 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בניין,אטרקציה תיירותית |
| כתובת | Strand, London WC2R 1LA |
| מיקום | הסיטי של וסטמינסטר |
| מדינה | הממלכה המאוחדת |
| מבקרים בשנה | 3,235,104 (נכון ל־2015) |
| הקמה ובנייה | |
| עלות | 462,323 לירה שטרלינג (נכון ל־1801) |
| אדריכל | ויליאם צ'יימברס |
| סגנון אדריכלי | אדריכלות ג'ורג'יאנית,אדריכלות נאו-קלאסית |
| קואורדינטות | 51°30′40″N0°07′04″W / 51.511111111111°N 0.11777777777778°W /51.511111111111; -0.11777777777778 |
| www | |
(למפת הסיטי של וסטמינסטר רגילה) (למפת הסיטי של וסטמינסטר מוגדלת) | |
  | |
בית סאמרסט (באנגלית:Somerset House) הואמבנה גדול הממוקם בצידו הדרומי שלהסטרנד שבמרכזלונדון, על הגדה הצפונית של נהר התמזה. חלקו המרכזי של המבנה הבנוי בסגנון נאו-קלאסי נבנה בין1776–1796. אגפיו הצפוניים והדרומיים של המבנה נבנו בסגנוןויקטוריאני. המבנה קרוי על שם בניין בשם זה שעמד באותו אתר קודם לכן.
במאה ה-16 היה אזור זה של התמזה לא מפותח. ספינות ניווטו במעלה הנהר לווסטמינסטר ובין ארמון המלכים בווסטמינסטר והסיטי של לונדון היה שטח מגורים מועדף עלהאצולה הבריטית. בשנת1539 קיבלאדוארד סימור, דוכס סאמרסט והרוזן מהרטפורד חלקת אדמה בצ'סטר, בקרבתטמפל בר מאתהנרי השמיני מלך אנגליה. עם עלייתו לשלטון שלאדוארד השישי בשנת1547 הפך סימור ללורד המגן - וניהל בפועל את המדינה בשל מחלתו של המלך הילד. בשנת1549 הרס סימור אתאכסניית האוצר ובניינים סמוכים ובשטח שהתפנה בנה לעצמובית מגורים בין שתי קומות. חומרי הבנייה נלקחו מהמנזרים הסמוכים לקתדרלת סנט פול שנהרסו בהוראתו כחלק מפירוק המנזרים במסגרת המאבק בין הפרוטסטנטיות והקתוליות באנגליה. לא ידוע מי האדריכל שתכנן את המבנה, אולם מבנה זה היה אחד המבנים הראשונים באנגליה שנבנו בסגנון הרנסאנס. עוד לפני סיום בניית האחוזה ירד חנו של סימור והוא הוצא להורג בהוראת המלך בשנת1552 בגבעת המצודה. "אחוזת סאמרסט" עברה לאוצר הכתר, והנסיכה אליזבת התגוררה בה לפני שהוכתרה למלכת אנגליה בשנת1558.
המבנה נותר ארמון מלכותי, ושימש את מלכותיהם של המלךג'יימס הראשון,צ'ארלס הראשון וצ'ארלס השני. בעת שלטונו של ג'יימס הראשון שימש כמגוריאן מדנמרק, אשת המלך, ונקרא על שמה "בית דנמרק" - "Denmark House". אן הורתה לאדריכלאיניגו ג'ונס לבנות מספר הרחבות למבנה, וכןהנרייטה מריה מצרפת אשת צ'ארלס הראשון הורתה בשנת1652 לבנות במקוםכנסייהקתולית. מבנה זו תוכנן אף הוא על ידי ג'ונס.
מלכי בריטניה הפסיקו להשתמש בארמון במהלךמלחמת האזרחים האנגלית.הפרלמנט הבריטי ניסה למכור את המבנה בשנת1649 אולם לא הצליח למצוא קונה (אולם רהיטי הארמון נמכרו בשווי של 118,000ליש"ט). חלקים מהמבנה שימשו את צבא הפרלמנט ובארמון התגוררתומאס פיירפקס ששימש ראש צבא הפרלמנט. בבית סאמרסט הונחה גופתו שלאוליבר קרומוול בשנת1658 לאחר מותו לטקס הלוויה.
לאחר השבת המלוכה לשלטון הנרייטה מריה החלה בשיפוץ המבנה בשנת1661 והורתה על הקמת חזית חדשה למבנה לכיוון נהר התמזה. חזית זו תוכננה על ידי איניגו ג'ונס, אולם הנרייטה מריה שבה לצרפת בשנת1665 ולא ראתה את השלמת המבנה.
קתרינה מברגנזה אשתצ'ארלס השני התגוררה במבנה זמן מה.בשנת1685 שופץ המבנה תחת פיקוחו של סרכריסטופר רן. לאחר "המהפכה המהוללת" בשנת1688 הפסיק בית המלוכה להשתמש במבנה והוא נותר נטוש זמן מה. בשנת1775 החלו בהרס המבנה הנטוש.
מאז אמצעהמאה ה-18 החלה נשמעת ביקורת בלונדון על העדרם שלמבני ציבור (בניגוד לבניינים מסוג אלה שהיו קיימים בבירות אירופה האחרות). משרדי הממשלה ומשכני אגודות הידע (the Learned Societies) הצטופפו בבניינים ישנים בכל רחבי העיר. בראש הקבוצות שקראו להקמת מבני ציבור היהאדמונד ברק שדרש הקמת "מבנה לאומי". בשנת1775 התקבלה דרישתו והפרלמנט הבריטי העביר חוק שמטרתו הקמת מבני ציבור ומשרדים ציבוריים בבית סאמרסט. המבנה יועד, על פי האמור בחוק, לשמש משכן למשרד המלח (The Salt Office), משרד החותמות (The Stamp Office), משרד המיסים (The Tax Office), משרד הימיה (The Navy Office), משרד המזון של הימיה (The Navy Victualling Office), משרד הלוטו (The Publick Lottery Office), משרד מחזיקי הניצים והסוחרים (The Hawkers and Pedlar Office), משרד כרכרות האקני (The Hackney Coach Office), משרד הממפה הכללי של אדמות הכתר (The Surveyor General of the Crown Lands Office), משרד מבקרי הפנים (The Auditors of the the Imprest Office), משרד הצנרות (The Pipe Office), משרד דוכסות לנקסטר (The Office of the Dutchy of Lancaster), משרד דוכסותקורנוול (The Office of the Dutch of Cornwall), משרד הצווים (The Office of Ordinance) ועוד.
בהתאם לחוק מונה הממפה הכללי האחראי על העבודות הציבוריות (Surveyor-General of Works), האדריכל סרויליאם צ'יימברס, כמתכנן המבנה, ונקבע שמשכורתו תהיה 2,000 ליש"ט לשנה. צ'מברס הקדיש את שני העשורים האחרונים של חייו, החל מ-1775 לתכנון המבנה.בשנת1780 הסתיימה בניית האגף הצפוני הפונה לסטרנד. תוכניות אגף זה התבססו על תוכניותיו של איניגו ג'ונס לאגף הדרומי.בשל פרוץ המלחמה עםצרפת שהביא למחסור בכספי הציבור, התעכבה הבנייה.לאחר מותו של צ'מברס ב-1796 המשיך לפקח על הבנייה תלמידוג'יימס וייאט, אולם העבודות נמשכו עד1819. מבנה זה לא כלל את "האגף החדש" ואתמכללת קינגס הממוקמים מאחורי האגף המערבי והמזרחי בהתאמה. עלויות בניית המבנה המקורי הגיעו ל-500,000 ליש"ט.
בשנים אלו טרם נבנו רציפי התמזה, ושלוש קשתות בצידו הדרומי של המבנה איפשרו לסירות להיכנס לתוך רציפים בתוך המבנה.
צ'מברס תכנן אגפים מזרחיים ומערביים נוספים, אולם בשל העדר תקציב אלה לא נבנו עד1819. מאוחר יותר הוקמה מכללת קינגס במזרח בין השנים1829 ו-1834 בהתאם לתוכניותיו של צ'מברס.
בין השנים1851 ו-1856 נהרסו המבנים ששימשו כמבני מגורים של אנשי משרד הימיה שעבדו באגף הדרומי של המבנה, ובמקום נבנה "האגף החדש" בשנת 1856.
במבנה שכנו אגודות ידע שונות כגוןהאקדמיה המלכותית לאמנויות,החברה המלכותית ואגודת העתיקות של לונדון. אגודות אלה, כמו גםאוניברסיטת לונדון שכנו במבנה עד1870.
במהלךמלחמת העולם השנייה נפגע המבנה בהפצצות, והרוטונדה של המבנה נהרסה לחלוטין. בשנת1940 נפגע האגף המערבי פגיעה ישירה.
רק בשנות ה-50 החל שיקום המבנה - שיקום שדרש סתתים מיומנים על מנת לשחזר את המבנה בצורה מדויקת -בשנות ה-50 של המאה ה-20 היה קושי רב למצוא סתתים מיומנים בשל התפתחותענף הבנייה. האדריכל סראלברט ריצ'רדסון מונה כאחראי על השיקום, והוא שחזר את חדר נלסון ומדרגות נלסון שנהרסו. עלות השיקום הגיעה ל-84,000 ליש"ט (כשערם אז).
האגף הדרומי ששופץ שימש את משרדי התובע הכללי.
במבנה שכנו משרדי הימיה - ועל כן האמינו שהוריישו נלסון עבד בבניין - אולם אין עדויות לכך.
במחצית הראשונה של המאה ה-19 שכנו בבניין, בין היתר,הממונה על חוק העניים (Poor Law Commissioners) ומשרדהממונה על הצמיתים (Tithe Commissioners). ב-1837 עבר לאגף הצפוני של הבנייןרשם הלידות, הנישואין והמוות, ונשאר באגף זה במאה וחמישים השנים הבאות.
עם איחודם של משרד החותמות ומשרד המיסים בשנת1849 והפיכתם למשרדימס ההכנסה הפך משרד זה לדייר המרכזי של הבניין.
בתחילת המאה ה-19 עזבו החברה המלכותית ואגודת העתיקות לבית ברלינגטון שבכיכר פיקדילי. בסוף המאה ה-20 הוחלט להשיב לבית סאמרסט את יעודו כמשכן לאומנויות, ומכון קורטולד לאומנות עבר לבניין ועימוגלריית קורטולד המציגה אוסף רב של אומנותאמפרסיוניסטית.
בשנות ה-90 עברו למבנהאוסף גילברט וחדרי ההרמיטז' המציגים את אוספימוזיאון הארמיטאז' שבסנקט פטרבורג. אל האגף המזרחי עברה מחלקת המוזיקה שלמכללת קינגס לונדון.
בחורף משמשת חצר הבניין כאתרהחלקה על הקרח. בשנות ה-90 הותקן מערך המזרקות הפועל בחצר בימות הקיץ.
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
 | פורטל לונדון | ||
 | האמנות | ||
 | האדריכלות | ||
אתר האינטרנט הרשמי של בית סאמרסט
בית סאמרסט, ברשת החברתיתפייסבוק
בית סאמרסט, ברשת החברתיתאקס (טוויטר)
בית סאמרסט, ברשת החברתיתאינסטגרם
בית סאמרסט, סרטונים בערוץ היוטיוב.svg)
