 | |
| מסגד בשית במושב עשרת | |
| טריטוריה | המנדט הבריטי המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז לוד |
| נפה | נפת רמלה |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | לפניהמאה ה-13 |
| שטח | 18,553דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מבצע ברק |
| תאריך נטישה | 11 במאי1948 |
| יישובים יורשים | עשרת,כפר מרדכי,שדמה,משגב דב ומישר |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 1,620 (1945) |
| קואורדינטות | 31°49′26″N34°44′48″E / 31.82399167°N 34.74670278°E /31.82399167; 34.74670278 |
| אזור זמן | UTC +2 |
(למפת השפלה מוגדלת)   בשית (למפת השפלה רגילה) בשית (למפת ישראל רגילה)  | |
בשית (בערבית:بشّيت) אובשיט היהכפרערבי במישור חוף יהודה ביןגדרה לקיבוץ יבנה, בגובה 66 מטר מעלפני הים.
מקור השם הוא בקבר עתיק, אשר לפי המסורת הערבית, הוא קברו של נבי שית (שת, בנו שלאדם הראשון).בדורות קודמים נקרא הכפר בית-שית ואחר כך אוחדו המילים ל-בשית[1]. המקום מוזכר לראשונה בכתביו של הגאוגרף הערבייאקות אל-חמאווי, שחי במאה ה-13[2].
בשנת 1863, ביקר חוקר ארץ ישראלויקטור גרן בכפר, וכתב:
ב-18 במאי בשעה שש בבוקר יצאנו מיבנה דרומה מזרחה. לאחר שעברנו את גני הכפר הזה חצינו שדות פוריים ביותר, והימים ימי קציר. מאחורי הקוצרים אספו את האלומות סיעות של נשים וילדים. אחר כך מובילים את הגדישים על גב פרדות וגמלים. הדיש נעשה בדרך כלל ברגלי שוורים הסובבים במעגל כגורן. בשעה שש וחמישים דקות עברנו בין גנים מוקפים צבר. הם שייכים לבית אשית, הקרוי גם בקיצור בשית. יש בו שלוש מאות וחמישים תושב, והוא יושב על גבעה קטנה. הבתים בנויים מלבנים לא שרופות. הכפר מוקף שדות טבק.
—ויקטור גרן,תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך שני: יהודה (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1982, עמוד: 54
בתקופתהמנדט הבריטי הכפר היה שייך לנפת רמלה במחוז לוד. במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט, בבשית הייתה אוכלוסייה של 936 נפש, כולם מוסלמים[3]. במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 333 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 1,125 תושבים, כולם מוסלמים[4].
על פיסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל שטחי קרקעותיו היו 18,553 דונם ובשנת 1945 מנה 1620 נפשות[5]. במלחמת העצמאות במהלךמבצע ברק ב-11 במאי1948 הכפר נכבש ותושביו ברחו או גורשו.
ב-1938 במהלךהמרד הערבי הגדול תקפו חלק מתושבי הכפר בסיוע תושבי כפרים נוספים בסביבה את עובדיחברת החשמל הארצישראלית ונוטרים יהודיים במה שנודע כקרב צומת מסמיה.
בתחילתמלחמת העצמאות שהו בבשית לוחמים עיראקים שאימנו את צעירי הכפר וארגנו את השמירה בו[6]. ערביי בשית תקפו את התחבורה היהודית באזור[דרוש מקור].
חטיבת גבעתי שפעלה באזור, תכננהמבצע צבאי שכונהמבצע השמד. מטרתו של מבצע זה הייתה לפגוע בתחבורה הערבית בכבישיבנה-איסדוד ולהשמיד את התגבורות הערביות שיבואו מכפרי הסביבה. חלק מהכוחות מוקמו על גבעות ממערב לבשית למנוע התערבות של תגבורות מכפר זה. הכוחות יצאו מקיבוץ יבנה בליל ה-30 במרץ1948. המבצע לא עלה יפה. המארב נתגלה על ידי הערבים שהפסיקו מיד את התחבורה בכביש. לשמע היריות הוחשה תיגבורת של 150 לוחמים מבשית להתקיף את כוחות גבעתי. כוח אחד כמעט כותר אך הצליח לסגת לקיבוץ יבנה לאחר שנפלו שלושה לוחמים חברי קיבוץגבעת ברנר. שני הרוגים נשארו בשטח והוחזרו למחרת על ידי המשטרה הבריטית. גופה אחת הייתה ערופת ראש וניכרו עליה סימני התעללות של ערביי בשית. במבצע נהרגו כ-30 ערבים מקומיים, אך לא מתנדבים מ"צבא ההצלה" אשר בהם התכוונה הפעולה לפגוע.
במסגרתמבצע ברק, שאחת ממטרותיו הייתה לגרום לגירוש תושבי הכפרים מהאזור, הותקפה בשית ב-11 במאי1948 על ידי כוחות מגדוד 52 ו-54 של חטיבת גבעתי. לאחר קרב קשה הכפר נכבש ובתיו פוצצו. בקרב נפלו ארבעה מלוחמי גבעתי.
על אדמות בשית הוקמו יישובי "מועצה אזורית גדרות":עשרת,כפר מרדכי[7],שדמה,משגב דב[8], כפר הנוערכנות[9],גן הדרום,כפר אביב, ומישר.[דרוש מקור] 1200 דונם בקרבת גדרה חולקו על ידי הקרן הקיימת בין תושבי גדרה[10]. במרכז המושב עשרת נותרמסגד הכפר[11]. בשולי גבעת המסגד נמצא "גן דוד", אתר הנצחה לנופלים במערכות ישראל מישובי גדרות. הגן על שםדוד מרכוס.
חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות, הוצאת "מערכות", 1959.
בקרת זהויות |
|
|---|
