העיר זכתה לתהילה כמובילתהמהפכה התעשייתית באנגליה ובעקבות זאת קיבלה את הכינוי "סדנת העבודה של העולם" או "עיר אלף המלאכות". גם לאחר שחשיבותה התעשייתית והכלכלית של העיר ירדה, ברמינגהאם עדיין נחשבת לעיר השלישית בחשיבותה בתחום התעשייה והמסחר בבריטניה ובמקום ה-21 בחשיבותה באירופה כולה.[דרוש מקור][דרושה הבהרה]
במאה ה-6 לספירה הייתה ברמינגהאםכפר חקלאי של אחד משבטי האנגלו-סקסים שהתיישבו על גדות נהר הריי (Rea). מקור השם "ברמינגהאם" במילים סקסוניות שפירושן "בית אנשי הביאורמה".
ברמינגהאם מתועדת לראשונה בספרות ב"ספר יום הדין" של1086, שם היא מתוארת ככפר קטן השווה 20 שילינג בלבד.
במאה ה-12 זכתה העיר ברמינגהאם באישור מלכותי להקים בהשוק. במשך הזמן נודע השוק בשם "מעגל השוורים" (Bull Ring). מהלך זה הפך את ברמינגהאם מכפר לעיירת-שוק משגשגת.
כבר בתחילתהמאה ה-16 הפכה ברמינגהאם למרכזתעשיית המתכת בשל קרבתה למכרותברזל ופחם. במאה ה-17, בזמןמלחמת האזרחים האנגלית, כבר הייתה ברמינגהאם עיר תעשייתית חשובה והתפרסמה בתעשיית הנשק. בימיהמהפכה התעשייתית (מאמצעהמאה ה-18 ואילך) הפכה ברמינגהאם לאחד ממרכזי התעשייה הגדולים בבריטניה והעיר שגשגה. כדי לשפר את הנגישות אל העיר וממנה, נבנתה בשנת 1820 מערכת שלתעלות. כעשור מאוחר יותר נבנו פסי הרכבת הראשונים שהובילו חומרי גלם אל העיר ותוצרת תעשייתית ממנה לשאר המדינה.
בתקופה הוויקטוריאנית עברה אוכלוסיית ברמינגהאם את חצי המיליון והיא הייתה לעיר השנייה בגודלה בבריטניה. בשנת1889 העניקההמלכה ויקטוריה לברמינהגהאם מעמד שלעיר. בשנת 1900 הוקמה בעיר אוניברסיטה.
ברמינגהאם נפגעה קשה בבליץ הגרמני במהלךמלחמת העולם השנייה. בשנים שלאחר המלחמה נבנו מחדש חלקים מהעיר. כחלק ממאמץ זה שוקמו ה-Bull Ring, מקום השוק הקדום ותחנת הרכבת הישנה. בשנים האחרונות שינתה ברמינגהאם את פניה. שוקמו רחובות, מבנים ותעלות ישנות ונבנו בה כיכרות נאות. אזור השוק היה לאזור מסחרי מודרני וסואן ובו ארכיטקטורה מרשימה ומיוחדת.
בדרום ובצפון העיר מצויים גבעות הליקי (Lickey), הקנט וגבעת וולטון, המגיעות לגובה של 315 מטר.
רוב שטחה של ברמינגהאם היה מכוסה בעבר ביער הקדום של ארדן, ועד היום אפשר להבחין בעצי אלון רבים בשטחי העיר. מספר שכונות של העיר כגון Moseley, Saltley ו-Hockley משמרים בסיומת שמם –ley את המילה האנגלו-סקסית שפירושה "קרחת יער".
ברמינגהאם היא עיר מגוונת מבחינה תרבותית ואתנית. בשנת 2005 נאמדה אוכלוסייתה הלבנה של העיר בכ-68%, 20.4% אסיאתים, כ-7% שחורים והשאר ממוצאים אתניים אחרים. 57% מתלמידי בתי הספר היסודיים בעיר הם ממשפחות בריטיות לא-לבנות. 16.5% מתושבי העיר נולדו מחוץ לממלכה המאוחדת.
צפיפות האוכלוסייה בברמינגהאם היא 3,649 תושבים לקמ"ר – גבוהה פי עשרה מהממוצע הבריטי הלאומי – 377.2 נפש לקמ"ר.
האקלים בברמינגהאם הואאקלים ממוזג קריר, בדומה לזה שבאזורים רבים אחרים בבריטניה. הטמפרטורה המקסימלית הממוצעת בקיץ (יולי) היא כ-21 מעלות צלזיוס והמינימלית הממוצעת בחורף (ינואר) היא בסביבות 7 מעלות צלזיוס.
אירועים אקלימיים קיצוניים נדירים מאוד בעיר, אבל היו בה מקרים בודדים שלטורנדו. האירוע האחרון היה ביולי 2005, אז הייתה עוצמת הרוחות כה עזה עד שמבנים בדרום העיר נפגעו. גם אירועים של גלי חום נצפו בעיר כמו זה שהתרחש ביולי 2006. יחסית לערים גדולות אחרות בבריטניה, יש בברמינגהאם אירועישלגים לא מעטים כתוצאה מגובהה היחסי וריחוקה מהים.
במאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20, כלכלת ברמינגהאם נשענה בעיקר על היותה מרכז תעשייתי. בימינו, כחלק מהתמורה שעברה על כלכלת בריטניה בכללותה (כחלק מהתמורות הכלכליות הגלובליות במרכזן מעבר מרכזי התעשייה מאירופה למזרח הרחוק), מתאפיינת כלכלת ברימינגהאם עלענף השירותים, שבשנת 2003 סיפק 78% מהתוצר של העיר ו-97% מהצמיחה הכלכלית שלה.
שניים מארבעת הבנקים הגדולים של בריטניה נוסדו בברמינגהאם – בנק לוידס שהוקם בשנת 1765, ו-Midlands Bank שהוקם בשנת 1836 (נרכש ב-1992 על ידיHSBC). בשנות האלפיים מועסקים בברמינגהאם יותר מ-100,000 עובדים בתחום הבנקאות, המימון והביטוח. ב-2007 פורסם שברמינגהאם מדורגת שלישית ברשימת המקומות שבהם כדאי להקים עסק בבריטניה ובמקום ה-21 באירופה כולה.
ענף התיירות תורם אף הוא לכלכלה המקומית. בעיר ישנם מרכזי כנסים בין-לאומיים שבהם מתקיימים 42% מהתערוכות ומהכינוסים העסקיים של בריטניה. אתרי הספורט והתרבות מושכים אף הם מבקרים רבים אל ברמינגהאם.המרכז המסחרי של ברמינגהאם הוא השני בגודלו בבריטניה ובו שוכן מרכז הקניות הגדול במדינה – Bullring (שהחל את דרכו כשוק בימי הביניים).
על אף דעיכת ענף התעשייה בעיר, עדיין קיימים בה מספר מפעלים חשובים כגון מפעל המכוניותיגואר ומפעל השוקולד הבין-לאומיקדבורי.
הודות למיקומה במרכז בריטניה, ברמינגהאם מהווה נקודה מרכזית במערכות התחבורה הבריטיות.ברמינגהאם ממוקמת במקום מרכזי במערכת הכבישים המהירים בבריטניה. בכניסה לעיר מצוי אחד המחלפים המפורסמים במדינה, "מחלף הספגטי". כינוי זה ניתן בשל מראה המחלף מן האוויר.
תעלה במרכז ברמינגהאם
ברמינגהאם משמשת תחנה מרכזית בתחבורת הרכבת והאוטובוסים של המדינה, ומתחנת הרכבת ברמינגהאם ניו סטריט יוצאות רכבות לערים אחרות בכל בריטניה.
נמל התעופה הבין-לאומי של ברמינגהאם משמש את תושבי האזור והוא השישי בגודלו בבריטניה. נמל התעופה של העיר הוא השני ברשימת נמלי התעופה הקולטים נוסעים עסקיים אחרי נמל התעופההיתרו (Heathrow) של לונדון.
בשנים עברו, הייתה ברמינגהאם מוכרת בזכות מערכת התעלות ששימשה את מפעלי התעשייה של העיר בימיהמהפכה התעשייתית. בשנים האחרונות הפכו התעלות למוקדי תיירות.
ברמינגהאם היא עיר הולדתן של שתי קבוצות כדורגל ותיקות –אסטון וילה וברמינגהאם סיטי. אסטון וילה הוקמה בשנת 1874 ואילו ברמינגהאם סיטי – שנה מאוחר יותר. אסטון וילה זכתה ב-7 אליפויות, 7 גביעים, ובשנת 1982 זכתה בגביע אירופה. בפרוור העירוסט ברומיץ' נמצאת קבוצת הכדורגלוסט ברומיץ' אלביון.
ברמינגהאם היא מולדתה של קבוצת הקריקט של מחוזווריקשייר וגביע העולם הראשון בענף זה התקיים באצטדיון אדג'בסטון בעיר. גם ענפי הטניס והרוגבי פופולריים מאוד בברמינגהאם. טורניר הטניס בברמינגהאם הנערך מדי שנה באמצע יוני, נחשב לטורניר הכנה לאליפות וימבלדון הנערכת מיד אחריו.
באמצע שנות ה-60 קמה בעיר להקת הרוק The Renegades, שזכתה להצלחה רבה מחוץ לאנגליה, בעיקר בפינלנד ובאיטליה. רבים משיריה הופיעו בסרטים של הבמאי הפיני המוערךאקי קאוריסמאקי.
חברי להקת בלאק סבאת
ברמינגהאם היא עיר הולדתן של הלהקותבלאק סבאת',ג'ודס פריסט ולד זפלין, ונחשבת לפיכך למולדת ההבי מטאל; נפוצה אף סברה כי מקור המונח "הבי מטאל" ("מתכת כבדה") נעוץ במרכזמפעלי המתכת שהיה בברמינגהאם שעה שהחלו להתפרסם להקות המטאל הראשונות, בשלהישנות ה-60.
בעיר הוקמו שנות ה-70 להקות שלרגאי, והלהקה המפורסמתUB40 הוקמה אף היא בברמינגהאם בתקופה הזאת. בשנת 1978 הוקמה בעיר להקת הפופ "דוראן דוראן".
ג'אז הוא סגנון מוזיקלי פופולרי בעיר ומתקיים בה מדי שנה פסטיבל ג'אז בין-לאומי. לברמינגהאם גםתזמורת סימפונית עירונית.
תיאטרון עירוני
נוסף על אולמות הקונצרטים, יש בעיר מוסדות תרבות רבים: מוזיאונים, ספרייה מרכזית ותיאטראות רבים.בעיר מתקיימים פסטיבלים רבים כגון:
הטָטוּ של ברמינגהאם – תהלוכה צבאית
הקרנבל הבין-לאומי השנתי, שנושא אופי קריבי
אָרְטפֶסְט – פסטיבל אומנות שנתית
מצעד סט' פטריק
אירועים אתניים רבים
במרכז הקונגרסים של העיר התקיימה בשנת 1998 תחרות האירוויזיון, ובה זכתה אז הזמרת הישראליתדנה אינטרנשיונל.
בברמינגהאם מבנים מתקופות שונות ובעיקר מאז המאה ה-18, שכן התפתחותה המשמעותית של העיר החלה בתקופה המהפכה התעשייתית. מעט מאוד מבנים שרדו מימי הביניים וביניהם כנסיית מרטין הקדוש St Martin in the Bull Ring. עוד שרדו בעיר מספר בתי מרזח עתיקים ובית ספר ישן.מהתקופה הג'ורג'יאנית שרדו מבנים כגון: הקתדרלה של פיליפ הקדוש, בניין העירייה, בניין מועצת העיר, וכיכר פול הקדוש.
בתקופה הוויקטוריאנית הייתה בעיר בנייה מסיבית, שדוגמאות רבות ממנה בולטות בעיר: בנייני בית המשפט,מוזיאון לאמנות, קתדרלת צ'ד הקדוש הקתולית וכן מבני מגורים שהיוו בהמשך את בתי שכונות העוני.
בעקבות הפצצות נרחבות בברמינגהאם בימי מלחמת העולם השנייה, נבנו במרכז העיר בניינים מודרניים רבים. בין המבנים שהוקמו בשנים האחרונות – בניינים עם מוטיבים עתידניים כגון בניין(אנ') סלפרידג'ס, מרכז(אנ') ה-Bullring ואחרים.
פוליטיקאים –נוויל צ'מברלין היה בן למשפחת פוליטיקאים מקומית. צ'מברלין היה ראש עיריית ברמינגהאם ומאוחר יותר היה לראש ממשלת בריטניה. צ'מברלין מוכר בעקבות ההסכם שחתם עםאדולף היטלר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
מדענים – המצאות וגילויים מדעיים רבים בוצעו בברמינגהאם. תאורת רחוב באמצעות גז, השימוש ברדיוגרפיה בזמן ניתוחים וכן מכשירים ששימשו את המפעלים בראשיתהמהפכה התעשייתית. מדענים מפורסמים תושבי העיר היוג'יימס ואט וג'וזף פריסטלי.
בשנים האחרונות הפכה ברמינגהאם מעיר תעשייתית אפורה לעיר בעלת מוסדות תרבות, אמנות, היסטוריה ופנאי המושכים אליה מבקרים מהעיר ומחוצה לה.בעיר מספר רבים של אתרים בעלי עניין:
מוזיאון ברמינגהאם לאמנות – Birmingham Museum & Art Gallery –מוזיאון שנפתח בשנת 1885 ובו אוסף מרשים שלאמנות,ארכאולוגיה,אתנוגרפיה,תכשיטים, עבודותמתכת,קדרות ופריטים הקשורים בהיסטוריה המקומית.
מכון ברבר לאמנויות – Barber Institute of Fine Arts – מבנה המשמש כמוזיאון אמנות וכאולם קונצרטים הממוקם בקמפוס שלאוניברסיטת ברמינגהאם.
מוזיאון רובע התכשיטנים – Museum of the Jewellery Quarter – מוזיאון לתולדות תעשיית התכשיטים של העיר. לפני כעשרים שנה נסגר מפעל התכשיטים המשפחתי Smith and Pepper. עיריית ברמינגהאם הפכה את המקום למוזיאון מודרני שזכה בפרסים בין-לאומיים.
טחנת סרהול
טחנת סרהול – Sarehole Mill –טחנת מים פעילה, אחת משתי הטחנות הפעילות היום בעיר. הטחנה נבנתה בשנת 1542 ושימשה בתחילה לטחינת חיטה. במהפכה התעשייתית שימשה טחנת המים להפעלת מכונות עבור תעשיית המתכות.ג'. ר. ר. טולקין, הסופר המפורסם, חי בשכנות לטחנה וסיפר שהטחנה שימשה השראה לחלק מתיאורי הנוף בספרו "שר הטבעות". במקום מתקיים אירוע שנתי לזכר חייו ויצירותיו של הסופר.
ת'ינקטנק – Thinktank – מוזיאון המדע של ברמינגהאם. המקום מכיל מוצגים בנושאים מגוונים כמו מחשבים, רובוטיקה,ביוטכנולוגיה, עולם החי, גוף האדם, המדע בחיי היום-יום ועוד. רבים מהמוצגים מעודדים את המבקרים לגעת ולהתנסות.
אחוזת אסטון
אחוזת אסטון – Aston Hall – בית אחוזה שנבנה במאה ה-17. בבית האחוזה ניכרים, עד היום, נזקים מקרבות שהתנהלו במקום במלחמת האזרחים האנגלית. כיום פתוחה האחוזה לציבור הרחב ומוצגים בה ציורים, פסלים וריהוט מתקופות שונות.
עולמה שלקדברי – Cadbury World – אתר שבו מציגה חברת השוקולד קדברי את השלבים בייצור שוקולד ואת ההיסטוריה של השוקולד ושל החברה.
פארקים – בברמינגהאם יש למעלה מ-30דונם של שטחיפארקים. הפארק הגדול ביותר הוא פארק סאטן Sutton Park שהוא שמורת הטבע העירונית הגדולה באירופה.
הגנים הבוטניים של ברמינגהאם – The Birmingham Botanical Gardens – הגנים הבוטניים המרהיבים של ברמינגהאם הוקמו בתקופה הוויקטוריאנית ומושכים אליהם מבקרים עד היום.
מבני דת – בגלל האוכלוסייה המגוונת בעיר, יש בברמינגהאם מבני דת רבים. כנסיית פיליפ הקדוש היא הקתדרלה האנגליקנית של העיר. קתדרלת צ'אד הקדוש היא הקתדרלה הקתולית של בירמינגהאם. בעיר גם שלושהבתי כנסת המשרתים את האוכלוסייה היהודית של העיר.מסגדים רבים משרתים את האוכלוסייה המוסלמים של העיר והמסגד המרכזי של ברמינגהאם הוא אחד מהגדולים באירופה כולה.
הקהילה היהודית בברמינגהאם היא אחת הקהילות הוותיקות מחוץ ללונדון.התעשייה המתפתחת של ברמינגהאם משכה אליה מתיישבים יהודים כבר בסביבות 1730. ברמינגהאם הייתה למרכז עבור הרוכלים היהודים שמכרו את מרכולתם בעיירות שמסביב לעיר הגדולה. תיעוד עירוני מספר על כך שבשנת 1767 חיו בעיר 6 סוחרים ובעלבית מלאכה לזכוכית בשם מאייר אופנהיים. בתחילתהמאה ה-19 התפרסמו היהודים כבעלי מלאכה חשובים בתחום תעשיית המתכת, התכשיטים, השעונים ועוד.
בשנת 1791 הוקם בית תפילה יהודי בבית פרטי בשכונת פרוגרי (Froggery).
המאה ה-19 – הגירת יהודים ממזרח אירופה וגידול הקהילה היהודית
בשנת1856 נבנה בית כנסת שנקרא Singers Hill Synagogue.בית הכנסת משמש לתפילה עד היום.נוסח התפילה שלו הואאורתודוקסי אולם משרת בעיקר את הקהילה המסורתית של העיר. מבנה בית הכנסת הוכרז כאתר היסטורי לאומי.
במשך השנים גדלה האוכלוסייה היהודית. בשנת 1851 חיו בעיר 730 יהודים ובשנת 1871 הוערך מספרם ב-2,360.אחד הגורמים לגדילת הקהילה היההגירת יהודים לאנגליה ממזרח אירופה. המהגרים החדשים לא השתלבו באופי התפילות היהודיות-בריטיות בבית הכנסת בסינגרס היל (Singers Hill) ולכן הקימו שני בתי כנסת אורתודוקסיים חדשים. בשנים האחרונות אוחדו שני בתי הכנסת האלה והם פעילים עד היום.
מרבית המהגרים היהודים ממזרח אירופה התגוררו באזור יהודי שבמרכז העיר. רבים מהם לא השתלבו היטב בחיי העיר ודיברו רקיידיש. מצב זה הביא להתפתחות מוסדות לעזרה הדדית בקהילה היהודית. ה"ארגון הפילנתרופי העברי" – Hebrew Philanthropic Society הוקם בשנת 1828 בשעה שעזרה סוציאלית כללית לא הייתה קיימת עדיין כלל. בשנת 1900 החל ארגון סיוע יהודי נוסף, ה–Birmingham Jewish Board of Guardians, לספק מזון וביגוד לנזקקים בקרב הקהילה היהודית בברמינגהאם. בשנים שלאחר מכן הוקמו מוסדות עזרה נוספים שטיפלו בקשישים ובמחוסרי הדיור בקרב תושביה היהודיים של העיר.
בתקופה הזאת ברמינגהאם שגשגה כמרכז יהודי חשוב מחוץ ללונדון. מספר חנויות יהודיים הוקמו – מחנותפיש אנד צ'יפס ועד לעשרות מתפרות בבעלות יהודית. בתקופה זו הוקםבית ספר יהודי בצמוד לבית הכנסת Singers Hill. בתחילת המאה ה-20 החלה עזיבת היהודים את "האזור היהודי" והם התיישבו בשכונות האופנתיות Edgbaston ו-Moseley. באותה התקופה הוקם בית כנסת נוסף ששירת את האוכלוסייה היהודית-רפורמית.
במלחמת העולם השנייה, מרכז ברמינגהאם הופצץ קשה על ידיחיל האוויר הגרמני. בעקבות הרס מרכז העיר עזבו אחרוני היהודים את ה"אזור היהודי" שבמרכז העיר.
בימימלחמת העולם השנייה הגיעו אל העיר פליטים יהודיים רבים מאירופה הנאצית. נוסף על המבוגרים שהגיעו אל העיר, באו ילדים ב"משלוח הילדים" ה"קינדר-טרנספורט" (בגרמנית: Kindertransport). הקהילה היהודית בברמינגהאם פעלה רבות כדי לסייע לפליטים בתמיכה כספית, בהקמת מעונות ומועדון לפליטים ובעזרה בקליטתם בחברה הבריטית. אותם פליטים יהודים השתלבו במהירות בקהילה ורבים מהם היו לבכירים בקהילה.
לאחר מלחמת העולם השנייה התפשטה הקהילה היהודית ברחבי העיר, בעקבות מגמות של פִרוור. קהילה יהודית קטנה הוקמה באחד בפרווריה הרחוקים של העיר – Solihull. באותה תקופה הוקם בית ספר יסודי יהודי – King David School שהמשיך בעבודתו החינוכית של ה-Hebrew School. בית ספר זה קיים עד היום והוא אחד מבתי הספר המבוקשים ביותר בעיר.
בשנות השמונים של המאה העשרים הייתה תקופת דעיכה עבור הקהילה היהודית של ברמינגהאם. בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה חיו בעיר כ-6,000 תושבים יהודים. גודלה של האוכלוסייה היהודית בשנת 2001 הייתה 2,343 בלבד. הסיבות לירידת מספר היהודים בעיר הןעלייה לארץ ישראל, מעבר היהודים לקהילות יהודיות גדולות יותר (לונדון ובמנצ'סטר) והתבוללות.
