 גוויאל חקיין | |
|---|---|
 | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | תנינאים |
| משפחה: | גוויאליים |
| סוג: | Tomistoma |
| מין: | גוויאל חקיין |
| שם מדעי | |
 Tomistoma schlegeliiמילר, 1838 | |
| תחום תפוצה | |
 | |
 | |
גוויאל חקיין אוטומיסטומה (שם מדעי:Tomistoma schlegelii; מכונה גם:תַּנִּין גַּוְיָלִי),הואזוחל דמוי-תנין מסדרת התנינאים בעל חוטם צר וארוך החי במים מתוקים, אך עבה מזה של הגוויאל ההודי. הגוויאל החקיין והגוויאל ההודי הם שני המינים היחידים ששרדו ממשפחת הגוויאליים, כאשר מספר חוקרים משייכים אותו לתניניים. פירוש שמו המדעי, טומיסטומה, הוא "פה חותך".
הגוויאל החקיין הוא תנינאי גדול: אורך זכר בוגר יכול להגיע ל-4.5–6מטרים (15–20רגל). משקלו מגיע ל-250קילוגרם (550ליברות).
הגולגולת של הגוויאל החקיין היא ארוכה - אורכה המרבי יכול להגיע ללמעלה מ-80סנטימטרים (31אינץ') - עםלסת ארוכה וצרה במיוחד, ובה שיניים רבות. היחס בין אורך הגולגולת לרוחב הבסיס נע בין 3:1 ל-3.5:1.
על מיקומו בסדרת התנינאים קיימת מחלוקת עזה: בעוד שמיונים המסתמכים על מאפייניםמורפולוגיים מראים כי הגוויאל החקיין משתייך דווקא למשפחת התניניים, המיונים המולקולריים מראים כי הוא שייך דווקא למשפחת הגוויאליים[2]. נכון ל-2019 אין הסכמה בקרב המדענים והטקסונומים לאיזהמשפחה הוא שייך.
הגוויאל החקיין שוכן ב-6נהרות בסומטרה ובמלזיה ובנהרות המרוחקים שלבורנאו. הוא נכחד מכל אזור הודו-סין, שם הוא לא נצפה משנת1970.מאובנים מדרום מזרחסין ומטאיוואן מראים שבעבר שטח מחייתו היה רחב הרבה יותר מהיום.
במחקרים שפורסמו ב-2009[3] נקבע כי תזונתו כוללתדגים ופרוקי-רגליים אך גםיונקים כמוקופים,עטלפי פירות ואףאיילים ובמזרח קלימנטן תועד טורףפרה. זאת בשונה מהגוויאל ההודי, הניזון רק מדגים ופרוקי רגליים. התנין איננו רואה באדם טרף אך עדיין יתקוף להגנה.
נקבות הגוויאל החקיין מגיעות לבגרות באורך 2–3 מטר. הן מטילות 30–60 ביצים בתוך ערימת עלים יבשים. לאחר הטלת הביצים וסיום בניית ערימת העלים, הנקבה נוטשת את הקן. שלא בדומה לרוב מיני התנינאים, הגוויאלים הקטנים אינם זוכים כלל להגנה מהוריהם, והם חשופים לטורפים כמונמיות,נמרים,טיגריסים,גחניים וכלבי בר. הצעירים בוקעים לאחר כ-90 ימים, ואורכם הממוצע הוא כ-30סנטימטרים (12אינץ').
הגוויאל החקיין נתון לסכנת הכחדה ברוב שטחי מחייתו עקב ניקוז מי הביצות ובירוא שטחייער גשם הסובב. לרוב צדים אותו בשל עורו ובשרו, והביצים נלקחות למאכל, אולם ממשלותאינדונזיה ומלזיה החלו לנקוט צעדים על מנת להגן על המין מסכנת הכחדה.
גוויאל חקיין, באתרITIS(באנגלית)
גוויאל חקיין, באתרהמרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי(באנגלית)
גוויאל חקיין, באתרהאנציקלופדיה של החיים(באנגלית)
גוויאל חקיין, באתרGBIF(באנגלית)
