Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

בית וגן

קואורדינטות:31°46′06″N35°11′01″E / 31.76833333°N 35.18361111°E /31.76833333; 35.18361111
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק בשכונת "בית וגן" בירושלים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראובית וגן (פירושונים).
בית וגן
מידע
עירירושלים
תאריך ייסוד1926
מייסדיםאגודת "בית וגן"
אוכלוסייה22,265 (2022)
קואורדינטות31°46′06″N35°11′01″E / 31.76833333°N 35.18361111°E /31.76833333; 35.18361111
שכונות נוספות בירושלים
(למפת ירושלים מוגדלת)
 
בית וגן
בית וגן
(למפת ירושלים רגילה)
 
בית וגן
בית וגן
(למפת הרי ירושלים רגילה)
 
בית וגן
בית וגן
(למפת הרי ירושלים מוגדלת)
 
בית וגן
בית וגן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מגרשי האימונים שלבית"ר ירושלים בפאתי שכונת בית וָגן
בית חולים שערי צדק הממוקם בירכתי השכונה

בית וָגן היאשכונה בדרום מערב העירירושלים. השכונה גובלת עם השכונותרמת בית הכרם,רמת דניה,רמת שרת,גבעת מרדכי וקריית יובל. השכונה נוסדה ב-1926[1] כאחת משכונות הגנים שהוקמו בירושלים בימיהמנדט הבריטי על ידי הסתדרות "המזרחי" וארגוןבני ברית כשכונה מעורבת – דתית וחילונית. השכונה נמצאת במיקום גבוה יחסית לרוב העיר, בקצהו המזרחי של שלוחתרכס לבן, ולכן הוקם במרכזהמאגר מים עירוני, שהוא מאגר המים המקורה הגדול בישראל. על פי מערכת הנתונים הסטטיסטיים שלעיריית ירושלים, ב-2022 התגוררו בשכונה 22,265 תושבים[2].

תולדות שכונת בית וגן

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אגודת "בית וגן" להקמת שכונה בעלת צביון דתי-לאומי במערב ירושלים נוסדה ב-1920 ועל ראשיה נמנו הרב יוסף מרדכי הלוי, הרבאברהם-חיים שאג,ירחמיאל אמדורסקי, עו"דאהרון מנימשפחת מני) ובנימיןקוקיה. השכונה תוכננה להיות בת 70 בתים פרטיים, עםגן נוי פרטי לכל אחד כדוגמת שכונת הגניםבית הכרם. לאגודה נרשמו לבסוף 250 חברים ורכישת האדמות מכפרי הסביבהעין כרם ואל-מאלחה החלה ב-1921. הבנייה החלה ב-1926 ונבנו בה 25 בתים ברחוב "הרב קוק" (כיום רחוב בית וָגן) ובהם "בית הכנסת הספרדי הגדול". ב-1929 הוקמה שכונת "בני ברית" על ידי חבריבני ברית בנקודה הגבוהה ביותר בשכונה באותה עת (רחוב בית וָגן 36 - 56)[3], ובה הוקם גםמגדל מים[4] בסיוע בני ברית. ממייסדי השכונה ורבה הראשון היה הרבשמואל אליעזרי, שמונה לרב השכונה ב-1930[5]. במהלךמאורעות תרפ"ט תקפו ערבים את השכונה, תושביה פונו והשכונה נבזזה[6].

בעת הקמתה הייתה בית וָגן מבודדת משאר שכונות העיר והיוותה את גבולה המערבי של ירושלים. רכישת השטחים לבניית השכונה הסתיימה בשנת1932, כאשר יהודה שטיינברג רכש קרקע מחמולת עיישה מעין כרם, במקום שהיה מיועד לבנייתמנזר[7].

במלחמת העצמאות ערכהשיירת הל"ה את ניסיונה הראשון להגיע לגוש עציון דרך השכונה דרומה, אך בשל קשיים שבה על עקבותיה. בפעם הבאה יצאה השיירה לגוש עציון דרךהר-טוב.

לאחר מלחמת העצמאות החלה בשכונה תנופת בנייה על ידי חברי תנועת פאג"י. בקצה הדרומי של השכונה הייתהמחצבה, בה הוקם מאגר מים מרכזי לכל מערב ירושלים.

תיאור השכונה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

שמה של השכונה נגזר מסגנון הבניה אשר אפיין את שנותיה הראשונות כאשר לכל בית היהשטח פתוח ששימש לגינה. הרחוב הראשי בה נקרא "רחוב הפסגה", משום שהיה הרחוב הגבוה ביותר בירושלים (שיא גובהו הוא 836 מ'), עד בניית שכונתגילה. ברחוב בית וגן פעלה "מאפיית אנג'ל" בשנותיה הראשונות עד להעברתה בשנת1959 לגבעת שאול. כמו כן, בשנת1935 החלו להיבנות בשכונת בית וגן מפעלי תעשייה, כגון בתי החרושת לתרופות "טבע" ו"ארה", בית החרושת "נופת" לסוכריות בידי האחים למשפחת סידיס, "דפוס אפשטיין", "בית החרושת לעוגיות ארץ ישראל" של משפחת וינברג, בית החרושת לשיש ובית החרושת לגפרורים, "דונג אור".

כיום נהרסו מרבית בתיה המקוריים של השכונה, אשר התאימו לשמה "בית וָגן" ונותרו רק בתים מעטים היכולים להצביע על הסגנון המקורי של בית צמוד גינה.

לשכונת בית וגן ניתן להיכנס מכמה רחובות מרכזיים, כאשר הכניסה העיקרית היא דרך רחוב הפסגה, המשמש כרחוב הראשי של השכונה. הכניסה ממוקמת בסמוך להר הרצל ולתחנת הרכבת הקלה (תחנת רכבת קלה הר הרצל) שעד להארכת מסלול הרכבת הייתה זו התחנה הראשונה שלה. בכניסה לשכונה שוכן מלון חן ובית אבות, ומולו ניצבת תחנת מוניות ובית ההארחה בית וגן. בפאתיה הדרומיים ממוקם פרויקטהולילנד. מלון נוסף בשכונה הוא מלון שלום (ברחוב עוזיאל), בו שכנו אולפנירדיו ירושלים. סמוך למלון שלום נמצא אולמי "נוף ירושלים" השכונה מוכרת גם בשל מגרשי האימונים של קבוצת הכדורגלבית"ר ירושלים השוכנים למרגלותיה, בסמוך לבית חולים שערי צדק.

מפת בית וגן וסביבתה
מפת בית וגן

דמוגרפיה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מבחינהדמוגרפית נחשבת בית וגן כיום לשכונה חרדית. רוב תושביהחרדים[8], ובתחומיה מצוי ריכוז גדול של מוסדות חינוך דתיים ובתי כנסת. בין הישיבות החרדיות בשכונה ניתן לציין את הישיבות:קול תורה,דעת חיים,אור ברוך,קול יעקב,נתיבות חכמה (וולפסון), ובעבר גםישיבת עטרת ישראל. גם מרכזי חסידויות בראשות אדמורי"ם יש בשכונה, המרכזיות שבהן:אמשינוב,סוכטשוב, וראדזין, ובעבר גם חסידותטולנא.

בשכונה גם מוסדות המזוהים עם הציונות הדתית על חלקיה. ביניהם: בית מדרש גבוה לדיינותמכון אריאל,ישיבת נתיב מאיר,קריית נוער,תיכון הימלפרב, ותיכון בויאר. בשיפולי השכונה, בקרבתגבעת מרדכי, נמצאיםאולפנת חורב,מכללה ירושלים,מכון לב וישיבה תיכונית נעם צביה.

בשנים האחרונות קבוצות גדולות של עולים חדשים מצרפת ודרום אמריקה מתיישבים בשכונה במרוכז. על פי נתונים מהשנים 2010–2015, שכונה זו מחזיקה בשיא מספר העולים שהגיעו אליה (1,100 עולים)[9].

רחוב הרב עוזיאל, הרחוב הארוך ביותר בשכונה, הוא רחוב מעורב, המאכלסחרדים, רבים מהם עולים מצרפת,דתיים לאומיים, וחילונים.

אזור המורד המזרחי של השכונה, כמו רחובות שחראי, חקלאי, חכמי והסביבה, מכונה "מורדות בית וגן" ומאופיין באוכלוסייה חילונית ודתית לאומית אמידה יחסית.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  • שבתי זכריה ונחמן צלניק, הכר את ירושלים:שכונת בית וגן: תולדותיה מיסדיה ואתריה, הוצאת האגודה תפארת ירושלים,תשנ"ג/ 1993.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושאבית וגן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^בי"א בניסן תרפ"ו (1926) החלה הבניהירושלים בשעה טובה,דבר, 6 באוגוסט 1926
  2. ^המספרים של השכונות באתר עיריית ירושלים
  3. ^ירושלים: גידול שכונת בית וגן,דבר, 24 במרץ 1930
  4. ^האגודה העברית למען ירושלים,מפת ירושלים בהוצאת ראובן מס, 1948 עם ציון 'מגדל המים באחוזת בני ברית' (מס' 129 באינדקס), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  5. ^רב לשכונת בית וגן,דואר היום, 28 בנובמבר 1930
  6. ^אנשי דיר יאסין עולים על בית הכרם,דואר היום, 2 בספטמבר 1929
  7. ^אלידע בר-שאול, פינה ירושלמית,מעייני הישועה (עלון פרשת השבוע),פרשת בשלח, תשס"ח
  8. ^נתונים סטטיסטיים על תושבי השכונה באתר עיריית ירושלים
  9. ^מאיה חושן ומיכל קורח,על נתוניך ירושלים: מצב קיים ומגמות שינוי, ירושלים: מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2017, עמ' 51
שכונותירושלים
כפרים קדומים שצורפו לעיר
הבנייה היהודיתאבן ישראלאהל משהבית דודבית יוסףבית יעקבבית ישראלבתי ויטנברגבתי ניסן ב"קימין משהכרם אברהםכפר השילוח התימנימאה שעריםמוצא (נבנתה כמושבה וסופחה ב-1993) •מזכרת משהמחנה יהודהמחנה ישראלמשכנות ישראלמשכנות שאנניםנחלאותנחלת שבעהנחלת צדוקסוכת שלוםשערי צדק
הבנייה הנוצריתהמושבה האמריקאיתהמושבה הגרמניתהמתחם הצרפתי בירושליםהר הזיתיםהר ציוןמגרש הרוסיםרחוב הנביאיםשכונת החבשים
הבנייה המוסלמיתאבו תורואדי אל-ג'וזטנטורמוסררהשכונת החוסייניםשכונת נשאשיבי
בנייה בתקופת המנדט, 1918–1948
בנייהישראלית 1949–1967
בנייהישראלית מאזמלחמת ששת הימים, 1967–הווה
שכונות הבריחגבעת המבתרהגבעה הצרפתיתמעלות דפנהצמרת הבירהקריית הממשלה (מזרח ירושלים)רמת אשכול
שכונות הטבעתגילהנווה יעקבפסגת זאברמות אלוןרמות פוליןתלפיות מזרח
שכונות נוספות בדרוםגבעת אורניםגבעת המטוסגבעת משואההולילנדהר חומהמלחהנוף ציוןפתרמת שרת
שכונות נוספות בצפוןגבעת משההר חוצביםהר נוףמעלה הזיתיםסנהדריה המורחבתעזרת תורהקריית בעלזקריית וולפסוןרמת בית הכרםרמת שלמה
שכונות עתידיותאמת המים התחתונהגבעת השקדרובע התחנה הראשונה
שונות
שכונות חרדיות בירושלים
תחילתהיציאה מהחומות, לפני1890בית ישראלבתי ויטנברגמאה שערים
בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890בתי אונגריןבתי הורנשטייןבתי ורשהבתי נייטיןבתי ברוידאבתי ראנדכנסת ישראלזיכרון משה (התחרדה) •חצר שטרויסשכונת אחווה (התחרדה) •גבעת שאול (התחרדה) •כרם אברהם (התחרדה) •שערי חסדרוחמה
בנייה במנדט הבריטיבתי מונקאטשגאולהמחנייםסנהדריהשיכון פאג"יתל ארזה (התחרדה) •בית וגן (התחרדה) •מקור ברוך (התחרדה)
בנייהישראלית לפנימלחמת ששת הימיםקריית אונסדורףקריית מטרסדורףקריית צאנזקריית שומרי אמוניםשיכון חב"דשמואל הנביא (התחרדה) •כרםרוממה (התחרדה)
בנייהישראלית אחרימלחמת ששת הימיםגבעת משההר נוףקריית איתריסנהדריה המורחבתנוה יעקב מזרחעזרת תורהקריית בעלזרמת אשכול (התחרדה) •רמות פוליןרמת שלמהרמות אלון (התחרדה)
שכונות ירושלים
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בית_וגן&oldid=41521317"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp