| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| תאריך ייסוד | 1926 |
| מייסדים | אגודת "בית וגן" |
| אוכלוסייה | 22,265 (2022) |
| קואורדינטות | 31°46′06″N35°11′01″E / 31.76833333°N 35.18361111°E /31.76833333; 35.18361111 |
| שכונות נוספות בירושלים | |

בית וָגן היאשכונה בדרום מערב העירירושלים. השכונה גובלת עם השכונותרמת בית הכרם,רמת דניה,רמת שרת,גבעת מרדכי וקריית יובל. השכונה נוסדה ב-1926[1] כאחת משכונות הגנים שהוקמו בירושלים בימיהמנדט הבריטי על ידי הסתדרות "המזרחי" וארגוןבני ברית כשכונה מעורבת – דתית וחילונית. השכונה נמצאת במיקום גבוה יחסית לרוב העיר, בקצהו המזרחי של שלוחתרכס לבן, ולכן הוקם במרכזהמאגר מים עירוני, שהוא מאגר המים המקורה הגדול בישראל. על פי מערכת הנתונים הסטטיסטיים שלעיריית ירושלים, ב-2022 התגוררו בשכונה 22,265 תושבים[2].
אגודת "בית וגן" להקמת שכונה בעלת צביון דתי-לאומי במערב ירושלים נוסדה ב-1920 ועל ראשיה נמנו הרב יוסף מרדכי הלוי, הרבאברהם-חיים שאג,ירחמיאל אמדורסקי, עו"דאהרון מני (ממשפחת מני) ובנימיןקוקיה. השכונה תוכננה להיות בת 70 בתים פרטיים, עםגן נוי פרטי לכל אחד כדוגמת שכונת הגניםבית הכרם. לאגודה נרשמו לבסוף 250 חברים ורכישת האדמות מכפרי הסביבהעין כרם ואל-מאלחה החלה ב-1921. הבנייה החלה ב-1926 ונבנו בה 25 בתים ברחוב "הרב קוק" (כיום רחוב בית וָגן) ובהם "בית הכנסת הספרדי הגדול". ב-1929 הוקמה שכונת "בני ברית" על ידי חבריבני ברית בנקודה הגבוהה ביותר בשכונה באותה עת (רחוב בית וָגן 36 - 56)[3], ובה הוקם גםמגדל מים[4] בסיוע בני ברית. ממייסדי השכונה ורבה הראשון היה הרבשמואל אליעזרי, שמונה לרב השכונה ב-1930[5]. במהלךמאורעות תרפ"ט תקפו ערבים את השכונה, תושביה פונו והשכונה נבזזה[6].
בעת הקמתה הייתה בית וָגן מבודדת משאר שכונות העיר והיוותה את גבולה המערבי של ירושלים. רכישת השטחים לבניית השכונה הסתיימה בשנת1932, כאשר יהודה שטיינברג רכש קרקע מחמולת עיישה מעין כרם, במקום שהיה מיועד לבנייתמנזר[7].
במלחמת העצמאות ערכהשיירת הל"ה את ניסיונה הראשון להגיע לגוש עציון דרך השכונה דרומה, אך בשל קשיים שבה על עקבותיה. בפעם הבאה יצאה השיירה לגוש עציון דרךהר-טוב.
לאחר מלחמת העצמאות החלה בשכונה תנופת בנייה על ידי חברי תנועת פאג"י. בקצה הדרומי של השכונה הייתהמחצבה, בה הוקם מאגר מים מרכזי לכל מערב ירושלים.
שמה של השכונה נגזר מסגנון הבניה אשר אפיין את שנותיה הראשונות כאשר לכל בית היהשטח פתוח ששימש לגינה. הרחוב הראשי בה נקרא "רחוב הפסגה", משום שהיה הרחוב הגבוה ביותר בירושלים (שיא גובהו הוא 836 מ'), עד בניית שכונתגילה. ברחוב בית וגן פעלה "מאפיית אנג'ל" בשנותיה הראשונות עד להעברתה בשנת1959 לגבעת שאול. כמו כן, בשנת1935 החלו להיבנות בשכונת בית וגן מפעלי תעשייה, כגון בתי החרושת לתרופות "טבע" ו"ארה", בית החרושת "נופת" לסוכריות בידי האחים למשפחת סידיס, "דפוס אפשטיין", "בית החרושת לעוגיות ארץ ישראל" של משפחת וינברג, בית החרושת לשיש ובית החרושת לגפרורים, "דונג אור".
כיום נהרסו מרבית בתיה המקוריים של השכונה, אשר התאימו לשמה "בית וָגן" ונותרו רק בתים מעטים היכולים להצביע על הסגנון המקורי של בית צמוד גינה.
לשכונת בית וגן ניתן להיכנס מכמה רחובות מרכזיים, כאשר הכניסה העיקרית היא דרך רחוב הפסגה, המשמש כרחוב הראשי של השכונה. הכניסה ממוקמת בסמוך להר הרצל ולתחנת הרכבת הקלה (תחנת רכבת קלה הר הרצל) שעד להארכת מסלול הרכבת הייתה זו התחנה הראשונה שלה. בכניסה לשכונה שוכן מלון חן ובית אבות, ומולו ניצבת תחנת מוניות ובית ההארחה בית וגן. בפאתיה הדרומיים ממוקם פרויקטהולילנד. מלון נוסף בשכונה הוא מלון שלום (ברחוב עוזיאל), בו שכנו אולפנירדיו ירושלים. סמוך למלון שלום נמצא אולמי "נוף ירושלים" השכונה מוכרת גם בשל מגרשי האימונים של קבוצת הכדורגלבית"ר ירושלים השוכנים למרגלותיה, בסמוך לבית חולים שערי צדק.
| מפת בית וגן וסביבתה | |
|---|---|
מבחינהדמוגרפית נחשבת בית וגן כיום לשכונה חרדית. רוב תושביהחרדים[8], ובתחומיה מצוי ריכוז גדול של מוסדות חינוך דתיים ובתי כנסת. בין הישיבות החרדיות בשכונה ניתן לציין את הישיבות:קול תורה,דעת חיים,אור ברוך,קול יעקב,נתיבות חכמה (וולפסון), ובעבר גםישיבת עטרת ישראל. גם מרכזי חסידויות בראשות אדמורי"ם יש בשכונה, המרכזיות שבהן:אמשינוב,סוכטשוב, וראדזין, ובעבר גם חסידותטולנא.
בשכונה גם מוסדות המזוהים עם הציונות הדתית על חלקיה. ביניהם: בית מדרש גבוה לדיינותמכון אריאל,ישיבת נתיב מאיר,קריית נוער,תיכון הימלפרב, ותיכון בויאר. בשיפולי השכונה, בקרבתגבעת מרדכי, נמצאיםאולפנת חורב,מכללה ירושלים,מכון לב וישיבה תיכונית נעם צביה.
בשנים האחרונות קבוצות גדולות של עולים חדשים מצרפת ודרום אמריקה מתיישבים בשכונה במרוכז. על פי נתונים מהשנים 2010–2015, שכונה זו מחזיקה בשיא מספר העולים שהגיעו אליה (1,100 עולים)[9].
רחוב הרב עוזיאל, הרחוב הארוך ביותר בשכונה, הוא רחוב מעורב, המאכלסחרדים, רבים מהם עולים מצרפת,דתיים לאומיים, וחילונים.
אזור המורד המזרחי של השכונה, כמו רחובות שחראי, חקלאי, חכמי והסביבה, מכונה "מורדות בית וגן" ומאופיין באוכלוסייה חילונית ודתית לאומית אמידה יחסית.
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילתהיציאה מהחומות, לפני1890 | בית ישראל •בתי ויטנברג •מאה שערים | |
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 | בתי אונגרין •בתי הורנשטיין •בתי ורשה •בתי נייטין •בתי ברוידא •בתי ראנד •כנסת ישראל •זיכרון משה (התחרדה) •חצר שטרויס •שכונת אחווה (התחרדה) •גבעת שאול (התחרדה) •כרם אברהם (התחרדה) •שערי חסד •רוחמה | |
| בנייה במנדט הבריטי | בתי מונקאטש •גאולה •מחניים •סנהדריה •שיכון פאג"י •תל ארזה (התחרדה) •בית וגן (התחרדה) •מקור ברוך (התחרדה) | |
| בנייהישראלית לפנימלחמת ששת הימים | קריית אונסדורף •קריית מטרסדורף •קריית צאנז •קריית שומרי אמונים •שיכון חב"ד •שמואל הנביא (התחרדה) •כרם •רוממה (התחרדה) | |
| בנייהישראלית אחרימלחמת ששת הימים | גבעת משה •הר נוף •קריית איתרי •סנהדריה המורחבת •נוה יעקב מזרח •עזרת תורה •קריית בעלז •רמת אשכול (התחרדה) •רמות פולין •רמת שלמה •רמות אלון (התחרדה) | |