לוחית הוקרה לגלי צה"ל בבית הספר "המנחיל" ברמת גן ממנו שידרה התחנה בשנים1950–1958חגיגת 64 לגלי צה"ל בבית הספר "המנחיל". מימין-קצין חינוך ראשיאבנר פז צוק, ראש עיריית רמת גןישראל זינגר, מפקד גלי צה"לירון דקל
שידורי גלי צה"ל כוללים:יומני חדשות, תוכניותאקטואליה, תוכניותמוזיקה, תוכניות תרבות, שידורים של מופעי מוזיקה, מגזינים בנושאי צבא וביטחון ועוד. בין התוכניות הבולטות של התחנה: "בוקר טוב ישראל" (יומן הבוקר), "נכון להבוקר", "מה בוער", "המילה האחרונה", "ארבע אחרי הצהריים", "חמש בערב" (יומן הערב), "ציפורי לילה", "קולה של אמא", "אוניברסיטה משודרת", "24 היום שהיה" ועוד, ותוכניות העבר "נכון לעכשיו", "שעתיים בשתיים", "מה יש".
מכוחחוק השידור הציבורי הישראלי, מועצת תאגיד השידור הישראלי אחראית לפקח על השידורים הלא צבאיים של התחנה (המהווים למעלה מ-90% משידוריה)[2].
אולפני גלי צה"ל ממוקמים מאז1958 ברחוב יהודה הימית ביפו,תל אביב והם צפויים לעבור לירושלים. התחנה מפעילה אולפנים גם בבית החייל בירושלים, הקרויים על שמו של העיתונאי ואיש הצבאעמירם ניר. באוקטובר2018, הונחהאבן הפינה למתחם התחנה החדש המתוכנן להיבנות במקום, והחלו שידורי מהדורות החדשות ממנו[3]. נכון לשנת 2023, מרבית התוכניות עדיין משודרות מיפו[4].
תקציב התחנה הוא חלק מתקציב הביטחון שלישראל, וכן יש לתחנה הכנסה מפרסומות ומתשדירי שירות. על פי הערכות עלות הפעלת התחנה היא מעל 40 מיליון ש"ח בשנה, וההכנסות מפרסומות וחסויות עלו מכ-20 מיליון ש"ח בשנת 2011[5] לכ-32 מיליון ש"ח בשנת 2014[6].
ב-12 בנובמבר 2025 הודיעשר הביטחוןישראל כץ על החלטתו לסגור את התחנה עד ל-1 במרץ 2026.[7]
ראשית גלי צה"ל הייתה בקיומו שלמשדר רדיו שהיה ברשות צה"ל אך לא היה בו כל שימוש. לאור בקשה של ראש שירותי המודיעין לקיים שידורים מטעם הצבא, נבדקו מספר חלופות לביצוע השידורים, ובהם שימוש במשרד הפנוי או חלוקת שעות שידור עם תחנת הרדיו שלקול ישראל, למשל לטובת הגדלת הכיסוי של קול ישראל באזורים נוספים. לבסוף באוגוסט 1950 הוצע שהשידורים יכונו בשם '"גלי צ.ה.ל" שדורי צבא הגנה לישראל' בהסבר שזה ימנע מהציבור את ההרגשה שתחנת השידור של המדינה הפכה לתחנה צבאית.ב-7 בספטמבר 1950 החליטה ממשלת ישראל ברוב של 5 מול 4 על תחילת השידורים בתחנה נפרדת, לתקופת ניסיון של שנה[8].
גלי צה"ל החלה את שידוריה ב-24 בספטמבר בשעה 18:30. לאחר תרועת חצוצרה ונגינת "התקווה", פתח את שידורי התחנה ראש הממשלה ושר הביטחוןדוד בן-גוריון[9]. באותו טקס, הגדיר ראש הממשלה את שתי המטרות העיקריות של התחנה החדשה. הראשונה — להיות מכשיר ביטחון והתגוננות, אמצעי קשר יעיל לכוחות הצבא הסדיר וצבא המילואים. והשנייה — להיות מכשיר לחינוך הנוער והעם, אמצעי לקליטת העולים, להנחלת הלשון וידיעת הארץ. סיפוק צרכים בידוריים כלשהם לא עמד במוצהר כלל על הפרק[10].
שידורי התחנה הועברו מבניין בית הספר "המנחיל" שברמת גן, ששימש את התחנה עד מאי1958, אז עברה התחנה לבניין ברחוב יהודה הימית ביפו[11] אשר משמש אותה עד היום. ב-23 בספטמבר2014, במלאת 64 שנים לגלי צה"ל, הוסר הלוט בטקס חגיגי מעללוחית זיכרון בבית הספר "המנחיל". במהלך השנים עלו כמה הצעות להעביר את התחנה מיפו.
במשך שנים רבות שידרה התחנה שידורים המופנים בעיקר לחיילים, תוכניות מוזיקה עם ד"שים (דרישות שלום) מחיילים ותוכניות שונות על צה"ל. משנת1973, לאחרמלחמת יום הכיפורים, עברה התחנה לשדר 24 שעות ביממה, ומפקדה מיוני 1974,מרדכי נאור, נאבק לאחר כניסתו לתפקיד להמשיך מתכונת שידורים זו[14]. במהלך כהונתו הרחיבה את שידוריה לכלל אזרחי המדינה והוסיפה שידורי חדשות ותוכניות אקטואליה, והוכנסו חידושים כמו שימוש ב"טלפון האדום" לקבלת ידיעות מהמאזינים ותוכניות "האוניברסיטה המשודרת". נאור נאבק על עצמאות גלי צה"ל אל מולרשות השידור[15].
ב-1983 החליטהרמטכ"ל,רב-אלוףמשה לוי, להפסיק את שידורי החדשות של גלי צה"ל, לקצץ את תקציב התחנה ולצמצם את מספר עובדיה. בעקבות לחצים שהתעוררו בכנסת ובוועד המנהל של רשות השידור בוטלה תוכניתו.
במרץ1987 בעקבותמשפט דמיאניוק החליט מפקד גלי צה"לנחמן שי להקצות תדר בו ישודר המשפט. אשר נקרא "צה"ל 2"[16], כאשר בתדר הרגיל ימשיכו לשדר את לוח השידורים הרגיל. לאחר סיום שידור המשפט התדר של "צה"ל 2" החל לשדר את שידורי המוזיקה הקלה של גלי צה"ל, בעוד שתחנה הרגילה שנקראה בשעות הפיצול "צה"ל 1" שידרה במקביל תוכניות אומר[17]. הפיצול בין צה"ל 1 לצה"ל 2 נמשך עד להקמתגלגלצ בסוף 1993.
בשנות ה-90, בתחילת כהונתו הציע הרמטכ"ל רב-אלוףאהוד ברק, לסגור את התחנה או להעבירה מצה"ל לידימשרד החינוך אורשות השידור. בעקבות לחץ ציבורי, גם הצעה זו לא מומשה.
החל מספטמבר2012 לבשו מהדורות החדשות, המובאות בכל שעה עגולה, צורה חדשה. המהדורה נקראה: "מה שקורה עכשיו" והיא נפתחה והסתיימה באות חדש. בנוסף, בוטלו מרבית מבזקי החצי, יומן הצהריים ויומן חצות[19] ומחלקות התחנה השונות אוחדו לשלוש מחלקות בלבד – אקטואליה, תוכניות וגלגלצ[20] בעקבות ביטול התקנים פרשו בעלי תפקידים בולטים בתחנה, בהם ראש מחלקת התרבותאתי אנטה-שגב, השדרן הוותיקאהוד גרף שעמד בראש מחלקת התעודה (לאחר מכן חזר לתחנה לקריין מהדורות חדשות), ראש מחלקת התוכןגלעד אמיליו שנקר, אחראי הארכיון שמוליק לדרמן ועוד[21] שינויים אלו עוררו ביקורת בקרב גורמים בתחנה ואנשי תקשורת שונים[22]. מהדורות החדשות משודרות מירושלים (בבוקר) ומיפו (החל מ-15:00), ובין הקריינים הבולטים: רן יבנאי, ערן אליקים,אפי טריגר, אלעזר בן לולו, גוני כהן, ועוד. לצד חיילים:טל שנהב, עדן לוי, ועוד. עורכים: רועי ולד, ערן קורץ, אלעזר בן לולו, מוריה אסרף.
ב-31 באוגוסט2017 החלשמעון אלקבץ לכהן כמפקד גלי צה"ל. בטקס החלפת המפקדים הודיע אלקבץ כי הוא יחזק את הקשר עם צה"ל ויחזיר את הג'ינגל "הבית של החיילים". בנוסף נוספו ללוח השידורים תוכניות נוספות בהגשת חיילים, ביניהן "שטח אש" – יומן שבועי המסכם את חדשות צה"ל, ו"שוברים דיסטנס" – תוכנית בידורית בימי חמישי בערב.
ב-22 ביוני 2020 המליץ הרמטכ"לאביב כוכבי לשר הביטחון וראש הממשלה החלופיבני גנץ להוציא את התחנה מהצבא ונימק "לא סוגיה של חיסכון בתקציב. גל"צ לא צריכה להיות חלק מצה"ל. זה לא נכון על גבול לא ערכי. נטפל בזה"[23].
גלי צה"ל פועלת במסגרתצה"ל, כיחידה שלאגף כוח האדם, ובעל התפקיד הבכיר בתחנה מוגדר כ"מפקד גלי צה"ל". תקציב התחנה הוא חלק מתקציב הביטחון שלישראל.
אחד המאפיינים הייחודיים לגלי צה"ל הוא שילובם שלחיילים בשירות סדיר בתפקידים בתחום התקשורת, כוללקריינים,כתבים,עורכים,מפיקים, מגישי חדשות, מגישי מוזיקה,עורכים מוזיקליים ועוד. לצידם עובדים בתחנה עיתונאים המועסקים על ידי צה"ל (אזרחים עובדי צה"ל – אע"צ). שילוב זה הפך את גלי צה"ל לחממה המצמיחה עיתונאים ואנשי תקשורת, שמועסקים אחר כך בעיתונים ובערוצי השידור האזרחיים.
כאלפייםמלש"בים (מיועדיםלשירותביטחון – צעירים לפני גיוס) מבקשים לשרת בגלי צה"ל מדי שנה, אך רק כעשרים מהם מתקבלים לשירות בתחנה[דרוש מקור], בסופו של תהליך מיון ארוך ומורכב. תהליך המיון כולל בחינות ידע כללי וידיעת הארץ, ידע במסורת ותרבות,אתיקה עיתונאית, בחינות קול, ראיונות וסימולציות (הדמיות). הדרישות הבסיסיות העיקריות הןאינטליגנציה וידע כללי נרחב, כושר ביטוי הולם, עברית ברמה גבוהה ויכולת אלתור. כמו כן, תהליך המיון כולל שלב ראיון אישי, ובו נדרש המועמד להוכיח את איכותו מול בוחנים בכירים. קורס העיתונאים של גל"צ מתקיים פעמיים בשנה, בחודשים אוגוסט-ספטמבר ופברואר-מרץ, והעוברים אותו מתחלקים לתפקידים השונים: כתבים, קריינים, מפיקי חדשות, מפיקי תוכניות, עורכי מוזיקה ועורכידיגיטל.
מטה גלי צה"ל – מורכב ממחלקת הדיגיטל, לשכת מפקד גלי צה"ל, ארכיון גלי צה"ל, מחלקת השיווק, היועצת המשפטית, מחלקת תקציבים והממונה על פניות הציבור. דוברת גלי צה"ל היא שירה דניאל הלוינג.
מחלקת החדשות – מפיקה את תוכניות החדשות בתחנה כגון "בוקר טוב ישראל", "יומן הצהריים" עם אמיר איבגי, "חמש בערב" עםירון וילנסקי, "רינו צרור", "עושים צהריים" עםיעל דן, ואת מבזקי החדשות. ראש המחלקה הואאילן ליאור.
מחלקת השידורים – אחראית על בניית לוח השידורים של התחנה, על התנהלות במצבי חירום, על קרייני התחנה, על ניהול הפקות התחנה וכן על יצירת ושיבוץ הפרומואים שמשודרים בגלי צה"ל ובגלגלצ. ראש מחלקת השידורים והממונה על פניות הציבור הואערן אליקים.
גלגלצ – נחשבת בתחנה כמחלקה, אך למעשה היא תחנת שידור נפרדת. מנהלת גלגלצ היא שירה לוקסנבורג.
צוות התוכן לדיגיטל - אחראי על תפעול עמודי הרשתות החברתיות (פייסבוק,אינסטגרם ויוטיוב) של גלי צה"ל ויצירת תוכן חדש, ייחודי, ושונה לתחנה הכולל סדרות רשת. ראש המחלקה הואתומר קריב וסגניתו היא אופק רוזנטל.
צוות האתר והיישומון – אחראי על תפעול, עדכון ועריכתאתר האינטרנט של התחנה הכולל את רוב תוכני הרדיו ותכנים מיוחדים לאתר, כמו גם את היישומון. בחודש ספטמבר2017 החלה המחלקה להעלות לאתר וליישומון גלי צה"ל מגוון פודקאסטים המורכבים מתוכן חדש ומקורי וגם מתוכניות עבר אהובות.
מחלקת שיווק ומדיה – אחראית על שיווק התחנה ועל הפרסומות בה. ראש המחלקה היא קרן איגלניק.
חטיבת ההנדסה – המכונה גם "המלקה הטכנית" אחראית על הפן הטכני בתחנה ותחתיה פועלים טכנאי אולפנים ומדור המחשוב, האחראי על הטיפול במחשבים בתחנה. מנהל תחום המחשוב הוא אביחי כהן, מנהל מערך האולפנים וסגן ראש החטיבה הוא מיכאל אבו. ראש המחלקה הוא אסף סיטון.
אתר האינטרנט, שמותג בתחילת דרכו תחת השםגלי צה"ל און-ליין, זוכה לכ-125 אלף כניסות ביום ומלווה את פעילות תחנת הרדיו. מחלקת הדיגיטל, שמתחזקת את האתר, הרחיבה את פעילותה ברשתות החברתיות – בפייסבוק, באינסטגרם ובטוויטר, בו עשרות אלפים עוקבים אחרי עדכוני החדשות של התחנה.
האתר הוקם ב-1999 על ידי ראש מחלקת האינטרנט הראשוןגידי אורשר בתמיכה טכנית שלמיקרוסופט ישראל והיה חלק עיקרי מפורטלMSN. גל"צ לא שילמה ל-MSN - או לחברתאינטרנט זהב עבור הפעלת האתר, אך הייתה לספק החדשות הראשי של הפורטל ופרסמה אותו בשידורי התחנה ובאתר[24].
בשנת2004 מתחמבקר המדינה,אליעזר גולדברג, ביקורת על התחנה וקבע כי ההתקשרות בין הצדדים נעשתה ללא "תמחור כולל של השירותים שנותן כל אחד מן הצדדים"[25]. עקב כך דרש המבקר מהתחנה לצאת למכרז מחודש לבחירת אתר חסות[26]. גלי צה"ל רכשה את זכויות האינטרנט והתחילה להפעיל את האתר בכוחות עצמה.
בינואר2013 עבר האתר שינוי עיצובי, שבמסגרתו נמחקו מאתר כל התכנים הרבים שנצברו בו עד אותה עת[27].
בשנת2017 האתר עוצב מחדש, ועבר לפורמט וסגנון מודרני המבוסס על טכנולוגייתHTML5. האתר כולל כעת שידור חי, קטעי אודיו ותוכניות להאזנה מאוחרת ותחנות דיגיטל, ומחובר עם גלגלצ באותו אתר, עם האפשרות לעבור לגלגלצ ובחזרה בלחיצה על לוגו המופיע בצד שמאל לתפריט באמצע האתר. השימוש בכתבות טקסט באתר הופסק לטובת קטעי אודיו רלוונטיים מתוכניות שונות.
בוקר טוב ישראל – יומן הבוקר של גלצ, בהגשתאפי טריגר. היומן, המשודר בשעה 6:00, ממותג כ"חדשות הראשונות של הבוקר". על פיסקרי TGI, זהו יומן החדשות המואזן ביותר ברדיו הישראלי. היומן מורכב מכתבות ומראיונות.
יומן הצהריים – תוכנית אקטואליה בהגשתאמיר איבגי. התוכנית משודרת בשעה 12:00 בימים א'–ה'.
עושים צהריים – תוכנית אקטואליה בהגשתיעל דן המשודר בימים א'–ד' בשעה 13:00. תוכן היומן לעיתים קרובות עוסק בנושאים חברתיים יותר הנמצאים על סדר היום, כגוןלהט"ב, תרבות,זכויות הנשים,מדיה חברתית ועוד.
השיח – תוכנית מאזינים בהגשתאברי גלעד, במהלכה עולים לשידור נשים וגברים המעוניינים להתייחס לאחת הסוגיות שעל סדר היום, על פי נושא יומי שנקבע מראש. התוכנית משודרת בימים א'-ד' בשעה 14:00.
יהיה בסדר – תוכנית כלכלית צרכנית בהגשתאביב לביא ונעמי רביע אולינוי בר-גפן, לסירוגין המנסה לתת מענה למאזינים שנתקלו בקשיים או בעוולות מצד חברות וגופים ביורוקרטיים שונים. התוכנית משודרת בשעה 15:00 בימים א'–ד'.
ארבע אחרי הצהרים – תוכנית יומית של שירים עבריים, המשודרת בשעה ארבע אחר הצהריים בהגשתערן אליקים. התוכנית משודרת בשעה 16:00 בימים א'–ה'.
בילוי היום – מגזין בנושאתרבות,בידור ופנאי, אותו מגישים לסירוגיןאפי בן אברהם וענבל גזית בשעה 16:45 בימים א'–ה'.
חמש בערב – יומן הערב בהגשתירון וילנסקי. היומן ממותג כ"סיכום אירועי היום". התוכנית, שעלתה לראשונה בשנת 2001, משודרת בשעה 17:00 ועד השעה 18:00. משנת 2016 ועד לפברואר 2022 השתתףיעקב ברדוגו בהגשת התוכנית.
החזית הכלכלית – מגזין הכלכלה היומי של גלצ בהגשת ישראל פישר וסמי פרץ שמארחים אנשי מפתח בכלכלה. התוכנית משודרת בשעה 18:00.
רצועת הביטחון – תוכנית צבאית יומית שעוסקת בהיבטים שונים של הפעילות הצבאית, הן של צה"ל והן של צבאות אחרים בעולם. התוכנית משודרת בשעה 19:30. ביום א',טלי ליפקין-שחק משוחחת עם מומחים עלאסטרטגיה וממשל; ביום ב', תא"ל במיל' ד"ראריאל היימן עוסק בטכנולוגיה וגאופוליטיקה; ביום ג',סמדר פרי דנה במזרח התיכון; ביום ד', טלי ליפקין-שחק דנה ביחסים שבין הצבא והחברה.
הקשב – מגזין החיילים היומי של גלצ, המורכב משירים ומפינות מתחלפות ביניהן – ראיונות עם חיילים על שירותם הצבאי. התוכנית משודרת בשעה 21:00.
24 היום שהיה – תוכנית סיכום חדשות היום. התוכנית, בהגשתו של אפי בן אברהם, כוללת סיכום חדשותי של היום, פינה כלכלית, וגיחה תרבותית. התוכנית משודרת בשעה 23:00 בימים א'–ד'.
ציפורי לילה – רצועת רדיו אישית המשודרת בין 0:00–2:00. התוכנית עלתה לשידור בשנת1976 ומשודרת מאז ברציפות. מגישי הרצועה משתנים בין ימות השבוע.
אולפן ה' על שםאורי אורבך, ממנו משודרות מרבית תוכניות גל"צ
יוצאים לאור - סיכום כותרות עיתונים סוף השבוע בשילוב מוזיקה. בעבר שודרה התוכנית מדי יום, אל לפני כמה שנים הועברה התכנית לשידור בימי שישי ובערבי חג בלבד. מוגשת לרוב על ידי ערן קורץ, בשעה 06:00
מחשבות בע"מ – תוכניתפובליציסטיקה בהגשת,משה שלונסקיוקובי אריאלי. התוכנית משודרת ביום ו' ב-8:00. בפברואר 2022 התפטר ברדוגו בשידור חי בעקבות הדחתו מהגשת התוכנית יומן הערב.
בילוי נעים – מגזין על ענייני תרבות ואמנות. בעבר התוכנית שודרה במתכונת של שעתיים בימי שישי, לאחר מכן עברה ליום שבת בשעה 13:00 ולאחר זמן מה חזרה ליום שישי במתכונת של שעה מ-10:00.
קולה של אימא – תוכנית המעלה לשידור אמא (או קרוב אחר) של חייל סדיר לשיחה קלילה. התוכנית משודרת בשעה 11:00 ביום ו'.
בטלים בשישי – תוכנית בהגשתאודיה קורן ונתן דטנר. התוכנית משודרת בשעה 13:00 ביום ו'.
זה המקום - סיפורים ומוזיקה בהגשתאהוד בנאי. משודרת בימי שישי בשעה 14:00
רשת הקשר – סדרת מתח שעוסקת בסיפורים אמיתיים ומסמרי שיער המגיעים לידי מוקדיכוחות הביטחון וההצלה. בהגשת כתבת המשטרה של גלי צה"ל,הדס שטייף.
חלומות – תסכיתים קצרים הבנויים סביב חלומותיהם של אנשי התרבות והבידור בישראל.
זרים – ניסוי חברתי בו זוג זרים מוחלטים ננעלים באולפן לשעה ומתעסקים בסדרת שאלות שחלקן אישיות, חלקן הזויות וכולן מובילות לשיחות מרתקות.
מעבר לים – הכתבות והסיפורים המעניינים ביותר ששודרו בשנים האחרונות ביומן החוץ של גלי צה"ל. עשרים דקות של סקירה עולמית בהגשת מאיה ראכלין.
הבגרות המשודרת – מיזם שהחל בינואר2017 שמטרתו סיוע לנבחניםבבגרויות בעזרת פרקי סיכום לחומר הנלמד במקצועות היסטוריה, אזרחות, תנ"ך, ספרות ומחשבת ישראל. בנוסף לפרקי הסיכום הוכנו שאלונים אינטראקטיביים הבודקים את רמת הידע של הנבחנים לאחר האזנה לפרקים השונים. התוכנית זכתה בפרס מפקד גלי צה"ל לתוכנית ביכורים בשנת תשע"ז, והושמעה מעל רבע מיליון פעמים בשנתה הראשונה.
רגע רגע רגע – פודקאסט קצר המציג עובדות חשובות, מוזרות ומשעשעות לגבי כמה מושגים הבולטים בעולם המוזיקה. הפודקאסט הופק לאחרונה בנובמבר 2017.
שבט אחים ואחיות - סוגיות חברתיות ותרבותיות בישראל (ד"ר אלעזר בן לולו).
האזנה מודרכת – מדי יום שישיעומר גפן לוקח קלאסיקות רוק מנתח ומגלה לנו עליה דברים חדשים לגמרי. עם הקלטות נדירות וערוצי הקלטה מבודדים, וחוקר את כל הסיפורים שמאחורי.
למרות הכל – תוכניתו של איש המוזיקהיואב קוטנר ששודרה בין השנים 1995–1997 וסקרה לאורך מאה פרקים, את תולדות הרוק הישראלי על כל הרבדים שבו. בסדרה הושמעו הקלטות נדירות ושירים נדירים וידועים כאחד.
מסע הקסם המסתורי – התוכנית שודרה בשנים 1981–1982 בהגשתו ובעריכתו של יואב קוטנר. היא מספרת את סיפורה של הלהקה המפורסמת ביותר בעולם, "הביטלס". בתוכנית הושמעו שירים, הקלטות נדירות, סיפורים על חברי הלהקה וראיונות עמם. התוכנית כוללת 60 פרקים. בנוסף, נכללו גם שני פרקי בונוס.
קוטנר על איינשטיין – יואב קוטנר עם 50 פרקים עלאריק איינשטיין. שעה עם ההיסטוריה של הקלטותיו של אריק איינשטיין, העובדות שמאחורי השירים וקטעים מיוחדים ונדירים מאלבומיו.
תיבת נח – תוכנית הבידור המרכזית של התחנה משנות החמישים ועד 1975. שודרה חי מבית החייל בתל אביב.
ד"ש עם שיר – תוכנית דרישות השלום המיתולוגית (באמצעות גלויות) ששודרה בשנות ה-60 וה-70
מצעד הפזמונים הלועזי – שודרה בשנות ה-60 וה-70. בין היתר בעריכת אבנר רוזנבלום ובהגשת אריה גולן. המצעד דורג על ידי מאזינים ששלחו גלויות. בין המדרגים הוגרלו מדי שבוע 3 תקליטים.
מצעד הפזמונים העברי – שודרה בשנות ה-60 וה-70. בין היתר בעריכתעמליה רוזן. המצעד דורג על ידי מאזינים ששלחו גלויות. בין המדרגים הוגרלו מדי שבוע 3 תקליטים.
הכה את התקליטיה – שודרה בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70. מאזינים צלצלו וביקוש שיר. אם צוות התקליטיה לא מצא את השיר תוך דקה, המאזין זכה בתקליט.
יש עם מי לדבר – תוכנית שנתנה במה למאזינים להעלות נושאים בעלי עניין לציבור. בשנת 2010 התוכנית הוסרה מלוח השידורים.
חותרים למגע - תוכנית מערכונים בהגשתשרון טייכר וערן זרחוביץ' ובהשתתפות קומיקאים נוספים, בהםליאת הר-לב,תום יער,בן פרג' ועוד. התכנית שודרה בימי חמישי בשעה 14:00 בין השנים 2010-2015 ולאחר מכן עברה לרדיו תל אביב תחת השם ״טייכר וזרחוביץ'״. לכמה מהמערכונים והדמויות בתוכנית בוצעו גם גרסאות טלוויזיוניות, רובם שודרו ומשודרים עדיין במסגרת התכנית ״ארץ נהדרת״.
מה יש – תוכנית מערכונים ובידור ששודרה בשנות ה-80 של המאה ה-20 והייתה לדעת רבים אחת מנקודות המפתח בהפיכת הרדיו מממלכתי ומעונב לקליל וחופשי.
סיפור ישראלי[28] – הפודקאסט הישראלי הראשון שעשה את המעבר מהאינטרנט לרדיו.
עוד מעט נהפוך לשיר – פרויקט הזיכרון השנתי של התחנה, במסגרתו אמנים מובילים בישראל מבצעים שירים שנכתבו על ידיחללי מערכות ישראל. ב-2012 יצא אלבום כפול הכולל 40 שירים ממיטב השנים שבהן שודר המיזם. התוכנית ירדה לאחר כ-13 שנים ובמקומה הגיע המיזם "אלה האחים שלי" שמשודר בתחנה משנת 2014.
אראל סג"ל – הפובליציסט ואיש התקשורתאראל סג"ל מסקר את אירועי היום מהזווית שלו. בכל יום, מגיש אורח מנחה איתו את התוכנית. התוכנית שודרה בשעה 11:00.
משפחה גרעינית – תוכנית העוסקת בהורות, זוגיות ונושאים משפחתיים אחרים, בהגשתאברי גלעד, עינת נתן,ג'קי לוי ושרון קנטור, לסירוגין. התוכנית שודרה בימי חול בשעה 14:00.
המשחק המרכזי - שידור ישיר של המשחק הבולט בכדורגל מדי שבת, תוכנית שהחלה ב-1974, אך היא ירדה משידור, בעקבות תלונות של "קול ישראל" על כך שהיא מתחרה בתוכנית "שירים ושערים"[29][30][31].
במתכונתה הנוכחית, התוכנית משדרת ארבעה סוגי הרצאות: ביום א', "מסע סביב רעיון" – סדרת הרצאות, המוגשת על ידי מומחים שונים, שנסובה סביב רעיון-על אחד. ביום ב', "המדען העירום" –בן שני נפגש עם חוקרים שונים לשיחה אחד-על-אחד מול קהל. ביום ג', "מבוא ל-" –קובי מידן נפגש עם חוקרים שונים לראיונות סביב נושא משותף. ביום ד', "מהים התיכון למזרח התיכון",ליעד מודריק נפגשת עם מומחים בנושא הגאו-פוליטיקה שלישראל וסביבתה. העורכת הראשית היא מאיה גייר.
נטען[דרושה הבהרה] כי לתחנה תדמיתאשכנזית,חילונית ותל אביבית, המדירה משידוריה חלקים נרחבים של האוכלוסייה. שדר התחנה,אברי גלעד, סיפר כי בעת שירותו הצבאי בתחנה כחייל, היו מתקיימים טקסים של הטחת תקליטיםמזרחיים אל הקיר בכל עת שאלו היו נשלחים לתחנה מטעם האמנים. על פי עדותו, הטקסים לוו בתחושות "סיפוק", "עליונות" ו"יהירות"[33]. בשנים האחרונות נשמעת ביקורת כלפי מדיניות הפלייליסט שלגלגלצ (מחלקה ותחנת בת של גלי צה"ל), על פיה השירים המושמעים בתחנה נקבעים על ידי מספר מצומצם של עורכים. הזמר-יוצרעמיר בניון טען שגלי צה"ל וגלגלצ מחרימים אותו מאז שהוציא את השיר "אני אחיך" המבקר אתהשמאל הרדיקלי על שיתוף פעולה עםועדת גולדסטון והגשת תביעות כנגד חיילי צה"ל[34][35]. בתוכניתסאטירה ליום העצמאות 2014 הקומיקאיאריאל ויסמן הביע רצון לדלל את אוכלוסיית החרדים וטען כי יש להם טעם מגעיל. לבסוף התנצלה התחנה על הדברים[36]. העיתונאיתיעל פז מלמד ביקרה אף היא את גל"צ וכתבה שהעובדה שאנשי התקשורת הישראלית בילו ברובם את שירותם הצבאי ככתבים בתחנה, לא אפשרה להם להכיר את גווניה של החברה הישראלית ולקבל פרספקטיבה רחבה ואמינה יותר כלפיה.
הביקורת מגיעה בעיקר מצידה הימני של המפה הפוליטית[37][38], אך גם מהשמאל[39]. תנועתישראל שלי פתחה ב-21 ביוני2011 במסע פרסום נגד התחנה בטענה שזו פועלת נגד חיילי צה"ל ומביעה אג'נדה פוליטית שמאלית קיצונית. ב-26 ביוני למעלה מ-100 חיילי מילואים יוצאי יחידות קרביות, הפגינו מול תחנת גלי צה"ל בקריאה להפריט את התחנה או לאזן את שידוריה באופן שיהלום כלי תקשורת הנושא את התווית "שידורי צבא ההגנה לישראל"[40].
סמלי יחידת גלי צה"ל
העיתוןזמן ישראל פרסם בספטמבר 2020 כתבת תחקיר תחת הכותרת "גלי ברדוגו" בנושא השימוש שעושה השדרןיעקב ברדוגו בתוכנית האקטואליה היומית שלו לצורך הדהוד מסרי ימין והפצת חדשות כזב[41]. בפברואר 2021 פרסם העיתון כתבת תחקיר נוספת תחת הכותרת "מכונת תעמולה של איש אחד" על האופן שבו משתמש השדרן בבימה התקשורתית שלו בתחנה ככלי לתקיפה חוזרת ונשנית של היועץ המשפטי לממשלהאביחי מנדנבליט[42]. בחודש מרץ 2021 פרסם העיתוןדה-מרקר תחקיר משלו תחת הכותרת "הבית של החיילים (של נתניהו)" ובו עדות של חייל לשעבר בתחנה שתיאר מנגנון העברת מסרים מטעם לשכת ראש הממשלהבנימין נתניהו לשדרן, בין השאר על ידי מסרונים מטעם ראשלשכתו של נתניהו,נתן אשל[43].
ב-2016 אמר הרמטכ"לרא"לגדי איזנקוט כי "לא נכון שצה"ל יחזיק בתחנה צבאית שעוסקת במחלוקות אזרחיות, מה גם שמספר התקנים של חיילים ואנשי קבע בתחנה זו הוא גדול מאוד"[44]. באותה השנה התבטא ראש אכ"אחגי טופולנסקי כי אינו מכיר צבא שיש לו תחנה צבאית חוץ מקוריאה הצפונית אך לאחר מכן התנצל על אמירה זו[45].
דוח מבקר המדינה לשנת 2008 מותח ביקורת חריפה על התחנה: "דרוש ניתוח שיפריד את גלי צה"ל מהצבא. עקרונית, זה לא הגיוני שלצבא יש תחנת שידור שלא משדרת לצבא, וזה לא יכול להימשך שהיא תישאר במימון צבאי. צבא שאין לו כסף למים ללוחמים, אסור לו לתחזק תחנה שאינה תורמת לצבא כלום"[46].
בתחנה בוקרו בשל האחוז הגבוה של שדרנים העושים את עבודתם בהתנדבות. לצד חיילים בשרות סדיר ואזרחים עובדי צה"ל מועסקים בתחנה שדרנים רבים כפרילנסרים ללא תנאים סוציאליים, או אף ללא שכר כלל. על פי התחנה והמתנדבים עצמם, מצב זה נגרם בשל בעיות תקציב מחד והיוקרה המקצועית והציבורית על שידור בתחנה מאידך[47]. דוגמה בולטת למצב זה היא רצועתציפורי לילה.
כמו כן הושמעה ביקורת ציבורית על התבטאויות שדרנים בגנות פעולות צה"ל, על השמעת שירים של משתמטים משירות בתוכניות גל"צ ועל העסקתו של הזמראביב גפן בתוכנית "ציפורי לילה". ביקורת מסוג זה הביאה בין היתר להשעיית השדרניתרונית כפיר[48].
במשך שנות פעילותה הרבות ידעה התחנה שלל איומי סגירה שלא התממשו.[49] הטענה העיקרית נגד המשך פעילות התחנה היא שצבא אינו זקוק לתחנת רדיו, וכי המדינה היחידה בעולם שמחזיקה רדיו צבאי מלבד ישראל, היאצפון קוריאה[45]. טענות נוספות שהושמעו בעשורים הראשונים של המאה ה-21 היו שעם ההתקדמות הטכנולוגית והאפשרות להאזין למוזיקה באמצעים מגוונים, כמו גם קיומן של תחנותהרדיו האזורי ותחנות "קול ישראל", כבר אין צורך בתחנת הרדיו הצבאית. טענה נוספת היא כי גלי צה"ל חדלה מלשרת את ייעודה המקורי שהוא להיות רדיו שפונה לחיילים, והפכה לתחנת רדיו ציבורית לכל דבר ועניין, על אף שאין צורך בעוד תחנת רדיו ציבורית משום שהאחריות לשידור הציבורי מוטלת עלתאגיד השידור הישראלי המפעיל את שלל תחנות "קול ישראל" (ועד 2017,רשות השידור).
בשנות ה-2010 המאוחרות, הטענה העיקרית המושמעת כנגד המשך פעילותה של גלי צה"ל היא שניהול התחנה כושל, ושחלק מהמינויים בתחנה הם מינויים פוליטיים שאין קשר בינם לבין עיתונות, כאשר לרוב הטענה מתייחסת בעיקר למינויו שליעקב ברדוגו. בתוך הטענה הזו, ישנה טענה נוספת, שהושמעה בעיקר על ידי שר הביטחוןבני גנץ, לפיה אין הצדקה לכך שחיילי גלי צה"ל יראיינו פוליטיקאים, משום שזה אינו תפקיד של חייל[50]. ביקורת אחרת המושמעת כנגד התחנה מגיעה מהרמטכ"ל, שלטענתו נדרש לעסוק בנושאים הקשורים לתחנה הצבאית יתר על המידה[51].
ב-21 בינואר2021 הורה שר הביטחוןבני גנץ על הוצאת "גלי צה"ל" ממערכת הביטחון אך מאוחר יותר פסל המשנה ליועץ המשפטי את ההחלטה[52]. לאחר הבחירות לכנסת ה-24 שב בני גנץ להתייחס לשקילת האפשרות לסגירת התחנה במתכונתה הנוכחית[53]. ב-30 ביוני 2021 הודיע היועץ המשפטי של משרד הביטחון כי אין צורך בחקיקה לשם סגירת התחנה וכי ההחלטה נמצאת בידי שר הביטחון והרמטכ"ל. ההצעות שנבחנות הן להפריט את גלי צה"ל ולהפוך אותה לתחנה בפיקוחהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, להעביר את החזקה בה לידיתאגיד השידור הציבורי או לסגור אותה לאלתר. בעיות שצצו בהצעות הן, שגלי צה"ל אינה יכולה להיות חלק מתחנות הרדיו האזורי משום שגלי צה"ל מופצת בפריסה ארצית, והרשות השנייה אחראית לתחנות הרדיו האזוריות - שמשדרות רק לאזור זיכיון מסוים, מכאן שזכיין שיזכה בהפעלת גלי צה"ל האזרחית יקבל יתרון על פני שאר בעלי תחנות הרדיו האזוריות. מנגד, מנכ"לתאגיד השידור הישראלי,אלדד קובלנץ, אמר כי אין לתאגיד צורך בתחנת רדיו נוספת.
באפריל 2023 הוקמה וועדה לבחינת מעמד גל"צ בראשות מנכ"ל משרד הביטחון דאזאייל זמיר כשהחברים בה הם מפקד גלי צה"ל לשעברשמעון אלקבץ, יו"ר הרשות השנייה לשעברנורית דאבוש והבמאיאבי נשר[55][56], בספטמבר 2023 קיבל שר הביטחוןיואב גלנט את המלצתה של הוועדה והחליט להשאיר את תחנת גלי צה"ל פתוחה ולא להפריט אותה. הוועדה גם המליצה כי תצומצם השתתפות חיילים בסיקור פוליטי, וכי יוגדל נפח העיסוק בתחנה בעניינים צבאיים וחברתיים הקשורים לחברה הישראלית. מנגד, הומלץ על שינויים בפיקוח על תחנת הרדיו.[57][58]
באוגוסט 2025 מינה שר הביטחוןישראל כ"ץ ועדה נוספת לבחינת מעמד גל"צ. על חברי הוועדה נמתחה ביקורת ציבורית בשל השיוך הפוליטי שלהם וחוסר הניסיון שלהם בתקשורת.[59][60] תחילה מונה בראשה האלוף (מיל')יפתח רון-טל, אך הוא פרש בשלניגוד עניינים הנובע מהשתתפותו בתשלום כפאנליסט בערוץ 14. במקומו מונתה ד"רדליה זליקוביץ', לשעבר חברת מועצתהרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. הוועדה כללה ארבעה חברים נוספים שאינם מתחום התקשורת:שרה העצני-כהן יו"ר ארגון "ישראל שלי" ואלעד מלכא אישפורום קהלת וחבר במפלגת הליכוד, אשר התבטאו בעבר נגד גלי צה"ל, יונתן בן חמו ודורון כהן.[61] הייעוץ המשפטי לממשלה הורה כי הוועדה לא תגיש את המלצותיה עד להשלמת בחינת ניגוד העניינים שנפל לכאורה בהליכי המינוי של חבריה. למרות זאת הוועדה הגישה את המלצותיה וכץ מסר כי ייבחן אותן. הוועדה המליצה לסגור את התחנה או להפסיק את שידורי האקטואליה במחלקת החדשות.[62][63]
מועצת העיתונות מסרה כי "מינוי הוועדה בניגוד להנחיות היועצת המשפטית לממשלה, והיות חבריה בעלי זיקה אישית ופוליטית לשר לכאורה, מצביע על כך שתוצאות המלצותיה כנראה נקבעו מראש ואינן חוקיות. מאחר שמעמד גל"צ מעוגן בחקיקה ראשית, החלטת שר או החלטת ממשלה אינן מספיקות, ורק חקיקה תוכל לשנות את מעמד התחנה. מועצת העיתונות תפעל בכל הדרכים החוקיות כדי למנוע את קידום ההמלצות כפי שפורסמו ולשמור על חופש התקשורת וזכות הציבור לדעת".[63]
ב-12 בנובמבר 2025 הודיע השר כ"ץ על החלטתו לפעול לסגירת התחנה עד 1 במרץ 2026.[7] ארגון העיתונאים והעיתונאיות הגיב להחלטתו ומסר כי "ישראל כ"ץ לא יסגור כלי תקשורת במדינת ישראל. הארגון יאבק בהחלטה האווילית הזאת עד שתבוטל. גלי צה"ל לא תיסגר".[65]