גאלים היועם בעת העתיקה ממוצאקלטי, ששמו מוזכר לראשונה בכתביםרומיים במאה ה-4 לפנה"ס. תחילה כינו הרומים את כל הקלטים בשםגאלים, אך בתקופות מאוחרות יותר יוחד השם לתושבים הקלטים שלגאליה.
במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס שבטים גרמניים דחקו את הגאלים מאזור הדנובה. הגאלים שנאלצו לחפש לעצמם אזור מחיה חדש, הכירו את אזור עמקנהר הפו באיטליה ממסחר שערכו עם האטרוסקים שישבו שם, וידעו שהשטח ריק יחסית.
במהלך המאות ה-5 וה-4 לפנה"ס יושב חלק הארץ שביןהרי האלפים לבין עמק נהר פו בשבטים גאליים. חלקם התיישבו כחקלאים ורועי בקר שלווים וחלקם, בהם שבט Senones בהנהגתברנוס, פלשו דרומה ומוטטו את האומה האטרוסקית. כאשר הגיעו לעיר קלוסיום (Clusium) קראו תושבי העיר לעזרתרומא. על פיטיטוס ליוויוס, הרומים שלחו משלחת בת שלושה נציגים, האחים Fabii, שהפרו את כללי Ius Gentium המקובלים לגבי שגרירים, תקפו בנשק את הגאלים, פגעו באנשי המשא ומתן מהצד הגאלי ונמלטו חזרה לרומא. הגאלים ביקשו את הסגרת אנשי המשלחת ונדחו. הצבא הגאלי הגיע למרחק של כ-15 ק"מ מצפון לרומא, ושם הצליחו הגאלים להביס אתהצבא הרומי, בקרב אליה שנערך ב-387 לפנה"ס, (על פי גרסאות אחרות נערך הקרב ב-390).
מגיני העיר התבצרו בגבעת הקפיטולין והגאלים נכנסו לרומא, בזזו אותה ושרפו אותה. על פי האגדה הרווחת, באחד הניסיונות לכבוש את גבעת הקפיטולין העירו האווזים של מקדשיונו את הרומאים וכך נמנע כיבוש המקום. אולם, האספקה של הנצורים נגמרה והם נאלצו לשלם לגאלים כופר בסך 1,000 ליבראותזהב (327 ק"ג).
ליוויוס מספר כי בעת ביצוע התשלום התברר לרומאים שהגאלים משתמשים במשקולות מזויפות. הרומאים פנו לברנוס שיכבד את ההסכם ויושיעם, אולם הוא השליך אתחרבו על כף המאזניים בה היו המשקלות וקבע: Vae victis – "אבוי למנוצחים" והרומאים הביאו עוד זהב כדי לשלם את המחיר המופקע.
אירוע זה היה הזרז להקמתהצבא הרומי החזק, במטרה למנוע הישנות מקרים כאלו.
במאה ה-2 לפנה"ס נכבשו רוב שטחי הגאלים באיטליה על ידי הרומים, ובשנת 51 לפנה"ס נכבשה גאליה עצמה.
