ערך זה עוסק בשכונה בירושלים. אם התכוונתם לבקעה בגליל, ראובקעת בית הכרם; אם התכוונתם ליישוב קדום בגליל, ראו בערךמג'ד אל-כרום. | |
| בית הכרם במבט ממזרח (למטה:כביש בגין) | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| תאריך ייסוד | 1922 |
| קואורדינטות | 31°46′44″N35°11′24″E / 31.77888889°N 35.19°E /31.77888889; 35.19 |
| שכונות נוספות בירושלים | |
(למפת ירושלים מוגדלת)   בית הכרם (למפת ירושלים רגילה) בית הכרם (למפת הרי ירושלים רגילה)  בית הכרם (למפת הרי ירושלים מוגדלת) בית הכרם | |
  | |
.jpg)
בית הכרם היא שכונה ותיקה במערב העירירושלים. בצפון גובלת השכונה בשכונתקריית משה, במערב בשכונתיפה נוף ויער ירושלים ובשדרות הרצל, בדרום ברמת בית הכרם ובמזרח בדרך בגין וגבעת רם. השכונה קרויה על שםבית הכרם המקראית, אשר סברו כי שכנה באזורעין כרם של ימינו, אלא שמאתר נמוך זה לא סביר שהשיאו משואות כמתואר בספר ירמיהו (להלן). יישוב מקראי זה מוזכר לראשונה בספר ירמיהו (ו', א'):”הָעִזוּבְּנֵי בִנְיָמִן מִקֶּרֶב יְרוּשָׁלִַם, וּבִתְקוֹעַ תִּקְעוּ שׁוֹפָר, וְעַלבֵּית הַכֶּרֶם שְׂאוּ מַשְׂאֵת”, ומאוחר יותר בימישיבת ציון בספר נחמיה (ג‘, י"ד):”וְאֵת שַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת הֶחֱזִיק מַלְכִּיָּה בֶן רֵכָב שַׂר פֶּלֶךְבֵּית הַכָּרֶם, הוּא יִבְנֶנּוּ וְיַעֲמִיד דַּלְתֹתָיו מַנְעֻלָיו וּבְרִיחָיו”.
חלק ממייסדי השכונה התגוררו קודם לבנייתה במרכזה של ירושלים, באזור בו נמצא כיוםרחוב הלל. אזור זה כונה אז גם בשם "בית הכרם", על שם העצים והגנים שהקיפו אותו. ייתכן כי שם זה נדד עימם כאשר התיישבו בשכונה החדשה.
לשכונה גבולות ברורים ביותר. מכיוון צפון מערב:יער ירושלים, מכיוון מערב: יפה נוף (הגובלת ביער ירושלים) והר הרצל, מכיוון דרום מערב:בית החולים שערי צדק וגן פלורי שמטוב שבשיפוליבית וגן, ומכיוון דרום,גבעת מרדכי. ממזרח לבית הכרם נמצאיםגבעת רם והדרך המהירה שדרות מנחם בגין, ומכיוון צפון לבית הכרם נמצאיםקריית משה וגשר המיתרים. בגבול בין בית הכרם לרמת בית הכרם נמצאת שכונת קטנה בשם גבעת בית הכרם, ובין שכונת בית הכרם לשכונתיפה נוף עוברותשדרות הרצל, שלידן שוכןגן זיכרון המשותף לשתי השכונות.
בשנת1920 התאגדו מייסדי השכונה, אנשיהעלייה השנייה שעלו ממזרח אירופה וממרכזה וילידיהארץ, ב"אגודת בוני בית"[1]. את שם השכונה הציעקדיש סילמן[2]. כעבור שנה רכשו המייסדים, בסיועהכשרת הישוב, 280דונם ממערב לירושלים מידיהכנסייה היוונית האורתודוקסית. 148 חברי העמותה ביקשו להקים במקוםשכונת גנים. השכונה, בתכנונו של האדריכלריכרד קאופמן, הותאמה לכיפה שעליה הוקמה. התוכנית כללה שדרת גנים ראשית שחצתה את השכונה מצפון לדרום, ורחובות השכונה הסתעפו ממנה[3].אבן פינה לשכונה הונחה ביולי1922[4] משפחת שלאין[5] היו החלוצים הראשונים להתיישב בשכונה.
עקרונות "אגודת בוני בית" דגלו בקניית האדמות מכספם הפרטי של חברי העמותה ולא בסיוע מימון ציבורי, בעבודה עברית וברכישת מגרשים גדולים (בין דונם וחצי לשני דונם), מה שהיה לא מקובל בירושלים של אותם ימים. חלק מהמשפחות הקימומשקי עזר בחצרותיהן הגדולות. קיימת טענה כאילו בשל אופייה החילוני של השכונה, נקבע בתקנון הראשוני שלה כי לא יוקם בהבית כנסת. לטענה זו מעולם לא נמצאו סימוכין בכתובים. בתקנות השכונה כתוב: "הוועד, שעליו להשתדל בתחלת יסוד השכונה בדבר הקמת הבינינים הציבוריים הדרושים לכל שכונה עברית, מחויב לסמן את המגרשים הדרושים בשביל הבנינים הצבוריים לפני חלוקת המגרשים בין החברים". אין התייחסות מפורשת לבית כנסת אך גם אין התנגדות ואולי במילים: הדרושים לכל שכונה עברית יש רמז לבית כנסת[6]. אחד היוזמים להקמת בית הכנסת,חנינא מזרחי, "עם הקמת הבתים הראשונים במקום רחפה השאלה הראשונה באווירה של בית הכרם: 'היכן נערוך את תפילותינו בשבתות, בחגים ובימים הנוראים המממשים ובאים'? ... עוד באותו שבוע שכרו חדר באחד הבתים שבמרכז רחוב החלוץ, השיגוספר תורה בהשאלה וארון קטן ומשומש ששמש רבות לארון הקדש ובית הכנסת הראשון הוקם באמצעים דלים בשכונתנו החדשה." כעבור מספר שנים בהן נדד בית הכנסת מבית לבית ולצריף בשכונה, נקבע מקומו הקבוע בבניין בית המדרש למורים העברי. בשנת תרפ"ט בימי המאורעות, התבצרו תושבי השכונה בבניין בית המדרש והחלו להתפלל באולם שנבנה לשם בית כנסת עוד לפני שנשלמה בנייתו מבפנים, ללא טיח ורצפה[7]. כיום קיימים בשכונה מספר בתי כנסת, כאשר בית הכנסת המרכזי של השכונה נמצא במרכזה, ברחוב בית הכרם.
מבין 148 חברי האגודה, רק 105 בנו בשכונה את בתיהם בתקופתהמנדט הבריטי. עד שנת1924 כבר הוקמו 29 בתים בשכונה, ובשנת1927 כבר קפץ המספר ל-67 בתים. חלק מהבתים נבנו על ידי אנשיגדוד העבודה שהועסקו במסגרת "המשרד לעבודות ציבוריות" שלההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל (שברבות הימים היה לחברתסולל בונה). כך הייתה שכונת בית הכרם לפרויקט הראשון של החברה.
אףביאליק התעתד לבנות בשכונה בית אך הסתפק בנטיעת חורשה על מגרשו. מקצת עצי "חורשת ביאליק" עודם נמצאים בפינת הרחובות ביאליק והמייסדים. ליד חורשת ביאליק שכנו בתיהם של המורים המייסדיםחיים שלי ויהודה דביר (דבוסיס). במרכז השכונה נבנה "בית המדרש למורים העברי", הוא הסמינר למורים מייסודו שלדוד ילין, שמשמש עד היום כמכללה לחינוך ע"ש דוד ילין.
עם הקמתה נקראה בית הכרם "שכונת המופ"סים", כיוון שמייסדיה ותושביה הראשונים היו ברובםמורים, פקידים וסופרים בניהמעמד הבינוני.
בשעה שנבנתה הייתה בית הכרם מבודדת מלב העיר (בדומה לתלפיות ומקור חיים), ובקרבתה שכנו כפרים ערביים כדוגמתדיר יאסין ועין כרם. הצורך לקישור השכונה לירושלים היווה את תחילתה של התחבורה הציבורית באזור, ואת תחילתו שלקואופרטיב "המקשר", שפעל בירושלים עד1967.
בשל מיקומה בקרבת כפרים ערביים ובידודה מירושלים, סבלה השכונה בשנותיה הראשונות מבעיות ביטחוניות. ראשיתן עוד בתביעתו של הוואקף המוסלמי לבעלות על אדמות השכונה עם רכישתן על ידי "אגודת בוני בית", מה שהתבטא בהפגנות שהפריעו להקמת השכונה. בנוסף, היו גנבות בשכונה והתנפלויות מזדמנות על אנשים בודדים. בתקופת המאורעות הותקפה השכונה בידי הכפרים השכנים. בשל כך הוקמה על גג הסמינר למורים עמדת שמירה, ממנה הבריחו ביריות את הערבים שהגיעו מכיווןדיר יאסין. במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט הוקמו עמדות הגנה בכמה מבתיה הקיצונים של השכונה. למרות זאת, היו דמי השכירות בשכונה גבוהים יחסית לשכונות אחרות בפריפריה של ירושלים[8].
ב־19 בדצמבר1937 (ט"ו בטבתתרצ"ח), נרצח בשכונה שמעון ורנר לס שעסק בחלוקת חלב לתושבים[9]. אבן זיכרון לזכרו נמצאת במקום הרצח ברחוב החלוץ פינת המייסדים.
עם קום המדינה, ביקשו תושבי השכונה להשאירה כשכונה עצמאית וכחלק ממועצה אזורית שתכלול את כל השכונות העצמאיות במערב ירושלים. אולם שר הפניםמשה חיים שפירא מינה, בעקבות דרישת ראשעיריית ירושליםדניאל אוסטר לספח את בית הכרם ושכנותיה לירושלים, ועדת חקירה של משרד הפנים[10]. בעקבות המלצות הוועדה סיפח השר שפירא ב-21 בספטמבר1949 את בית הכרם לירושלים בצו הרחבת הגבולות המוניציפליים של ירושלים, ובית הכרם הפכה להיות שכונה במבואותיה המערביים של העיר. ברבות השנים השתנו פני אזורים אחדים של השכונה, היא התרחבה ונבנו בה גם בתי קומות רבים.
בסוף העשור השני שלהמאה ה-21, שומרת בית הכרם על מעמדה כאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בירושלים. על אף ההתפתחות האורבנית של ירושלים ומיקומה המרכזי, היא נותרה שכונה שקטה, בעלת בניינים נמוכים. בשל הביקוש הרב למגורים בשכונה, הוקמו סביבה שכונות לוויין יוקרתיות כיפה נוף ורמת בית הכרם, המהוות יחדיו אתשכונת בית הכרם רבתי. בשכונות אלה מתגוררים כ-20,000 איש, רובםחילונים. אוכלוסיית השכונה ברמה סוציו-כלכלית גבוהה. בין תושביה נמנו ראשי הממשלהמנחם בגין,בנימין נתניהו ואהוד אולמרט. נשיא המדינהרובי ריבלין, השר וחבר הכנסת לשעברבני בגין וראש עיריית ירושלים לשעברניר ברקת הם תושבי השכונה.
החינוך בשכונה נחשב לאיכותי והיוקרתי ביותר בעיר. בשכונה 25 גני ילדים ופעוטונים, ארבעה בתי ספר יסודיים ושלושה בתי ספר תיכוניים וחטיבות ביניים (ביניהםהתיכון ליד האוניברסיטה ותיכון זיו). למרות אופייה החילוני של השכונה נמצאים בה גם בתי כנסת רבים. בשכונה נמצאתהמכללה לחינוך ע"ש דוד ילין. בשכנות לה נמצאיםמכללת עזריאלי להנדסה וקמפוסהאוניברסיטה העברית בגבעת רם. בבית הכרם פועל גם שבט בית הכרם שלתנועת הצופים מאז1957. הוא השבט הגדול ביותר בהנהגת ירושלים.
הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים, שנחנך ב-2011, עובר בבית הכרם בין הר הרצל ובין קריית משה, דרך מספר תחנות לאורך שדרות הרצל.
בספטמבר 2014, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז ירושלים החליטה להפקיד להתנגדויות הציבור את תוכנית המתאר החדשה לשכונה. תוכנית זו מאפשרת תוספת יחידות דיור לשכונה בהיקף של 1,400 יחידות דיור באמצעותפינוי בינוי,תמ"א 38 ובינוי של מבנים חדשים בגובה של עד 20 קומות[11][12]. תושבי בית הכרם, החוששים מעומסים על תשתיות התחבורה ומפגיעה באופי הירוק של השכונה, פותחו במאבק נגד תוכנית המתאר[13].
ביולי 2017 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה הריסה של ארבעה בנייני מגורים שבהם 154 יחידות דיור ברחוב הארזים, במקומם ייבנו 401 יחידות דיור בשישה בניינים בני חמש קומות ושבעה מגדלים בני 10–19 קומות[14]. באוקטובר 2019 החליטה הוועדה המחוזית ירושלים לקדם תוכנית להקמת מתחם מגורים על עתודת הבנייה האחרונה בשכונה, במסגרת התוכנית יוקמו שני מבני מגורים בגובה 14 קומות, בהם 100 יחידות דיור, שטח ציבורי וחניון ציבורי[15].
שלוש שנים לאחר תחילת הקמתה של השכונה, בשנת1925, הונחהאבן הפינה למבנה ציבורי ברחוב החלוץ, שהיה אמור לשמש כגן-ילדים ובית-ספר. עד מהרה הפך הבניין למרכז חיי החברה בשכונה, ובו שכנו משרדי ועד השכונה והתקיימו בו חוגים, הרצאות, טקסים, ועוד. בנוסף, שימש המבנה לחלוקת דואר, אירוח מבקרים בשכונה, ואף לחלוקת מזון ודלק בזמן המצור עלירושלים במלחמת העצמאות.
עם קום המדינה, כאשר סופחה בית הכרם לירושלים, הפסיק ועד השכונה את פעולתו. בתחילתשנות ה-50 נמסר הטיפול במבנה לעירייה, שהפעילה בו גן ילדים וצרכנייה.
בשנת1988 החליטה העירייה להרוס את המבנה הישן. תושבי השכונה, שהתנגדו להרס מבנה היסטורי זה, שהיה גאוות השכונה, הקימו את "עמותת בית הוועד הישן", שקראה להקים במבנהמוזיאון לתולדות השכונה במקום להורסו. מאבקם של התושבים הצליח, והמבנה שופץ ונחנך ב-1990. כיום מפעיל המתנ"ס השכונתי את בית הוועד והוא משמש כמרכז תרבות, מועדון לוותיקי השכונה, מוזיאון לתולדות שכונת בית הכרם ומרכז לאירועים של התושבים. כמו כן במקום פועלת קהילת "אחווה בכרם", המקיימת פעילויות תרבות ואירועים חברתיים.
בקרבת בית הוועד ניצבתאנדרטה לבני השכונה שנפלו במלחמת העצמאות.
כיום לאחר סגירת גן הילדים, פועל במקום בית קפה ובר קואופרטיבי בשם "בית הוועד".
דויד גרוסמן בספרו "ספר הדקדוק הפנימי" (1991) מתאר את ילדותו של גיבור הספר, אהרון קליינפלד, בשכונת בית הכרם. בשנת 2006 יצא לאור ספרו שלניר ברעם "מחזיר החלומות" הכולל את הסיפור 'בית הכרם. ירושלים, 1985'. בשנת 2018 יצא לאור ספרו של ניר ברעם "יקיצה" המתאר את זיכרונותיו של הסופר מימי ילדותו בבית הכרם בשנות השמונים.
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט:בית הכרם |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:בית הכרם |
ניר ברעם // מעבורת,"בית הכרם. ירושלים, 1985" - סיפור מאת ניר ברעם, באתרהארץ, 17 במרץ 2016
בית הכרם (ירושלים, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית| מפת בית הכרם ויפה נוף | |
|---|---|
|
