| לוין, 2013 | |
| לידה | 23 ביוני1943 סינסינטי,ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה | 9 במרץ2021 (בגיל 77) פאלם ספרינגס,ארצות הברית |
| מדינה | ארצות הברית |
| מוקד פעילות | ארצות הברית |
| השכלה |
|
| סוגה | מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת | אנגלית |
| כלי נגינה | פסנתר |
| חברת תקליטים | דויטשה גרמופון |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
ג'יימס לֶווַייְן (באנגלית:James Levine;23 ביוני1943 –9 במרץ2021) היהמנצח ופסנתרןיהודי-אמריקאי. הוא היה המנהל המוזיקלי של המטרופוליטן אופרה בניו יורק במשך 40 שנה, מ-1976 עד2016, שבע שנים המנהל המוזיקלי שלהתזמורת הסימפונית של בוסטון, חמש שנים המנצח שלהפילהרמונית של מינכן, ובעל קשרי עבודה עם התזמורות הגדולות בעולם[1].
בדצמבר2017 פרסם "הניו יורק טיימס" תלונות מפורטות של ארבעה גברים בשנות ה-40 לחייהם, אשר התלוננו עלהתעללות מינית ארוכת שנים מצידו, כשהיוקטינים. בעקבות הפרסומים ושורת האשמות על התעללות מינית בעשרות גברים צעירים נוספים לאורך השנים, הושעה לוויין ולאחר מכן, ב-2018, פוטר מתפקידו כמנהל המטרופוליטן אופרה.
לוויין נולד בסינסינטיאוהיו למשפחהמוזיקלית: סבו מצד אמו היהחזן בבית כנסת, אביו היהכנר, שניצח על תזמורת ריקודים, ואמו הייתהשחקנית. הוא התחיל לנגן בפסנתר בשחר ילדותו. בגיל 10 הופיע לראשונה כסולן בנגינת הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 שלמנדלסון, בקונצרט לנוער שלהתזמורת הסימפונית של סינסינטי.
לוויין המשיך בלימודי מוזיקה אצל וולטר לוין,כנר ראשי ברביעיית לה סאל. בשנת1956 קיבל שיעורי פסנתר אצלרודולף סרקין בבית הספר למוזיקה ופסטיבל מרלבורו בוורמונט. בשנת1957 ב-1957 החל ללמוד בבית הספר למוזיקה באספן. בשנת1961 התקבל לבית למוזיקהג'וליארד בניו יורק ולמדניצוח אצל ז'אן מורל. בשנת1964 סיים את ג'וליארד והצטרף לפרויקט המנצחים האמריקאים שלידתזמורת בולטימור.
בשנים1965–1964, שימש כמתלמד לגאורג סל בתזמורת קליבלנד, ואחר כך כעוזר מנצח עד1970. באותה שנה גם הופיע לראשונה כמנצח אורח עםתזמורת פילדלפיה במעון הקיץ שלה ב"רובין הוד דל", ובהמשכה עםהאופרה הוולשית הלאומית ועםהאופרה של סן פרנסיסקו. הופעתו הראשונה עם המטרופוליטן אופרה, הייתה ביוני1971, בהפקת פסטיבל של "טוסקה". הצלחתו הובילה להופעות נוספות ולמינויו כמנצח ראשי בשנת1973. משנת1975 היה המנהל הראשי של המטרופוליטן, עד מינויו למנהלה האמנותי (הראשון בתולדותיה) בשנת1986. לוויין עמד בקשר ממושך עםהתזמורת הסימפונית של שיקגו ומשנת 1973 עד1993, שימש כמנהל המוזיקלי שלפסטיבל רוויניה. בשנת1990, לבקשתרוי א. דיסני, ערך את המוזיקה וניצח על תזמורת שיקגו בפסקול הסרט "פנטזיה 2000", בהפקתאולפני וולט דיסני. בנוסף, היה גם המנהל המוזיקלי שלפסטיבל מאי בסינסינטי.
בניצוחו, נעשו התזמורת והמקהלה שלהמטרופוליטן אופרה לאחד ההרכבים האופראיים הטובים בעולם. לוויין יזם סדרת קונצרטים קבועה לתזמורת (ולהרכבים קאמריים מתוכה) בקרנגי הול. הוא ניצח על הפקות חדשות, רבות מספור, של יצירות מאתמוצרט,ורדי,וגנר,ריכרד שטראוס,רוסיני,שנברג,סטרווינסקי,קורט וייל,קלוד דביסי,אלבן ברג וג'ורג' גרשווין. ליובל ה-25 להופעתו הראשונה במטרופוליטן, ניצח לוויין עלהצגת הבכורה העולמית של "גטסבי הגדול" מאתג'ון הרביסון, לפי ספרו שלסקוט פיצג'רלד, שהוזמנה במיוחד לציון האירוע. בנוסף, לוויין לקח את המטרופוליטן אופרה למסעות הופעות רבים, הן בארצות הברית והן מחוצה לה.
מ–1999 עד2004 כיהן כמנצח הראשי בתזמורת הפילהרמונית של מינכן.
מאוקטובר 2004 עד2011, קיבל לידיו את הנהגתהתזמורת הסימפונית של בוסטון, כמנהל מוזיקלי ממשיך לסייג'י אוזאווה. בכך היה לאמריקאי הראשון העומד בראש התזמורת הנכבדה ועתירת השנים הזאת. הוא חלק את זמנו בין ניו יורק לבוסטון. כך קרה, שלראשונה בתולדות אמריקה, ניצב אותו אדם בראש בית האופרה המוביל והתזמורת הראשונה במעלה של ארצות הברית (באירופה ביצעהרברט פון קאראיין מהלך דומה בשנות ה-50, כאשר היה מנצח ראשי שלהפילהרמונית של ברלין ומנהלהאופרה של וינה).
החוזה של לוויין עם תזמורת בוסטון הגביל את הופעות האורח שלו עם תזמורות אמריקאיות, אבל הוא הופיע בקביעות באירופה, עםהפילהרמונית של מינכן,הפילהרמונית של וינה,הפילהרמונית של ברלין ובפסטיבל ביירוית. לוויין היה גם אורח קבוע בתזמורת פילהרמוניה שללונדון והתזמורת הסקסונית הממלכתית של דרזדן. מאז1975, ניצח בקביעות גם בפסטיבל זלצבורג ובפסטיבל וורבייה השנתי שבשווייץ שהיה גם מנהלו המוזיקלי, מדי חודשיולי.
רשימת ההקלטות שלו ארוכה במיוחד, וכוללת הקלטות אופרה ומוזיקה סימפונית. בנוסף, עד שבריאותו התרופפה, ניגן לוויין בקביעות בהרכבימוזיקה קאמרית, כשכמה מהקלטותיו הטובות ביותר היו מהופעות אלה, וגם ניגן כמלווה ברסיטלים שללידר.
ב-1 במרץ2006, אירעה ללוויין תאונת נפילה על הבמה בעת התשואות לאחר קונצרט עם תזמורת בוסטון. הוא נפגע בכתפו הימנית, עבר ניתוח לתיקון הנזק, וביטל את כל הופעות הניצוח שלו לשארית העונה. לאחר הפסקה, חזר אל דוכן המנצחים ב-7 ביולי 2006 בטנגלווד, והתכוון לפתוח את עונת הקונצרטים הבאה של תזמורת בוסטון בסתיו 2006.
בשנת2011 החמיר מצבו הבריאותי של לוויין, ובמשך קרוב לשנה היו סיכוייו לחזור לנצח נתונים בספק. במאי2013, חזר לקונצרט ניסיון עם תזמורת המטרופוליטן בקרנגי הול, מכיסא גלגלים. הנהלת התזמורת לחצה עלפיטר גלב, להחליט על מעמדו של לוויין בתקופת היעדרותו, ובינתיים תפס את מקומופאביו לואיזי, שמונה למנצח ראשי. גלב לא הרפה ממאמציו להשיב את לוויין למעמדו כמנהל המוזיקלי של תזמורת המטרופוליטן, ובאפריל2014 חזר המנצח אל הדוכן, בעזרת שיפוע מיוחד שנבנה למענו.
על אף הכחשות קודמות, הסתבר, שלוויין לקה במחלת פרקינסון שאינה פרוגרסיבית. מצבו הבריאותי, המעורער בשנותיו האחרונות, מנע ממנו להמשיך בקריירה שלו כפסנתרן[9].
נפטר בניו יורק ב-9 במרץ 2021.
בדצמבר2017 הקפיא המטרופוליטן את קשריו עם לוויין. בהודעה רשמית שפרסמו מנהלי המטרופוליטן נאמר: "לוויין לא יהיה מעורב בפעילויות של המטרופליטן, כולל קונצרטים שעליהם היה אמור לנצח השנה". מנהלי האופרה הודיעו גם, כי מינו את עורך הדין רוברט ג' קלירי להוביל את הבדיקה בנוגע לטענות על הטרדות מיניות מצד לוויין, שהתקיימו לכאורה החל משנות ה-60 ועד לשנות ה-80[10]. זאת בעקבות חשדות שהתפרסמו מוקדם יותר באותה שנה[11]. על פיטוריו מהמטרופוליטן קיבל פיצויים בסך 3.5 מיליון דולר[12].
| מנהלים מוזיקליים בפילהרמונית של מינכן | |
|---|---|
|
| מנהל מוזיקלי: רפאל קובליק | מטרופוליטן אופרה (מנהל מוזיקלי 1976 - 2016; מנהל אמנותי 1986 - 2004; מנהל מוזיקלי אמריטוס 2016–2021) | הבא: יאניק נזה-סגין |
| מנהל מוזיקלי: סייג'י אוזאווה | התזמורת הסימפונית של בוסטון 2004 - 2011 | הבא: אנדריס נלסונס |