Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

ג'יימס לוויין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדףג'יימס לוין)
ג'יימס לוויין
James Levine
לוין, 2013
לוין, 2013
לידה23 ביוני1943
סינסינטי,ארצות הבריתעריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה9 במרץ2021 (בגיל 77)
פאלם ספרינגס,ארצות הבריתעריכת הנתון בוויקינתונים
מדינהארצות הבריתעריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילותארצות הבריתעריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
סוגהמוזיקה קלאסיתעריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפתאנגליתעריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינהפסנתרעריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטיםדויטשה גרמופוןעריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'יימס לֶווַייְןאנגלית:James Levine;‏23 ביוני19439 במרץ2021) היהמנצח ופסנתרןיהודי-אמריקאי. הוא היה המנהל המוזיקלי של המטרופוליטן אופרה בניו יורק במשך 40 שנה, מ-1976 עד2016, שבע שנים המנהל המוזיקלי שלהתזמורת הסימפונית של בוסטון, חמש שנים המנצח שלהפילהרמונית של מינכן, ובעל קשרי עבודה עם התזמורות הגדולות בעולם[1].

בדצמבר2017 פרסם "הניו יורק טיימס" תלונות מפורטות של ארבעה גברים בשנות ה-40 לחייהם, אשר התלוננו עלהתעללות מינית ארוכת שנים מצידו, כשהיוקטינים. בעקבות הפרסומים ושורת האשמות על התעללות מינית בעשרות גברים צעירים נוספים לאורך השנים, הושעה לוויין ולאחר מכן, ב-2018, פוטר מתפקידו כמנהל המטרופוליטן אופרה.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

לוויין נולד בסינסינטיאוהיו למשפחהמוזיקלית: סבו מצד אמו היהחזן בבית כנסת, אביו היהכנר, שניצח על תזמורת ריקודים, ואמו הייתהשחקנית. הוא התחיל לנגן בפסנתר בשחר ילדותו. בגיל 10 הופיע לראשונה כסולן בנגינת הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 שלמנדלסון, בקונצרט לנוער שלהתזמורת הסימפונית של סינסינטי.

לוויין המשיך בלימודי מוזיקה אצל וולטר לוין,כנר ראשי ברביעיית לה סאל. בשנת1956 קיבל שיעורי פסנתר אצלרודולף סרקין בבית הספר למוזיקה ופסטיבל מרלבורו בוורמונט. בשנת1957 ב-1957 החל ללמוד בבית הספר למוזיקה באספן. בשנת1961 התקבל לבית למוזיקהג'וליארד בניו יורק ולמדניצוח אצל ז'אן מורל. בשנת1964 סיים את ג'וליארד והצטרף לפרויקט המנצחים האמריקאים שלידתזמורת בולטימור.

קריירת ניצוח וניהול מוזיקלי בינלאומיים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בשנים1965–1964, שימש כמתלמד לגאורג סל בתזמורת קליבלנד, ואחר כך כעוזר מנצח עד1970. באותה שנה גם הופיע לראשונה כמנצח אורח עםתזמורת פילדלפיה במעון הקיץ שלה ב"רובין הוד דל", ובהמשכה עםהאופרה הוולשית הלאומית ועםהאופרה של סן פרנסיסקו. הופעתו הראשונה עם המטרופוליטן אופרה, הייתה ביוני1971, בהפקת פסטיבל של "טוסקה". הצלחתו הובילה להופעות נוספות ולמינויו כמנצח ראשי בשנת1973. משנת1975 היה המנהל הראשי של המטרופוליטן, עד מינויו למנהלה האמנותי (הראשון בתולדותיה) בשנת1986. לוויין עמד בקשר ממושך עםהתזמורת הסימפונית של שיקגו ומשנת 1973 עד1993, שימש כמנהל המוזיקלי שלפסטיבל רוויניה. בשנת1990, לבקשתרוי א. דיסני, ערך את המוזיקה וניצח על תזמורת שיקגו בפסקול הסרט "פנטזיה 2000", בהפקתאולפני וולט דיסני. בנוסף, היה גם המנהל המוזיקלי שלפסטיבל מאי בסינסינטי.

בניצוחו, נעשו התזמורת והמקהלה שלהמטרופוליטן אופרה לאחד ההרכבים האופראיים הטובים בעולם. לוויין יזם סדרת קונצרטים קבועה לתזמורת (ולהרכבים קאמריים מתוכה) בקרנגי הול. הוא ניצח על הפקות חדשות, רבות מספור, של יצירות מאתמוצרט,ורדי,וגנר,ריכרד שטראוס,רוסיני,שנברג,סטרווינסקי,קורט וייל,קלוד דביסי,אלבן ברג וג'ורג' גרשווין. ליובל ה-25 להופעתו הראשונה במטרופוליטן, ניצח לוויין עלהצגת הבכורה העולמית של "גטסבי הגדול" מאתג'ון הרביסון, לפי ספרו שלסקוט פיצג'רלד, שהוזמנה במיוחד לציון האירוע. בנוסף, לוויין לקח את המטרופוליטן אופרה למסעות הופעות רבים, הן בארצות הברית והן מחוצה לה.

מ–1999 עד2004 כיהן כמנצח הראשי בתזמורת הפילהרמונית של מינכן.

מאוקטובר 2004 עד2011, קיבל לידיו את הנהגתהתזמורת הסימפונית של בוסטון, כמנהל מוזיקלי ממשיך לסייג'י אוזאווה. בכך היה לאמריקאי הראשון העומד בראש התזמורת הנכבדה ועתירת השנים הזאת. הוא חלק את זמנו בין ניו יורק לבוסטון. כך קרה, שלראשונה בתולדות אמריקה, ניצב אותו אדם בראש בית האופרה המוביל והתזמורת הראשונה במעלה של ארצות הברית (באירופה ביצעהרברט פון קאראיין מהלך דומה בשנות ה-50, כאשר היה מנצח ראשי שלהפילהרמונית של ברלין ומנהלהאופרה של וינה).

החוזה של לוויין עם תזמורת בוסטון הגביל את הופעות האורח שלו עם תזמורות אמריקאיות, אבל הוא הופיע בקביעות באירופה, עםהפילהרמונית של מינכן,הפילהרמונית של וינה,הפילהרמונית של ברלין ובפסטיבל ביירוית. לוויין היה גם אורח קבוע בתזמורת פילהרמוניה שללונדון והתזמורת הסקסונית הממלכתית של דרזדן. מאז1975, ניצח בקביעות גם בפסטיבל זלצבורג ובפסטיבל וורבייה השנתי שבשווייץ שהיה גם מנהלו המוזיקלי, מדי חודשיולי.

קריירת נגינה והקלטות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

רשימת ההקלטות שלו ארוכה במיוחד, וכוללת הקלטות אופרה ומוזיקה סימפונית. בנוסף, עד שבריאותו התרופפה, ניגן לוויין בקביעות בהרכבימוזיקה קאמרית, כשכמה מהקלטותיו הטובות ביותר היו מהופעות אלה, וגם ניגן כמלווה ברסיטלים שללידר.

מבחר פרסים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מצבו הבריאותי

[עריכת קוד מקור |עריכה]

ב-1 במרץ2006, אירעה ללוויין תאונת נפילה על הבמה בעת התשואות לאחר קונצרט עם תזמורת בוסטון. הוא נפגע בכתפו הימנית, עבר ניתוח לתיקון הנזק, וביטל את כל הופעות הניצוח שלו לשארית העונה. לאחר הפסקה, חזר אל דוכן המנצחים ב-7 ביולי 2006 בטנגלווד, והתכוון לפתוח את עונת הקונצרטים הבאה של תזמורת בוסטון בסתיו 2006.

בשנת2011 החמיר מצבו הבריאותי של לוויין, ובמשך קרוב לשנה היו סיכוייו לחזור לנצח נתונים בספק. במאי2013, חזר לקונצרט ניסיון עם תזמורת המטרופוליטן בקרנגי הול, מכיסא גלגלים. הנהלת התזמורת לחצה עלפיטר גלב, להחליט על מעמדו של לוויין בתקופת היעדרותו, ובינתיים תפס את מקומופאביו לואיזי, שמונה למנצח ראשי. גלב לא הרפה ממאמציו להשיב את לוויין למעמדו כמנהל המוזיקלי של תזמורת המטרופוליטן, ובאפריל2014 חזר המנצח אל הדוכן, בעזרת שיפוע מיוחד שנבנה למענו.

על אף הכחשות קודמות, הסתבר, שלוויין לקה במחלת פרקינסון שאינה פרוגרסיבית. מצבו הבריאותי, המעורער בשנותיו האחרונות, מנע ממנו להמשיך בקריירה שלו כפסנתרן[9].

נפטר בניו יורק ב-9 במרץ 2021.

פרשת ניצול מיני

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בדצמבר2017 הקפיא המטרופוליטן את קשריו עם לוויין. בהודעה רשמית שפרסמו מנהלי המטרופוליטן נאמר: "לוויין לא יהיה מעורב בפעילויות של המטרופליטן, כולל קונצרטים שעליהם היה אמור לנצח השנה". מנהלי האופרה הודיעו גם, כי מינו את עורך הדין רוברט ג' קלירי להוביל את הבדיקה בנוגע לטענות על הטרדות מיניות מצד לוויין, שהתקיימו לכאורה החל משנות ה-60 ועד לשנות ה-80[10]. זאת בעקבות חשדות שהתפרסמו מוקדם יותר באותה שנה[11]. על פיטוריו מהמטרופוליטן קיבל פיצויים בסך 3.5 מיליון דולר[12].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושאג'יימס לוויין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^אתר למנויים בלבדאמיר מנדל,ג'יימס לוין, מנצח המטרופוליטן אופרה שפוטר עקב שערורייה מינית, מת בגיל 77, באתרהארץ, 17 במרץ 2021
  2. ^25th Annual GRAMMY Awards, GRAMMY.com, ‏2017-11-28(באנגלית)
  3. ^1997 National Medals of Arts and Humanities Awards Ceremony | C-SPAN.org, www.c-span.org(באנגלית אמריקאית)
  4. ^The Kennedy Center Honors: A Celebration of the Performing Arts, 2002-12-27, נבדק ב-2021-03-23
  5. ^Awards – American Academy of Arts and Letters(באנגלית אמריקאית)
  6. ^Honorary Members – American Academy of Arts and Letters(באנגלית אמריקאית)
  7. ^You are being redirected..., www.operanews.com
  8. ^Conductors Award | The Alice M. Ditson Fund, ditsonfund.org
  9. ^ג'ון אליסון, טלגראף, ריאיון עם לוויין בשובו אל דוכן המנצחים, 17 באפריל 2014
  10. ^המטרופוליטן אופרה השעה את ג'יימס לוין בעקבות טענות על הטרדה מינית, באתרהארץ, 4 בדצמבר 2017
  11. ^המטרפוליטן אופרה בודקת תלונה על תקיפה מינית מצד המנהל המיתולוגי שלה, באתרהארץ, 3 בדצמבר 2017
  12. ^אמיר מנדל,המנצח ג'יימס לוויין, שפוטר בעקבות האשמות בהטרדות מיניות, יפוצה ב–3.5 מיליון דולר, באתרהארץ, 21 בספטמבר 2020


מנהלים מוזיקליים בפילהרמונית של מינכן
הנס וינדרשטיין (1893) •הרמן צומפה (1895) •פרדיננד לווה (1897) •פליקס ויינגרטנר (1898) •גאורג שנפויגט (1905) •אוסיפ גברילוביץ' (1910) •הנס פפיצנר (1919) •זיגמונד פון האוזגר (1920) •אוסוואלד קאבאסטה (1938) •הנס רוזבאוד (1945) •פריץ ריגר (1949) •רודולף קמפה (1967) •סרג'יו צ'ליבידאקה (1979) •ג'יימס לוויין (1999) •כריסטיאן תילמן (2004) •לורין מאזל (2012) •ואלרי גרגייב (2015)
מנהל מוזיקלי:
רפאל קובליק
מטרופוליטן אופרה
(מנהל מוזיקלי 1976 - 2016; מנהל אמנותי 1986 - 2004; מנהל מוזיקלי אמריטוס 2016–2021)
הבא:
יאניק נזה-סגין
מנהל מוזיקלי:
סייג'י אוזאווה
התזמורת הסימפונית של בוסטון
2004 - 2011
הבא:
אנדריס נלסונס
מאגרי מידע
אנציקלופדיות
שירותי הזרמת מדיה
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27יימס_לוויין&oldid=41441171"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp