לאחר סיום התיכון, בשנת1971, החל ברננקי את לימודי התואר הראשון שלו באוניברסיטת הרווארד וב-1975 הוענק לו תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות יתרה, כראשון במחזורו. ארבע שנים לאחר מכן, ב-1979, הוא סיים את לימודי הדוקטורט שלו ב-MIT בהנחייתו שלסטנלי פישר[2], לימיםנגיד בנק ישראל וסגן יושב ראש הבנק הפדרלי. הוא החל ללמד בבית הספר למנהל עסקים שלסטנפורד. במקביל כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת ניו יורק. ב-1985 עבר לחוג לכלכלה שלפרינסטון, בה כיהן כראש המחלקה מ-1996 ועד שנת2002. ברננקי כתב שלושה ספרי לימוד במקרו-כלכלה ועוד אחד במיקרו-כלכלה. הוא נחשב לאחד מחמישים הכלכלנים המצוטטים ביותר לפי דירוגים שונים[3].
בשנת2002 עבר לבנק הפדרלי והחל לכהן במועצת הנגידים שלו.
ב-17 בספטמבר2008, במהלךמשבר הסאבפריים (כאשר ברננקי יו"ר הבנק הפדרלי), נתן הבנק הפדרלי ל-AIG הלוואת הצלה בת 85 מיליארדדולר תמורת 79.9% ממניות החברה, כדי למנוע את קריסתה ולשמור על יציבות השווקים. בכך קיים ברננקי את אמירתו למילטון פרידמן ב-2002, ומנע שפל גדול נוסף.
ברננקי מתעניין מאוד בתקופתהשפל הגדול, תקופה שעליה הוא ביסס רבים מאוד ממאמריו. ביום הולדתו ה-90 שלמילטון פרידמן, ב-2002, אף התבטא בבדיחות הדעת ואמר "הרשו לי לנצל מעט את מעמדי כנציג רשמי של הבנק המרכזי של ארצות הברית ולומר למילטון: כן, נכון, אתה צודק, אנחנו (הבנק הפדרלי) אשמים בשפל הגדול, אבל הודות לך - זה לא יקרה שוב"[4].
ב-2002, כאשר מאמרים שונים החלו לדון עלדפלציה, הודיע ברננקי בראיון טלוויזיוני כי המדינה היא זו שמדפיסה את הכסף וכי הדרך הפשוטה ביותר להוריד את הדפלציה ולייצב את השוק היא על ידי הדפסת עוד כסף, שתייצר אינפלציה מבוקרת ותמתן את הדפלציה. באותה ההזדמנות הוא גם התייחס לניסוח של מילטון פרידמן שהתייחס למצב כזה כאל הצנחת כסף מהליקופטר ("helicopter drop") ומאז כונה על ידי מתנגדיו "הליקופטר-בן".
הוא נחשב לפחות נוקשה אידאולוגית מקודמו בתפקידגרינספן, שהרבה להביע את דעתו גם כאשר הייתה מנוגדת למדיניות הכלכלית שהכתיבו פוליטיקאים, למשל כאשר הביע תמיכה נחרצת בתוכניתקלינטון למלחמה בגירעון וברפורמות המס של בוש. ברננקי, לעומתו, ענה כי "אין זה מעניינו" כאשר נשאל על מדיניות המיסוי.
