גאורגיה היאמדינת לאוםליברל-דמוקרטית, בעלת מסורת ותרבות עתיקה הקשורה באופן הדוק למדינות הקווקז עליהן היא נמנית. ההיסטוריה הגאורגית משתרעת על פני כ-3,000 שנים, ועל פי האמונה היא הייתה יעדו שליאסון במסעו להשבתגיזת הזהב. גאורגיה נחשבת כמדינה המשתרעת ביבשתאירואסיה, אולם במקורות שונים שיוך המדינה לעיתים הוא ליבשתאסיה בלבד או אירופה בלבד. גאורגיה, או בשמה ברוסית "גרוזיה", הייתה חלק מברית המועצות וב-9 באפריל1991, מועד ההכרזה הרשמי על פירוק הברית, היא זכתה בעצמאות מלאה.
גאורגיה השתמשה באלפבית היווני ובאלפבית הארמי לפני שאימצה את האלפבית הגאורגי, שאינו משויך ישירות לשום אלפבית אחר בעולם. ספרות גאורגית כתובה מתועדת מהמאה החמישית. תרגומי הביבליה הנוצרית הראשונים הופיעו בגאורגיה, ככל הנראה לאחר הפצת הנצרות – במאה החמישית[9].
השם "גאורגיה"(Γεωργία), נהוג בשפות רבות. "גֶאוֹרגֶה"(Γεωργ) ההלניסטי נובע מ"גאורגיוס"(Γεώργιος), שמשמעותו "איכר", ולפיכך גאורגיה משמעותה "אדמה חקלאית".
הגאורגים מכנים את עצמם "כּארתבֶלֶבּי"(ქართველები), לארצם הם קוראים "סַכּארתבֶלוֹ"(საქართველო), ושפתם נקראת בפיהם "כּארתוּלי"(ქართული). מקור המילה הוא משמו של גיבור מהמיתולוגיה הגאורגית בשםכרתלוס שנחשב לאבי הגאורגים. על פי המיתוסים הגאורגיים, כרתלוס היה בנו שלתוגרמה (מצאצאיו שליפת בנו שלנח).
חוץ מהשם גאורגיה ידועים הגאורגים גם בשם "גורג'ים" על פי השפה הערבית: "גוּרג'" והפרסית: "גוּרג'י"(گرگون), שפירושה "זאב" (گرگ –gurğ/gurğān). אם כי ביוונית, הפירוש הוא "חקלאי" ושם המדינה "גוּרגֶ'סטַן". הכינוי הפרסי לגאורגים, גורג'י, הוא גם המקור לשמם של גאורגים בטורקית "גוּרג'וּ"(Gürcü), ומכאן שם המדינה "גוּרג'יסטַן"(Gürcüstan). בנוסף לשם "גורג'ים" ידועים הגאורגים כ"גרוּזין"(Грузин) ברוסית ושם המדינה "גרוּזיה", והיה נפוץ בקרבהעמים הסלאבים, במדינות ברית המועצות לשעבר, וגם במקומות אחרים בעולם כמוישראל ויפן.
על פי העדויות הארכאולוגיות הייתה גאורגיה מיושבת כבר מתחילתתקופת האבן. גילוי טכניקות עיבוד הברזל באנטוליה ובקווקז היו תחילתתקופת הברזל. בתקופה זו החלו לצמוח הממלכות הגאורגיות המוקדמות:ממלכת קולכיס (ואגריסי אחריה) במערב גאורגיה וממלכת איבריה במזרחה. תושבי ממלכות אלה היו השבטים הפרוטו-גאורגים הראשונים המופיעים בהיסטוריה הכתובה מהמאה ה-12 לפנה"ס. העדויות הארכאולוגיות מאופיינות באלמנטים של כלי מתכת וצורפות שיוצרו בטכניקות עיבוד מתקדמות, ומאששות קיום ישות מדינית של ממלכה. במאה הרביעית לפנה"ס הייתה הממלכה הגאורגית המאוחדת, ממלכתאיבריה, דוגמה מוקדמת לארגון מדינה מתקדם בימי שלטון מלך אחד והיררכיה שלאצולה.
הכרזת הנצרות כדת-הממלכה בשנת337 השפיעה על התפתחות הספרות והאמנות, והביאה לאיחוד הממלכות הגאורגיות. העובדה כי גאורגיה ניצבה בתווך ביןהעולם המוסלמי לעולם הנוצרי הפכה את האזור למוקד מאבקים וחילופים דינמיים בין העולמות שהגיעו לשיאם בסביבותהמאה השתים-עשרה והשלוש-עשרה ברנסאנס של האומה הגאורגית. במאה החמישית ייסדוחטנג גורגסלי, מלך הגיאורגים, אתטביליסי, עיר בירתה הנוכחית.
בתחילת ימי הביניים השתלטה האימפריה הערבית על הממלכות הגאורגיות. הממלכה הערבית שהוקמה נקראהאמירות טביליסי והשתרעה על כמחצית שטח גאורגיה כיום. ברבות הימים פרשה האמירות מהאימפריה הערבית, דבר שהביא לחורבנה של העיר טביליסי. במהלך תקופה זו גיאורגים רבים נחטפו ונמכרו בטורקיה, איראן, אירופה, וארצות המזרח וערב כחיילים לוחמים,ממלוכים. הגאורגים השתחררו מעול הערבים רק במאה ה-11, לאחר 400 שנות שלטון זר, על ידי המלךדוד הבנאי. תור הזהב של גאורגיה היה במאה ה-12, אז הייתה המעצמה החזקה במזרח התיכון. תקופה זו התאפיינה בפריחה תרבותית ודתית, כפי שבאה לידי ביטוי ביצירת המופת הספרותית שלשותא רוסתאוולי ובניית האקדמיות התאולוגיות במנזריגלאתי ואיק'לתו. לפסגהתרבותית ופוליטית זו גאורגיה האמירה במלכותה שלהמלכה תמר (1184–1210). למרות מלחמות ההישרדות התכופות נגד שכניה המוסלמים, הייתה זו גם תקופתסובלנות דתית כלפי נתיניה המוסלמים והיהודים של הממלכה הגאורגית.
בתחילתהמאה ה-18 ניסה המלךוחטנג השישי לשקם את השלטון המרכזי בעזרת רפורמה חוקית וסיוע לתרבות. בהוראתו נוסד בשנת1709 בית הדפוס הגאורגי הראשון בבירהטביליסי, אךשמרנותו הפוליטית הייתה בעוכריו, והכשילה את ניסיונותיו לחלץ את ארצו מן הקיפאון הכלכלי-חברתי.
האצולה הגאורגית לא קיבלה את ההדחה עד אפריל1802, כאשר גנרל קנורינג הקיף את האצילים בקתדרלת סיוני שבטביליסי והכריח אותם להישבע אמונים לאימפריה הרוסית. אלה שלא הסכימו נעצרו באופן זמני. בקיץ1805 הנחיל הצבא הרוסי מפלה בנהר אסקרני ליד זגם לצבא הפרסי, ובכך הציל את טביליסי מהכיבוש.
הממשלה הגאורגית, שנמלטה על אונייה צרפתית,המשיכה לתפקד כממשלה גולה, ניסתה לערער את השלטון בגאורגיה הסובייטית, ותמכה בהתארגנויות אנטי-סובייטיות בגאורגיה ומחוצה לה. קבוצתגרילה קטנה השם "הקושרים של גאורגיה", בראשות קולונלככוצה צ'ולוקאשווילי, התארגנה באותם ימים במטרה להילחם בשלטון הבולשוויקי. העניין עורר רגשות פטריוטיים, והמרד, שתפס תאוצה, הגיע לשיאו בקרב שהתרחש באוגוסט1924 ונקרא "מרד אוגוסט בגאורגיה". קרב זה נסתיים ללא הכרעה. בסופו של דבר הוכרעו המורדים ונמלטו מהמדינה.
ב-9 באפריל1989, בשיא המאבק האזרחי לעצמאות, בעקבות המהומות, בגין הרצון לעצמאות, פתחו באש חייליהצבא האדום בעצרת שקטה במרכז הבירה – 20 בני-אדם נהרגו – מרביתם נשים צעירות – ועשרות נפצעו. האירוע כונה "הטרגדיה של 9 באפריל", והיה אבן דרך במאבק הגאורגי לעצמאות. בדיוק כעבור שנתיים, ב-9 באפריל 1991, הכריזה גאורגיה עלעצמאותה והקימה אתהרפובליקה של גאורגיה[2], לא לפני הבחירות הדמוקרטיות הראשונות במרחב הסובייטי ב-28 באוקטובר 1990.
ב-26 במאי 1991 נבחרזוויאד גמסחורדיה לנשיאה הראשון של גאורגיה העצמאית. עם זאת, גמסחורדיה לא הצליח להתמודד עם הבעיות הכלכליות והאתניות של גאורגיה, והודח בהפיכה צבאית ב-22 בדצמבר1991. הפיכה זו היוותה חלק ממלחמת האזרחים הגאורגית, שכללה מאבק פוליטי בין תומכי גמסחורדיה, שכונו "זוויאדיסטים" לתומכי הנשיא שתפס את מקומו של גמסחורדיה,אדוארד שוורדנדזה, וכן מאבק בין הממשל המרכזי לשלושה חבלים בדלנים, שביקשו לפרוש מגאורגיה –אבחזיה,דרום אוסטיה ואג'ריה. המלחמה נמשכה עד שנת1995 והסתיימה בתבוסת הזוויאדיסטים, בפרישתם של החבלים המורדים והכרזתם על עצמאותדה פקטו. עצמאותם של החבלים המורדים, שנתמכה על ידיהפדרציה הרוסית אך לא הוכרה על ידי הקהיליה הבין-לאומית, הביאה לטיהור אתני בו גורשו כרבע מיליון גאורגים מאבחזיה ומדרום אוסטיה, וכן היגרו אוסטים מתחומי גאורגיה.
ב-2003 הודח שוורדנדזה (שנבחר בבחירות דמוקרטיות ב-1995 וב-2000) באירוע שכונה "מהפכת הוורדים", והיה בעיקרו מחאה עממית שהיוותה דוגמה ל"מהפכה הכתומה" באוקראינה, ואירועים דומים במרחב הפוסט סובייטי. המפגינים, שמחו על זיופים בבחירות לפרלמנט, העלו לשלטון באופן זמני את הנשיאהנינו בורג'נדזה, אך לאחר קיום בחירות דמוקרטיות נבחר לנשיאמיכאיל סאקשווילי.
הנשיא החדש פתח בשורת רפורמות שמטרתן לחזק את צבאה וכלכלתה של גאורגיה, ולהשליט את מרותה של גאורגיה בחבלים הבדלניים. הצלחה ראשונה נחל סאקשווילי כאשר הצליח לאחד את מחוז אג'ריה עם גאורגיה. אך הצלחה זו לוותה בהחרפת העימות בדרום אוסטיה, שהדרדר לחילופי אש בשנת2004 שאיימו על יציבות הסדר הפסקת האש שהושג בחבל בשנת1992. אירועים אלו הביאו להחרפת היחסים עם רוסיה, שסייעה לבדלנים באוסטיה ובאבחזיה באופן גלוי כמעט, ולשם הגנתם.
ב-7 באוגוסט2008 נכנסו כוחות גאורגיים לדרום אוסטיה, ופתחו במבצע בדרום אוסטיה, שמטרתו כיבושצחינוואלי והשתלטות על החבל הבדלני. בתגובה ביצעו הרוסים ב-8 באוגוסט 2008 שורה של תקיפות אוויריות נגדמטרות צבאיות ואחרות בגאורגיה. גם לאחר נכונותה של ממשלת גאורגיה לסגת מהחבלים הבדלניים במדינה ולחתום על הפסקת האש המוצעת שלהאיחוד האירופי, המשיכה המתקפה הרוסית, אשר כללה כניסה לשטחי גאורגיה עצמה, הן מכיוון דרום אוסטיה והן מכיווןאבחזיה, הפגזתנמל התעופה הבין-לאומי טביליסי, הטלת מצור על נמלי הים של גאורגיה (הופסקה לאחר לחץאוקראיני), כיבוש העירגורי ופגיעה בעורק התחבורה הראשי המחבר ביןמזרח גאורגיה למערבה, מתוך כוונה (מוצדקת לכאורה מהזווית הרוסית) לערער את משטרו הפרו-מערבי של סאקשווילי. צעדים אלה גרמו לפי הערכותהאו"ם לכ-115 אלף פליטים גיאורגיים[10].
ממשלותארצות הברית,בריטניה וצרפת דרשו מממשלת רוסיה לסגת משטחיה של גאורגיה וגינו אתמוסקבה על הפעלת הכוח המאסיבית נגד גאורגיה. ממשלת גאורגיה ביקשה סיוע מממשלות המערב ומנאט"ו[11]. לבסוף, לאחר חמישה ימילחימה, הודיע נשיארוסיהדמיטרי מדבדב כי הכוחות הרוסיים נסוגים משטחי גאורגיה, אך בפועל לא התבצעה נסיגה, דבר שהביא ב-19 באוגוסט להודעה חריפה מצד נאט"ו ולטיוטת החלטה במועצת הביטחון של האו"ם נגד רוסיה.
בעקבות השהות הרוסית במדינה, הצביע הפרלמנט הגאורגי פה אחד לא לחדש את חברות גאורגיה בחבר המדינות, וזו הסתיימה ב-17 באוגוסט 2009.
הרי הקווקז הגדולים שמצפונה מקושרים בשרשרתהרי סוראמי אוהרי ליחי שבמרכזה להריהקווקז הקטן שבדרומה. הרי סוראמי מחלקים את גאורגיה לשני אזוריה הגאוגרפיים העיקריים – מזרח ומערב גאורגיה:
מזרח גאורגיה – (להוציא מורדות הרי הקווקז) הוא אזור של עמקי נהרות רחבים, המופרדים בהרים נמוכים יחסית. באזור זה האקלים יבש יותר מאשר במערב בגלל ניתוקו הטופוגרפי מן הים והיותו חשוף לרוחות מזרחיות. האזור מושקה בנהר מטקווארי (קורה), שיובליו העיקריים הםאראגווי,ליאחווי,יורי,אלזני וכסאני.
מערב גאורגיה – (להוציא מורדות הרי הקווקז) הוא אזור מישורי יחסית, המתחבר להרי הקווקז הקטן בהרים נמוכים שבדרומו. באזור זה האקלים ברובוסובטרופי לח עקב הקרבה לים השחור והיותו חשוף לרוחות מערביות, הגורמות לריבוי משקעים. בחורף יורד כאן (חוץ מבמישור החוף) שלג רב.מישור קולכתי, המהווה את ליבתו המאוכלסת, מושקה על ידי הנהרריוני, שיובליו העיקריים הםצחניסצקאלי וקווירילה.
האקלים של גאורגיה מגוון מאוד יחסית לגודלה. ישנם שני אזורי אקלים עיקריים המזרחי והמערבי. רכס הרי הקווקז הגדול משחק תפקיד חשוב במיתון אקלימה של גאורגיה, ומגן על המדינה מחדירה של אוויר קר יותר מצפון.רכס הרי הקווקז המשני מגן על האזור מהשפעת אוויר חם ויבש מדרום.
רוב חלקה המערבי של גאורגיה שוכנת באזוראקלים סובטרופי לח עם כמותמשקעים שנתית הנעה בין 1,000–4,000 מ"מ. כמות המשקעים מתחלקת בצורה אחידה בין כל עונות השנה, אף על פי שירידת הגשמים יכולה להיות כבדה במיוחד במהלך הסתיו. האקלים של האזור משתנה באופן משמעותי באזורים הגבוהים של גאורגיה, וכאשר האזורים הנמוכים של מערב גאורגיה הם חמים יחסית במשך השנה, אזורי ההרים ומרגלות ההרים (כולל את הקווקז הגדול והקווקז המשני) קרים, הקייצים רטובים ומושלגים בחורף (השלג נערם לעיתים לגובה של שני מטרים במחוזות רבים).אג'ריה הוא המחוז בעל כמות המשקעים הרבה ביותר בקווקז, כאשריער הגשם הממוזג מטירַלה, מזרחית לכובולתי מקבל בסביבות 4,500 מ"מגשם בשנה.
למזרח גאורגיה יש אקלים הנע בין מאקלים סובטרופי לח לאקלים ים תיכוני. מזג האוויר באזור מושפע מאוויר יבש הנע מאזורהים הכספי/מרכז אסיה ממזרח ואוויר לח המושפע מהים השחור ממערב. חדירת האוויר הלח מהים השחור נחסמת לעיתים קרובות על ידי מספר רכסי הרים (רכס ליחי ורכס מסחתי) שמפרידים את החלק המזרחי והמערבי של המדינה. כמות המשקעים השנתית נמוכה בהרבה ממערב גאורגיה ונעה בין 400–1,600 מ"מ. התקופה הרטובה ביותר מופיעה בדרך כלל באביב ובסתיו, כאשר חודשי החורף והקיץ נוטים להיות היבשים יותר. הקיץ ברוב מזרח גאורגיה חם (במיוחד במישורים ובאזורים הנמוכים), והחורפים קרים יחסית. כמו בחלקה המערבי של גאורגיה החלקים הגבוהים של גאורגיה משחקים תפקיד חשוב והתנאים האקלימיים מעל לגובה 1,500 מטרים מעל פני הים קרים יותר בהרבה מהחלקים הנמוכים של גאורגיה. האזור השוכן מעל לגובה של 2,000 מטרים מעל פני הים קפוא ומושלג לעיתים קרובות גם בחודשי הקיץ.
מעצמאותה בשנת1991 עד אוקטובר2012 גאורגיה הייתהדמוקרטיה נשיאותית נוסחצרפת (שבה הנשיא וראש הממשלה יכולים להיות ממפלגות יריבות). בראשה של גאורגיה עמדנשיא, אשר נבחר לקדנציה של חמש שנים והיה בעל סמכויות רבות. הנשיא מינה אתראש הממשלה בכפוף לאישור הפרלמנט, שנבחר כל ארבע שנים ומונה 150 חברים.
המשבר שפרץ, בעקבות הטענה להונאה בפתקי ההצבעה בבחירות לפרלמנט בשנת2003, גרם למהפכת הוורדים, שהביאה להתפטרות הנשיא המכהן,אדוארד שוורדנדזה, ב-23 בנובמבר 2003. בעקבות המהפכה, שנסתיימה ללא שפיכות דמים, מונתה נשיאה זמנית, מי שהייתה יושבת ראש הפרלמנט,נינו בורג'נדזה. ב-4 בינואר2004 זכה בבחירות לפרלמנטמיכאיל סאקשווילי הפרו מערבי, מנהיגמפלגתהתנועה הלאומית-דמוקרטית ונכנס לתפקידו ב-25 בינואר של אותה שנה. בית המשפט קבע שתוצאות הבחירות זויפו ולכן מבוטלות. בבחירות שנערכו מחדש ב-28 במרץ 2004 ניצחה מפלגתו של סאקשווילי ברוב גדול של המושבים (כ־75%), עם מפלגה אחת נוספת שהשיגה 7.5% מהמושבים (האופוזיציה הימנית) כאשראחוז החסימה עומד על 7% מקולות הבוחרים. בחירות אלה נחשבות לחופשיות ביותר בהיסטוריה העצמאית של גאורגיה. למרות המתיחות הגוברת בין השלטון המרכזי למנהיג האג'רי,אסלן אבשידזה, השפיעו הבחירות על המחוז. בתקופת כהונתו של סאקשווילי הונהגו רפורמות שהובילו לשיפור משמעותי בשקיפות המערכות, מיגור השחיתות, במדד הדמוקרטיה ובמצב הכלכלי. רוסיה התנגדה מאוד לתהליך זה של דמוקרטיזציה וליברליזציה ולהתקרבות למדינות המערב.
בפרלמנט הראשון של סאקשווילי נכללו בין היתר:סלומה זוראבישווילי כשרת חוץ, שהייתהשגרירתצרפת בגאורגיה, בהסכמתו שלז'אק שיראק לאחר בקשה של סאקשווילי. סאקשווילי גם כופף את החוק הגאורגי ונתן לזורבישוויליאזרחות גאורגית בנוסף לזו הצרפתית, בניגוד לחוק הגאורגי שלא מאפשר אזרחות כפולה. כמו כן כיהנו בפרלמנט גםיהודיות: ננה פטרקצישווילי, כנציגת העירקווארלי. מזיה פטרקצישווילי תורתלדזה נכנסה לפרלמנט ברשימה הפרופורציונית והייתה התשיעית ברשימה בגוש של האופוזיציה הימנית.אלנה תבדורדזה – יהודיה למחצה ומגינה עלזכויות האדם.
המתיחות בין הממשלה הגאורגית לשלטון באג'ריה התפתחה במהירות הולכת וגוברת לאחר הבחירות בסוף אפריל. המתיחות הגיעה לשיאה ב-1 במאי 2004, כאשר אבשידזה הגיב לתמרונים הצבאיים של הצבא הגאורגי, שהתקיימו ליד אג'ריה, בפיצוץ שלושת הגשרים המחברים את אג'ריה לגאורגיה עלנהר הצ'לוכי. ב-5 במאי הוכרח אבשידזה לגלות מאג'ריה בעקבות הפגנות סוערות בבתומי שקראו להתפטרותו, ורוסיה הגבירה את הלחץ על ידי שר החוץ שלהאיגור איוונוב.
מאז שעלה לשלטון, בשנת 2003, נתן סאקשווילי דחיפה להתפתחותצבא גאורגיה, והגדיל את היקפו ב-26,000 חיילים. בכלל זה נכללים 5,000 חיילים שאומנו בטכנולוגיות מתקדמות על ידיצבא ארצות הברית. חלק מיחידות אלה הועברו לבסיסים בעיראק כחלק מהקואליציה הבין-לאומית באזור, כשהם משרתים בבעקובה, באזור הירוק שלבגדאד (מיקומה של מפקדת הקואליציה במרכז בגדד). במאי 2005, הגדוד ה-13 של חיל הרגלים ("שַבנַבַּדה") היה לגדוד הראשון שמשרת במלואו מחוץ לגאורגיה. יחידה זו אחראית לשתי נקודות ביקורת בכניסות לאזור הירוק, ומספקתאבטחה לפרלמנט העיראקי. באוקטובר 2005, היחידה הוחלפה בגדוד ה-21 של חיל הרגלים במדי הקרב של יחידה אמריקאית; הם שירתו בדיוויזיה השלישית.
בשנת2006 התפרץמשבר קודורי, כאשר מנהיג המיליציה המקומית בעמק קודורי (החלק היחיד שלאבחזיה שנמצא בשליטת גאורגיה באותם ימים), הכריז על אי ציות לשלטון הגאורגי. הממשלה הגאורגית השתלטה על האזור במבצע משולב של משטרת גאורגיה והצבא הגאורגי.
ב-2008 פרצהמלחמת גאורגיה–רוסיה. לאחר שגאורגיה ניסתה לכבוש את דרום אוסטיה פלשה רוסיה לגאורגיה לסיוע לשני המחוזות הבדלניים בגאורגיה -אבחזיה ודרום אוסטיה. בסוף המלחמה הסיגה רוסיה את כוחותיה למחוזות הבדלניים והכירה בעצמאותן. רוסיה השתלטה גם על עמק קודורי שאבחזיה.
בשנת 2012, לפני הבחירות לפרלמנט באוקטובר של אותה שנה, הנשיאסאקשווילי יזם שינוי בחוקה; מטרת השינוי הייתה שימור שלטונו גם אחרי סוף תקופת כהונתו השנייה והאחרונה כנשיא. על-פי השינוי בחוקה, הפרלמנט ממנה את ראש הממשלה וראשהרשות המבצעת הוא ראש הממשלה ולא הנשיא.
בבחירות אוקטובר2012 לפרלמנט, האופוזיציה ניצחה. תקוותו של הנשיאסאקשווילי להנהיג את המדינה כראש הממשלה נכזבה. סאקשווילי כיבד את החוק החדש והעביר את סמכויות השלטון אל ראש הממשלה שנבחר על ידי הפרלמנט –בידזינה איוואנישווילי, מיליונר פרו רוסי, בכך גאורגיה הפכה לדמוקרטיה פרלמנטרית, שבה לנשיא תפקיד ייצוגי-סמלי בלבד. צמצום סמכויות הנשיא הוביל לריכוז הכוח בידי ראש הממשלה ומפלגת השלטון[12]. גם לאחר סיום כהונתו ב-2013 איוואנישווילי המשיך להיות דמות מרכזית המשפיעה מאחורי הקלעים על המדיניות[13].איוואנישווילי עצר את הרפורמות שיזםסאקשווילי והנהיג מדיניות שמטרתה לא להיכנס לעימות עם רוסיה.
במרץ 2023 פרצו מחאות עקב חשש מהשפעות אנטי דמוקרטיות רוסיות, אשר עלה בעקבות הצעת החוק "חוק הסוכנים הזרים". עוצמת המחאה הושפעה מכך שהציבור הגאורגי היה מודע לכך חוק כזה התקבל ברוסיה ב-2012 והיווה ברוסיה פתח לדיקטטורה. בעקבות המחאה משכה הממשלה את הצעת החוק[14][15]. במאי 2024 עבר החוק בפרלמנט במחטף, דבר שהוביל למחאות ולהטלת וטו של נשיאת גיאורגיהסלומה זורבישווילי על החוק[16][17][18], אך הטלת הוטו אינה מספיקה לביטולו[19]. נכון ל-2024 הסנטימנט בציבור הגיאורגי הוא אנטי רוסי וקיים אצל רובו רצון לקדם ערכים מערביים דמוקרטיים ולהצטרף לאיחוד האירופי[20]. באוקטובר 2024 נצחה בבחירות מפלגת השלטון הפרו רוסית. האופוזיציה ומשקיפים על הבחירות מטעם ארגון ה-OSCE האירופאי טענו לזיופים בהיקף נרחב. גם ניתוחים סטטיסטים העידו על זיוף משמעותי. הנשיאה זורבישווילי לא הכירה בתוצאות וקראה לציבור למחות על זיוף הבחירות. ארצות הברית, האיחוד האירופי ונאט"ו תמכו בנשיאה ובמפלגות האופוזיציה[21][22][23].באוקטובר 2025 הודיע יו"ר הפרלמנט על עתירה לבית המשפט בדרישה להוציא מהחוק את 3 מפלגות האופוזיציה הגדולות במדינה[24].
גאורגיה מחולקת לשתירפובליקותאוטונומיות ועשרהמחוזות, הנקראים "מחַרֶה". מחוזות אלה מחולקים ל-73נפות או תת-מחוזות, שמתוכן 13נפות הן בשטח שתי הרפובליקות האוטונומיות (שש באג'ריה ושבע באבחזיה), ובהן אין לגאורגים שליטהדה פקטו. נפות אלה נקראות ראיוֹני.
אזור נוסף שאינו נמצא בשליטה גאורגית הואדרום אוסטיה, שבעבר נחשבה לאדמיניסטרציה אוטונומית (מוכרת גם כסמצ'אבלו): בשנים האחרונות היא נמצאת במגעים עםרוסיה כדי לקבל עצמאות והיא, למעשה, חלק מכארתלי הפנימית.
מבחינה היסטורית, כלכלת גאורגיה הייתה מבוססת עלחקלאות ותיירות. הרבה תרבויות עתיקות עברו דרך גאורגיה, לעיתים העשירו אותה ולעיתים השמידו את כלכלת המדינה. במאה ה-20 הוכפפה הכלכלה הגאורגית למשטר התכנון הסוציאלי הסובייטי. החל משנת1991 עמדה גאורגיה בפני שינויים רבים, עם שינוי מבנה המשק מקומוניסטי לקפיטליסטי. על פי הסטטיסטיקה העדכנית, היבוא עולה על היצוא, והתמ"ג הצטמצם במעט והיה גידול משמעותי בהשקעות ממשלתיות. למרות זאת, על פיהבנק העולמי, גאורגיה נחשבת למדינה מספר אחת ברפורמות בעולם, כאשר תוך שנה אחת, קפצה ממקום 112 למקום 37 במונחי "קלות עשיית העסקים", כאשר רוב המדינות השכנות נמצאות בסביבות מקום 100 במדד הבנק העולמי.
הכלכלה הגאורגית, באופן מסורתי, סבבה סביב תיירותהים השחור, עיבודהדרים,תה וענבים; כרייתמנגן ונחושת; וסקטור קטן של תוצרת תעשייתית ביצור יין,מתכות, מכונות,כימיקלים וטקסטיל. המדינה מייבאת את רוב צורכי האנרגיה, כוללגז טבעי, ומוצרינפט. מקור אנרגיה פנימי גדול למדי הואאנרגיית מים. למרות הנזק החמור, שהכלכלה סבלה במהלך הסכסוכים האזרחיים, החל משנת1995 התמ"ג צומח והאינפלציה פוחתת. הכלכלה הגאורגית ממשיכה לחוות בעיות תקציב גדולות במהלך רפורמה לצמצום המיסוי והפחתתו. צמיחת כלכלה נפגעה גם מהשחיתות שנפוצה במדינה. שקיפות בין-לאומית, הוכרה באופן בין-לאומי, וכובדה באופן נרחב על ידי ארגונים שהתחייבו למדיניות הדגשת המלחמה בשחיתות בעולם, כאשר היא ממקמת את גאורגיה במקום ה-99 בשנת2006 במדד תפיסת השחיתות (שבו דירוג של 1 הוא השחיתות המעטה ביותר (ישראל נמצאה בשנה זו במקום 34)[25]. מיקום זה הוא שיפור משמעותי יחסית למדד 2005 שהעמיד את גאורגיה במקום 130. בשנת 2012 הוסיף מעמדה של גאורגיה להשתפר במדד זה, והיא ממוקמת במקום ה-51 (ישראל ממוקמת במקום 39)[26]. גאורגיה עדיין סובלת ממחסור באנרגיה; היא הפריטה אתרשת החשמל במדינה בשנת1998, ומפיצי החשמל משתפרים עם הזמן. גאורגיה תולה תקוותה בשיקום בזמן הארוך, ובהתפתחות מסדרון תחבורתי בין-לאומי שיעבור דרך נמלי המפתח של הים השחור:פותי ובתומי.
גאורגיה מייבאת: דלק,חיטה, מזון, מכונות,חלפים וציוד תובלה.גאורגיה מייצאת מוצרי ברזל ופלדה, מוצרי מזון, טקסטיל, כימיקלים ומכונות. שותפי המסחר העיקריים:רוסיה,טורקיה, אזרבייג'ן וארמניה.
גאורגיה נחשבת, לצדאיראן, לאחת מערשי תרבות היין וזאת על פיממצאים ארכאולוגיים שמעידים על ייצור היין כ-7,000 שניםלפני זמננו. הזנים ושיטות הייצור של היין הגאורגי הם עתיקים ביותר. היין הגאורגי המסורתי מוכר היום כמורשת תרבותית שלUNESCO. זאת בזכות שפע של זני מורשת, עשיית יין בכדי חרס מסורתיים הקרוייםקבאברי(אנ'), ושימוש בכלים מסורתיים לתפעול וניקוי הקבאברי שעשויים כולם מחומרים טבעיים כמו גזע עץ הדובדבן, דלועיים מיובשים ועוד. במהלך תקופת ברית המועצות נאסרו נטיעה של מרבית זני הענבים המסורתיים לגאורגיה והותרו לנטיעה מתוכם רק ארבעה. במהלך התקופה הזו רוסיה הפכה במידה רבה את גאורגיה ליצרנית יין גדולה עבור כל הגוש. היין שאפיין את התקופה היה יין חצי מתוק. אחד האזורים המסווגים המוכרים עם יין כזה נקראקינזמאראולי. אבל מרבית היינות הגאורגיים הם יינות יבשים, והיינות שנעשו בתקופת ברית המועצות אינם מאפיינים היום את תעשיית היין המקומית. יין גאורגי נוחל הצלחה בעולם ומקושר רבות עם עשייה של יינות כתומים, ועם תנועת היינות הטבעיים[27].
היחסים בין גאורגיה לישראל מוסדו לראשונה ב-1 ביוני 1992, לאחר פירוקה שלברית המועצות והכרזת העצמאות של גאורגיה.שתי המדינות מחזיקות שגרירויות במדינה השנייה, כאשר שגרירות גאורגיה ממוקמת בתל אביב ושגרירות ישראל ממוקמת בטביליסי. בנוסף קיימת בישראל לשכת מסחר העוסקת בפיתוחם והרחבתם של יחסי הסחר בין ישראל לגאורגיה.
היחסים בין המדינות התפתחו עד כדי יחסי ידידות, ועזרה הדדית בין שתיהן בפן הצבאי, התרבותי, הכלכלי והחינוכי. החל משנת 2013 תושבי גאורגיה זכאים לאשרת כניסה לישראל ללא צורך בהנפקתויזה, מה שהוביל להשקעות רבות מצד ישראלים במסחר גאורגי, כולל רכישת קרקעות לנדל"ן[28].
אוכלוסיית גאורגיה מונה כ-3.6 מיליון בני אדם (2022). מאז נפילתברית המועצות, סבלה גאורגיה משינויים משמעותיים בהרכב האוכלוסייה ותפוצתה. המרד באבחזיה, הסכסוך האג'רי והכלכלה השבירה בדרום אוסטיה, שהובילה להתמעטות הזדמנויות העבודה, הובילו אלפי גאורגים להגר בחיפוש אחרי עבודה, במיוחד לרוסיה. הבעיה החריפה עקב שיעור ילודה נמוך (ממוצע של 2.03 ילדים לאישה) של האוכלוסייה שלא היגרה. בעיה דומה קיימת אצל השכנהארמניה. גודל אוכלוסיית גאורגיה מוערך כיום בכשני מיליון איש פחות מגודל האוכלוסייה בשנת1990, וחלק מהמשקיפים טוענים כי המספר האמיתי אף נמוך יותר.
הקהילה היהודית בגאורגיה עתיקת יומין ויש הסבורים כי ראשיתה עוד מימיחורבן בית ראשון – גלותמסופוטמיה ומימינבוכדנאצר. היהודים הגאורגים חיו באופן מסורתי בנפרד, ברובע היהודי שבכל עיר או כפר, שנקרא "שכונת היהודים". יהדות גאורגיה כוללת גם קהילה קטנה שליהודים אשכנזים, שברחו ממקום מושבם בזמןמלחמת העולם השנייה והתיישבו בטביליסי.
על פי המסורת שליהודי גאורגיה, מוצאם הוא מצאצאישבטי ישראל שהוגלו על ידישלמנאסר, מלךאשור, שהושיבם ב"חלח ובחבור נהר גוזן וערימדי". קשה להחליט אם הדברים מבוססים על מסורת עתיקה או שמדובר בהשפעה מאוחרת של אמונות שרווחו בקרב היהודים בקווקז. מבחינהגנטית יהודי גאורגיה מראים דמיון גנטי לקהילת יהודיעיראק, המעיד על מוצא משותף.
הזדהות יהודי גאורגיה עםמדינת ישראל הגיעה לשיאה לאחרמלחמת ששת הימים בשנת1967. בתחילה, השלטונות הסובייטים סירבו לבקשת היהודים לעלות לישראל. באוגוסט1969,18 משפחות יהודיות מגאורגיה שלחו מכתב לוועדה לזכויות האדם של האו"ם, בתביעה להגר לישראל. המכתב היה התביעה הפומבית הראשונה של יהודים סובייטים לעליה לישראל. פעולה זו גרמה למערכה אינטנסיבית שלממשלת ישראל והעולם היהודי להתיר את עלייתם של יהודיברית המועצות לישראל. מכתב שני נשלח בנובמבר 1969 לאו תאנט, המזכיר הכללי של האו"ם. ביולי1971, קבוצה של יהודים גאורגים קיימושביתת רעב במוסקבה. מאבקם של יהודי גאורגיה הוביל לשינוי היסטורי בעמדת השלטונות הסובייטים, ובמהלךשנות ה-70 החלה עליה מסיבית לישראל.כ-30,000 יהודים גאורגים עלו לישראל, וחלקם למדינות אחרות, כ-17% מיהודי ברית המועצות עלתה בתקופה זו. מספר היהודים בגאורגיה ירד מ-28,300 בשנת1970 ל-24,800 ב-1989. מאז הכרזת העצמאות של גאורגיה ב-1991, אלפי יהודים גאורגיםעלו לישראל. בשנת1993 מספר היהודים בגאורגיה הוערך ל-14,500 איש. יהדות גאורגיה כוללת בתוכה מספר גדול של צאצאימגורשי ספרד ופורטוגל, אשר התיישבו בתחומי המדינה תחת הכיבוש העות'מאני.
קהילת יהודי גאורגיה פיתחה מימי קדםניב שנשמר עד היום ונקרא "גאורגית יהודית".
דת האסלאם הגיע לראשונה לגאורגיה בשנת 645, כאשר צבא שנשלח על ידי הח'ליף האיסלמי, עומר, כבש את מזרח גאורגיה וייסד אתאמירות טביליסי.
ישנן שתי קבוצות עיקריות של מוסלמים בגאורגיה. המוסלמים שהם אתנית גאורגים הםסונים חניפים ומרוכזים ברפובליקה האוטונומית של אג'ריה של גאורגים בגבול טורקיה. הקבוצה השנייה היא מוסלמים שאתנית הם אזרים, שהםשיעים תריסריים ומרוכזים בגבול אזרבייג'ן.
התרבות הגאורגית המתועדת עתיקת יומין ולה מסורת ספרותית המבוססת על השפה הגאורגית והאלפבית הגאורגי היחידני. השפה הייחודית הביאה לזהות חזקה מאוד של הגאורגים לעמם ששימרה את הגאווה הלאומית הגאורגית למרות תקופות ארוכות של כיבוש זר וניסיונות התבוללות כפויות.
לגאורגיה אלופי עולם ואלופים אולימפיים, כשההישגים הבולטים הם בענפי ההיאבקות והרמת משקולות,טניס,כדורגל, לרבות זכייה של קבוצת דינמו טביליסי בגביע אירופה למחזיקות גביע בשנת 1981 בהדרכתו של המאמןנודאר אחלקצי ועוזר המאמןאילן מרדכיאשווילי.
ענפי הספורט הפופולריים בגאורגיה הם כדורגל, כדורסל,רוגבי, היאבקות והרמת משקלות.
בהיבט ההיסטורי, גאורגיה הייתה מפורסמת בחינוך הגופני שבה. ידוע שהרומאים התרשמו מאוד מהתכונות הפיזיות של הגאורגים אחרי שראו את טכניקות האימון שלהם באיבריה העתיקה. ההיאבקות נשארה ספורט היסטורי בגאורגיה, וקיימים היסטוריונים הסבורים שהסגנון היווני-רומי בהיאבקות שילב בתוכו הרבה מרכיבים גאורגיים.בתוך גאורגיה, אחד הסגנונות הפופולריים ביותר הוא היאבקות בסגנוןקחטי. בעבר היו מספר סגנונות נוספים אך הם לא כה נפוצים היום. למשל, באזור חבצורטי יש שלושה סגנונות נפרדים של היאבקות. ענפי ספורט נפוצים במאה התשע עשרה היופולו וללו, ענף ספורט פופולרי שלאחר מכן הוחלף על ידי הרוגבי.
פורטל גאורגיה הוא שער לכל הערכים אודותגאורגיה. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים באומה הגאורגית ובגאורגיה בכלל, על כל הנושאים: גאוגרפיה, היסטוריה, כלכלה, חברה, תרבות, ספורט ועוד.
.jpg)
.jpg)
.svg)
.jpg)
