קלינטון, שכיהן קודם לכן כמושל ארקנסו, כיהן כנשיא למשך שתי קדנציות בין השנים1993–2001. כחברהמפלגה הדמוקרטית, נמנה אידאולוגית עם "הדמוקרטים החדשים"(אנ'), ותוכניות רבות שלו זוהו עם המרכז הפוליטי ועם דרך הממשל הפילוסופיתהדרך השלישית. קלינטון נבחר ב-1992, בהביסו את הנשיא המכהןג'ורג' בוש האב. בעת בחירתו בגיל 46, היה לנשיא השלישי הצעיר בהיסטוריה והראשון שנולד בדור הבייבי בום. ארבע שנים לאחר מכן היה קלינטון לדמוקרט הראשון שנבחר לשתי כהונות מאזפרנקלין דלאנו רוזוולט. קלינטון נודע, בין היתר, בסגנון הפופוליסטי בו ניהל את מערכות הבחירות[1].
תקופת נשיאותו של קלינטון עמדה בסימן של צמיחה כלכלית מואצת לצד היותה של ארצות הברית המעצמה העולמית היחידה עקב התמוטטות ברית המועצות וסיומה שלהמלחמה הקרה. בשונה מקודמו, קלינטון פעל לערב כוחות אמריקאים במלחמות יוגוסלביה, מאמץ שבא לידי ביטוי בתיווך האמריקאי בהסכם דייטון ובפעולה צבאית במסגרתמבצע כוח מאוחד. קלינטון נמנע ממדיניות רגולטורית ונתן יד חופשית לכלכלתלסה פר. במהלך כהונתו התפתחהבועת הדוט-קום אשר התפוצצה לקראת סיום כהונתו. לאורך נשיאותו מדד המניות עלה ב-15.2% בממוצע בכל שנה, שני רק לנשיאותו שלקלווין קולידג'[2]. בתחילת כהונתו שאף לקדם סדרת חקיקות שאפתניות, מתוכן הוא הצליח להעביר את חקיקת אכיפת החוק הגדולה ביותר בהיסטוריה, אך כשל בניסיונו לקדם רפורמת בריאות לאומית. לאחר שהרפובליקנים השיגו רוב בשני בתי הקונגרס בבחירות אמצע הקדנציה של1994, התקרב קלינטון למרכז הפוליטי, ונמנע מקידום חקיקות מרחיקות לכת לכל אורך כהונתו.
קלינטון נולד בשםויליאם ג'פרסון בליית' השלישי (William Jefferson Blythe III) בעיירה הקטנה הופ שבארקנסו, הנמצאת בדרום-מערב המדינה. שם זה ניתן לו להנצחת אביו הביולוגי, ויליאם ג'פרסון בליית' השני, שהיה סוכן נוסע ונהרג בתאונת דרכים שלושה חדשים לפני הולדת בנו. אמו,וירג'יניה קלינטון קלי (במקור קסידי; 1923–1994), נסעה לניו אורלינס כדי ללמודסיעוד לאחר שנולד. היא הותירה את קלינטון בהופ עם הוריה אלדריג' ואדית קסידי, שהחזיקו בבעלותם חנותמכולת קטנה. כאשר היה בן 4 סיימה אמו את לימודיה, ונישאה לרוג'ר קלינטון. המשפחה התגוררה בהוט ספרינגס שבארקנסו, שם החזיק הבעל בסוכנות רכב. ביל הצעיר השתמש בשם משפחתו של אביו החורג, ושינה את שם משפחתו ל"קלינטון" באופן רשמי בעת שהיה נער. בשנת 1956 נולד לקלינטון אח מאמו ואביו החורג, שנקרא רוג'ר הבן. משפחתו של קלינטון הייתה למודת סערות; אביו החורג היה שתיין ומכור להימורים שנהג לעיתים קרובות באלימות כלפי אשתו וגם כלפי בנו רוג'ר, עד שביל נאלץ להתערב פעמים רבות כדי להגן עליהם[3].
בצעירותו היה קלינטון חבר בתנועת הצופים בעיירה בה הוא גר[4]. בעת לימודיו התיכוניים שבעיר הוט ספרינגס, היה קלינטון תלמיד מצטיין, קורא נלהב וסקסופוניסט מבטיח. הוא היה חבר במקהלה, וזכה בתחרות מדינתו בנגינת סקסופון. בשלב מסוים אף חשב להקדיש את חייו למוזיקה, כפי שתיאר באוטוביוגרפיה שלו, "חיי" (My Life):
"מתישהו בגיל שש עשרה, החלטתי כי אני רוצה להיות בחיים הציבוריים כנבחר ציבור. אהבתי מוזיקה וחשבתי כי אוכל להיות טוב מאוד בזה, אך ידעתי כי לעולם לא אהיהג'ון קולטריין אוסטן גץ. התעניינתי ברפואה וחשבתי כי אוכל להיות רופא סביר, אך ידעתי כי לעולם לא אהיהמייקל דבייקי. אבל ידעתי כי אוכל להצליח בשירות ציבורי".
קלינטון ציין שני רגעים משפיעים בחייו שתרמו להחלטתו להפוך לדמות ציבורית, אשר אירעו שניהם ב-1963. רגע אחד היה במסגרת ביקור משלחת נוער בבית הלבן, שם התקבל אצל הנשיאג'ון פ. קנדי. האירוע השני היה כשהאזין לנאומו שלמרטין לותר קינג, "יש לי חלום", שהרשימו די על מנת שישנן את הנאום במלואו[5].
בתום לימודיו החל לעבוד בהוראת משפטים באוניברסיטת ארקנסו, ולאחר מכן נבחר לתובע הכללי של ארקנסו בשנת1976.קלינטון כמעט ולא זכה לתחרות בבחירות המקדימות למועמדות המפלגה הדמוקרטית, ונבחר ללא אופוזיציה כלל בבחירות הכלליות.
בשנת1978, עם היבחרו למושל ארקנסו בגיל 32, היה למושל מדינה המכהן הצעיר ביותר בארצות הברית, וכן למושל הצעיר ביותר זה 40 שנה בארקנסו. תקופת כהונתו הראשונה כמושל הייתה עמוסת קשיים, בכלל זה מס לא פופולרי על כלי רכב וזעם ציבורי על בריחת אסירים קובניים מבית הכלא. בחירתה של הילרי רודהם לשמור על שם נעוריה עת הייתה הגברת הראשונה של ארקנסו לא התקבלה בעין יפה בארקנסו השמרנית. אחרי תקופת כהונה בודדת הפסיד קלינטון ליריבו הרפובליקניפרנק ד. וייט ב-1980.
בהיותו חופשי ממשרה רשמית, התפנה קלינטון לטפל במכשולים שהובילו לכישלונו הפוליטי: טיפח מערכת יחסים עם הקהילה העסקית ושב והתקבל בממסד הפוליטי של ארקנסו. הילרי אימצה את שם המשפחה של בעלה ומילאה תפקיד מסורתי יותר של אשתפוליטיקאי, בה בשעה שבלא יחסי ציבור ביססה את עצמה ככוח פוליטי בזכות עצמה בזכות כישוריה כמשפטנית. בשנת1982 נבחר קלינטון למושל בשנית ושירת בחמש תקופות כהונה נוספות, עד היבחרו לנשיא בשנת1992. בהיותו מושל הוא חתם על צוהוצאה להורג שלרונלד ג'ין סימונס שהרג 16 אנשים כולל בני משפחתו.
כניסתו הראשונה של קלינטון לפוליטיקה ברמה ארצית הייתה בשנת1988, עת הוזמן לשאת דברים בוועידתהמפלגה הדמוקרטית ולהציג אתמייקל דוקאקיס, מושלמסצ'וסטס ומועמדה לנשיאות. נאומו של קלינטון, שתוזמן לרבע השעה האחרונה של הוועידה, נתפס ככישלון מהדהד, בעקבות דבריו שארכו זמן רב יותר מזה שהוקצה להם.
על אף מכשול זה, התכונן קלינטון להתמודדות במירוץ לנשיאות של שנת 1992 מול הנשיא המכהן,ג'ורג' הרברט ווקר בוש. בתקופה שלאחרמלחמת המפרץ הראשונה נדמה היה כי ניצחונו בבחירות של הנשיא בוש מובטח, ולאור זאת נמנעו מספר מועמדים דמוקרטיים בולטים מלהתמודד.
מועמדותו כמעט נקטעה באיבה כאשר צעירה מארקנסו בשם ג'ניפר פלאוורס טענה שהיה לה רומן איתו. אולם ראיון משותף של בני הזוג קלינטון בתוכנית60 דקות שלCBS בו הם הודו ב"קשיים בחיי הנישואין" והילרי עמדה לצידו, החזיר אותו למרוץ. בבחירות המקדימות בניו המפשייר הוא הגיע במקום שני קרוב, אחריפול סונגאס ממסצ'וסטס השכנה, והוכתר בתואר "The Comeback Kid". בעקבות ה"מומנטום" שצבר מניו המפשייר, וכשנעזר בניצחונות רבים במדינותהדרום, הצליח בסופו של דבר לזכות במועמדותהמפלגה הדמוקרטית לנשיאות.
קלינטון בחר בסנאטוראל גור להיות מועמדו לתפקיד סגן נשיא. בתחילה עוררה בחירה זו ביקורת מצד יועציו, הואיל ומוצאו של גור ממדינתטנסי הגובלת בארקנסו, בעוד שבדרך כלל נהוג לבחור מועמד לסגן הנשיא שמכסה אזורים בהם המועמד לנשיאות זקוק לחיזוק פוליטי. עם זאת, בדיעבד נחשב מינוי זה כמינוי מוצלח שתרם לניצחון בבחירות הכלליות.
בעת נשיאותו, קידם קלינטון מגוון רחב של חקיקה ותוכניות, שרבים מהם נכנסו לתקוף או יושמו דרך הרשות המבצעת. מדיניותו, ובפרטהסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה ורפורמת הרווחה שהוביל, נחשבו לגישת הממשל הפילוסופית של "הדרך השלישית" (Third Way) המאפיינת את המרכז הפוליטי, שמשלבת ביןקפיטליזם ושוק חופשי לתוכניותרווחה. בנושאים תקציבייםמדיניותו הפיסקלית השמרנית עזרה להפחתת הגירעון[6]. לאורך שנות כהונתו, התאפיין ממשלו של קלינטון בצמיחה כלכלית יציבה, ירידה באבטלה והתעצמות ההון באמצעות התחזקות שוקי המניות. קלינטון עמד בראש התקופה הארוכה ביותר בעתשלום של התרחבות כלכלית בהיסטוריה האמריקאית. אגף התקציב בקונגרס דיווח על עודף תקציבי של 69 מיליארד דולר ב-1998, 126 מיליארד ב-1999, ו-236 מיליארד בשנת 2000, לאורך שלוש שנות הכהונה האחרונות של קלינטון[6]. לקראת סיום נשיאותו, עבר קלינטון לניו יורק ועזר לרעייתו להיבחר לסנאט של ארצות הברית.
כשיועציו האסטרטגיים הבכירים הםג'יימס קארוויל ופול בגלה, זכה קלינטון בבחירות לנשיאות שנערכו בשנת 1992, כאשר התמודד מול הנשיא המכהןג'ורג' הרברט ווקר בוש ומול המועמד העצמאירוס פרו, תוך התבססות על מצע השם דגש על נושאי פנים, ובייחוד על ההאטה בכלכלה בתקופה שקדמה לבחירות.
במהלך תקופת הבחירות הדגישו יריביו של קלינטון ענייני אישיות ואופי, לרבות התחמקותו של קלינטון מגיוס בזמןמלחמת וייטנאם ותשובתו השנויה במחלוקת לגבי שימוש במריחואנה ("לא שאפתי לריאות"). הועלו מצד יריביו גם האשמות לגבי היותו רודף שמלות ולגבי מעורבותו בעסקים מפוקפקים.
בוש איבד תומכיםשמרנים רבים עקב הפרת התחייבותו מנאומו המפורסם "קיראו את שפתיי: לא יהיו מיסים חדשים!", שהתקיים במסגרתקמפיין הנשיאות שלו בשנת 1988, שבו הבטיח שלא להעלות את המיסים בארצות הברית. הכלכלה הייתה במיתון, וכוחו הגדול של בוש,מדיניות החוץ, נעשה חשוב פחות לאחרפירוק ברית המועצות ותבוסתעיראק במלחמת המפרץ. במסע בחירות זה, ועל רקע הקשיים בו, נטבע הביטוי "זאת הכלכלה, טמבל" במטה הבחירות של קלינטון, שהיווה את תמצית הביקורת כלפי מדיניותו הכלכלית של בוש. הדמוקרטים יצרו זיקה בין המיתון שאליו נקלעה כלכלת ארצות הברית בשלהי כהונתו של בוש לבין טעויות במדיניותו.
קלינטון זכה בריבוי קולות המצביעים, ובניצחון גדול בחבר האלקטורים המסתכם בכ-370 קולות לעומת 168 ליריבו. בחירתו קטעה רצף של 12 שנים של שליטה רפובליקנית בבית הלבן, וכן הביאה את הדמוקרטים לשליטה מלאה בכל שלוחות השלטון הפדרלי (שני בתיהקונגרס) לראשונה מאז סיום נשיאותו שלג'ימי קרטר.
קלינטוןמושבע לנשיאות, 20 בינואר 1993ביל והילרי קלינטון, במהלך כהונתו
מיד עם כניסתו לתפקיד, קיים קלינטון את הבטחתו מתקופת מסע הבחירות וחתם על "החוק לחופשה עקב אירועים משפחתיים ובריאותיים", חוק שחייב מעסיקים גדולים לאפשר לעובדים לקחתחופשה ללא תשלום בנסיבות של מקרה חירום משפחתי או רפואי. בניגוד לפופולריות שהביאה לו החלטה זו, גרר חוסר נכונותו לממש את הבטחתו לאפשר להומוסקסואלים מוצהרים לשרת בזרועות הצבא ביקורת, הן משמאל (על היותו הססן יתר על המידה בקידום זכויות ההומוסקסואלים) והן מימין (על חוסר רגישותו למסורת הצבאית). לאחר דיונים ממושכים הסכימו קלינטון והפנטגון על מדיניות של התעלמות ("Don't ask, don't tell") ביחס להעדפותיהם המיניות של מגויסים, מדיניות שקוימה הלכה למעשה עד שבוטלה בשנת2010 על ידי ממשיכו בתפקיד,ברק אובמה.
מקץ שנתיים לכהונתו, הביאובחירות אמצע הקדנציה לקונגרס לאיבוד הרוב הדמוקרטי בשני בתי הקונגרס גם יחד לראשונה מזה 40 שנה, הפסד שמיוחס לכישלון התוכנית ליצור מערכתביטוח בריאות מקיפה, תוכנית שקודמה על ידי הגברת הראשונה,הילרי קלינטון.
לאחר הבחירות של 1994, הופנה אור הזרקורים אל "החוזה עם אמריקה", מסמך שהובל על ידי יו"רבית הנבחרים החדש, הרפובליקניניוט גינגריץ', מעין מצע בחירות שהבטיח העברה של "רפורמות שמרניות" לחיזוק מוסד הנשיאות בנושאיתקציב ומסים. הנשיא קלינטון והקונגרס הרפובליקאי התקוטטו בנושאי תקציב, שגרמו לשיתוק בפעולות הממשלה. שיתוק זה דווקא פגע ברפובליקנים והעלה את הפופולריות של קלינטון. שיפור דרמטי ביחס הציבור אל קלינטון חל בזכות תגובתו לפיצוץ בניין הממשל הפדרלי באוקלהומה סיטי ב-19 באפריל1995.
בבחירות לנשיאות ב-1996 נבחר קלינטון מחדש בהפרש ניכר וגבר על יריבו הרפובליקניבוב דול, שכיהן כסנאטור מקנזס, אך הרפובליקנים שמרו על שליטתם בקונגרס (הגם שהפסידו מספר מושבים). קלינטון היה הנשיא הדמוקרט הראשון שזכה לכהן שתי קדנציות מלאות מאז הנשיאפרנקלין רוזוולט.
בשנת1999, לראשונה מאז שנת 1969, הציג תקציב מדינה מאוזן יחד עם הקונגרס הרפובליקני, שהביא לעודף תקציבי ולתקופת הצמיחה הארוכה ביותר בהיסטוריה האמריקאית בעת שלום[6].
על כהונתו של קלינטון העיבו מספר פרשות בהן ווייטווטר ומוניקה לוינסקי.לאורך רוב תקופת כהונתו פעלתובע מיוחד שמונה לחקור את פרשת ווייטווטר, שעסקה בפרויקטנדל"ן שכשל, שבה היו מעורבים קלינטון ורעייתו הילרי והחלה בימיו של קלינטון כמושל ארקנסו.קנת' סטאר מונה לתפקיד ולבסוף לא מצא ראיות כנגד בני הזוג. אולם בשלב מסוים הגיע לידיו מידע אודות קלינטון ומוניקה לוינסקי והוא החליט להרחיב את החקירה לפרשה זו. קלינטון קיים קשר מיני עם מתמחה צעירה בת 22 בשםמוניקה לווינסקי. בתביעה אזרחית שהגישה נגדו אישה אחרת, פולה ג'ונס, הוא התבקש להגישתצהיר בו הוא נשאל אודות יחסיו עם לוינסקי. הוא הכחיש שקיים עימה יחסי מין ועל התצהיר הכוזב נחקר על ידי סטאר. לינדה טריפ, מי שהייתה מיודדת עם לוינסקי, העבירה לו הקלטות של שיחותיה עם לוינסקי בהן היא מתארת את יחסיהם ובנוסף הייתה ברשות לוינסקי שמלה מוכתמת שהיוותה ראיה לכך שהם קיימומגע מיני אוראלי. הפרשה נחשפה לציבור לראשונה בינואר1998, וקלינטון הכחיש בציבור כי קיימו יחסי מין "לא קיימתי יחסי מין עם האישה הזאת, העלמה לווינסקי". לאחר שהוכח כי אכן קיימויחסי מין ולאחר שנחקר בפני חבר מושבעים גדול הוא הודה ברבים בכך באוגוסט 1998 וציין כי היחסים היו לא נאותים.
לאחר שסטאר הגיש את הדוח שלו לקונגרס, החליטבית הנבחרים לפתוח נגדו בהליך הדחה (Impeachement) באשמתעדות שקר ושיבוש הליכי משפט. בית הנבחרים החליט להאשימו ברוב של 228 כנגד 206. משפט ההדחה התנהל בסנאט שזיכה אותו ברוב של 55 כנגד 45. הייתה זאת הפעם השנייה בתולדות ארצות הברית שבית הנבחרים החליט להאשים נשיא ולפתוח במשפט הדחה כנגדו.
בעקבות המקרה רישיון עורך הדין שלו הושעה לחמש שנים בארקנסו וכמו כן הוא הושעה לחמש שנים מהופעות בפניבית המשפט העליון של ארצות הברית. השופטת בתביעה האזרחית של פולה ג'ונס קנסה אותו ב-90,000 דולר על ביזיון בית המשפט בכך שהגיש תצהיר כוזב במשפט[7].
בהיותו הנשיא הראשון לדור הבייבי בום, נתפס קלינטון כמסמן את פער הדורות לעומת הנשיאים שקדמו לו והוא נחשב לנשיא שמגלם בסגנונו אופי לא רשמי ועממי של נשיא. בסגנון הרטורי הקליט שלו והשימוש החלוצי שעשה בסמליתרבות הפופ במהלך הקמפיין שלו, נודע קלינטון, לעיתים קרובות לשלילה, בתור "נשיא ה-MTV", כינוי שהודבק לו לאחר הופעתו ב-MTV במהלך מסע הבחירות שלו. על אף שהופעה זו סייעה לו לזכות בתמיכתם של בנידור ה-X, גררה ההופעה ביקורת נרחבת על הראוותנות וחוסר הענייניות שבה.
מעמדה החזק שלהילרי קלינטון בממשל משך אל עבר הגברת הראשונה מידה של תשומת לב וביקורת שלא נרשמו מאז ימיה שלאלינור רוזוולט בתפקיד. אנשים רבים זיהו בזוג שותפות פוליטית שטרם נודעה כמותה. המבקרים בחרו להשוות אותם לחואן ואויטה פרון בארגנטינה. הועלתה אף טענה שהילרי, ולא הנשיא, היא הדומיננטית מבין השניים בשותפות זו.
אנשים בעלי השקפה חברתיתשמרנית נרתעו מהזדהותו של קלינטון עםנוער הפרחים בתקופת בחרותו, וחלקם ביקרו אותו על ששהה בלימודים באנגליה ולא התגייס למלחמת ווייטנאם. הסברו של קלינטון בנוגע לניסיונו עם מריחואנה ("לא שאפתי לריאות") החליש יותר את תדמיתו בקרב השמרנים. בנוסף לכל אלו עלו מדי פעם שמועות על היותו "רודף שמלות". מספר נשים כמו פאולה ג'ונס, ג'ניפר פלאוורס וקתרין וילי טענו כי קלינטון שכב איתן במהלך נישואיו להילרי קלינטון. עובדתשירותי בריאות בשם חואניטה ברודריק מסרה עדות כי נאנסה פעמיים על ידי קלינטון, בעת כהונתו כמושל. לארבע ההאשמות האלו (עם פולה ג'ונס קלינטון הגיע להסכם כספי) נוספה עוד שורה של נשים עם טענות דומות.
קלינטון היה שמרני יותר ממועמדים דמוקרטיים קודמים לנשיאות בנושאים רבים ותמך בעונש מוות, בעוצר לילה לקטינים, בתלבושת אחידה בבתי ספר ובנושאים אחרים למגינת לבם של תומכי זכויות הנוער, ואף הרחיב בצורה משמעותית אתהמלחמה בסמים בתקופת כהונתו. אף על פי שעבד יחד עם יריביו הרפובליקנים בקונגרס והגיע עמם לפשרות, לדעת רבים לא הצליח לשנות את המוניטין שיצא לתקופת כהונתו בתודעתם של יריביו.
אחוזי התמיכה בקלינטון נעו בין 40% ל-55% לאורך הקדנציה הראשונה שלו, אך עם תחילת כהונתו השנייה, ובפרט לאחר ניסיון הדחתו ב-1998, זינק שיעור התמיכה הציבורית בו והגיע לשיא. הוא נחשב לאחד הנשיאים הפופולריים ביותר שהיו. על פי סקר משותף שלCBS והניו יורק טיימס, סיים קלינטון את נשיאותו עם שיעורי תמיכה של 68%, לצד נשיאים כגוןפרנקלין דלאנו רוזוולט ורונלד רייגן בעת סיום תפקידם[8].
קלינטון היה מבין הנשיאים האמריקאים האהודים ביותר בישראל, וכמו גם מן המעורבים ביותר בענייני ישראל והתהליך המדיני בינה לבין הפלסטינים.
קלינטון נודע ביחסו החם ליהדות ולישראל. בתוצ'לסי נשואה ליהודי, מארק מזווינסקי ומספרם הרב של העוזרים והיועצים היהודיים שלו אף גרם להרמת גבות בחלק מהחברה האמריקנית. בתקופת מערכת הבחירות סיפר שהוא מחויב לישראל ולביטחונה בגלל הבטחה שלו לכומר המנוח שלו בה אמר כי לעולם לא ינטוש את ישראל.
במהלך כל שמונה שנות כהונתו, היה קלינטון מעורב רבות בתהליכים המדיניים במזרח התיכון. עם תחילת כהונתו נחתם בבית הלבןהסכם אוסלו א'. אף על פי שממשלו לא היה מעורב במגעים לקראת ההסכם, קלינטון אימץ את התהליך בחום, והבטיח לערוב לביטחון ישראל אם היא תיקח סיכונים למען השלום. בהמשך השתתף בגיבושהסכם השלום בין ישראל לירדן, ואף השתתף בטקס החתימה על ההסכם, שנערך ב-26 באוקטובר1994 במעבר הגבול החדש שבין ישראל לירדן, מצפון לאילת. לאחר טקס החתימה ביקר קלינטון גם בתל אביב.
את אהדת הקהל בישראל קיבל קלינטון לאחר רצחיצחק רבין. הוא היה המנהיג הראשון שעלה לשידור עוד בערב הרצח והספיד את רבין. במהלך הנאום הוא אמר בעברית "שלום חבר", סיסמה שהפכה לסמל של האבל על רצח רבין. קלינטון השתתף בהלווייתו של רבין בירושלים, ובהספדו אף חיבר בין הרצחו של יצחק רבין לעקידת יצחק שהייתה בפרשת אותו שבוע.
לאחר רצח רבין הגביר קלינטון את מעורבותו בתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים. במרץ1996, לאחר גלפיגועי ההתאבדות שאירע בתחילת החודש בישראל, בא לביקור שלישי בארץ, בתום "ועידת עושי השלום" בשארם א-שייח', ביקור שנתפס על ידי הימין כמי שמטרתו הייתה לסייע לשמעון פרס במערכת הבחירות. עם פרוץאירועי מנהרת הכותל בספטמבר 1996, מיהר לזמן אליו אתבנימין נתניהו ויאסר ערפאת, בשביל להרגיע את המצב, אף על פי שהיה זה ערב הבחירות לנשיאות. באוקטובר 1998 זימן שוב את נתניהו וערפאת, והביא לחתימתהסכם ואי.
ביקורו הרביעי בישראל היה בדצמבר 1998, לאחר חתימת הסכם ואי, בו ביקר בישראל וברצועת עזה שם התארח בישיבתהמועצה הלאומית הפלסטינית שאשררה את ביטול סעיפיהאמנה הפלסטינית שקראו להשמדת ישראל. עם היבחרו שלאהוד ברק לראשות הממשלה, הוא כינס ועידה נוספת בשם "בואי", בהשתתפות ברק ושר החוץ הסוריפארוק א-שראע, אולם ועידה זו נכשלה להביא הסכם ישראלי סורי, כמו גם פגישתו עםחאפז אל-אסד.
ביולי2000 כינס קלינטון אתועידת קמפ דייוויד השנייה על פי בקשת אהוד ברק ולמורת רוחו של יאסר ערפאת. אולם בוועידה נכשל הניסיון להגיע להסכמה על הסדר קבע בין ישראל לפלסטינים. הוועידה נכשלה. באוקטובר באותה השנה פרצההאינתיפאדה השנייה. עם פרוץ האינתיפאדה ניסה קלינטון לתווך בין הצדדים, והציע אתמתווה קלינטון להסדר קבע, אולם ניצחונו שלג'ורג' בוש בבחירות שמו קץ ליוזמה.
לאחר סיום כהונתו כנשיא ביקר קלינטון בישראל כמרצה בכנס של חברה מסחרית בתל אביב, בחגיגות יום ההולדת השמונים והתשעים לשמעון פרס (בשנים2003 ו-2013) וכאורח הכבוד בעצרות הזיכרון לרצח רבין; הן בציון 10 שנים להירצחו בשנת2005, והן בעצרת הזיכרון במלאת 20 שנה למותו. במסגרת ביקורו ביוני 2013 בישראל, לרגל חגיגת יום הולדת התשעים לפרס, העניק ראיון אישי לאילנה דיין – העוסק ביחסיו עם רבין, ברגעים בהם נודע לו על מותו ובמחשבותיו עליו. הראיון שודר רק שנתיים לאחר מכן, באוקטובר2015, כאשר הגיע לנאום בעצרת לזכרו של רבין[9]. ביולי 2016 הכריז באירוע בחירות של אשתו כי הוא הציע לפלסטינים מדינה, אך אלו סירבו. כמו כן ציין כי העזתים משתמשים בנשים וילדים כמגן אנושי ולמרות זאת שני הצדדים אינם חפים מפשע ולא תמיד הוא הסכים עם ישראל במדיניותה (מקור) בספטמבר2016 הגיע פעם נוספת לישראל, ונשא נאום הספד בהלוויית שמעון פרס.
קלינטון עם הנשיאברק אובמה והיועצת לנשיא ולרי ג'ארט, יולי2010
קלינטון ממשיך לקחת חלק פעיל בחיים הציבוריים; על ידי מתן נאומים, בגיוס כספים, ובייסוד ארגוני צדקה – לרבות הקרן שהוא עומד בראשה –קרן קלינטון. במסגרת קרן זו הוא פועל למיגורמשבר האקלים על ידי פיתוח פרויקטים ומציאת פתרונות בתחומי האנרגיה והקיימות[10]. עם סיום נשיאותו פעל להקמתהמרכז הנשיאותי על שמו הנמצא בליטל רוק, שנפתח לציבור בנובמבר2004. הוא לקח חלק בכל ועידה דמוקרטית לאומית מאז1988, בהן נאם בשעת שיא, וכן במערכות הבחירות עצמן.
בשנת 2011 משך תשומת לב עולמית עקב השינוי שנקט בתזונתו, שהתרחש בין היתר עקב מספר ניתוחי לב שעבר. קלינטון, שהתפרסם בימי נשיאותו באהבתו לג'אנק פוד, התחיל לנהל אורח חייםטבעוני[11][12].
הסרט "צבעי השלטון" בו מגלמיםג'ון טרבולטה ואמה תומפסון את בני הזוג קלינטון, מנסה לשחזר את המירוץ לנשיאות של שנת 1992 של ביל קלינטון. בסרט מוצג קלינטון כאדם אנושי שבין היתר מתנגד למירוץ נגטיבי והכפשת יריבים, ועם זאת כאדם חלש אופי שנכנע ליצריו, שלעיתים מותיר לאחרים לנקות את מחדליו.
ביל קלינטון חי חיים אישיים סוערים למדי שהיו לעיתים קרובות במוקד התקשורת, גם במהלך כהונתו וגם לאחריה. הוא נשוי להילרי קלינטון מאז1975. הם הכירו במהלך לימודיהם באוניברסיטת ייל. לבני הזוג יש בת אחת –צ'לסי קלינטון, שנולדה ב־1980. מערכת היחסים של ביל והילרי נחשבת למורכבת – הם עברו משברים קשים, במיוחד בעקבות שערוריות המין שלמוניקה לווינסקי, אך נשארו יחד לאורך השנים. בתחילה הכחיש קלינטון את הקשר, אך בהמשך הודה בקיום מערכת יחסים "לא הולמת". השקר בנוגע לפרשה הוביל להליך הדחה מצדבית הנבחרים, אך הוא זוכה בסנאט והמשיך לכהן עד תום כהונתו.
לביל קלינטון ולמשפחתו היו כמה חיות מחמד במהלך כהונתו בבית הלבן.סוקס היה חתול שחור-לבן שאומץ על ידי משפחת קלינטון עוד כשהתגוררו בארקנסו. סוקס היה חיית המחמד המרכזית של המשפחה בתחילת הכהונה של קלינטון, והפך לפופולרית בפני עצמו – הופיע בצילומים רשמיים, השתתף באירועים לילדים ואף קיבל מכתבים ממעריצים. מאור יותר הצטרףבאדי,כלב מגזעלברדור רטריבר, שאומץ על ידי הקלינטונים בשנת1997. באדי היה חביב במיוחד על הנשיא, וקלינטון אף אמר שבאדי היה חברו הקרוב ביותר באותם ימים קשים של שערוריות פוליטיות.
לאחר שסיים את כהונתו ב־2001, המשיך קלינטון להיות דמות ציבורית בולטת. הוא הקים את "קרן ביל והילרי קלינטון", שנועדה לקדם מטרות הומניטריות ברחבי העולם. במקביל, הוא גם תמך בקריירה הפוליטית של אשתו, הילרי, כולל בקמפיין שלה לנשיאות. במהלך השנים שאחרי הנשיאות, קלינטון התמודד עםבעיות לב. בשנת 2004 עברניתוח מעקפים, וב־2010 עבר ניתוח נוסף להשתלת שניסטנטים. מאז הוא משתדל לנהל אורח חיים בריא, הכוללתזונה צמחונית ברובה.
_-_PM_YITZHAK_RABIN_AND_JORDAN%2527S_KING_HUSSEIN_SIGN_THE_PEACE_TREATY.jpg)
.jpg)
