומר: אי אפשר לכוון רקטה אחת במדויק אל יעדה אלא רק מטחים שנוחתים באזור המטרה. אי לכך, צבא הרוצה להימנע מפגיעה באזרחים בלוחמה בשטח בנוי לא יוכל להשתמש ברקטות אלו. בנוסף, ירי של רקטות בודדות במרווחי זמן ארוכים מאבד מיעילותה של המערכת.
לגראד קיימים גם משגרים חד-קניים ניידים, הן תקניים והן מאולתרים. משגרים אלה קטנים יותר וניידים יותר ולכן קשה יותר לאתר אותם ולפגוע בהם. על כן, המשגרים החד-קניים מועדפים עלארגוני הטרור השונים המשתמשים ברקטות הגראד.לגראד, מעצם הגדרתו כרקטה, יש מנוע אחורי המייצר כוח נוסף ועיקרי לאחר ההאצה הראשונית שמקנה לו המשגר. כמו כן אין לרקטה הנחיה מדויקת (בניגוד לטילים).
הגראד היא מערכת הרקטות הארטילרית הנפוצה ביותר בעולם, ונמצאת בשימושן של יותר מ-50 מדינות. היא יוצרה בשנים האחרונות ברוסיה,רומניה,קוריאה הצפונית,מצרים,סין וצ'כיה.
הגראד נמצאת בשימוש גם בידיחזבאללה בלבנון,חמאס,פת"ח וארגוניטרור פלסטיניים נוספים שפועלים ברצועת עזה. הרקטות הנורות אל עבר ישראל חמושות בדרך כלל בראש קרבי "נגד אדם" (נ"א) הכוללרסס (בצורת אלפי גולות מתכת) במטרה לגרום למספר נפגעים מקסימלי ולהגביר את הנזק בקרב בני אדם הנמצאים באזור הפיצוץ של הרקטה.לעיתים ארגון החמאס משגר לעבר יישובים ישראלים רקטת גראד ללא הכדוריות (הגולות) ובכך מקטין את משקל הרקטה ומאריך את הטווח.ב-28 במרץ2006 נורתה רקטת גראד 122 מ"מ (כנראה מדגם 9M28F או 9M22U או M21-OF-S), שכונתה בתקשורת הישראלית "קטיושה", מרצועת עזה אל עבראשקלון. במסגרתמלחמת לבנון השנייה (2006) נורו על ידי חזבאללה למעלה מ-3,000 רקטות גראד לעבר יישובי צפוןישראל (תוארו בתקשורת בטעות כ"קטיושות"). במהלךמבצע עופרת יצוקה ולאחריו נורו על ידי החמאס רקטות גראד על יישובי דרום ישראל, בהםאשדוד,באר שבע,קריית גת, אשקלון,אופקים ונתיבות.
באפריל2011 יורטו בהצלחה מספר רקטות גראד שנורו לעבראשקלון ובאר שבע. יירוטים אלה היו היירוטים המבצעים הראשוניים של רקטות לטווח בינוני בידי מערכת "כיפת ברזל" להגנה נגד טילים, פרי פיתוח ישראלי של החברותרפאל - מערכות לחימה מתקדמות,אלתא מערכות ואמפרסט מערכות. ירי הרקטות נמשך בעצימות משתנה במהלך כל השנים מאז, גם לאזורים רחוקים יותר בישראל, אך רוב השיגורים שהיו עשויים לפגוע במטרות ישראליות יורטו על ידי כיפת ברזל.
במסגרת הסכסוך באוקראינה, ב-2014–2015, נורו מספר גדול של מטחי "גראד". בין השאר, ב-24 בינואר 2015 נורו לפחות שלושה מטחי גראד לעבר העיר מריופול. כתוצאה ממטחים אלו מתו 30 איש ונפצעו כ-120, מבנים רבים נפגעו ומכוניות עלו באש. תחקיר של האירוע פורסם הן על ידי הרשויות האוקראיניות[1] והן על ידי הארגון לאבטחה ושיתוף פעולה באירופה (OSCE)[2]. זו אחת הפעמים הבודדות שבהן בוצע ירי מסיבי של גראדים לעבר שטח אזרחי מיושב בצפיפות, מחוץ לזירה הישראלית.
שימוש רב ברקטות גראד התבצע גם בפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר–מרץ2022 על ידי שני הצדדים הלוחמים.
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון:גראד |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:גראד |
| רק"ממדינות הגוש הסובייטי לאחרמלחמת העולם השנייה | ||
|---|---|---|
| טנקים | T-84 Oplot-M •T-90 •T-84 •T-80 •T-72 •IT-1 •T-64 •T-62 •PT-76 •T-55 •T-10 •ארמטה T-14 | |
| נגמ"שים | BTR-152 •BTR-94 •BPM-97 •BTR-90 •BTR-80 •BTR-70 •BTR-60 •BTR-40 •BTR-4 •BTR-3 •BTR-D •BTR-50 •MT-LB | |
| נגמ"שי לחימה | BMPT •BTR-T •BMD-3 •BMD-2 •BMD-1 •BMP-3 •BMP-2 •BMP-1 • T-15 ארמטה | |
| תותחים מתנייעים | 2S1 גווזדיקה • SO-152 • 2S4 טולפן • 2S5 גיאטסינט-S • 2S7 פיון • 2S9 נונה • 2S19 MSTA • 2S23 נונה-SVK • 2S25 Sprut-SD • 2S31 וונה • ASU-57 • ASU-85 • A-222 ברג | |
| ארטילריה רקטית | BM-14 • BM-21 גראד • BM-24 • BM-25 • BM-27 אוראגן • TOS-1 • BM-30 סמרץ' | |
| טילי קרקע-קרקע | 2K6 לונה •9K52 לונה-M • OTR-21 טוצ'קה •OTR-23 אוקה •9K720 איסקנדר •K-300P בסטיון-P | |
| רק"ם נ"מ | SA-22 •SA-19 •ZSU-23-4 •ZSU-57-2 •BTR-152A\D\E •BTR-40A | |
| מערכות קרקע-אוויר | SA-4 • SA-6 • SA-8 • SA-9 • SA-10 • SA-11 • SA-12 • SA-13 • SA-15 • SA-17 • SA-19 • SA-20 • SA-21 • SA-22 | |
