תרשים מפת גטבורג מ-1705, שורטט במהופך כאשר הדרום פונה מעלההחשמלית הוותיקה של גטבורג, מסמלי העיר
גֶּטֶבּוֹרְג (בשוודית: GöteborgⓘⒾ - "יֵטֶבּוֹרְי", בלשונותאירופה נקראת לעיתים גםגוטנבורג) היא העיר השנייה בגודלה בשוודיה, אחריסטוקהולם; הגדולה ביותר במערב שוודיה, והחמישית בגודלה בסקנדינביה. גטבורג היא עיר המושב שלמחוז יטאלנד המערבית, והנמל הראשי של סקנדינביה. נכון ל-2015 התגוררו בה כמעט 550 אלף תושבים, ובאזור המטרופוליני שלה התגוררו 982 אלף תושבים.
העיר נמצאת סמוך לנקודה בה הנהריטה נשפך אל תוךמצרקטגט שמעברו השני נמצאתדנמרק. הנהר יטה חוצה את גטבורג לשני חלקים, כאשר חלקה הצפוני נמצא על האיהיסיניין. מרכז העיר, על מרבית המוסדות החשובים, שוכן על הגדה הדרומית, הוא החלק המוקף בביצוריתעלות מהמאה ה-17 שצורתן זיגזג והן נמתחות בכעין חצי-מעגל סביב למע"ר, העמוס בבניינים עתיקים מלבנים אדומות - גטבורג נחשבת כאחת מהיפות שבעריאירופה.
לאורךתקופת האבן כבר ישבו אנשים באזור שפך הנהר יֶטָה ('נהר הגותים').
במאה ה-13 היה אזור זה שוודי, כאשר אזור החוף שמצפון לו (חבלבוהוסלן) היה בשליטתנורווגיה, ואילו החוף מדרום (חבלהלנד) בשליטתדנמרק. מציאות זו הקנתה לשוודיה מסדרון יחיד ויקר-ערך, באורך של 15 ק"מ, אל הים שממערב לה והאזור פוּתח כמוקד תחבורת-נהרות. במאה ה-14 נבנתה במים בסמוך לחוףמצודת אֵלבְסבּוֹרג, כדי להגן על ריבונותה של הממלכה. המאותה-15 וה-16 אופיינו בניסיונות מצד המדינה להקים עיר שתשב בשפך הנהר; אלה בדרך כלל כשלו בשל אי-התאמת האתר הנבחר - ראשית לֶדֶסֵה (Lödöse), אחר כך לדסה-החדשה, ולאחריה ההתיישבות באֵלבסבורג.
המקום בו לבסוף נמצאת גטבורג כיום, סומן למעשה כבר ב-1253, אז עבר בו צבאו שלבירגר יארל בדרכו אל מלך נורווגיה (בין היתר במטרה לעשות עמו יד אחת במלחמה מול דנמרק) - מקום זה שימש יעד מועדף להתיישבות קבע לראשונה באמצעהמאה ה-16.
ב-1572 ציווה המלךיוהאן השלישי על הבנאי שלו להכין סקיצה עבור תוכנית לבנייתה של עירמבוצרת, שתהיה בתבנית מרובעת, וגדולה בערך כמו העירקאלמאר. התוכנית הוכנה, אולם בוששה לצאת אל הפועל. בין יתר הגורמים לכך נמנית העובדה שהצו הורה להשתמש לבנייה אך ורק בלבנים - ופשוט לא היושוודים רבים שידעו לבנות בלבנים.
העיר הראשונה שקיבלה את השם "גטבורג" בשפך היטה הוקמה על ידי המלךקרל התשיעי ב-1603, על האי היסיניין (Hisingen), כשהיא פונה אל המצודה העתיקה. העיר, "מצודת יטה" - יטה-בורג, קיבלה במהלך העשור הראשון שלהמאה ה-17 מעמד הדרגתי וזכויות. בשנת1611 היאנשרפה כה ביסודיות בידי הדנים, עד כי שרידי מבנים מתוכה נמצאו רק במהלךהמאה ה-20. העיר של ימינו, שמרכזה על הגדה הדרומית (היבשתית) של הנהר, נחשבת כהמשכה ההיסטורי של העיר מהיסיניין. היא התפתחה תוך שהעניין השוודי הלאומי משחק תפקיד חשוב להקמתה כעיר מבוצרת, עד שב-1621 גטבורג, למודת תלאות, הייתה סופית לעיר. הצו שניתן מאת המלךגוסטב אדולף השני פתח למעשה פרק בהיסטוריה השוודית, וגטבורג של ימינו, של התעלות, הספינות, השערים האלגנטיים והתותחים, היא במידה רבה 'עיר גוסטב אדולף'. החג הפופולרי של העיר, "יום גוסטב אדולף", מצוין בכל6 בנובמבר מאז ראשית המאה ה-19.
מצודת אלבסבורג נהרסה באמצע המאה ה-17. תחתיה נבנתה "אֵלפסבורג החדשה" - המצודה שבפתחו של הנמל של העיר. בשל סגנוןתכנונה של העיר, במשך זמן רב קראו לה ההולנדים "אמסטרדם החדשה". האחרונים גם הביאו לגטבורג את הידע וטכניקת הבנייה, שהיו חסרים לה, בעיקר בבנייה בשטח רווי-מים. המסחר בשוודיה כולה קיבל תנופה.קארולוס ליניאוס, שביקר בעיר הצעירה במסגרת מסעו בחוף המערבי ב-1746, תיאר אותה ברישומיו כיָפה מכל ערי שוודיה. גטבורג פרחה וגדלה לאורךהמאה ה-18, וצביונה כעיר תעשייה וסחר הוסיף להתחזק במאה ה-19, כאשר במאה ה-20 היא הייתה לעירמספנות גדולה.
גטבורג שוכנת במערב שוודיה, לאורך שתי גדותיו של הנהר יטה בסמוך לשפכו אל מצריהים הצפוני. אורכה המרבי של העיר הוא 47ק"מ, והיא תופסת חלקים משניחבלי ארץ שונים. החלק הבנוי שמצפון לנהר נמצא עלהיסיניין, האי הרביעי בשטחו במדינה. ממערב לשפך היטה אל הים הפתוח, משתרעארכיפלג ובו איים קטנים רבים.
אקלימה של העיר, כנגזר ממיקומה, הוא אקלים ימי מתון, עם ימי קיץ ארוכים שנעים בין 18 ל-25 מעלות צלזיוס וחורף שבו הטמפרטורה לרוב נשארת סביב 0 מעלות. הקיץ בגטבורג הוא הארוך ביותר בשוודיה: 144 ימים בשנה.
מרכזה העתיק של העיר - הרובע ששמוInom Vallgraven ("בין החפירים") - הוא שטח מוקף בסוללת-תעלות שנבנו במתכונת הולנדית במאה ה-17 ובו חיים נכון ל-2004 כ-3,700 תושבים והוא מספק מעל ל-26,500 מקומות תעסוקה.
העיר גטבורג גדלה והתרחבה החל מהמאה ה-17, והתחברו אליה יישובים סמוכים לכדירצף עירוני שבו נכללות המועצות (Kommuner) הבאות: גטבורג, מלנדל (Mölndal), פרטילה (Partille) והרידה (Härryda), שבכל אחת מהן מספר יישובים ועיר מרכזית אחת. בקומין גטבורג לבדה ישבו בראשית2009 מעט יותר מחצי מיליון נפש.
בתחילת2007 הייתה גטבורג ביתם של כ-133,900 תושבים ממוצא לא-שוודי.
גטבורג היא משכנו של הנמל הגדול ביותר בסקנדינביה, מה שמעניק לעיר אופי מובהק שלעיר נמל. זוהי עירתעשייה שוודית מובהקת. מרבית השטח התעשייתי נמצא על הגדה הצפונית, ואחד המוצרים המזוהים ביותר מגיע מכאן -וולוו, שהיא גם אחת מהמעסיקות הגדולות במשק המקומי. חברות שוודיות ידועות אחרות שבסיסן או ראשיתן בעיר, מונות אתקונצרן התעשייה אס-קו-אף (SKF), יצרנית המצלמותהסלבלד א-בה (Hasselblad AB) וחברת המתכת אסאב (ESAB).
בנוסף על אלה, העירייה מפעילה 35 תאגידים שבבעלותה - ושותפה בשני קונצרנים הכוללים מספר חברות בתחומי האנרגיה והתשתיות לצד מיזמי תיירות ותרבות. "ביזנס ריג'ן יטבורי" (BRG) היאעמותה המקדמת את צמיחתן הכלכלית של חברות במטרופולין גטבורג ואת התעסוקה באזור.
חברותאופנה רבות קבעו את משרדיהן הראשיים בגטבורג. כמו כן, לאחר שמשקלה של התעשייה הכבדה פחת, רשתות בינלאומיות ביססו פעילותן בעיר הודות ליתרונות של המקום, ולכך שהעלויות בגטבורג זולות משמעותית מאשר בחוף המזרחי.
"נורדסטאן" הוא הקניון הגדול בסקנדינביה, וממוקם במרכז העיר.
גטבורג התפרסמה בקרב חובבי הדת' מטאל המלודי כמקום לידתו של הז'אנר, שראשיתו בתחילתשנות ה-90 בגטבורג ובסטוקהולם. רבות מהלהקות שיצאו מהאזור, כמוAt the Gates,Dark Tranquillity ו-In Flames, מפורסמות כיום בעולם כולו. הרכב אחר שמוצאו בעיר הוא הצמד האלקטרוני החשוב "The Knife", של האחים אולוף וקארין דרייר. קארין דרייר ידועה אף בשל קריירת הסולו שלה, תחתשם הבמה "Fever Ray". להקה חשובה נוספת מהעיר גטבורג, היא להקת הפופ "אייס אוף בייס", שהתפרסמה בשנות ה-90 בזכות להיטים כמו "All That She Wants" ו־"The Sign".
קבוצת הכדורגלאי-אף-קו גטבורג היא מהקבוצות הבכירות בשוודיה, עם 18 זכיות באליפותליגת העל השוודית וחמש זכיות בגביע השוודי. מגרשה הוא האצטדיון נִיה אוּלֶווִי שבצפון מרכז העיר, שהוא האצטדיון הגדול בסקנדינביה.