 | |
| לידה | 5 בנובמבר1892 אוקספורד,הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה | 1 בדצמבר1964 (בגיל 72) בובנשוואר,הודו |
| מדינה | הודו |
| ענף מדעי | ביולוגיה |
| השכלה |
|
| מנחה לדוקטורט | פרדריק גואולנד הופקינס |
| תלמידי דוקטורט | ג'ון מיינרד סמית,Dronamraju Krishna Rao |
| השקפה דתית | נצרות קתולית |
| בן או בת זוג |
|
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ג׳ון ברדון סנדרסון הלדיין (באנגלית:John Burdon Sanderson Haldane;5 בנובמבר1892 –1 בדצמבר1964), שנודע בקיצור כ־JBS Haldane, היהמדעןבריטי. עיקר תרומתו המדעית הייתה בשטחי הפיזיולוגיה, הגנטיקה והביולוגיה האבולוציונית. הוא היהמתמטיקאי שתרם תרומות חדשניות בתחומי הסטטיסטיקה והחינוך הביומטרי בהודו. עוד היהפוליטיקאי וכתב ספרותמדע פופולרי. זכה לפרסים רבים, בעיקר בתחומי הביולוגיה.
הלדיין נולד למשפחתאצולהסקוטית חילונית. מחקרו הראשון פורסם בגיל עשרים, בשיתוף עם אביו, כשהיה סטודנט לתואר ראשון. במלחמת העולם הראשונה לחם בשורותהצבא הבריטי. בתום המלחמה המשיך במחקרו באוקספורד. בשנים1922–1932 לימדביוכימיה בטריניטי קולג׳ שבקיימברידג׳. הוא היה פרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובשנת1933 מונה לפרופסור חבר לגנטיקה בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. בשנת1956 היגר להודו ועבד במכון לסטטיסטיקה בכלכותה ולאחר מכן באודישה.
מחקרו הראשון בנושא גנטיקה פורסם בשיתוף עם אחותונעמי, בשנת1915, והפך לציון דרך באשר לאופן שבו מודגם קשר גנטי ביןיונקים. עבודותיו הבאות עזרו לבסס את האיחוד בין הגנטיקה המנדליאנית לבין האבולוציה הדרווינית בדרךהברירה הטבעית. עםרונלד פישר וסיואל רייט הניח הלדיין את היסודות לסינתזה האבולוציונית המודרנית, מונח שלימים נודע כנאו־דרוויניזם בין היתר בעקבות ספרו שלריצ׳רד דוקינס,הגן האנוכי, משנת1976. עבודתם החלוצית בתחום השילוב ביןמתמטיקה וביולוגיה הייתה בסיסו של ענף מדעי חדש,גנטיקה של אוכלוסיות.
מאמרו "מוצא החיים" משנת1929 היווה בסיס לתאוריית "המרק הקדום", הקרויה כיוםאביוגנזה, תאוריה שפותחה באופן בלתי תלוי גם על ידי המדען הסובייטיאלכסנדר אופרין ולימים נודעה בשם "תאוריית אופרין–הלדיין". תאוריה זו היא הבסיס להבנה המודרנית שלמוצא החיים שמקורו בתהליכיםכימיים.
"תאוריית המלריה"(אנ') שלו, בדבר וריאציה גנטית שהופכת אוכלוסיות אפריקאיות לפגיעות יותר לאנמיה חרמשית אך מגנות עליהן מפנימלריה, זכתה לאישוש מחקרי. דבר זה סייע להפריך אי הבנה נפוצה בקשר לדרך פעולתה שלברירה טבעית – בלבול ביןהשרדות הכשירים לבין השרדות החזקים – שכן תכונה שיכולה להיות מועילה בהקשר מסוים עשויה להיות חסרון בהקשר אחר.[1] הלדיין היה הראשון למצוא את מקומם של הגנים להמופיליה ולעיוורון צבעים על הגנום האנושי, בכרומוזום X.
כמה מהצהרותיו של הלדיין על המחקר המדעי שלו זכו לפופולריות במהלך חייו. אחת מהן היא "מאובן של ארנב בפרקמבריון" כתשובה לשאלה אילו ראיות היו עשויות להרוס את ביטחונו בתאוריית האבולוציה ובתחום המחקר שלה. הדבר נחשב כדוגמה לכך שאבולוציה עומדת במבחן ההפרכה שלפופר – שכן לא נמצאו מעולם מאובני ארבנים בפרקמבריון, וכן לא נמצא מעולם מאובן שלא היה בתקופה הגאולוגית שבה הוא אמור להימצא לפי התאוריה האבולוצונית ולפי התפתחותעץ החיים, במהלך גילוי אלפי מאובנים על ידי חוקרים בתקופות שונות ובמדינות שונות, כל המאובנים שנמצאו התאימו למקומם הגאולוגי בדיוק. הדבר הוא דוגמה אחת לחיזוי נכון של תורת האבולוציה ודוגמה לאישושים שלה.[2]
הלדיין היה הראשון להעלות את רעיון אתהפריות המבחנה, בספרו הבדיוני "דדלוס" (Daedalus). בשנת1923 הגה, בנאום שנשא באוקספורד, את רעיון השימוש באנרגיה גרעינית. הוא טבע רבים מהביטויים המשמשים כיום בתחום המחקר הביולוגי, בהם "שיבוט" (Clone), "טראנס" (כמו בביטוי "טראנסגני"), "דרווין" (יחידת מדידה של אבולוציה) ועוד.
מבחינת השקפה כלכלית פוליטית, הלדיין היהסוציאליסט ומרקסיסט. הוא היה יושב ראש ועדת המערכת של "העובד היומי" (Daily Worker), עיתון קומוניסטי שיצא לאור בלונדון בשנים1940–1949. הוא התאכזב מהטוטליטריות שלטרופים ליסנקו בברית המועצות וגינה אתהמפלגה הקומוניסטית, אך המשיך להעריץ אתלנין.
הלדיין מת מסרטן המעי הגס וציווה לתרום את גופתו למדע, באמרו שהוא מבקש להישאר שימושי גם אחרי מותו.[3]
ג'ון בורדון סנדרסון הולדן (1892-1965), דף שער בספרייה הלאומית
