 | |
| בקעת הירדן | |
| מדינה | ישראל ישראל |
|---|---|
| קואורדינטות | 32°19′02″N35°34′12″E / 32.317222222222°N 35.57°E /32.317222222222; 35.57 |
| אזור זמן | UTC +2 |
(למפת דרום השומרון מוגדלת)   בקעת הירדן (למפת דרום השומרון רגילה) בקעת הירדן (למפת ישראל רגילה)  | |
המונח "בקעת הירדן" מפנה לכאן. לערך העוסק במועצה אזורית בקעת הירדן, ראומועצה אזורית ערבות הירדן.
בקעת הירדן (לעיתים מכונה בתקשורת בתור "הבקעה" כשדנים בהתיישבות יהודית בה ובשטחייו"ש) היא חלק מןהבקע הסורי-אפריקני המשתרע לאורךנהר הירדן ממקורות הירדן ועד לים המלח.
הבקעה צרה וארוכה וגובלת בערבה בדרום, בהרי אדום והרי מואב במזרח שבממלכת ירדן, בהמשך במזרח-בגולן, בבקעת הלבנון בצפון, בגליל, וביהודה ושומרון במערב.עמק החולה וארץ כינרות הם חלקים צפוניים של בקעת הירדן.
בקעת הירדן המערבית שבשלטון ישראל מתחלקת[1] לארבעה חלקים (מצפון לדרום):
בקעת הירדן המזרחית שבשלטון ירדן מתחלקת ל-12 חלקים (מצפון לדרום):
1.ע'ור פרעה
2. ע'ור ו'חדנה
3. ע'ור בלוינה
4. ע'ור אבו עוביידה (עמק סוכות)
5. ע'ור אל מסעיד
6. ע'ור דמיה (באזורא-דאמיה המזוהה עםאדם)
7. ע'ור אל כתר
8. ע'ור כביד
9. ע'ור נמרין
10.ע'ור אל כפרין
11. ע'ור אל רמה
12.ערבות מואב
בחלק הירדני של הבקעה חיים 85,000 תושבים. בחלק שבשליטת ישראל ובניהול הפלסטינים יש כ-65,000 פלסטינים תושבי נפותיריחו וטובאס[2] כ-20,000 בעיריריחו. כמו כן קיימים למעלה מ-25 יישובים קהילתיים בהם מתגוררים כ-15,000 ישראלים, מהם 5,000[3] במועצה אזורית בקעת הירדן והיתר בעמק בית שאן ובמועצה אזורית עמק הירדן.
בקעת הירדן היא חלק מהשבר הסורי אפריקני,שבר גאולוגי גדול הנמשך מצפוןסוריה עד לנהר זמבזי שבאפריקה.
באשר לתהליך היווצרות בקע זה חלוקות הדעות. בעבר הייתה מקובלת ההנחה שהבקע נוצר כתוצאה מתנודות טקטוניות אנכיות, אולם קיימת סברה לפיה תנועות אופקיות גרמו להיווצרותו, שכן זהו תפר בין שנילוחות טקטוניים, ונמצא כי הצד המזרחי של הבקע נע צפונה יחסית לצד המערבי. הוכחה לכך ניתן לראות בעובדה שסוגי הסלעים משני צדי הבקע אינם זהים, לעומת זאת נמצאו שכבות סלע זהות בצד המזרחי במרחק קבוע של 110 ק"מ צפונה לאלו שבצד המערבי. לדוגמה: בצפון בקעת הירדן נובעים מעיינות חמים באזורחמאם אל-מליח מתוךסלעי גיר וחוואר צהוב מתקופת היורה, והם דומים לגיר ולחוואר שנמצאו באזורמג'דל שאמס לרגליהחרמון, שנמצא בצד המזרחי של הבקע במרחק 110 ק"מ צפונה משם. לעומת זאת סלעי היורה שנחשפו בנחל יבוק, בערך מול ואדי מאליח ממזרח לירדן, מורכבים מגיר חול וחרסית ושונים מהגיר הקשה ומהחוואר שבוואדי מאליח ובחרמון. כמו גם הנחושת של תמנע, שנמצא כמוה גם בפונון, מזרחית לירדן, במרחק 110 ק"מ צפונה.
כיום נמדדת תזוזה קבועה של כס"מ אחד בשנה[דרוש מקור] בצד המזרחי יחסית למערבי. כמו כן נמדדת פעילות טקטונית רבה וחזקה יחסית, ומוקדי הרעשים האחרונים שהורגשו בישראל היו לאורך השבר.
במשך כשלושה מיליוני השנים האחרונות מילאו כמה גופי מים חלקים שונים של הבקעה. בסוף תקופת הפליוקן חדרה אל הבקעלשון ים מןהים התיכון דרךעמק יזרעאל, עובדה המסבירה את הימצאותם של משקעימלח,גיר וגבס בכמות גדולה בבקע. לאחר שנקטעה לשון הים נותר אגם לא גדול,אגם עובדיה, שמימיו היו מתוקים. מתקופה זו קיימים ממצאים שלרכיכות במשקעים של ימות מראשית תקופת הפליסטוקן.
עקב שינויאקלים ותוספת לחות בשלהי הפליסטוקן נוצרה בבקע ימה מלוחה גדולה מהכנרת עדחצבה הנקראת "ימת הלשון" שבשיאה הגיעה לגובה 180 מ' מתחת לפני הים. בתקופת התייבשותה שהחלה לפני 25,000 שנה, נוצר מישורכיכר הירדן (ע'ור) שבתוכו התחתר נהר הירדן ויצר את מישור ההצפה שלו הנקראגאון הירדן (זור). לפני 15,000 שנה הצטמקה הימה סופית והשאירה אחריה את הכנרת ואתים המלח.
חתך לרוחב הבקע מציג מבנה כללי של שתי מדרגות: התחתונה היא מישור ההצפה של הירדן הנקרא "גאון הירדן" (זור בערבית) שרוחבו הממוצע הוא 1,200 מטר אך במקומות רבים הוא מצטמצם ל-500 מטר ואף פחות. והעליונה היא "ככר הירדן" (ע'ור) בה ממוקמים היישובים ושטחי החקלאות, ובה עוברכביש הבקעה (מס' 90). מבנה זה קיים בשני צידיהירדן, אלא שבצד המזרחי (הירדני) השטח לרוב רחב יותר, משום שהנחלים ממזרח גדולים יותר ונושאים סחף רב יותר אל הירדן. בין הע'ור לזור ישנם מדרונות תלולים שגובהן 15–25 מ' בצפון ועד 40 מטר ויותר בדרום, ובתוכן ישנו אזור של בתרונות שרוחבו מ-1 ק"מ בצפון עד 3 ק"מ במרכז הבקע, באזור שפכו שלנחל יבוק ממזרח, ומשם ודרומה הוא הולך וצר.
ממערב לע'ור מתרוממים המדרונות המזרחיים של הרי השומרון בשיפוע ממוצע של כ-4 מעלות, אולם ישנם קטעי שטח בהם מגיע השיפוע עד 15 ואף 20 מעלות. בגזרה הצפונית קיימות מספר פרצות טופוגרפיות כאשר העמוקה שבהן היא הגראבן (פרוזדור טקטוני) של נחל תרצה (ואדי פאריעה) ופרצות נוספות הן ביקעת טמון וואדי מאליח באזורמחולה, ובגבול הצפונינחל בזק (ואדי שובש). פרצות אלו מכתיבות את כווני הדרכים מגב ההר לבקע.בדרומו ובמרכזו המדרון מהשומרון לבקע רצוף ובקושי מאפשר מעבר בכוון מזרח-מערב.
מצפון לדרום:
האקלים בבקעת הירדן הוא חם מאוד ויבש. קיים בו אפקטמדבר צל גשם, כלומר האוויר המגיע אליו מתחמם במהלך ירידתו לבקע וההרים התוחמים את הבקע מונעים חדירה של אוויר אחר. מבחינת האקלים דרומו של הבקע מהווה למעשה את ההמשך שלמדבר יהודה.
הצומח בבקע מחולק לרצועות אורך על פי ההבדלים בסוגי הסלע, האקלים, הגורם האנושי והתבליט של רצועות אלו.כללית, ככל שהאזור מזרחי יותר, עולה אחוז האלמנטים הסהרו-ערביים ויורד אחוז האלמנטים הים תיכוניים בצמחייה.
במורדות השומרון המזרחיים בהם עוברכביש אלון והיישוביםמכורהגיתית ומעלה אפרים (בגובה 300–400 מ'), דרומה יותר המדרגה גבוהה יותר ובה נמצאים היישוביםכוכב השחר ורימונים (660 מ').
באזור זה שולטיםשיחים ובני שיח המאפיינים בתות ספר ים תיכוניות כגוןסירה קוצנית וקידה שעירה הפורחת בחודש מרץ בפריחה צהובה וריחנית. כמו כן מכסים את השטח חד שנתיים ורב שנתיים, ביניהםשלהבית קצרת שיניים וקיפודן מצוי, ובמקומות המסולעיםגעדה מצויה,כתלה חריפה, ולענת המדבר. וגאופיטים כמוחצב מצוי ועירית גדולה. בין הדגניים נמצאשיבולת-שועל מצויה,בן שעורה מצוי,ברומית מאוגדת,שעורת התבור,מלעניאל מצוי וחיטת הבר. פה ושם ניתן לראות עצים בודדים כמואלה אטלנטית וחרוב מצוי.
מדרונות הקירטון הפונים מזרחה ונופלים עד למישור הבקעה, והערוצים החוצים אותם.
כמות המשקעים של 150–200 מ"מ והגיר הקשה גורמים לתפוצה רבה שלרותם המדבר וצומח סלעים כמוגעדה מצויה וכתלה חריפה. כמו כן מצויים כאןקידה שעירה,אוג קוצני וקיצנית צפופת עלים. בדרום מופיע צומח מדברי כמוזוגן השיח וערטל מדברי (בסביבותנחל פרת).מזרחית לשכבות הגיר הקשה מצויות גבעותקירטון נמוכות ומפאת כמות המשקעים הקטנה (200-300 מ"מ) נמצא כאןמלחית אשונה ונואית קוצנית, וגםאוכם מדברי. בתוך הערוצים ניתן למצוא מינים נדירם כמולבנה רפואי בוואדי עוג'ה, ובואדי קיס הנשפך אליו פורחת בתחילת החורףחלמונית גדולה.
המישור שבין גבעות הקירטון לבין ביתרונות החואר. חלק ממנו משמש לחקלאות ולמרעה.
במישור זה קרקע מלוחה והשיח המסוגל להתקיים כאן בזכות שורשיו העמוקים הואמלחית אשונה, ואתו מינים חד שנתיים כגוןחיעד ספרדי,עדעד תכול,מלחית עדינה ואספרגולריה דו אבקנית, ולידיריחואהל מצוי.
במוצאי הנחלים נמצא עצים כמושיזף מצוי ובדרוםזקום מצרי ותפוח סדום.
מזרחית לפצאל מצויה מלחה שבה צומח מלחות: השיחיםמלוח קיפח,ימלוח פגום ומיניאוכם. בני שיח כמובן מלח מכחיל, ועציאשל. מן העשבוניים נזכירעדעדית משובלתעדעד הביצות ועדעד מאובק. מצוי כאן גם טפיל בשםטופל אדום.
באזור זה קיימת חורשתסלוודורה פרסית בגבולה הצפוני של תפוצתה.בנאות המדבר קיימיםזקום מצרי,מורינגה רותמית,פתילת המדבר הגדולה,סולנום החדק,בלוטנית אפריקנית ועוד.
שולט כאן צומח של אדמות מלוחות בתנאי יובש: מצפון לארגמן שיחים כמומלחית אשונה ומלוח קיפח, ודרומה יותרמלחית קשקשנית ואוכם ארץ ישראלי. בדרום הבקעה לעיתים אין כל צומח על הבתרונות עקב היות האזור יבש וצחיח, אך בשנים גשומות מופיעים בחורף חד שנתיים כגוןאספרגולריה דו אבקנית,חיעד ספרדי,אהל מצוי,מלעניאל מצוי,לחך סגלגל,גרגרנית כוכבנית,אהרונסונית פקטורובסקי ועוד. ובתוך הערוצים מופיעים השיחים שהוזכרו.
זהובית גידול לח ומלוח, לאורך הירדן גדלים בצפיפות עצים כמוצפצפת הפרת ואשל היאור. פה ושם ישנן נביעות מים מלוחים ולידםסמר ימי וקנה מצוי. בשטח מלחות שגדלים בהןבן מלח מכחיל ומיניאוכם.
.jpg)
מבין היונקים אוכלי העשב ניתן לראות עדרים שלצבאים בכל חלקי הבקעה,וגם הדורבן נפוץ בכל השטח. בגאון הירדן נמצאים גםחזירי בר, במקומות מסולעים מושבות שלשפני סלע, וארנבות ישנן באזור כביש אלון ובביצת מלחה.
מבין הטורפים שכיח השועל בכל השטח, וכןזאבים וצבועים במידה מועטה יותר. בגאון הירדן ניתן למצואחתול ביצות,גירית מצויהתן וסמור. בביצת מלחה נמצאקרקל ונמייה. ובאזור כביש אלון נמצאדלק.נמרים נצפו פעמים בודדות בביצת מלחה ובעין סמיה.
באזור בקעת הירדן נמצאו מספר אתרים פרה-היסטוריים ובהם אתר מהתקופה הנאוליתית שהתגלה בסמוך לגלגל וכן בסמוך ליריחו, מספר אתרים מהתקופה הכלקוליתית נמצאו בבקעת פצאל וכן מתקופת הברונזה הקדומה. המחקרים מעידים כי בקעת הירדן הייתה מרכז התיישבותי חשוב והופיעו בה לראשונה טכנולוגיות חדשות כגון הלהב הכנעני וכן קיימת בה עדות לראשית תופעת העיור בארץ ישראל[4].
בספר יהושע מוזכרגלגל כמקום דרכו נכנסו בני ישראל אל ארץ ישראל. במחקרים עדכניים נמצאו מספר אתרים דומים ותכליתם ממשיכה להיחקר. בקעת הירדן מזוהה עם נחלותשבטי יהודה, גד, ראובן, מנשה ובנימין.
בתקופת בית שני נבנו באזור מספר מבצרים-הצפוני והחשוב שבהם הוא מבצר אלכסנדריון בפסגת הסרטבה. במהלךהמרד הגדול, לאחר דיכוי המרידה בגליל, הצבא הרומי ערך מסע כיבושים במישור החוף ובהמשך התקדם דרך בקעת הירדן אלפראה שהייתה ממוקמת בעבר הירדן המזרחי. לאחר כיבוש אזור בקעת הירדן, הכוחות הרומיים נערכו לכיבוש ירושלים, כאשר עדיין נותרו כיסי התנגדות במצדה ובמכוור שהחזיקו מעמד גם לאחר נפילת ירושלים. לאחר נפילת המרד,הצבא הרומי המשיך להחזיק מחנות באזור בקעת הירדן.
בתקופה הרומית המאוחרת נקשר נהר הירדן עם עליית הנצרותכמקום שבו לפי האמונה הנוצרית פעל יוחנן המטביל. במהלך התקופה המוסלמית הקדומה ארץ ישראל נכבשה על ידי המוסלמים מידי הביזנטים ומנזרים רבים ננטשו אך בבקעת הירדן חלק מהמנזרים המשיכו לפעול. בניגוד לתקופת שגשוג שהאזור ידע במהלך התקופה המוסלמית, בעקבות קושי של השלטון העות'מאני לשמור על הביטחון באזורי הספר ובשל קרבת הבקעה למדבר, האזור סבל מהזנחה ופשיטות של שבטים נודדים-האחרונה שבהם בקיץ 1947.
ניסיונות לחידוש ההתיישבות היהודית באזור הבקעה החלו עוד בתקופת השלטון העות'מאני אך הוכתרו בהצלחה רק בתקופת המנדט הבריטי, כאשר הוקםקיבוץ בית הערבה על אדמות הזיכיון של חברת האשלג בים המלח. לאחר אישורתוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר הקיבוץ נותר מחוץ לגבולות העתידיים ולמחרת יום הכרזת המדינה ניתנה הוראת פינוי לקיבוץ.
מ-1948 ועד 1967 הייתה הבקעה תחת שלטוןירדן. במלחמת ששת הימים נכבשה הבקעה על ידי ישראל, והיא הקימה בה יישובים חקלאיים, לפיתוכנית אלון. לאחר המלחמה החל באזור מאבק מתמשך במחבלים פלסטינים שחדרו דרך הגבול עם ירדן, שבעקבותיו הבקעה קיבלה את הכינויארץ המרדפים. בעקבות פעילותחטיבת הבקעה ולאחר שהצבא הירדני החל לפעול ביד חזקה כנגד המחבלים, השקט חזר.
בעקבותהסכם אוסלו ב' בשנות ה-90, הוכרזו קרוב ל-90% משטחי הבקעה כאזורים בשליטה ישראלית מלאה (שטחי C). שטחים אלו מהווים כ־40% מכללי שטחי C.
באזור בקעת הירדן חיים כ־65,000 פלסטינים וכ־14,800 ישראלים יהודים, מהם 10,300 ביישובים שבמועצה אזורית עמק הירדן, בצפון הבקעה, ו-4,500 בהתנחלויות במועצות האזוריותערבות הירדן[5] ומגילות השייכות למחוז יהודה ושומרון.
החלק בין נהר הירדן לבין המורדות המזרחיים של יהודה ושומרון נכבש על ידיצה"ל במלחמת ששת הימים, והוקמו בו יישובים חקלאיים על פי "תוכנית אלון" בהתאם לתפיסה הביטחונית שמיקום היישובים הוא שיסמןגבולות בני הגנה ושמקומה הגאוגרפי שלירושלים, על מנת שתתפקד כבירה, במרכז הארץ ולא בגבולה המזרחי.יגאל אלון התווה תוכנית שעל פיה תוקםשדרה כפולה של יישובים בבקעה: קו יישובים אחד יימתח לאורך כביש הבקעה והאחר לאורך ציר שנקרא על שם תוכניתו "כביש אלון" במדרונות מזרח השומרון. התוכנית זכתה לקונצנזוס רחב[דרוש מקור] והביאה להקמת יישובים בעלי אופי חקלאי בבקעת הירדן. בתחום החינוך, ילדות וילדי בקעת הירדן לומדים בשני בתי ספר: בית הספר גפנים במרכז שלומציון ובית הספר ירדן במעלה אפרים.[6]
גם האדריכל המנוח פרופסוראברהם וכמן פרסם את אסטרטגיית ההתיישבות בבקעת הירדן שנקראת 'תוכנית השדרה הכפולה' והגישה לשרגלילי. על פי תוכניתו זו בקעת הירדן כלולה בשטח השידרה המזרחית של מדינת ישראל מהחרמון בצפון, דרך בקעת הירדן ועד הערבה, אילת ואופירה .
הקמת היישובים בוצעה בשלושה שלבים:
במרץ2011 ביקר ראש הממשלהבנימין נתניהו בבקעת הירדן והכריז שבכל הסדר עתידי תהיה נוכחות ישראלית בבקעת הירדן. נתניהו הוסיף ש"קו ההגנה של ישראל מתחיל בבקעת הירדן", אם הקו הזה יפרץ יהיה ניתן להעביר טילים ליהודה ושומרון ומשם לירות על חיפה ותל אביב[7].
מפעל אספקת המים בקעת הירדן של חברת "מקורות" נועד לספק מים לתושבים היהודיים בבקעת הירדן. המפעל עצמאי ואינו קשור למערכת הארצית וכולל 44 בריכות, 28 קידוחים ו-28 תחנות שאיבה. כמות ההפקה השנתית עומדת על 31,500 מיליון מ"ק.
לפי אתר החברה: "התנאים הטופוגרפיים באזור קשים ביותר – העברת מים מרום של 400 מטרים מתחת לפני הים עד לרום של 800 מטרים מעל פני הים, האקלים הקיצוני במיוחד, 45 מעלות בקיץ, וכן התנאים הביטחוניים הבעייתיים באזור עקב המגע עם אוכלוסייה עוינת יצרו אתגרים רבים בפיתוח מפעל אספקת המים".
מאגר תרצה הנמצא בשפךנחל תרצה ונהר הירדן מהווה את אחד ממאגרי המים החשובים בבקעת הירדן. יפה רזיאל כותבת כי: "מדובר בשלושה סכרים מדורגים ... העליון מבין המאגרים משמש לשיקוע הבוץ והסחף, האמצעי לשאיבה לאחר הגשם והתחתון לתיירות בלבד - כבריכת חורף. מן המאגר האמצעי שואבים את המים למאגר מלאכותי הממוקם על גבעה קרובה, ולמאגר זה מחובר צינור המים של בקעת הירדן, שנועד להשקיית גידולי השדה"[8].
בתקופת השלטון הירדני 1948–1967 יושבו בבקעה עשרות אלפי פליטים פלסטינים. ב-1961 מנתה יריחו 10,441 תושבים, והבקעה כולה 64,000 תושבים, רובם פליטים[9]. במלחמת ששת הימים ברחו עשרות אלפי פלסטינים אל מעבר לנהר הירדן, והבקעה התרוקנה ממרבית תושביה. בין היישובים הפלסטינים בבקעה:יריחו,פארעה אל-ג'יפתליק,עקבת ג'בר,עוג'ה א-תחתא,ברדלה,עין אל-בידה,פסאיל,זובידאת,מרג' נעג'ה, באב אל נקב, אל-עקבה, אבזיק וח'רבת חומסה.
אשר שכטר,פלפלים דהויים // "החקלאים בבקעה הם כמו מתאגרף עם יד אחת קשורה", באתרTheMarker, 7 בפברואר 2014 אלישע בן קימון,"דווקא ממשלה ימנית גורמת לחבל ארץ שלם להיכחד", באתר "ידיעות אחרונות", 23 במאי 2019שוקי שדה,"נתניהו יוכל לספח קוצים ודרדרים, כי יהודים לא יהיו פה", באתרTheMarker, 28 במאי 2020
