James Bond 007, A View to a Kill, James Bond 007: A View to a Kill, The Living Daylights, Live and Let Die, 007: Licence to Kill, The Spy Who Loved Me, James Bond 007: The Stealth Affair, James Bond Jr., James Bond 007: The Duel, GoldenEye,GoldenEye 007, James Bond 007, Tomorrow Never Dies, The World Is Not Enough, 007 Racing, James Bond 007: Agent Under Fire, James Bond 007: Nightfire, James Bond 007: Everything or Nothing, GoldenEye: Rogue Agent, James Bond 007: From Russia with Love, 007: Quantum of Solace, GoldenEye 007, James Bond 007: Blood Stone, 007 Legends
השחקןדניאל קרייג היה השחקן האחרון שגילם את דמותו של ג'יימס בונד בסרטי הקולנוע בין השנים 2006 עד 2021ג'יימס בונד, בגילומו של השחקןפירס ברוסנן, בפתיח הסרטים
ג'יימס בונד (באנגלית:James Bond) הואזיכיון מדיה בריטי פופולרי המתמקד בהרפתקאותיו של הסוכן החשאי הבריטיג'יימס בונד אשר עובד עבור שירות הריגול הבריטיMI-6. הזיכיון נוצר במקור על ידי הסופר הבריטיאיאן פלמינג. זהו אחד מהזיכיונות הוותיקים והמצליחים ביותר והוא כולל רומנים, סרטים, סדרות טלוויזיה, משחקי וידאו, וסדרות קומיקס. הדמות הראשית, ג'יימס בונד, אשר נודע בשנינותו ובתושייתו, הפכה עם השנים לאייקון תרבות.
פלמינג שירת במודיעין הצי הבריטי במהלךמלחמת העולם השנייה, ומשירותו זה דלה רעיונות לכתיבת שנים עשר ספרים ושני קובצי סיפורים קצרים[1]. בעקבות הספרים הופקה סדרתסרטים פופולרית ביותר שגיבורה הוא המרגל הבריטי, סוכן הוד מלכותה, ג'יימס בונד. הדמות, מככבת גם במשחקי וידאו, חוברותקומיקס ותסכיתי רדיו. הספרים והסרטים אודות ג'יימס בונד נעים ביןריאליזם לביןמדע בדיוני. זיכיון הסרטים מדורג במקום השישי ברשימת הזיכיונותשוברי הקופות הגדולים בכל הזמנים, לפיBox Office Mojo.
בעת פרסום "קזינו רויאל" (Casino Royal) בשנת1953, היה פלמינג כבן 45, ומאז ועד1964 נהג לפרוש ל"גולדן איי" (Golden Eye), בית הקיץ שלו בג'מייקה, לכתיבת ספר בונד חדש. פלמינג היה חובבצפרות והיה ברשותו עותק של מגדיר לעופות קאריביים שנכתב על ידי האורניתולוג האמריקאיג'יימס בונד, שהתמחה בעופות באיים הקאריביים. פלמינג קרא לגיבור ספריו ג'יימס בונד על פי שמו. פלמינג עצמו הסביר לאשתו של בונד (האמיתי) את המניע לבחירת שם זה: "שם זה - קצר, לא רומנטי,אנגלו-סקסי ועם זאת גברי - הוא בדיוק השם שהיה נחוץ לי".
בונד הוא יציר דמיונו של פלמינג, אך ייתכן כי היה מבוסס על מספר דמויות שאכן היו קיימות במציאות, כשהבולטות בהן הןדושקו פופוב, סוכן כפול לשעבר שריגל לטובת הבריטים במלחמה הקרה,סידני ריילי, רב מרגלים אנגלי אשר ביצע פעולות ריגול ברוסיה ומת במוסקבה ב-1925 במבצע חשאי, וכןסרפיצרוי מקלין(אנ'), אישהקומנדו הבריטי והשירות האווירי המיוחד בעתמלחמת העולם השנייה, אשר הפך לשליחו האישי שלוינסטון צ'רצ'יל,ראש ממשלת בריטניה, במבצעים חשאיים ובהם הקשר עםטיטו והפרטיזנים ביוגוסלביה במהלך המלחמה[2]. ביוגרפים רבים של פלמינג מסכימים כי הדמות מבוססת באופן חלקי על פלמינג עצמו, שהיה לו רקע בעולם הביון והיה ידוע בסגנון החיים הראוותני שלו. לאחר מותו של פלמינג, המשיכו כחצי תריסר סופרים לכתוב ספרים ותסריטים בהם מככב בונד.
בונד נולד לאבסקוטי ולאם שווייצרית באחוזת סקייפול (Skyfall) שבסקוטלנד[3]. כיוון שפלמינג שינה מספר אירועים במהלך הכתיבה, לא ברור תאריך לידתו המדויק, אך חוקרים הסיקו כי נולד בשנת1917,1920,1921 או 1924. גילו אינו ברור, אם כי מוערך כי הוא בן 37, לפי דבריו בספר "מונרייקר". בונד הוא נצר למשפחת אצולה, אך לא ברור כיצד. המוטו המשפחתי הוא "Orbis non sufficit ", "העולם אינו מספיק", בלטינית. אביו היה סוחר נשק לאחרמלחמת העולם הראשונה ובעקבות זאת מרבית ילדותו שהה במדינות רבות ורכש שפות. הוריו נהרגו במפולת שלגים במהלךטיפוס כשהיה בן 11. בונד למד בפנימייתאיטון המפורסמת ולאחר לימודיו הצטרף ל-MI6 ב-1938 (לפי הספר "גולדפינגר"). את שרותו הצבאי עשה כקציןמודיעין בצי הבריטי והגיע לדרגתקומנדר. בספר "Win, lose or die" הוא הועלה זמנית לדרגת קפיטן וחזר לשירות מילואים בצי מודרני (שנת 1989). במהלךמלחמת העולם השנייה, כך נרמז מספר פעמים בספרי הסדרה, שירת בונד ביחידת "הקומנדו ה-30"[4] או בשמה האחרכוח תקיפה 30(אנ'), אשר הקים פלמינג[5]. פלמינג כינה את לוחמי היחידה "אינדיאנים אדומים" ו"אינדיאנים"[6]. יחידת "הקומנדו ה-30" מנתה מתנדבים מן הצי, מהנחתים ומהצבא הבריטי. רבים ממבצעי היחידה מסווגים כסודיים ביותר עד לימים אלו.
מספרו של בונד, אותו קיבל ב-1952, מורכב מהקידומת "00", המסמנת רישיון להרוג תוך כדי עבודה[7]. ומהספרה 7, שנלקחה ממספר קו האוטובוס שהוביל למשרדו של פלמינג. לפי הספר (ובהמשך הסרט) "קזינו רויאל", בונד קיבל את הקידומת עקב חיסול שני סוכני אויב בדם קר[8]: מפענח צפניםיפני במרכז רוקפלר בניו יורק וסוכן כפולנורווגי שעבד בעבור הביון הגרמני[9]. במספר סרטים חובר בונד לסוכני "00" אחרים, כגון: 002, 003, 006, 009. בונד משרת בשירות האזרחי של הוד מלכותה במשרד ההגנה ולו שתי מזכירות, אך באופן מסורתי הן אינן מופיעות בסרטים, ושורותיהן מועברות למזכירתה שלM,גברת מאניפני. לבונד הוענקה חברות במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש והוא משרת בחיל המילואים של הצי המלכותי.
בונד משתף פעולה לעיתים קרובות עם סוכן ה-CIAפליקס לייטר אך ממעט באופן עקרוני בעבודה עם שותפים. הוא התחתן פעם אחת, בסרט "בשרות הוד מלכותה", והתאלמן בסופו, ובנוסף נישא פיקטיבית בסרט "אתה חי רק פעמיים". כמו כן הציע נישואין לאחר משימתו הראשונה כסוכן, בספר "קזינו רויאל", אך מתברר לבסוף כי האישה, ווספר לינד, הייתה סוכנת כפולה.
בסרט "אתה חי רק פעמיים" מופיעים על מדי חיל הים של בונד אותות מערכה ממלחמת העולם השנייה ואות "מסדר מייקל וג'ורג'". בסוף הספר "האיש בעל אקדח הזהב" הוא מקבל תואר אבירות במסדר זה. בסרט "רצח בעיניים" הוא מקבל את מדליית "מסדר לנין" אבל לא מורשה לענוד אותה. בסרט "המרגל שאהב אותי" הוא עונד אתצלב השירות המצוין ואת אות מלחמתרודזיה. בסרט "מחר לנצח" מופיעים על מדיו אותות מערכה ממלחמת יוגוסלביה ואותמסדר האימפריה הבריטית. בספרDeath is forever הוא הופך לאביר גם במסדר זה וזוכה בעיטור "Croix de Guerre" הצרפתי על הצלת חיי מנהיגי העולם. בספר "high time to kill" הוא מומלץ לקבלת צל"ש של משרד ההגנה על הצלת פרויקט סודי של חיל האוויר המלכותי אולם מסרב לקבלו. בנוסף על כך בספר "For special service" בונד עוטה מדי גנרל אמריקאי עם אותמלחמת וייטנאם. בהערות לספר "Win, lose or die" מצוין שכנראה עשה שירות חשאי במלחמת פוקלנד.
הסדרה התפרסמה בעקבות ריאיון עםנשיא ארצות הבריתג'ון פ. קנדי, שכאשר נשאל מה הוא אוהב לעשות בשעות הפנאי, השיב כי הוא אוהב לקרוא את איאן פלמינג. הצהרה זו החלה גל של התעניינות בסדרת הספרים שנחשבה למצליחה מאוד. בשנות ה-60 של המאה ה-20 ראו אור בעברית מספר ספרי "ג'יימס בונד" בהוצאתמ. מזרחי ובהם "ד"ר נו", "המרגלת שאהבה אותי" ו"יהלומי הפשע" - שמו העברי של "יהלומים לנצח". בשנת 1985 הוציאה הוצאת מודן את "לעיניך בלבד", אסופה של חמישה סיפורים קצרים. בשנת1988 הוציאההוצאת מודן את "גולדפינגר" ואת "סהרון" - שמו העברי של "מונרייקר".
בשנת 1988 קיבל סופר ספרי המתח והריגולג'ון גארדנר את ההיתר להקים לתחייה את דמותו של ג'יימס בונד, ובעקבות כך יצא הספר "סקורפיון" (בעברית נקרא הספר "סקורפיוס").
בשנת2005 החל הסופר צ'ארלי היגסון בכתיבת ספרים על ג'יימס הנער, כתלמיד בפנימיית איטון בשנות ה-30. עד עתה יצאו חמישה ספרים, מתוכם תורגמו לעברית שני ספרים: "סנפיר הכסף", ו"קדחת דם".
בשנת 2007 הוציאהידיעות ספרים שלושה ספרים בהוצאה מחודשת: "מרוסיה באהבה", "ד"ר נו", ו"קזינו רויאל".
בשנת 2011 הוציא הסופר האמריקאיג'פרי דיבר ספר חדש הממקם את בונד במאה ה-21 בשם "קארט בלאנש", הספר תורגם לעברית באותה שנה על ידיצפריר גרוסמן בהוצאתאופוס.
מרבית סרטי "ג'יימס בונד" הופקו על ידי חברת EON Productions והמפיקיםאלברט ברוקולי והארי זלצמן. סרטים אלו נחשבים רשמיים כיוון ש-EON היא בעלת הזכויות על הזיכיון של "ג'יימס בונד". סדרת הסרטים הפכה פס ייצור ל"שוברי קופות" ומוקד משיכה לכוכבניות המתחרות על תפקיד "נערת בונד" המתחלפת מדי סרט.
סדרת הסרטים משופעת במוטיבים החוזרים במרבית סרטי הסדרה. המשפט החוזר בכמעט[10] כל הסרטים הוא "השם הוא בונד, ג'יימס בונד", והפך לאחד מהמשפטים הידועים בקולנוע. אמרה ידועה נוספת היא הדרך בה הוא מזמין את הוודקה-מרטיני שלו: "מנוער, לא מעורבב" (Shaken, not stirred)[11].
מוטיבים נוספים בסרטי בונד כולליםפלירטוט עם המזכירה הקבועה שלM מנהל/ת סוכנות הביון, היאגברת מאניפני, ותצוגת העזרים המיוחדים שבהם מצייד את בונד האחראי על מחלקת הפיתוח בסוכנות הביון, מרQ. הצגה זו משמשת בסרטי בונד רבים כאתנחתא קומית ובסרטים "העולם אינו מספיק" ו"למות ביום אחר", אף צורף הקומיקאי הנודעג'ון קליז בתור עוזרו של מר Q.
נעימת הנושא לסרטי "ג'יימס בונד" ("The James Bond Theme") נכתבה על ידימונטי נורמן והופיעה לראשונה ב"ד"ר נו" ב-1962 בביצוע התזמורת שלג'ון בארי. הנעימה "007" שהופיעה לחלופין בחלק מהסרטים, ו-"On Her Majesty's Secret Service" נכתבו על ידי ג'ון בארי. נעימת הנושא ו-"On Her Majesty's Secret Service" זכו למספר ביצועים מאוחרים יותר בידי מבצעים פופולריים כמובי,פול אוקנפלד וארט אוף נויז.
שירי הנושא לסרטי "ג'יימס בונד" המושמעים בפתיחי הסרטים, לרוב נכתבים במיוחד ומבוצעים על ידי מבצעים בולטים בעולם המוזיקה, והופכים ללהיטים דרך קבע. עם המבצעים שליוו את הסרטים נמניםשירלי בייסי (היחידה שביצעה יותר משיר אחד - היא ביצעה שלושה משירי הנושא: "Goldfinger", "Diamonds Are Forever" ו-"Moonraker"),טום ג'ונס ("Thunderball"),ננסי סינטרה ("You Only Live Twice"),פול מקרטני ("Live and Let Die"),קרלי סימון ("Nobody Does It Better"),דוראן דוראן ("A view to a kill"),א-הא ("The Living Daylights"),טינה טרנר ("Golden Eye"),שריל קרואו ("Tomorrow Never Dies"),גארבג' ("The World Is Not Enough"),מדונה ("Die Another Day"),כריס קורנל ("You Know My Name"),אלישה קיז &ג'ק וייט ("Another Way To Die"),אדל ("Skyfall") סם סמית' ("Writing's On The Wall"),בילי אייליש (No Time To Die) ועוד אמנים רבים.
בסרטי "ג'יימס בונד" נעשה שימוש נרחב באביזרים. אביזרים אלה, שלרוב מוצגים בתחילת הסרט, באים לידי שימוש מאוחר יותר, בעיקר ברגעים קריטיים בעלילה. מפעם לפעם נעשה שימוש באביזרים עתידניים כתרמיל ריחוף וכדומה.
בתחילת דרכו השתמש בונד בברטה 418. לאחר תקלה מבצעית בספר "מרוסיה באהבה", בה נתקע אקדחו בג'קט שלו, פקד עליוM להחליף את אקדחו. בונד החליף את אקדחו לוולתר PPK, אקדח גרמני. החל מסוף הסרט "מחר לנצח" הוא עושה שימוש בוולתר P99. בסרט "קוונטום של נחמה", החליט הבמאי לחזור לנשקו הקודם, ה-PPK.
שעונו של בונד הכיל בתוכו מספר רב של אופציות, החל מלייזר רב עוצמה, בחצים המחוברים לכבל שישא את משקלו, וכלה בשעון בעלשדה מגנטי להסטתקליעים. פעמים רבות השעון משמש כפרסומת סמויה. השחקנים אשר שיחקו בתפקידי ג'יימס בונד משמשים פעמים רבות כדוגמנים לחברות שעונים מפורסמות. ארבעת שחקני בונד הראשונים השתמשו בשעונירולקס. רוג'ר מור עשה גם שימוש בשעוניסייקו ופולסר. שני האחרונים עושים שימוש בשעוניאומגה.
^איאן פלמינג, "קזינו רויאל",ידיעות ספרים, 2007, עמוד 195, "ובזמן שהוא, בונד שיחק באינדיאנים במשך שנים (כן, התיאור של לה שיפר היה מדויק לחלוטין), האויב האמיתי עבד בשקט, בקור רוח, בלי מבצעים נועזים, ממש לידו. פתאום הוא ראה בעיני רוחו את וספר צועדת במסדרון עם מסמכים בידיה. על מגש. הם פשוט קיבלו הכול על מגש, בעוד הסוכן קר הרוח עם הקידומת אפס-אפס משוטט בעולם בחיפוש אחר שעשועים - ומשחק באינדיאנים".
.svg){kind=logo}
.jpg)
