| מדינה | ישראל |
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | שדות נגב |
| גובה ממוצע[1] | 148מטר |
| תאריך ייסוד | 1951 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף2023[1] | |
| -אוכלוסייה | 1,036 תושבים |
| - מתוכם,תושבי ישראל | 887 תושבי ישראל |
(למפת ישראל רגילה) | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] | 6 מתוך 10 |
בֵּית הַגַּדִּי הואמושבדתי בנגב הצפון־מערבי, מזרחית לעירנתיבות. המושב הוא המושב הגדול ביותר בתחומיהמועצה האזורית שדות נגב. היישוב נוסד בח' בכסלוה'תש"י (29 בנובמבר1949).
שמו נקבע על פי היישוב הקדום "בית הגידאה" (Bethagidea) המופיע במפת מידבא בנחלתשבט שמעון[3]. השם השתמר כנראה בשמו של הכפר הערבי הסמוך ח'רבת אַל-גֻ'נְדִי (מילולית: חורבת החייל, הלא היא חרבת קצין צפונית מזרחית ליישוב). החורבות, עליהן הוקםאזור תעשייה, כללו חורבות כנסייהביזנטית.
המושב נוסד ב-29 בנובמבר בשנת1949[4][5] על ידי קבוצת צעירים בוגרי הסקטור הדתי בבית הספר החקלאימקוה ישראל, ברובם חבריתנועתבני עקיבא. צעירים אלו, שעלו ארצה מרומניה והונגריה במסגרתעליית הנוער עוד טרם הקמת המדינה, התארגנו במסגרתאיגוד מושבי הפועל המזרחי. הם עלו לקרקע כ-4 ק"מ מזרחית לכביש עזה - באר שבע, והמושב קיבל את השם "נתיב המולדת"[6][7].
בתחילת הדרך התנהל היישוב כמשק שיתופי, אך איגוד מושבי "הפועל המזרחי" התקשה לגייס מתיישבים נוספים בהתאם לאופי היישוב השיתופי והמתיישבים, ועל כן המושב ננטש. בשנת1951 הובאה למקום קבוצה של עולים מן האיג'רבה שבתוניסיה, אשר שכנו במעברה שהייתה בקרבת מקום. בשנה זאת הוקמה ליד המושב תחנת טרקטורים ששירתה את מושבי כביש השובלים[8], (בשנת1954 הוקמה מול מושבפדויים תחנת טרקטורים נוספת - היאאופקים[9]), שונה שם המושב ל"בית הגדי", והפך ממושב שיתופי למושב עובדים.
בשנת1955 סבל המושב מגנבות של בעלי חיים על ידי מסתננים[10] מרצועת עזה[11] ומירדן[12].
בשנות השמונים והתשעים התקיימה במקום ישיבה בשם 'אורות הנגב' ובראשה עמדו במהלך השנים הרבשמחה שטטנר והרביהודה הלוי עמיחי.
בראשיתהמאה ה-21, הוקמה במושב שכונה חדשה במסגרת הרחבה קהילתית.
| ||||||||||||