| |||
 | |||
| מדינה | פולין פולין | ||
|---|---|---|---|
| פרובינציה | לודז' (פרובינציה) לודז' | ||
| ראש העיר | Mariola Czechowska | ||
| תאריך ייסוד | המאה ה-14 | ||
| שטח | 34.63קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 54,338 (31 במרץ 2021) | ||
| קואורדינטות | 51°22′00″N19°22′00″E / 51.366666666667°N 19.366666666667°E /51.366666666667; 19.366666666667 | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.belchatow.pl | |||
(למפת פולין מוגדלת) (למפת פולין רגילה) (למפת פרובינציית לודז' רגילה) (למפת פרובינציית לודז' מוגדלת)  | |||
בלחטוב (בפולנית:Bełchatów; ביידיש:בעלכאטאוו) היא עיר במרכזפולין, בפרובינציית לודז'. בעיר התגוררו בשנת 2014 כ-59,000 איש.
התיעוד הראשון ליישוב הוא מהמאה ה-14, אז היה רכוש אצולה. במאה ה-18 קיבל היישוב זכויות עיר, ובמאה ה-19 התפתח כמרכז לתעשיית הטקסטיל האזורית.
בעיר נמצאתתחנת כוח גדולה המשתמשת בפחם, המספקת כ-20% מצריכת החשמל של פולין.
בתחילה ישבו בעיר יהודים מעטים, אך עם התפתחותתעשיית הטקסטיל במקום במחצית הראשונה של המאה ה-19 גדל מספר היהודים בה, ובשנת 1857 היוו כשלושה רבעים מאוכלוסייתה. בתחילה השתייכה קהילת העיר לקהילתפיוטרקוב טריבונלסקי, אך משנת 1821 נעשתה לעצמאית, ואף פרשה חסותה על יישובי הסביבה, תוך שנתקיימו בהבית כנסת ובית עלמין.
לאחרמלחמת העולם הראשונה הורע מצבם הכלכלי של יהודי העיר, ורבים היגרו ממנה.בין מלחמות העולם התקיימה בעיר פעילות של הזרמים היהודיים השונים, ובהםאגודת ישראל,חסידות גור,הארגונים הציוניים והבונד. רבה האחרון של הקהילה היה שמואל יהושע הורוביץ. בשנים אלו נמנו בעיר כ-5,500 יהודים מתוך כ-6,200 תושבים.
.JPG)
עם פרוץמלחמת העולם השנייה הופצצה העיר בידי הגרמנים, ורבים מתושביה היהודים נסו ממנה, אך נאלצו לשוב אליה בשל השלמת כיבוש האזור. בזמן זה נבזזו בתי היהודים הנמלטים בידי הפולנים המקומיים.
עם כניסת הגרמנים לעיר, החלו במעשי התעללות ביהודיה, ובין היתר, יהודים צוו להתעטף בטליתות ולרקוד, לאסוף גחלים בידיהם, ואף הושלכו מגגות בתים.בית הכנסת בעיר הועלה באש, ויהודי העיר צוו לרכז בכיכר העיר את ספרי התורה שבבתיהם, ולרקוד סביב המדורה בה נשרפו. בנוסף, יהודים זקנים אולצו לאכולבשר חזיר, וזקניהם של יהודים נגזזו בעזרת כידונים. מעשים אלו צולמו בידי הגרמנים, תוך שהאוכלוסייה המקומית צופה בהם להנאתה.
בחודשים הראשונים לכיבוש נמלטו מהעיר יהודים רבים, ובמקביל, הגיעו אליה למעלה מאלף פליטים יהודים מיישובי הסביבה. עם סיפוח האזור לרייך השלישי הובאו לעיר מתיישבים גרמנים רבים, אשר קיבלו לרשותם בתים וחנויות של יהודים. עד מהרה מונה בעיריודנרט, בראשות מיכאל יעקובוביץ', אשר נצטווה לספק לגרמניםעובדי כפייה יהודים רבים. בהמשך הוקם בעירגטו לא סגור, אליו הועברו כל יהודי העיר, והצפיפות בו הייתה רבה. צפיפות זו התגברה כאשר הובאו לגטו בסתיו 1941 יהודים רבים מכפרי ועיירות הסביבה.
ב-19 באוגוסט 1941 צוו הגברים היהודים מהגטו בגילאי 18 עד 45 להתכנס במגרש בית החרושת המקומי, ורופאים גרמנים ערכוסלקציה בקרב כ-2,000 המתייצבים. היהודים שנמצאו כשירים לעבודה הושארו במגרש משך הלילה, ובבוקר שולחו 250 מהם למחנה עבודה באזורפוזנן. כעבור שלושה שבועות נשלחו עוד כמה מאות גברים יהודים למחנות עבודה באותה השיטה, ולאחר שנערך מצוד בבתי היהודים. ממחנות אלו שבו חזרה לגטו יהודים מעטים. בדצמבר1941 הגיעו לעיירה יהודים מווידאווה הסמוכה.
בראשית 1942 החלו מעשי רצח רבים של יהודים בגטו. בין היתר, בפורים נתלו באופן פומבי 10 יהודים בגטו, לאחר שהואשמו בהברחת מזון. במצוד שנערך אחר יהודים שהסתתרו בעיר, נתפסו כ-400 איש, ואלו שולחו למחנות שונים. במהלך עוצר בן שלושה ימים שהוטל על הגטו באפריל 1942 ניסה יושב ראש היודנרט להימלט מהעיר, ולאחר שנתפס, נרצח עם כל משפחתו.
בתחילת יוני 1942 צוו הגברים בגטו להתייצב פעם נוספת לשם משלוח לעבודות כפייה, ולאחר שלא התייצבו, נערך מצוד בבתי היהודים, במסגרתו נרצחו מספר יהודים, וכעשרים נשים יהודיות הופשטו, והוכו במקלות ובשוטים.
ב-11 באוגוסט 1942 החל חיסולו של הגטו בעיר, לאחר שראש היודנרט האחרון בו הוצא להורג. יהודי הגטו הוצאו בכוח מבתיהם בשעת לילה, והובלו לחצר בית הכנסת. במעמד זה הופרדו הזקנים, הילדים והחולים, ושולחו במשאיות למחנה ההשמדהחלמנו, וכ-850 יהודים הועברו במשאיות לגטו לודז'. יתר היהודים הוכנסו למבנה בית הכנסת, והוחזקו בו משך שלושה ימים ללא מזון או שתייה. לאחר מכן, הועברו במשאיות לחלמנו, יחד עם יתר היהודים שנתפסו מסתתרים. קבוצה של כ-150 עד 200 גברים יהודים הושארה בגטו עבור איסוף וסידור הרכוש היהודי הנותר. חלקם הועברו לאחר מכן לגטו לודז', וחלקם ליעד לא ידוע.
רוב יהודי העיר שניסו להסתתר בסביבת העיר נספו, לאחר שהוסגרו לגרמנים, ובמקרה אחד אף רצח פולני שתי ילדות יהודיות מהעיר באמצעות פטיש. בתקופת המלחמה הוסב בית הכנסת השרוף של העיר למחסן קש ומזון, ולאחר מכן לאולם ספורט, ובית העלמין היהודי בה נהרס, ומצבותיו נלקחו לריצוף רחובות וגשרים. כ-400 מיהודי העיר שרדו אתהשואה, בין אם במסתורים או שנמלטו לשטחיברית המועצות.
אתר האינטרנט הרשמי של בלחטוב
בלכטוב (פולין), דף שער בספרייה הלאומית
