 | |
| לידה | 17 בינואר1911 סיאטל,ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה | 1 בדצמבר1991 (בגיל 80) שיקגו,ארצות הברית |
| מדינה | ארצות הברית |
| ענף מדעי | כלכלה |
| השכלה |
|
| מנחה לדוקטורט | פרנק נייט |
| תפקיד | נשיא (1976–1978) |
| תלמידי דוקטורט | David M. Levy,ויקטור פוקס,Patricia Danzon,Richard Cyert,תומאס סואל,ג'ייקוב מיינסר,בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| ילדים | סטיבן סטיגלר |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ג'ורג יוסף סטִיגְלֶר (בשם מלא באנגלית:George Joseph Stigler;17 בינואר1911 –1 בדצמבר1991) היהכלכלןאמריקאי, זוכהפרס נובל לכלכלה לשנת1982. יחדיו עם חברו הקרוב הכלכלןמילטון פרידמן, היה סטיגלר ממוביליאסכולת שיקגו בכלכלה.[1]
תרומתו העיקרית למחקר הכלכלי היא פיתוח התאוריה של השבי הרגולטורי.
סטיגלר נולד בסיאטל שבוושינגטון בשנת 1911. את תוארו הראשון קיבל מאוניברסיטת וושינגטון בשנת1931 ואת השני שנה לאחר מכן מאוניברסיטת נורת'ווסטרן. במהלך שהותו בנורת'ווסטרן גבר עניינו בכלכלה והוא החליט לבחור בקריירה אקדמאית.[2] בשנת1933 קיבל מלגה מאוניברסיטת שיקגו, בעקבותיה עבר ללמוד כלכלה במקום. בשנת1938 השלים את לימודי הדוקטורט במוסד. בין השנים1936–1938 לימד באוניברסיטת המדינה של איווה.
במהלךמלחמת העולם השנייה ביצע עבורפרויקט מנהטן מחקרים מתמטיים וסטטיסטיים באוניברסיטת קולומביה. לאחר המלחמה שהה כשנה באוניברסיטת בראון ובין השנים1947–1958 היה חבר סגל בפקולטה לכלכלה של אוניברסיטת קולומביה. בשנת 1958 שב לאוניברסיטת שיקגו, ונשאר בה עד תום הקריירה האקדמאית.
סטיגלר נמנה עם מייסדיה של "אגודת מוֹן פֶּלֶרִין"(אנ'), שתמכה בקידום עקרונות הליברליזם הקלאסי, ושימש כנשיאה בשנים1976–1978.
בשנת1982 הוענק לו פרס נובל לכלכלה בעבור "מחקריו החלוציים על מבנה תעשיות, תפקוד שווקים, הסיבות לרגולציה ציבורית ותוצאותיה".[3]
בשנת1987 הוענקה לוהמדליה הלאומית למדעים מידי הנשיארונלד רייגן.[4]
סטיגלר נודע בעיקר בשל פיתוחו את התאוריה הכלכלית שלרגולציה, הידועה גם כ"שבי רגולטורי". על פי התאוריהקבוצות אינטרס ושחקנים פוליטיים ישתמשו ברגולטור ובגופי אכיפה לעיצובחוקים ותקנות רגולטוריות באופן שיטיב עימם. התאוריה נמנית עם שדה המחקר הכלכלי המכונהבחירה ציבורית.
עיקר עבודתו בנושא מופיעה במאמרו "The Economics of Information".[5] במאמר הדגיש סטיגלר את חשיבות המידע וההתייחסות אליו גם בשדה הכלכלה, בכותבו כי "כמעט אין צורך לומר לאקדמאים שמידע הוא משאב יקר ערך; ידע הוא כח. למרות זאת אין הוא אלא משכנות עוני בעיר הכלכלה".
במאמרו משנת1962 "Information in the Labor Market" פיתח סטיגלר את תאוריית האבטלה החיכוכית.
בנוסף לעבודתו בנושא הרגולציה ידוע סטיגלר גם בשל מחקריו הנרחבים בתחום ההיסטוריה של המחשבה הכלכלית.
.
ג'ורג' סטיגלר, ברשת החברתיתGoodreads
ג'ורג' ג'וזף סטיגלר, דף שער בספרייה הלאומית| זוכיפרס נובל לכלכלה | ||
|---|---|---|
| 1969–1975 | פריש,טינברגן (1969) •סמואלסון (1970) •קוזנץ (1971) •היקס,ארו (1972) •לאונטיף (1973) •מירדאל,האייק (1974) •קנטורוביץ',קופמאנס (1975) |  |
| 1976–2000 | פרידמן (1976) •אולין,מיד (1977) •סיימון (1978) •שולץ,לואיס (1979) •קליין (1980) •טובין (1981) •סטיגלר (1982)דברה (1983) •סטון (1984) •מודיליאני (1985) •ביוקנן (1986) •סולו (1987) •אלה (1988) •הוולמו (1989) •מרקוביץ,מילר,שארפ (1990) •קוז (1991) •בקר (1992) •פוגל,נורת' (1993) •הרסני,נאש,זלטן (1994) •לוקאס (1995) •מירליס,ויקרי (1996) •מרטון,שולס (1997) •סן (1998) •מנדל (1999) •הקמן,מקפאדן (2000) | |
| 2001 ואילך | אקרלוף,ספנס,שטיגליץ (2001) •כהנמן,סמית' (2002) •אנגל,גריינג'ר (2003) •קידלנד,פרסקוט (2004) •אומן,שלינג (2005) •פלפס (2006) •הורוביץ,מסקין,מאירסון (2007) •קרוגמן (2008) •אוסטרום,ויליאמסון (2009) •דיאמונד,מורטנסן,פיסרידס (2010) •סימס,סרג'נט (2011) •רות,שפלי (2012) •פאמה,הנסן,שילר (2013) •טירול (2014) •דיטון (2015) •הארט,הולמסטרום (2016) •ת'יילר (2017) •נורדהאוס,רומר (2018) •קרמר,באנרג'י,דופלו (2019) •מילגרום,וילסון (2020) •אימבנס,אנגריסט,קארד (2021) •ברננקי,דיימונד,דיבוויג (2022) •גולדין (2023) •אג'מולו,ג'ונסון,רובינסון (2024)•מוקיר,אגיון,האוויט (2025) | |
