למתכת הבריליום, בצבע כסף-פלדה, מאפיינים רצויים רבים. כאחת המתכות הקלות ביותר, יש להנקודת רתיחה גבוהה ביותר, כ-2742.15מעלות קלווין.מודול האלסטיות שלה גדול בכשליש מזה שלפלדה, והופך אותה למתכת גמישה יחסית. היא עמידה בפניחומצה חנקתית, בעלתמוליכות חשמלית מעולה, ואיננהמגנטית. בטמפרטורות רגילות הבריליום אינו מתחמצן באוויר.
הבריליום משמש כגורם מסגסג ביצורנחושת בריליום (אחוז הבריליום עד 2.5%), לה שימוש נרחב בייצורקפיצים, מחברים חשמליים,אלקטרודות לריתוך וכלים ומגעים חשמליים מונעי ניצוצות. הוא מיושם כחומר מבני בבנייתמטוסים מהירים מאוד,טילים,חלליות ולוויינים. שימושים נוספים כוללים מסגרות לשמשות, רפידות דיסקים לבלימה, קורות תומכות, מרכיבים במעבורות חלל, ומראותטלסקופי חלל.
נעשה בו שימוש גם עבורמעגלים מוכללים מיקרו-מיניאטוריים, משום שהוא שקוף יחסית לקרני רנטגן. נעשה שימוש בבריליום בכורים אטומיים, כרפלקטור (מחזיר אור) או מתווך. הוא נלקח לבנייתגירוסקופים, חלקימחשב, וכלים אחרים בהם נחוצים קלות, קשיחות ויציבות ממדית. לתחמוצתונקודת התכה גבוהה מאוד, והיא משמשת לבניית חלקי קרמיקה ועבודות אטומיות שונות.
זוהה לראשונה בצורתתחמוצת על -ידילואי-ניקולה ווקלן בשנת1798. צורתו המתכתית בודדה לראשונה על ידי פרדריך ווהלר (Friedrich Wöhler) ובוסי (A. A. Bussy) בשנת 1828.
הבריליום מצוי ב-100 סוגימינרלים שונים (מתוך כ-4,000 מוכרים).אקוומרין וברקת הן צורות יקרות ורבות ערך של בריליום.בריל (Al2Be3Si6O18),ברטרנדיט (Be4Si2O7(OH)2),כריזובריל ופנאקיט הן הצורות המסחריות החשובות ביותר של היסוד. הצורה המתכתית של הבריליום לא הייתה מוכנה לשיווק תעשייתי עד1927. היום רוב הבריליום מופק בתגובה ביןבריליום דו-פלואורי (BeF2) לביןמגנזיום כך:
ישנם אנשים (1-15%) הרגישים לבריליום והם עלולים לפתח דלקות במערכת הנשימה בעקבות חשיפה אליו בריכוזים נמוכים. מצב זה נקרא "מחלת בריליום כרונית" (או CBD) והיא יכולה להופיע שנים לאחר חשיפה ליסוד. מחלה זו גורמת לעייפות, חולשה וקשיי נשימה. בסופו של דבר החולה מאבד משקל (כחלק מאנורקסיה(אנ')) ועלול לפתח מחלותלב.
אכילת בריליום לא גורמת לתסמיני המחלה אצלבני אדם מכיוון שמעט מאוד בריליום נספג מהקיבה ומהמעי לדם.כלבים שבריליום שולב בתזונתם פיתחואולקוס.
חשיפה ארוכת טווח לבריליום מגבירה את הסיכויים לחלות בסרטן הריאות.
