ערך זה עוסק במושג גאוגרפי. אם התכוונתם למועצה האזורית שנקראה בעבר בשם זה, ראומועצה אזורית עמק המעיינות.

עמק בית שאן

מידע כללי
סוג	עמק
מיקום
מיקום	ישראל,מחוז הצפון
קואורדינטות	32°28′46″N35°30′21″E / 32.4794°N 35.5058°E /32.4794; 35.5058
(למפת עמק בית שאן מוגדלת)   עמק בית שאן (למפת עמק בית שאן רגילה)   עמק בית שאן (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום עמק בית שאן (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום עמק בית שאן מפת תבליט של בקעת בית שאן וסביבתה

עמק בית שאן, המכונה גםבקעת בית שאן, היאבקעה בצפוןארץ ישראל, חלק מבקעת הירדן. הבקעה גובלת בצפון בנחל תבור, בצפון-מערב בעמק חרוד (כגבול בין האזורים מקובל קוניר דוד-שדה נחום)^[1], במערב בהרהגלבוע, בדרום בנחל מלחה (ואדי אל-מאליח) בואכההשומרון, אובקעת צרתן, ובמזרח בנהר הירדן בקטע שלמרגלות רכסהגלעד.

אזור בית שאן מיושב ברציפות מראשיתהתקופה הכלקוליתית (לפני כ-6,000 שנה) ועד ימינו.

בסוףהמאה ה-19 הייתה בקעת בית שאן משופעת בכפריםערביים (לא היו באזור יישובים יהודיים). העירבית שאן עצמה הייתה עירערבית מבוססת, ששימשה אתהשלטון העות'מאני כעיר מחוז. כאשר נסללהרכבת העמק על ידי השלטון העות'מאני, היה אחד ממסלוליה העיקריים בקועפולה – בית שאן.

בזמןהמנדט הבריטי הקשו הבריטים על התיישבות יהודים במקום, והראשונים שהחלו את ההתיישבות המחודשת במקום היונוצריםטמפלרים מהמושבהוילהלמה, שהחלו לעבד חלק מאדמות הבקעה. הם הקימו שלוש חוות: חוות וילנד וקיבלר (כיום בשדה אליהו) וחוות קופ (כיום בטירת צבי). בין החוות הם נטעושדרה של וושינגטוניה חסונה, הנמצאת במקום עד היום. ב-1938 מכרו את החוות ליהודים.

בסוף 1921 הסכימה ממשלת המנדט להעניק לבדואים של עמק בית-שאן את הבעלות על אדמות הסולטאןעבדול חמיד השני שהוחרמו על ידי ממשלתהטורקים הצעירים. אנשיהתנועה הלאומית הפלסטינית החשיבו את המקרה הזה כ"עניין שבו גברו בני הארץ על הציונים", מה שיצר אמון בכוונות הממשלה כלפי האוכלוסייה הערבית, בפרט זו הכפרית^[2].

בדצמבר 1936 התחילה ההתיישבות היהודית בעמק עם הקמתקיבוץניר דוד (תל-עמל) במסגרת יישובי "חומה ומגדל", ההתיישבות שהתחילה את תנופת ההתיישבות היהודית בעמק. רוב היישובים הראשונים הוקמו בשיטה זו. בשנות ה-30 וה-40 היוו קיבוצי עמק בית שאן ועמק יזרעאל עוגן כלכלי ליישוב היהודי בארץ ישראל.

היישובים היהודיים בעמק בית שאן סבלו מהתקפות תדירות של פורעים ערבים, וסבלו מאבדות רבות, עד למלחמת העצמאות ב-1948. במלחמה כבשו כוחות ישראלים את בית שאן והכפרים שמסביבה, ותושביהם הערבים נמלטו.

כיום בבקעת בית שאן שתי רשויות מקומיות: העירבית שאן ומועצה אזורית עמק המעיינות.

העמק מצטיין בשפע המים המצויים בו ולכן המועצה שבו נקראת כיום "עמק המעיינות". בין הידועים הםעין שוקק,עין מודע,נחל הקיבוצים, עינות חוגה (שהפכו לפארק בשםגני חוגה) ונחל עמל (האסי). כמו כן נובע שם מעיין המים החמים המפורסם ה'סחנה'. בעמק נמצאפארק המעיינות ובושמורות טבע,אתרי תיירות,מעיינות ונחלים.

בקעת בית שאן היא אחד מאזורי ההתיישבות הראשונים בארץ ישראל. היא מחולקת לאזורים הבאים:

• עמק בית שאן המערבי, הכולל את הקיבוצים:
  • ניר דוד (תל-עמל), נוסד ב־1936 והוא הראשון ליישוביחומה ומגדל.
  • מסילות, נוסד בשנת 1939.
  • רשפים.
  • שלוחות, קיבוץ המשויך לקיבוץ הדתי.
  • שדה נחום נוסד ב-1937
• עמק בית שאן המזרחי, משתרע מהעיר בית שאן עדנהר הירדן. בין יישובי האזור נמניםהקיבוצים הבאים:
  • נווה איתן, נוסד בב' כסלו תרצ"ט (1939), על שפת נהר הירדן. שמו ניתן לו לפי הפסוק המקראי המתייחס לנהר שלידה: "הִנֵּה כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן, אֶל-נְוֵה אֵיתָן--כִּי-אַרְגִּיעָה אֲרִיצֶנּוּ מֵעָלֶיהָ, וּמִי בָחוּר אֵלֶיהָ אֶפְקֹד: כִּי מִי כָמוֹנִי, וּמִי יֹעִידֶנִּי, וּמִי-זֶה רֹעֶה, אֲשֶׁר יַעֲמֹד לְפָנָי."^[3]
  • מעוז חיים, בו שרידיבית כנסת עתיק.
  • כפר רופין, הוקם יחד עם נוה איתן. הוא נמצא 250 מטר מתחת לפני הים.
• עמק בית שאן הדרומי, מבית שאן דרומה. הוא כולל "גוש" של ארבעה קיבוצים המאורגנים בקיבוץ הדתי וגוש מושבי ביכורה שהוקמו לאחר הקמת המדינה.
  • טירת צבי, הקיבוץ הדתי הראשון, אשר הוקם בכ"א תמוז תרצ"ז (1937).
  • שדה אליהו, הוקם בי"ט אייר תרצ"ט (1939), וקרוי על-שם הרבאליהו גוטמכר שאמר: "ביישוב ארץ ישראל - פתיחת שער לגאולה שלמה".
  • עין הנצי"ב, נוסד בט"ו בשבט תש"ו (1946), ונקרא על שם הרבנפתלי צבי יהודה ברלין.
  • רחוב, נוסד ב-1951, וקרוי על שם העיר העתיקה רחוב ששכנה בסמיכות לו ושעל שמה נקרא גםתל רחוב הסמוך.
  • שדי תרומות, נוסד ב-1951, נקרא על שםקינת דוד:”הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל”
  • רוויה, נוסד ב-1952, נקרא על שם מעיין עין רוויה הסמוך לו.
  • תל תאומים, נוסד ב-1982 כיישוב קהילתי לבנים ממשיכים לשאר מושבי ביכורה, נקרא על שם תל בעל שתי פסגות הנמצא במרכז היישוב
• עמק בית שאן הצפוני, מבית שאן צפונה. על יישובי האזור נמנים:
  • חמדיה, מקור שמה הוא ביישוב שהיה במקום, ואשר על-שם הסולטאן הטורקי. הקיבוץ הוקם בי"ט אלול תש"ב (1942).
  • בית יוסף, אחדהמושבים היחידים באזור. נוסד בכ"ז ניסן תרצ"ז (1937).
  • נווה אור, מקור השם הוא ארץ מוצאם של המייסדים,בבל, היא "אור כשדים". הוקם בתש"ט.
  • גשר, הקיבוץ הוקם ליד גשרי הירדן ב-17 בפברואר תרצ"ט (1939). פרנסתו התבססה על מחצביגבס שנמצאו בקרבתו. במלחמת העצמאות עמדו מגיני הקיבוץ בפני כוחותהלגיון הערבי והצבא העיראקי שחצו את נהר הירדן ממזרח למערב, מנעו את ניסיון ההבקעה מערבה והביאו לנסיגת התוקפים לגדה המזרחית של נהר הירדן. לאחר המלחמה הוקם הקיבוץ מחדש על גבעת הגמל הסמוכה.

חז"ל דנו בשאלה האםמצוות התלויות בארץ חלות בבקעת בית שאן, כלומר האם הבקעה היא חלק מתחום עולי בבל, התחום בארץ ישראל בו המצוות התלויות בארץ מתחייבות במלואן. באולם המבוא שלבית הכנסת של העיררחוב - 6 ק"מ דרומית לעיר, נמצאה כתובת הלכתית ארוכה ברצפת הפסיפס. הכתובת כוללת 365 מילים (כמניין ימות שנת החמה) המחולקים לשמונה סעיפים, אשר ערוכים ב-29 שורות, ובהם טקסטים המופיעים במקורות של תנאים ואמוראים, שנוגעים למצוות התלויות בארץ.

• 
• 
  עמק בית שאן, 1941
• 
  בריכות דגים בעמק בית שאן
• 
  עין מגדל
• 
  דקלים
• 
  גן השלושה
• 
  בול קרן קיימת לישראל, עמק בית שאן
• 

• דב ניר,אזור בית שאן,הוצאת הקיבוץ המאוחד,תשריתשכ"ז
• דב ניר,בקעת בית-שאן,הוצאת הקיבוץ המאוחד,1989
• צבי אילן,78 טיולים במרחבי ישראל, עם עובד - תל אביב, תשל"ז
• זאב וילנאי,מדריך הגליל,הוצאת אריאל ירושלים, 1980

מיזמיקרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע:בקעת בית שאן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:עמק בית שאן

• התיישבות הטמפלרים בעמק בית שאן, באתר טירת צבי
• עמק בית שאן, בקטלוגהארכיון הציוני המרכזי בירושלים
• סיכום השתלמות - על בקעת עמק הירדן בשנת 2006
• בקעת בית שאן (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

אזורים בארץ ישראל
רמת הגולן וסביבתה	הר חרמון •טרכון •חורן •הבשן •רמת הגולן
הגליל והעמקים	הגליל העליון •אצבע הגליל •הגליל המערבי •הגליל התחתון •עמק יזרעאל •עמק חרוד •בקעת בית שאן
מישור החוף	מישור החוף הצפוני •הכרמל •חוף הכרמל •השרון •מישור חוף יהודה •גוש דן •מישור החוף הדרומי
הבקע הסורי-אפריקני	בקעת הירדן •עמק החולה •ארץ כינרות •עמק הירדן •הערבה •בקעת ים המלח
מרכז שדרת ההר המערבית	הכרמל •רמות מנשה •הגלבוע •השומרון •הרי בנימין •הרי ירושלים •גוש עציון •השפלה •יהודה •מדבר יהודה •הר חברון
שארעבר הירדן המזרחי	הגלעד •ארץ המישור •עמון •מואב •הרי אדום
הנגב	צפון הנגב •מערב הנגב(חבל אשכול) •בקעת באר שבע •קמרי הנגב •הר הנגב •מדבר פארן •הרי אילת

• עמק בית שאן
• ארץ ישראל: בקעות ועמקים

• דפים עם נקודות ציון בוויקינתונים
• ערכים עם קואורדינטות
• ערכים עם תבניות מיפוי
• ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר
• ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: מפת איתור
• ויקיפדיה: ערכים עם מזהה J9U
• ויקיפדיה: ערכים עם מזהה VIAF
• ויקיפדיה: ערכים עם מזהה WorldCat-VIAF