Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

ג'ודס פריסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כוללמקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר אתאמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורתקישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כוללמקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר אתאמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורתקישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ג'ודס פריסט
Judas Priest
מקום הקמהברמינגהאםעריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילותמ-1969עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגההבי מטאל
שפה מועדפתאנגליתעריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטיםסוני מיוזיק,אפיק רקורדס,סוני מיוזיקעריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרההיכל התהילה של הרוק אנד רול (2022)
פרופיל ב-IMDb
www.judaspriest.com
חברים
דייב הולנד
Alan Moore
סיימון פיליפס
John Hinch
Les Binks
טים "ריפר" אוונס
ריצ'י פאולקנר
גלן טיפטון
אל אטקינס
ק. ק. דאונינג
סקוט טראוויס
איאן היל
Chris Campbellעריכת הנתון בוויקינתונים
חברים לשעבר
רוב הלפורד
רוב הלפורדעריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'ודס פריסט בשנת 2011

ג'ודס פריסטאנגלית:Judas Priest) היא להקתהבי מטאלאנגלית שהוקמה בשנת 1969. הלהקה נחשבת לאחת מהלהקות המשפיעות בסצנת המטאל בכל הזמנים, וסולנה,רוב הלפורד, אף זכה לכינוי "The Metal God", על שם אחד השירים המפורסמים של הלהקה.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

תחילת הדרך

[עריכת קוד מקור |עריכה]
רוב הלפורד, 1984

ג'ודס פריסט הוקמה בשנת1969 בברמינגהאם,אנגליה, על ידי הסולן אל אטקינס, הגיטריסט ג'ון פרי, הבסיסט ברונו סטפנהיל והמתופף ג'ון פרטרידג'. בשנת1971 חברתו של הבסיסט איאן היל ביקשה ממנו לשמוע את אחיה,רוב הלפורד, שר. היל התפעל משירתו של הלפורד והזמין אותו לאודישן ללהקתו ג'ודס פריסט. חברי הלהקה התלהבו גם הם מרוב, והוא הצטרף להרכב.

בשנת1974 הוציאה הלהקה את אלבומה הראשוןRocka Rolla, שהופק על ידי מי שהפיק גם אתבלאק סבאת' באלבומיה הראשונים. האלבום לא משך תשומת לב בזמנו. כיום, חברי הלהקה טוענים שהוא אינו משקף אותם מוזיקלית, מאחר שאת רוב ההחלטות לגבי האלבום ביצעה חברת התקליטים, ולא הם. השיר המפורסם ביותר באלבום זה הואRun Of The Mill -בלדה מלנכולית ואפלה שבסופה רוב הלפורד מראה את כוחו בצרחות מקפיאות דם, שלימים יהפכו לסימן ההיכר שלו.

המתופף גון הינץ' עזב את הלהקה בשנת 1975 והוחלף בידי אלן מור.

מנהיגי האנדרגראונד

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בשנת1976 הוציאה הלהקה את אלבומם השני,Sad Wings Of Destiny.אלבום זה נחשב לשיפור ניכר לעומת אלבומם הקודם, ובו הלהקה מגבשת לעצמה סאונד מטאלי יותר. אלבום זה משך יותר תשומת לב ועורר יותר עניין מקודמו, החל מעטיפתו המושקעת וכלה במספר שירים שיהפכו לנכסי צאן ברזל בעולם ההבי מטאל. השיר המפורסם ביותר באלבום זה הואVictim Of Changes. אלבום זה נחשב לאחד מהאלבומים החשובים והמשפיעים בהבי מטאל, להקות רבות ביצעו גרסאות כיסוי לשירים ממנו והלהקה מופיעה עם שירים ממנו עד היום. הלהקה משלבת את המוזיקה של הלהקות שקדמו לה ומרסנת את השפעות הפרוגרסיב רוק,פולק רוק ובלוז רוק שעד אותה תקופה נשמעו היטב בשירי הרוק והמטאל.

שנה לאחר מכן, ב-1977, הוציאה הלהקה את אלבומה השלישיSin After Sin, שהופק על ידי רוג'ר גלובר (הבסיסט המפורסם שלדיפ פרפל). באלבום התופים מאוישים על ידי מתופף הקלטות צעיר בשםסיימון פיליפס שינגן בעתיד בעבור אמנים רבים כמוהמי,לד זפליןטוטו ועוד.האלבום המשיך את הקו המטאלי של האלבום הקודם, למרות שהדגש היה על היכולות הטכניות של הנגנים יותר מאשר על כתיבת השירים. שני השירים המפורסמים ביותר באלבום זה הםDiamonds And Rust ו-Dissident Aggressor. הראשון הואגרסת כיסוי לשירה שלג'ואן באאז שבמקור הוא שירפולק רך, והפך כאן לשיר מטאל אפל. השיר השני נחשב לפורץ דרך בזמנו, בשל קטעי הת'רש מטאל שמצויים בו.

שנת1978 הייתה שנה משמעותית עבור ג'ודס פריסט. הלהקה החליפה עוד פעם את המתופף שלה ולס בינקס והוא המתופף לשני אלבומי הסטודיו הבאים ולאלבום הלייב. הסגנון של לס אפשר ללהקה מצד אחד להפוך את השירים לנגישים יותר ומצד שני להישאר כבדים ומתוחכמים.

בתחילת השנה פרסמה הלהקה את האלבום הרביעי שלה,Stained Class, אשר זכה לביקורות טובות, ונחשב בעיני רבים לאחד האלבומים הטובים ביותר של הלהקה. האלבום מאופיין בשירים לא ארוכים וכתיבת שירים מסורתית יותר, אך בליריקה ואווירה אפלה מאוד. השירים תקפו את הדת והממסד הישן וקראו לחשיבה עצמאית.שני השירים המפורסמים ביותר מהאלבום הםExciter, הנחשב לשיר ה"ספיד מטאל" הראשון, והסמי-בלדהBeyond The Realmes Of Death.שני שירים אלו זכו לגרסאות כיסוי רבות במשך השנים, המהוות עדות להשפעה הרבה שהיה לאלבום זה על עולם המטאל שלשנות השמונים והתשעים. בשנת 2004 נבחר לאלבום הכבד ביותר בהבי מטאל על ידי המגזיןמטאל האמר. הוא נחשב ל"סנדק" של ז'אנרהגל החדש של ההבי מטאל הבריטי הכלל להקות כמואיירון מיידן וסאקסון.

בסוף אותה שנה הוציאה הלהקה אלבום נוסף תחת השםKilling Machine ("מכונת הריגה"). האלבום הציג סגנון שונה באופן ניכר מהאלבום הקודם. הסגנון נע לכיוון המיינסטרים של הרוק, והושפע קלות מלהקותגלאם רוק כגוןקיס וואן היילן, אם כי גם אלבום זה מוגדר כמטאל ולא כגלאם רוק. שנה לאחר מכן האלבום יצא בארצות הברית תחת השם "Hell Bent For Leather", כיוון ששם שמו נחשב לפרובוקטיבי ולא-חינוכי. באלבום זה שינתה את הלהקה את תדמיתה ואת תדמית ההבי מטאל לעד. הם החלו להתלבש במכנסי ומעילי עור, חגורות ניטים ולנסוע באופנועים. תדמית זו הפכה לתדמית של הז'אנר כולו. השיר "Hell Bent For Leather" מייצג את תדמית זאת בצורה הטובה ביותר. שיר אהוב נוסף מהאלבום הוא קאבר לשיר שלפליטווד מק - "דה גרין מנאלשי".

בשנת1979 הוציאה הלהקה אלבום הופעה חיה ראשון בשםUnleashed in the East שהוקלט ביפן, והוא מסכם את הקריירה של הלהקה בשנים 1976–1979. אלבום זה הואאלבום הופעה החיה מוערך בסגנון ההבי מטאל, מכיוון שכל השירים בו עוברים "שדרוג" משמעותי, הן מבחינת הביצוע על הבמה והן מבחינת סאונד והפקה. הדוגמה הטובה ביותר היא השירTyrant. במקור שיר זה היה שיר הבי מטאל עם סאונד שנחשב לגורע מערכו, בעוד באלבום ההופעה הוא הופך לשיר ת'רש מטאל מהוקצע.

בתקופה זו הלהקה הובילה את סצנת המטאל בבריטניה, בזמן שלהקות כמובלאק סבאת' ודיפ פרפל היו עסוקות בוויכוחים פנימיים והוציאו אלבומים שנקטלו על ידי המבקרים והמעריצים, ג'ודס פריסט הקליטה מטאל חדש, מושקע וכבד מאי פעם. להקות כמודיאמונד הד ודף לפארד הושפעו רבות מהמוזיקה שהוקלטה בתקופה זו.

הצלחה מסחרית

[עריכת קוד מקור |עריכה]
גלן טיפטון, 1984

המתופףלס בינקס הוחלף בדייב הולנד, שסגנון התיפוף המסורתי שלו סייע לקירוב המוזיקה למיינסטרים של אותה תקופה, הוא נשאר בלהקה עד שנת 1989.

בשנת1980 הוציאה ג'ודס פריסט את האלבום "British Steel", אלבום זה הוא האלבום ההבי מטאל ה"טהור" הראשון - הראשון בו לא ניכרת השפעות של בלוז רוק אורוק קלאסי. יחד עם אלבומים כמוMaster of Puppets שלמטאליקה ו-Paranoid שלבלאק סבאת' הוא נחשב לאחד מעמודי התווך של המטאל והרוק הכבד. להיטים כמו "Breaking The Law" ו-"Living After Midnight" שהפכו להמנוני מטאל הכניסו את הלהקה והסגנון למיינסטרים, כאשר האלבום הגיע למקום ה-4 במצעד האלבומים בבריטניה. "Rapid Fire" הוא שיר שמקדים את זרם הת'רש מטאל ולהקתטסטאמנט ביצעהגרסת כיסוי מפורסמת שלו. אלבום זה הוביל להצלחה מסחרית של להקות מטאל רבות בבריטניה והחל תקופה קצרה שבה המטאל היה חלק מהזרם המרכזי של המוזיקה באנגליה.

בשנת1981 הוציאה הלהקה את האלבוםPoint Of Entry, בו הלהקה המשיכה את המעבר שלה לזרם המרכזי של המוזיקה באותה תקופה, כך שהשירים היו קצרים יותר וכבדים פחות. האלבום קיבל ביקורות מעורבות אצל המעריצים ומבקרי המוזיקה כאחד, אך סיבוב ההופעות שתמך באלבום "World Wide Blitz Tour" מילא את האולמות והציג כהופעות החימום את הכוכבים העולים בעולם המטאל של התקופה:איירון מיידן,סאקסון ואקספט. הסינגל המשמעותי מהאלבום הוא "Hot Rockin'" שעד היום מבוצע בהופעות.

שנה לאחר מכן (1982), יצא אחד מהאלבומים האהובים והמצליחים של הלהקהScreaming For Vengeance, בו הם משלבים שני סגנונות שהם בעצמם עזרו ליצור:גלאם מטאל והגל החדש של ההבי מטאל הבריטי. האלבום הכיל מספר סינגלים מוצלחים, שני הסינגלים הבולטים הם "You've Got Another Thing Comin'" שהפך ללהיט גדול, ואחד השירים המזוהים ביותר עם הלהקה "Electric Eye" שבגרסת האלבום יש לפניו את אחד מקטעי הפתיחה הידועים ברוק הכבד "The Hellion". הוא נמכר ב-2 מיליון עותקים בארצות הברית בלבד, מה שזיכה אותו להפוך לאלבום פלטינה כפול. הוכחה להצלחת האלבום היא בחירתו לאלבום הראשון שיצא להורדה במשחק הווידאורוק בנד.

אלבום ה"המשך" יצא בשנת1984 בשםDefenders of the Faith. האלבום אמנם כבד יותר מ-"Screaming for Vengeance", אך הוא זהה לו במידה רבה: עטיפות שני האלבומים צוירו על ידי אומן והקונספט של שתיהן דומה. הביקורת העיקרית על האלבום נבעה מדמיון הנ"ל, אך המעריצים וחלק מהמבקרים מעריכים את האלבום מכיוון שהוא יותר דומה לסגנון הישן והכבד של הלהקה. השיר "Eat Me Alive" נכנס לרשימת "15 השירים המזוהמים" של "ארגון המרכז למידע על שירים" שלטיפני גור.

שנתיים לאחר מכן (1986), הוציאה הלהקה את האלבום Turbo. באלבום זה הלהקה נתנה הרגשה של מיינסטרים באמצעות שימוש בגיטרה סינתסייזר. לפני הוצאת האלבום, הלהקה חשבה על להקים פרויקט שבו יהיה אלבום כפול והשם שלה יהיה Twin Turbos, מחצית מהם יהיו יותר מסחריים והחצי האחר יהיה הבי מטאל אגרסיבי. הרעיון נכשל ובסוף הוחלט שזה יהיה בנפרד.

בשנת 1988, יצא האלבום Ram It Down. באלבום הזה השירים היו בהבי מטאל אגרסיבי ולא השתמשו בהרגשה של מיינסטרים כמו באלבום הקודם. האלבום לא היה כל כך מוצלח והביקורות היו שליליות.

בשנת 1989, המתופף דייב הולנד עזב את הלהקה אחרי 10 שנים, בגלל שינויים מוזיקליים וסיבות אישיות. הוא הוחלף בידי סקוט טראוויס שהיה בלהקה Racer X.

התביעה נגד ג'ודס פריסט

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בשנת1990 הוגשה בארצות הברית תביעה נגד ג'ודס פריסט בעווןהסתה להתאבדות, בעקבות התאבדות שני נערים אמריקאים, מעריצי הלהקה, 5 שנים קודם לכן. התביעה הוגשה על ידי ארגוניםנוצרייםפונדמנטליסטיים אמריקאיים ביחד עם הורי הנערים, בטענה כי ישנו קשר בין ההתאבדות לבין העובדה ששני הנערים העריצו את ג'ודס פריסט.

טענת התביעה הייתה, שבשירBetter By You, Better Than Me מהאלבוםStained Class, העוסק בהתאבדות ואשר ממנו כביכול הושפעו הנערים, הוקלט המשפט "do it" ("עשה זאת") במהופך על מנת להעביר את מסר ההתאבדות בדרך תת-הכרתית. התביעה אמנם הוגשה נגד ג'ודס פריסט בלבד, אולם התובעים קיוו בעזרת המשפט להוכיח את הסכנה הטמונה כביכול במוזיקת המטאל באשר היא.

חברי הלהקה הכחישו מכל וכל את טענת המסר התת-הכרתי. השופטים קיבלו את עמדת ההגנה וחברי הלהקה זוכו במשפט. לפירוט בנושא התביעה נגד ג'ודס פריסט ראו "פולחן השטן ברוק הכבד".

ההצלחה של Painkiller

[עריכת קוד מקור |עריכה]
אילן היל, 2009

לאחר שהסתיימה פרשת התביעה, חזרו חברי הלהקה לעבודה, ובאותה שנה יצא האלבום אשר נחשב לאלבום הטוב ביותר של ג'ודס פריסט, ולאחד מאלבומי המטאל הדגולים של כל הזמנים: "Painkiller". מבחינה מוזיקלית, "Painkiller" הוא אלבום כבד וטכני ביותר, הכוללסולואים ארוכים ומורכבים שלגיטרה חשמלית ושירה אלימה ורבת עוצמה של הלפורד, בקול גבוה ודק במיוחד.

שיר הנושא של האלבום הפך להמנון הלהקה ולאגדה בקרבחובבי המטאל. השיר מספר על דמות הרסנית ואכזרית בשם ה-Painkiller. דמות זו למעשה מייצגת בעיני ג'ודס פריסט את המטאל עצמו, והוא מתואר בשיר כחסר-מעצורים, אמיץ, מהיר וחזק. מבחינה מוזיקלית, השירPainkiller הוא השיר הכבד ביותר באלבום, והוא מהווה למעשה יצירת ת'רש מטאל אשר התרחקה מהסגנון הקלאסי המאפיין את הלהקה. שירים נוספים טובים ומפורסמים מהאלבום הםHell Patrol,Night Crawler,Metal Meltdown ואחרים.

עזיבתו של הלפורד

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אחרי השיא ב-Painkiller ומסע הופעות מוצלח בשנת1991, החלה ירידה בקריירה של הלהקה. זאת משום שסולן הלהקה, רוב הלפורד, עזב את הלהקה. החלו להתפשט שמועות לגבי הסיבה לעזיבתו של הלפורד, אך הסיבה האמיתית אינה ידועה. בשנת1993 הקים הלפורד את להקת הת'רש מטאל "פאייט" (Fight), ואליו הצטרף גם המתופף של ג'ודס פריסט,סקוט טרוויס.

ג'ודס פריסט עם ריפר

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בשנת1996 מונה סולן חדש לג'ודס פריסט:ריפר, מעריץ של ג'ודס פריסט בנעוריו, אשר שר בקול דומה לשל הלפורד, אך הביא ללהקה סגנון מוזיקלי משלו, אטי, עצוב וקודר יותר. ביחד עם ריפר הוציאה ג'ודס פריסט שני אלבומי אולפן,Jugulator ו-Demolition, ושני אלבומי הופעה,Live Meltdown ו-Live in London.

Jugulator מכר עותקים רבים, אך Demolition נכשל במכירות, והדעה הרווחת בקרב מעריצי ג'ודס פריסט הייתה שאין תחליף להלפורד.

סיפורו של ריפר, אשר הפך לסולנה של הלהקה אשר העריץ, היווה השראה לסרט הקולנוע "רוק סטאר".

חזרתו של הלפורד

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ג'ודס פרסט ב-2014
פרק זה לוקה בחסר. אנאתרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בשנת2003 חזר רוב הלפורד ללהקה. ב-2005 יצא אלבום חדש- "Angel of Retribution", וקיבל ביקורות טובות.

בנובמבר 2024, הלהקה הודיעה על סיבוב הופעות באירופה בשנת 2025, הכולל 12 הופעות במדינות כמו גרמניה, איטליה, שוודיה, פולין, שווייץ וצרפת. סיבוב ההופעות יחל ביוני 2025 ויסתיים ביולי 2025. הסיבוב הוא בתמיכה לאלבומם החדשInvincible Shield.[1]

חברי ההרכב

[עריכת קוד מקור |עריכה]

הרכב נוכחי

[עריכת קוד מקור |עריכה]

חברי הרכב בעבר

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אלבומים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
אלבומי אולפן

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור |עריכה]
פרסשנהקטגוריהעבורתוצאהמקור
פרס גראמי2025ביצוע המטאל הטוב ביותר"Crown of Horns"מועמדות[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושאג'ודס פריסט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^Surej Singh,Judas Priest announce Europe 2025 tour dates, NME, ‏2024-11-05(באנגלית בריטית)
  2. ^2025 GRAMMYs: See The Full Winners & Nominees List | GRAMMY.com, grammy.com
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27ודס_פריסט&oldid=41081577"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp