 | |
| שליט בשיחת טלפון עם הוריו לאחר ששב לישראל ב-18 באוקטובר2011 | |
| לידה | 28 באוגוסט1986 (בן 39) ישראל  נהריה,ישראל |
|---|---|
| מדינה | ישראלישראל |
| השכלה | אוניברסיטת רייכמן |
| השתייכות |  צבא הגנה לישראל |
| תקופת פעילות | יולי2005 – 18 באפריל2012 (כ־6 שנים ו־9 חודשים) |
| דרגה |  רב-סמל |
| פרסים והוקרה |
|
גלעד שליט (נולד ב־28 באוגוסט1986) הואישראלי שנחטף בהיותוחיילצה"ל בשירות סדיר, באזורכרם שלום ב־25 ביוני2006 על ידימחבליםפלסטינים, שהשתייכו לארגוני הטרורחמאס,ועדות ההתנגדות העממית וצבא האסלאם. שליט הוחזק בשבי ברצועת עזה במשך כחמש שנים וארבעה חודשים (1,941 ימים). במסגרתעסקה בין ישראל לחמאס הוא שוחרר והושב לישראל ב-18 באוקטובר2011.
גלעד שליט נולד בנהריה, בן לנועם (1954–2022) ואביבה. אביו התגייס ב־1972 לחטיבת הצנחנים ולחם במלחמת יום הכיפורים בסיני[1]. יואל, אחיו של גלעד, נקרא על שמו שליואל, אחיו התאום של אביו, שנפל בשבי ונהרג במלחמת יום הכיפורים כששירת כאיש חוליה טכנית בחטיבה 188.
בהיותו תינוק עברה משפחתו של גלעד להתגורר במצפה הילה שבגליל המערבי. היישוב קרוב לאזור התעשייהתפן, שם עבד אביו כמהנדס במפעל "ישקר". אימו עובדת כמזכירה במרכז לימודי שדה שלהחברה להגנת הטבע במעלות. גלעד למד בבית הספר היסודי "מעלה הגליל" במושבמעונה ובחטיבת הביניים "אמירים" בכפר ורדים. את לימודיהתיכון עשה ב"מנור-כברי", ושם סיים בהצטיינות את לימודיו במגמת מדעים.
שליט הוא בעלאזרחות ישראלית וצרפתית דרך סבתו, שעלתה ארצה מצרפת זמן קצר לאחרקום המדינה.
ביולי2005 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון, בגדוד 71 שלחטיבה 188 בתפקיד תותחן. הוא קיבל דרגת רב"ט, ובמהלך השבי הועלה עד לדרגת רב-סמל[2].
קודם לאירוע החטיפה הצטברו ידיעותמודיעין על כוונה כללית של ארגוני טרור מרצועת עזה לבצע פיגוע באזורכרם שלום, שכלל אפשרות לפעולתחטיפה ואפשרות לפעולה באמצעותמנהרה שפתחה יהיה בשטח ישראל. כ-30 שעות קודם לאירוע נעצרו בידי כוח שלסיירת מטכ"ל שני פעיליחמאס מרפיח, שידעו פרטים מדויקים על הפעולה המתוכננת, אך המידע הוצא מהם מאוחר מדי[3]. בעקבות ההתרעה הורה מפקדהחטיבה הדרומית באוגדת עזה אל"םאבי פלד הצבתמארבים של לוחמייהל"ם, נוסף לטנקים שהוצבו באזור סמוך לגדר הרצועה, בעמדות הגנה מפני חדירת מחבלים. אחד המארבים הללו מוקם כ־200 מטר מהטנק שבו שהה שליט, אך צוות המארב עזב את המקום כחצי שעה קודם להתקפת המחבלים[4].
בבוקר יום ראשון,25 ביוני2006, סמוך לשעה 5 בבוקר (שעת הדמדומים קודם לזריחת השמש), החלה הפגזה שלפצצות מרגמה בגזרתמעבר כרם שלום. מעט קודם להפגזה חדרה חוליה שמנתה שבעה מחבלים מרצועת עזה לשטח ישראל דרךמנהרה שפתח היציאה שלה היה כ-100 מטרים מהגבול בתוך השטח הישראלי, סמוך למעבר כרם שלום. לאחר החדירה ובחסות ההפגזה התפצלה החוליה לשלוש חוליות משנה: חוליה אחת תקפהנגמ"ש ריק שהוצב להטעיה, חוליה שנייה תקפה עמדתתצפית שלגדוד הסיור המדברי ופצעה שלושה חיילים (שניים מהמחבלים נהרגו במהלך חילופי אש אלה), וחוליה שלישית תקפה טנקמרכבה סימן 3, שהוצב לשמירה ולתצפית על יד גדר המערכת. ההתקפה בוצעה מכיוון עורף הטנק, ובמהלכה נורתהרקטה נגד טנקים על הטנק.
התקיפה התרחשה בעת "כוננות עם שחר", שבה כל צוות הטנק צריך להיות ער. בפועל רק אחד החיילים היה ער; שליט ושני האחרים ישנו. אף על פי שהרקטה לא גרמה נזק ממשי לטנק וכל מערכותיו המשיכו לפעול, מפקד הטנק, סגןחנן ברק, הורה לצאת מהטנק. איתו יצא הנהג סמ"רפבל סלוצקר, ששהה בתחילת האירוע בתא הטען שבצריח הטנק. השניים נורו ונהרגו בידי המחבלים. שליט נכנס ככל הנראה להלם ולכן לא הפעיל מתוך הטנק את המקלע שלו, הניתן להפעלה מבטן הטנק. אחד המחבלים עלה על הטנק וזרק פנימה שניים או שלושהרימוני רסס. האפוד של שליט, שהיה תלוי על כיסאו, והשכפ"ץ שהיה עליו ספגו את רוב הרסיסים, ושליט עצמו נפגע קל במרפק ובישבן. בשל העשן שיצרו הרימונים הוא החליט לצאת מן הטנק. שליט לא לקח את נשקו. כשיצא הוא ראה מחבל מטפס על הטנק ולמעשה הסגיר את עצמו לידיו. שני המחבלים, שככל הנראה לא התכוונו לחטוף חייל מלכתחילה, רצו עם שליט לכיוון הגדר, פרצו אותה באמצעות מטען חומר נפץ בשעה 05:21, וזחלו איתו מתחתיה. הטען מצוות הטנק, רועי אמיתי, נשאר פצוע בתא הנהג בתוך גוף הטנק[4].
תוך כדי הפעולה הותקפו עמדות תצפית לא מאוישות של צה"ל בירי רקטותRPG, מה שגרם להשבתתן והקשה על הבנה של זירת הקרב. לבלבול תרם גם דיווח מוטעה של קצין שהגיע לטנק זמן קצר לאחר שנפגע ולא שם לב להיעדרו של החייל הרביעי. רק כעבור שעה מהחטיפה זוהתה היעדרותו של החייל הרביעי והוכרזנוהל חניבעל.
דובר של "ועדות ההתנגדות העממית" טען כי ההתקפה בכרם שלום תוכננה כמעט חודשיים. הארגון, יחד עםגדודי עז א-דין אל-קסאם (הזרוע הצבאית של ארגוןחמאס) וצבא האסלאם פרסמו הודעה ב-26 ביוני 2006 (יממה לאחר חטיפתו של שליט), שהציעה מידע על אודותיו – אם תסכים ישראל לשחרר את כל האסירות הפלסטיניות ואת כל האסירים הקטינים. בכך קיבלו הארגונים לראשונה אחריות לחטיפה[5].
בעקבות החטיפה הטיל הרמטכ"לדן חלוץ על אלוף (מילואים)גיורא איילנד לערוך תחקיר. צוותו של איילנד קבע שהיה כישלון מבצעי, אך הפעולות שננקטו לפני האירוע היו סבירות, ושאין לנקוט צעדים כלשהם נגד שרשרת הפיקוד. הרמטכ"ל קיבל את ההמלצות והסתפק בהערות אישיות למפקדים ספציפיים[6].
לשליט לא ניתנה הזכות לביקור של נציגיהצלב האדום, כנדרש על פיהמשפט הבין-לאומי[7]. בזמן חטיפתו נשברו או נלקחו ממנו משקפיו, ובמשך השנים שבהן הוחזק לא סיפק לו חמאס משקפי ראייה, אף על פי שזוג משקפיים הועבר בזמנו מהוריו למצרים והובטח שיימסר לו.
לאחר פרסום סרטון שבו נראה שליט ב־2007, הצהיר ה"אחראי לשליט" מטעם החמאס כי הוא עדיין פצוע, וכי התנאים הסניטריים במקום המבודד שבו הוא מוחזק אינם מתאימים לטיפול בפצועים. הוא הוסיף ששליט זקוק לטיפול רפואי טוב יותר[8].
גורם פלסטיני אחר טען כי: "שליט נמצא בסוג של גן עדן"; "דת האסלאם מחייבת לדאוג לשבויים טוב יותר משאנחנו דואגים לאנשינו"; "שליט לא נמצא כל הזמן בחדר סגור, כי זה לא בריא. הוא יכול לצאת החוצה, לנשום קצת אוויר צח"[9][10]. לנוכח דבריו של נועם שליט לאחר חזרת בנו, יש לסייג מאוד אמירות אלו, ונראה כי בשנה הראשונה לשביו סבל שליט מתנאים קשים ואף עברעינויים, אך לאחר מכן השתפר מצבו[11].
בעוד שליט בשבי ניסתה משפחתו להעביר אליו כמה מכתבים, באמצעות הצלב האדום. לפי הידוע שליט קיבל מכתב אחד, שהועבר בתיווכו שלנשיא צרפתניקולא סרקוזי אלח'אלד משעל, יושב ראשהלשכה המדינית של חמאס, ועד לשליט[12].
משליט התקבלו מכתבים אחדים:
ב-25 ביוני2007, שנה לאחר החטיפה, פרסמו החוטפים הקלטה של שליט, שבה קרא את מה שהכתיבו לו שוביו. בהקלטה[18] קרא שליט את ההודעה בעברית, אולם המשפטים נוסחו במקרים רבים על-פי כללי התחביר הערבי. גורמים בצה"ל שבדקו את ההקלטה טענו כי החוטפים הקפידו לסנן ממנה קולות רקע שהיו עשויים להעיד על המקום שבו הוחזק שליט.
לאחר שחרורו של שליט משבי חמאס, הוא אמר לשגריר צרפת בישראל, כריסטוף ביגו, ששוביו נתנו לו להאזין לרדיו ואף לצפות בטלוויזיה, אבל רק בשידורי ספורט וטבע[19]. בריאיון לטלוויזיה המצרית שנכפה על שליט, שבוצע לפני חזרתו לישראל[20], סיפר שליט ששמע על המאבק לשחרורו דרך הטלוויזיה והרדיו.
בעקבות חטיפתו של שליט יצא צה"ל למבצע גשמי קיץ, שנמשך לסירוגין כחמישה חודשים ובמהלכו נהרגו 394 פלסטינים. בד בבד התנהלה פעילותדיפלומטית של גורמים בין-לאומיים, בעיקרמצרים, לשחרורו של שליט. בהיותו של שליט גם אזרחצרפת, ניהלה צרפת חזית דיפלומטית. ואולם החוטפים, שפעלו תחת פיקודו שלח'אלד משעל ואנשי ההנהגה הצבאית של חמאס ובהםאחמד ג'עברי, סירבו לשחררו.
בלילה שבין28 ל-29 ביוני2006, עצר צה"ל עשרות מראשיחמאס ביהודה ושומרון, כולל 20 חבריהמועצה המחוקקת הפלסטינית ו-8 שרים בממשלה הפלסטינית, בהםמוחמד אבו טיר ושר האוצרעומר עבד א-ראזק. הפעולה תוכננה מראש ובוצעה תוך תכנון עם השב"כ ופרקליטות המדינה. בחמאס טענו שהמעצרים באו כדי לתת לישראל קלף מיקוח על החייל החטוף. בישראל טענו שהמטרה היא להילחם בממשלת הטרור של חמאס, ושכל העצורים יועמדו למשפט על חברות בארגון טרור[21].
ב-1 ביולי חוטפיו של שליט דרשו לשחרר 1,000 אסירים פלסטינים תמורת שחרורו[22]. ישראל דחתה את הדרישה, חזרה על עמדתה שלא תנהל עסקאות עם טרוריסטים ודרשה את שחרור החייל[23].יחד עם ההתנהלות הצבאית, החלו להתגבר חילוקי הדעות בין הפלגים ברשות הפלסטינית. שיאם היה עם הודעתו שלאבו מאזן כי "מאמצי המצרים (לשחרור החייל) נתקלים בקשיים, בשל היעדר כתובת בצד של החמאס, ובשל חוסר יכולתם לקבל החלטות". בנוסף, חשפו הפעילויות חילוקי דעות בין ההנהגה המדינית של חמאס, שנוהלה על ידיאסמאעיל הנייה,ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, לבין ההנהגה הצבאית של חמאס, שנוהלה על ידיח'אלד משעל.
ב-3 ביולי הציבו ארגוני הטרור שחטפו את שליט אולטימטום לישראל, לפיו היא נדרשת לשחרר עד4 ביולי בשעה 6:00 בבוקר אסירים פלסטינים. עם זאת, לא צוין במדויק מה יקרה אם הדרישות לא תיענינה[24].לשכת ראש הממשלה דחתה באופן רשמי את האולטימטום. עם פקיעת האולטימטום הודיע ארגון "צבא האסלאם" שלא ימסור עוד מידע על גורלו של שליט[25].
ב-12 בספטמבר הורהבית המשפט הצבאי לשחרר 18 בכירי חמאס העצורים בישראל[26]. המדינה עתרה נגד ההחלטה וערעורה התקבל[27]. המדינה טענה כי מעצר אנשי החמאס אינו קלף מיקוח לשחרור שליט אלא חלק מהמלחמה בטרור.
ב-26 בנובמבר הגיעואהוד אולמרט ואבו מאזן להסכמה עלהפסקת אש[28], לאחר שארגוני הטרור הפלסטינים הסכימו להפסיק את הירי עלשדרות בתמורה להפסקת פעולות צה"ל ברצועה. במבצע נהרגו 394 פלסטינים, אך ישראל כשלה בהשגת המטרה העיקרית שלה, שחרורו של שליט. בעקבות לחץ ציבורי ותקשורתי, נכנס אולמרט למשא ומתן בתיווך אבו מאזן ומצרים עלשחרור שליט תמורת שחרור אסירים.
ב-8 בספטמבר2007 טענו הפלסטינים כימסתערבים שלצה"ל חטפו ברפיח את "אבו ח'אלד", מוהאווש נועימאת אל-קאדי, בכיר בכוח המבצעי של חמאס שהיה מעורב בחטיפת שליט, ויודע גם היכן הוא מוחזק. מדינת ישראל לא הגיבה לטענות אלו[29].
ב-19 ביוני2008, כשנחתם הסכם הרגיעה ביןישראל לחמאס, עלתה סוגיית שחרורו של שליט כתמורה לרגיעה. בסופו של דבר הרגיעה נחתמה ללא שחרורו של שליט. אביו של שליט עתר לבג"ץ בניסיון לאסור את פתיחתמעבר רפיח כחלק מהרגיעה, אך עתירתו נדחתה. ב-11 בדצמבר 2008 התייחסהשרת החוץ,ציפי לבני, לחטיפתו של שליט ואמרה:”אם חושבים שאני יכולה עכשיו לשחרר את גלעד שליט או שהממשלה יכולה והיא לא רוצה, זה לא נכון. הממשלה תמיד צריכה להיות אחראית לחיילים שהיא שלחה, כולנו רוצים שלא יהיו הרוגים אבל חלק מהנכונות להלחם זה כי אין לנו ברירה אחרת. לא תמיד אפשר להחזיר את כולם הביתה”[30]. לקראת סיומו הצפוי שלמבצע עופרת יצוקה פרסמה משפחתו של שליט קריאה:”בעת זו של מגעים לביסוס הסכם, המשפחה עומדת על כך כי החזרתו של גלעד תהיה כלולה בשפה מחייבת וברורה בכל הסדר שיוסכם עליו”[31].
כמו כן, לאחר תקופה ארוכה בה משפחת שליט בחרה להימנע ממאבק ציבורי קיבלה המשפחה בהובלתו של נועם שליט, אביו של גלעד, החלטה לשנות אסטרטגיה ופנתה למשרד "רימון כהן שינקמן" ביולי 2008 לסיוע. רימון כהן ותמי שינקמן נענו למשימה זו וממועד זה ליוו את משפחת שליט ומטה המאבק בהתנדבות מלאה[32].
במסגרת המאבק להחזרת שליט, לקחו חלק חברות יחסי ציבור רבות אשר יזמו קמפיינים ברחבי הארץ וברשת האלקטרונית. במסגרת הקמפיינים הרבים, בלט קמפיין אשר קרא לגולשי הפייסבוק להמיר את תמונת הפרופיל שלהם בתמונות של גלעד שליט, תחת הכיתוב: "גם אני מחכה לגלעד".
האסטרטגיה התקשורתית והציבורית נקבעה במשותף עם בני המשפחה ומטה המאבק והשתנתה בהתאם למצב המדיני ולמשא ומתן הדן בשחרורו של גלעד. כך למשל הוחלט בשלהי כהונתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט להחריף את המאבק ולהעביר את מקום מושבם של בני המשפחה מביתם שבמצפה הילה אל מול ביתו של אולמרט. לדברי ראש הממשלהאהוד אולמרט, עסקה שגובשה באותם ימים[33], נמנעה בעקבות ביקור של שר הביטחוןאהוד ברק במאהל המחאה של משפחת שליט שהביא את החמאס לתובנה כי הממשלה נמצאת בלחץ בשל המחאות[34]. לאחר מכן הוקמה קבוצת המחאה "צבא החברים של גלעד" שהוותה זירה משותפת למאות אלפי בני אדם אשר פעלו בדרכי פעולה שונות כגון הפגנות שבועיות, פעילות בצמתים מרכזיות, פעילות ברשת האינטרנט, פעולות ייחודיות כדוגמת "לובשים לבן למען גלעד" ועוד עד לשחרורו של גלעד.
לאחרהבחירות לכנסת השמונה עשרה והקמתממשלת ישראל השלושים ושתיים בראשותבנימין נתניהו מינה נתניהו ביוני2009 אתחגי הדס, איש "המוסד" לשעבר, לשמש כנציגו המיוחד של ראש הממשלה בסוגיית שחרורו של שליט[35]. ב-2 באוקטובר באותה שנה, קיבלה ישראלסרטון וידאו באורך 2:42 דקות שבו מצולם שליט. בתמורה שחררה ישראל 20 אסירות פלסטיניות.
באותו היום, פורסם הסרטון בערוצי הטלוויזיה ובאתרי החדשות הישראליים, לאחר אישור משפחתו של שליט[36]. בסרטון נצפה שליט, לבוש מדים, מקריא טקסט שנכתב מראש, ובו קרא לממשלת ישראל להגיע לסיכום העסקה לשחרורו והעלה זיכרונות משפחתיים. שליט קם על רגליו למשך כמה שניות והתקדם לעבר המצלמה כדי שיוכלו לחזות במצבו הבריאותי, עד כמה שאפשר. כדי להוכיח שהווידאו הוקלט קרוב למועד פרסומו, אחז שליט בגיליון של העיתון "פלסטין", והצלם התמקד בתאריך הכתוב עליו, 14 בספטמבר 2009.
בדצמבר 2009 נחשפה פעילותו של מתווך גרמני, שהעביר מסרים בין ישראל לחמאס וניסה לקדם עסקה לשחרור שליט. הוא מסר לישראל את תשובת חמאס, והעניין נדון בכמה ישיבות של שרי ה"שביעייה" (פורום בן שבעה שרים של ממשלת ישראל). הפורום החזיר תשובה, שבה היו הסתייגויות לגבי כמה מדרישות חמאס, וראש הממשלה הודיע שזו ההצעה האחרונה של הממשלה. החמאס לא ענה על התשובה הישראלית, ובכך נכנס המשא ומתן לקיפאון.
בשנת2010 קראהפרלמנט האירופי לשחרורו המיידי של שליט, ונשיא הפרלמנט האירופי, יז'י בוז'ק, נפגש עם אביו של שליט, נועם, והציע את עזרתו בשחרור[37]. בהמשך קראה גםשרת החוץ של האיחוד האירופי,קתרין אשטון, לשחרורו המיידי של שליט ודרשה מארגון החמאס לאפשר לצלב האדום לבקר אותו. אשטון גם נפגשה עם הוריו של שליט[38].
בפברואר 2011 טעןהשר לעניינים אסטרטגייםמשה יעלון, שעסקה לשחרור מחבלים תמורת שליט אינה מתאפשרת, כיוון ששחרור מחבלים יגרום לרצח ישראלים כפי שקרה לאחר עסקאות קודמות[39]. באפריל אותה שנה הוחלט כי איש המוסדדוד מידן ישמש כנציגו המיוחד של ראש הממשלה לאחר שהדס יסיים שנתיים בתפקיד.
ביוני 2011 החליט ראש ממשלת ישראל,בנימין נתניהו, על החמרת תנאי הכליאה של אסירי החמאס[40], אולם ההחלטה לא יושמה.
לאחר נפילתם בשבי שלאלדד רגב,אהוד גולדווסר וגלעד שליט, בשנת2006, הקדיש בהופעותיושלמה ארצי את השיר "אנחנו לא צריכים" לשלושת השבויים הישראלים. לאחר שהוחזרו גופותיהם של רגב וגולדווסר הפך השיר לשיר תפילה לשובו של שליט. בעת ביצוע השיר בהופעותיו של ארצי הוקרנה ברקע תמונתו של שליט, תוך הדגשת המשפט: "ותן לנו לשוב ולראותו, יותר מזה אנחנו לא צריכים". ב-5 ביולי2010 הופיע ארצי עםהתזמורת הפילהרמונית הישראלית בפארק אשכול ב"קונצרט זעקה לעולם" לשחרורו של גלעד שליט, ובו השמיע את "אנחנו לא צריכים". בינואר2011, הקליט גם הזמראייל גולן שיר לכבודו של גלעד שליט: "מזמור לגלעד"[41]. ההכנסות מהשיר הועברו למאבק להחזרתו של שליט. במהלך שהותו בשבי חוברו תפילות למען שחרורו[42].
בסוף יוני 2010 יצאו הוריו של שליט למסע מביתם במצפה הילה עד לביתו של ראש ממשלת ישראל נתניהו, וזאת על-מנת להגביר את הלחץ להגיע לעסקה ולשחרר את שליט[43]. במקביל הופצו ברחבי הארץ אלפיסרטים צהובים לתלייה על גבי כלי רכב כצעד הזדהות עם שליט ומשפחתו. בתום 12 ימי צעדה עברו אביבה ונועם שליט להתגורר באוהל מחאה מול משכן ראש הממשלה בירושלים ונשארו בו למעלה משנה עד ליום שבו הממשלה אישרה את העסקה לשחרור בנם.
ביוני 2011 הגישה משפחת שליט תביעה בבית המשפט לחקירות פליליות בפריז, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד חוטפיו של שליט[44]. ביולי בית המשפט לחקירות פליליות בצרפת מינהשופט חוקר ושופטת חוקרת.
ב-2008 יצא בהוצאתכנרת זמורה-ביתן דבירספר ילדים בשם "כשהכריש והדג נפגשו לראשונה". בספר מובאסיפור שכתב שליט בשנת1997, בעת שלמד בכיתה ה', בהשראת הספר "כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה" מאתשלי אלקיים. אלקיים הביעה תרעומת על כך שהורי גלעד עשו שימוש בספרה ללא קבלת רשות מפורשת ממנה.[45]
במהלך שהותו של שליט בשבי הפכה סוגיית שחרורו לסוגיה בוערת ושנויה במחלוקת בקרב הציבור הישראלי. קרובים של קורבנות פיגועי טרור, בהם יעל זאבי, אלמנתו של השררחבעם זאבי, יצאו בקריאה לממשלה לשחרור שליט תמורת רוצחי יקיריהן[46]. מנגד, קרובים אחרים של קורבנות טרור, בהם זאב ראפ, אביה שלהלנה ראפ, יצאו בהתנגדות להסכם שבמסגרתו ישוחררו רוצחי יקיריהם[47].
במהלך שהותו של שליט בשבי, התקשורת הישראלית סיקרה בהרחבה את סוגיית שליט, והתמקדה באופן תדיר בגורמים שקראו להגעה לפשרה כואבת לצורך שחרורו של שליט - הפגנות למען שחרורו של שליט זכו לסיקור תקשורתי נרחב בישראל, ואביו של גלעד שליט, נועם, זכה להופעות תדירות באמצעי התקשורת בישראל. מנגד, המתנגדים להסכם פשרה כואב לצורך השחרור, שזכו לחשיפה תקשורתית נמוכה יותר, הזהירו כי שחרור המחבלים הפלסטינים עשוי לגרום בעתיד למותם של ישראלים רבים בפיגועים, ובנוסף יגביר את המוטיבציה של ארגוני הטרור הפלסטינים לחטוף חיילים נוספים בעתיד.
את הגישה המצדדת בתשלום מחיר גבוה ייצג, בין השאר,איתן הבר, שאתמאמר המערכת שלו סיים במילים:
הימים והשבועות הבאים יהיו איפוא קשים. אנחנו נחשוק וננשוך שפתיים, נקמץ אגרופים וידיים, דמעה תזלוג בזווית העין - אבל נדע אז כי "תדע כל אם עברייה" שמדינת ישראל תשלם מחירים מטורפים עבור שובו של בנה מבין מלתעות האויבים. כאלה אנחנו.
—איתן הבר, "ידיעות אחרונות", 10 באפריל 2007
אחד הקולות נגד שחרור בכל מחיר היה מאמרם שלאבי שגיא וידידיה שטרן, שאותו סיימו במילים:
תשומת הלב והרגישות למצוותפדיון שבויים אסור שתקהה. מותר לסכן חיי אדם - אפילו רבים - למען השבויים, ובלבד שתקדם לכך מחשבה רציונלית ששוקלת את היתרונות והחסרונות מנקודת הראות המצרפית של הביטחון הלאומי. גורלם של השבויים הוא אחת מהסוגיות הרבות המונחות על שולחננו הציבורי. יש להעניק לה את הפרופורציות המתאימות לחשיבותה, יחסית לנושאים אחרים שמציבים איומים וסכנות על המדינה. כל אחד מהחיילים השבויים הוא עולם ומלואו. אך היענות לדרישה הציבורית לשחררם "בכל מחיר" עלולה לגרום נזק ליעד-העל שלשם השגתו הם נשלחו לחזית מלכתחילה ולמענו נפלו חבריהם בקרב: ביצור ביטחון המדינה.
—אבי שגיא, ידידיה שטרן,כמה שווה שבוי ישראלי?, באתרהארץ, 29 בנובמבר 2006
פולמוס זה בא לידי ביטוי גם בישיבת הממשלה שבה הוחלט לאשר את העסקה לשחרור שליט, בתמיכתם של 26 שרים ובהתנגדותם של שלושה שרים.
דעת השוללים את השחרור צברה תאוצה ביוני 2014 לאחר שנחשף שזיאד עואד, אחד מן המשוחררים בעסקת שליט, רצח בערבליל הסדר אתניצב משנה ברוך מזרחי בצירתרקומיא, ובעיקר לאחרטבח שבעה באוקטובר אותו תכנןיחיא סינוואר, גם הוא משוחרר בעסקת שליט[48]. ישראלים נוספים נרצחו בידי מחבלים ששוחררו בעסקת שליט[49], תוצאות שגררו תגובות קשות על התנהלות הממשלה בבחירתה לקדם את שחרור החייל, שלטענת המתנגדים התעלמה משיקולים מדיניים וביטחוניים בסיסיים.
ערך מורחב –עסקת שליט
במהלך אוקטובר 2011, חמש שנים וארבעה חודשים לאחר ששליט נפל בשבי החמאס, הושגה עסקה בין ישראל לארגון החמאס אשר במסגרתה שוחרר שליט תמורת 1,027 אסירים פלסטינים וערבים-ישראלים, בהם מאותטרוריסטים שנשפטו למאסרי עולם על ביצוע ותכנוןפיגועי טרור ובכללםרצח ישראלים. העסקה הושגה בתיווך מתווכים גרמנים ומצרים ונחתמה במצרים ב-11 באוקטובר 2011.
כחלק מהסכם בין ישראל לחמאס, במהלך השלב הראשון של העסקה, שיצא לפועל ב-18 באוקטובר 2011, שחררה ישראל 450 אסירים ובתמורה ארגון החמאס העביר את שליט לקהיר ומשם הוא הועבר לישראל[50]. במסגרת השלב השני של העסקה, שיצא לפועל בדצמבר 2011, שחררה ישראל 550 אסירים ביטחוניים נוספים.
חרף טענות שעלו בשיח הציבורי, דוד מידן, לשעבר מתאם שבויים ונעדרים, טען שהקמפיין להחזרת גלעד שליט לא השפיע על מחיר העסקה, אלא שהמחיר נשאר קבוע מלכתחילה ועמד על 450 פעילי חמאס. הפער בין מספר זה למספר האסירים ששוחררו בסופו של דבר נעוץ בכך שישראל ביקשה להוסיף מיוזמתה שחרור של פעיליפת"ח כדי לאזן את חיזוק ארגון החמאס שהתלווה לעסקה. מבין הפעילים היו גם רבים שלא נשקף מהם סיכון, ושהיו עתידים להשתחרר בלאו הכי עד שנה לאחר העסקה[51].
לקראת שחרורו החליטמשרד הביטחון, באופן תקדימי, כי שליט יוכר מייד עם שחרורו מהשבי כנכה צה"ל, עם לפחות 20% נכות. שליט היה רב"ט כשנשבה, ובמהלך שהייתו בשבי עלה לדרגת רב-סמל והוכר כחייל בשירות קבע.
לאחר שחרורו מהשבי שב שליט לבית הוריו שבמצפה הילה. שחרורו, שהיה במוקד ההתעניינות בישראל ובעולם, משך למצפה הילהאמצעי תקשורת רבים ואף אזרחים מן השורה. מתוך התחשבות בשליט ולאור הרגישות הציבורית התחייבו שורה של כלי תקשורת להימנע מסיקור אינטנסיבי, שיפגע בפרטיותו של שליט[52]. אף על פי כן, בימים שלאחר שחרורו הופיעו דיווחים רבים על אודותיו. כן ביקרו את שליט בביתונשיא המדינהשמעון פרס ושגריר צרפת בישראלכריסטוף ביז'ו.
לאחר שובו החל שליט בטיפול רפואי בפציעותיו. ב-4 בנובמבר נותח בידו להוצאת רסיסים שספג בעת החטיפה[53]. במערכת הביטחון החליטו להניח לשליט להתאקלם לאחר שובו מהשבי בטרם החלו בתחקור המקובל עם חזרתם של שבויים.
בפברואר2012 נפגש עםראש ממשלת ישראלבנימין נתניהו ועם נשיאצרפתניקולא סרקוזי במפגש שהתקיים בארמון האליזה[54]. ב-18 באפריל 2012 השתחרר שליט מצה"ל בדרגתרב-סמל[55].
ביוני 2012 קיבל שליט משרה בידיעות אחרונות, כפרשן ספורט עם טור קבוע, לצדו של הפרשןאריק הניג[56]. אביו, נועם שליט, התמודד על מקום ברשימתמפלגת העבודה לכנסת התשע עשרה, ונבחר בפריימריז למקום ה־39, הלא ריאלי[57].
באוקטובר 2013 החל את לימודיו לתואר ראשון בכלכלה וקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה[58]. בסוף 2016 החל לעבוד בבנק דיסקונט[59].
ב־25 ביוני2018 פרסם ארגון החמאס תמונות וסרטונים חדשים על גלעד שליט מתקופתו בשבי[60]. ביוני2021 פורסם באל-ג'זירה סרטון נוסף של שליט מתקופת השבי[61].
שליט נשוי לניצן שבת[62]. השניים מתגוררים באבן יהודה[63].
כל חוטפיו של שליט נהרגו במהלך השנים שאחרי חטיפתו[64].
הראשון שנהרג היה סמי אל־חמאידה, ב-2008. אחריו עבדאללה עלי לאבד, אשר נהרג לאחר שטיל נורה למנהרה בה שהה. חאלד אבו בכרה נהרג ב-2013 לאחר שמנהרה קרסה עליו, כשבאותו האירוע נהרג גם מוחמד ראשיד דאוד. מפקד החוליה, עבד א־רחמן אל־מובאשר, נהרג מקריסת מנהרה ב-2015[64][65].
מוחמד סרסק, תושברפיח שהיה אחד משוביו של שליט והפך לימים לשחקןנבחרת פלסטין בכדורגל, נעצר בינואר 2009 במהלךמבצע עופרת יצוקה על ידי כוחות הביטחון. ב-10 ביולי 2012, לאחר שפתח בשביתת רעב, הוא שוחרר ממעצר מנהלי בעקבות לחץ בין לאומי על ישראל והוגלה לאירלנד, שם הודה שהחזיק בשליט ותכנן פיגועים[66].
גלעד שליט, ב"וידאופדיה" – אנציקלופדיית הווידאו שלחברת החדשות באינטרנט
הקלטת ששיגרו חוטפי שליט ובה הקלטתו, באתרYouTube מערכת,כשלקחו את גלעד- השחזור המלא, באתרnana10, 17 במאי 2011 - סרט ובו שחזור הפעילות הצבאית ביום נפילתו בשבי של שליט; במקור מתוך תוכנית הטלוויזיה "פנים אמיתיות" בערוץ 10דוד מידןמספר על המשא ומתן שניהל לשחרור גלעד שליט, תוכנית"זמן אמת", בערוץכאן 11, פברואר 2019
גלעד שליט, במסד הנתונים הקולנועייםIMDb(באנגלית)