בורקינה פאסו ([bùɾkĩná fà.só]; בצרפתית:Burkina Faso; בדיולה:ߓߙߎߞߌߣߊ߫ ߝߊ߬ߛߏ߫; במוריי(אנ'):Burkĩna Faso; בפולה(אנ'):𞤄𞤵𞤪𞤳𞤭𞤲𞤢 𞤊𞤢𞤧𞤮𞥅) שנקראה בעברהרפובליקה של וולטה-עילית (בצרפתית:République de Haute-Volta) היאמדינהללא מוצא לים במערב אפריקה. היא גובלת במאלי בצפון-מערב, בחוף השנהב בדרום-מערב, בגאנה ובטוגו בדרום, בבנין בדרום-מזרח ובניז'ר במזרח.
ב-4 באוגוסט1984 שונה שמה על ידי הנשיאתומא סנקרה מהשםהרפובליקה של וולטה-עילית לשםבורקינה פאסו שפירושו "ארץ האנשים ההגונים" או "הארץ ההגונה" בשפות המקומיות.[9]
כמו רוב אזורמערב אפריקה, גם בבורקינה פאסו היו מתיישבים קדומים ביותר, ושבטי נוודים החלו לנדוד באזור החל מתקופת 12,000 לפנה"ס. יישובי קבע וחקלאות החלו להופיע בין 3,600 ל-2,600 לפנה"ס. בסביבות 1,500 לפנה"ס החלו התושבים המקומיים להשתמש בחרס ובברזל וכן הופיעו הסימנים הראשונים (קברים אשר נמצאו בחפירותארכאולוגיות) לדת מבוססת.
בנקודת זמן לא ידועה בעת העתיקה התיישב בצפון וצפון מזרחו של האזור המכונה כיום בורקינה פאסו שבט הדוגון אך מאוחר יותר במאות ה-15 וה-16 היגרו בני השבט מהארץ לצוקים של באנדיאגרה במטרה להתיישב שם. כמו כן בדרום מערבה של בורקינה פאסו קימים שרידים של חומות אבן גבוהות אך זהותם של בוני החומות טרם פוענחה (למשל בהריסות לורופני). כנראה בחלקה הראשון שלהמאה ה-16 החל שבט המוסי להקים ממלכות כשהבולטות שבהן היו ואגאדוגו ויטנגה.
ההפיכה הצבאית הראשונה במדינה התרחשה בשנת1966 לאחר תקופה ממושכת של אי-יציבות, שכללה הפגנות ושביתות של סטודנטים, איגודי עובדים ועובדיהמגזר הציבורי, שמחו על שלטון יאמאוגו. בראש המהפכה עמד גנרלסנגולה למיזאנה (Sangoulé Lamizana(אנ')) שהדיח את יאמאוגו מהשלטון וכלא אותו במאסר. שלטון הצבא נמשך עד שנת1970, בה אושרה חוקה אזרחית חדשה שבמסגרתה הוגדרו ארבע שנות מעבר עד לחזרה לשלטון אזרחי. מחלוקות וויכוחים סביב חוקה זו הביאו לכתיבת חוקה אזרחית חדשה שאושרה רק בשנת1977. בשנת1978 נערכו בחירותדמוקרטיות, לראשונה מאז המהפכה, בהן זכה הגנרל סנגולה לאמיזנה, וכך הפך שלטונו תקף מכוח בחירת העם לכאורה, ולא מתפיסתו בכוח. שנתיים לאחר מכן, ב-25 בנובמבר1980, התחוללה הפיכה צבאית נוספת במדינה במהלכה הוחלף השלטון באופן שקט יחסית וללא שפיכות דמים.[11] השלטון הצבאי החדש ביטל את הזכויות שהובטחו בחוקת הממשל הקודם משנת 1977. לאחר שנתיים התחוללה הפיכה צבאית נוספת במהלכה הוחלף השלטון (ב-7 בנובמבר1982). השלטון הצבאי החדש המשיך בשלילת הזכויות הדמוקרטיות שהוקנו בעבר, אך הבטיח להקיםממשלת מעבר עד הקמת שלטון אזרחי חדש. מריבות פנימיות בקרב גורמים במפלגת השלטון הובילו להכרזה עלתומא סנקרה כראש ממשלה בינואר1983, לאחר מכן למעצרו, ולבסוף לשחרורו בהפיכה נוספת, ב-4 באוגוסט 1983.
סנקרה הוביל שלטוןמרקסיסטי במדינה. הוא הפעיל מספר קבוצות ואגודות חשאיות שמטרתן הייתה לגרום למהפכה תרבותית. הוא אף שינה את שמה של המדינה מוולטה עילית (בצרפתית Haute Volta) לבורקינה פאסו במטרה לתת לה זהות חדשה. שמה הקודם של המדינה מרמז שבמדינה עובר חלקו העליון של הנהרוולטה. לנהר שלושה יובלים: וולטה השחור, וולטה הלבן, וולטה האדום, ואלה היוצבעי הדגל של וולטה עילית. מאמציו של סנקרה הצליחו בהתחלה, אך הארגונים השונים שהקים הפכו אט-אט לכנופיות חמושות ופתחו בקרבות נגד קבוצות פועלים ברחבי המדינה.
סנקרהנרצח ב-15 באוקטובר1987, במהלך הפיכה נוספת שביצעבלז קומפאורה, חברו של סנקרה. השלטון החדש הבטיח להחזיר את המדינה ל"נתיב הנכון" ולתקן את טעויותיו של סנקרה. מפלגת השלטון, ה"חזית הפופולרית", נתנה את חסותה גם לארגונים שאינם מרקסיסטיים והדבר עורר כעס רב בקרב כמה מחבריה הקיצוניים. ב-18 באוקטובר1989 נעצרו, נשפטו והוצאו להורג מספר חברים במפלגה באשמת קשירת קשר להפלת השלטון. מעצרים דומים התרחשו גם בשנים שלאחר מכן. מאז 1987 ועד אוקטובר 2014 כיהן קומפאורה כנשיא המדינה.
ב-21 בפברואר2011 החל גל מחאות שכלל גם הפגנות ושביתות של סטודנטים ועובדי ציבור, בדרישה לחקור את מותו של תלמיד (ז'וסטן זונגו) שהוכה למוות על ידי שוטרי משטרת קודוגו שבבורקינה פאסו. במהלך ההפגנות הוצתו גם מבני ציבור ונהרגו שישה סטודנטים. המחאה גאתה ונחלשה לסירוגין, ובמהלך מרץ-אפריל התגברה, תוך קבלת השראה מגלי המחאות בארצות ערב שהתרחשו באותה עת. באפריל 2011, הצטרפו למחאות התלמידים, הסטודנטים ועובדי הציבור, כולל אנשי גדוד המשמר הנשיאותי שדרשו הבטחת דיור ומגורים להם ולבני משפחתם, מתוקף היותם עובדי מדינה, וביצעו מעשי אלימות שהוגדרו כמרד נגד השלטון. ב-16 באפריל, פוזרה הממשלה על ידי הנשיא בלז קומפאורה, שפיטר גם את ראש המשמר הנשיאותי (האחראי לאבטחת ראש המדינה) ואת מפקד הצבא. למחאות נגד שלטון קומפאורה הצטרפו חיילים רבים שערקו משורות הצבא.
ב-27 באוקטובר 2014התחדשו המחאות נגד קומפאורה, בניסיון למנוע ממנו את שינוי החוקה שיאפשר את הארכת כהונתו. ב-30 באוקטובר הוצת בניין הפרלמנט,[12] ומתנגדי הנשיא השתלטו על בניין הטלוויזיה הלאומית.[13] שדה התעופה הבינלאומי ואגאדוגו נסגר לטיסות, וראש הממשלה הודיע על השעיית התיקון בחוקה. בהמשך היום השבית הצבא את כל מוסדות השלטון והכריז על עוצר.[14] ב-31 באוקטובר הודיע קומפאורה עלהתפטרותו, ואת השלטון תפס מפקד הצבא, הגנרל אונורה נאברה טראורה.[15]
ב-1 בנובמבר2014 ויתר הגנרל אונורה טראורה על השלטון שעבר לידי לטננט קולונל יאקובה איזאק זידה. השליט החדש זידה הכריז כי ינהיג את המדינה בתקופת המעבר עד לבחירות הנשיאותיות בשנת 2015, אולם הועלו דאגות גבי קשריו ההדוקים עם השליט הקודם. בנובמבר 2014 מפלגות האופוזיציה, קבוצות אזרחיות ומנהיגי דת אימצו תוכנית לכינון שלטון מעבר עד לבחירות. בהתאם לתוכנית זו סוכם עם השלטון שהדיפלומט מישל קפאנדו יכהן החל מ-21 בנובמבר 2014 כנשיא זמני, בעוד לטננט קולונל איזאק זידה יכהן ראש הממשלה ושר הביטחון.
רוק מארק כריסטיאן קאבורה הנהיג את המדינה מאז נובמבר 2015.
מאז 2016 הצליחו ארגוניג'יהאד להשיג דריסת רגל הולכת וגוברת במדינה והיו מעורבים במקרי אלימות שהתפשטו ממאלי וניז'ר בצפון וברחבי הסאהל, ובמקביל החלה גםמחאה עממית נגד התנהלותו של קאבורה בלחימה נגדם. אלפי אזרחים נהרגו וכמיליון וחצי אחרים נעקרו מבתיהם בסכסוך העקוב מדם במדינה, שהפך להיות אחד המשברים ההומניטריים הקשים ביותר בעולם.[18] בחלקים מבורקינה פאסו השיתו הארגונים האסלאמיים את חוקי השריעה על התושבים. ארגוני הג'יהאד היו קשורים לאל-קאעדה ודאעש.[19]
בינואר2022 פתחו חיילים במרד במספר בסיסים ברחבי המדינה כשהם דורשים את פיטורי ראשי הצבא ו"משאבים נאותים" כדי להילחם בארגוני הג'יהאד האסלאמיסטים.[20] ב-24 בינואר 2022 הודיע הצבא שהדיח את הנשיא קאבורה, פיזר את הממשלה, השעה את החוקה והודיע שיקבע מועד לבחירות.[18] קריאות שמחה עוקבות בהכרזה על הפוטש.[21]
בספטמבר2022 דמיבה הודח בהפיכה צבאית נוספת, במקומו מונה ראש המטה הכלליאיברהים טראורה לראש המדינה. המשטר החדש השעה אז את החוקה ופיזר את ממשלת המעבר ואת האספה המחוקקת.[23]
החוקה אשר אומצה ב-2 ביוני1991 הכריזה על ממשל נשיאותי בעלפרלמנט אשר ניתן לפיזור על ידי נשיא המדינה, הנבחר בבחירות דמוקרטיות. החל מהפיכת 1987,בלז קומפאורה כיהן כנשיא המדינה. תוך שינויים בחוקה הוא הצליח להיבחר מחדש 4 פעמים. בתחילה, כהונת הנשיאות הייתה 7 שנים עם אפשרות להיבחר פעם נוספת. תיקון בשנת 1997 איפשר את בחירתו של הנשיא פעמים נוספות בלי מגבלת זמן, ותיקון נוסף בשנת2000 הוריד את קדנציה של הנשיא ל-5 שנים בלבד, החל מהבחירות בשנת2005, עם אופציה לעוד כהונה נוספת.
בשנים 1991–2014 הפרלמנט היה מורכב משני בתים, עליון ותחתון. בנוסף, פעלו ועדת חוקה, ועדה מייעצת לענייני כלכלה וועדה מייעצת לענייני רווחה.עקב ההתקוממות מ-2014 והדחת הנשיא קומפאורה החוקה משנת 1991 בוטלה תחילה אך הוחזרה על כנה ב-16 בנובמבר 2014 עקב מחאות במדינה ומחוצה לה. הוקם משטר מעבר.[24][25] בנובמבר נבחר רוק מארק כריסטיאן קאבורה לתפקיד נשיא המדינה.
ב-24 בינואר 2022 התבצעההפיכה צבאית וקאבורה הודח מתפקידו.[26] התנועה הפטריוטית לשמירה ושיקום (MPSR) הנתמכת על ידי הצבא הכריזה על עצמה בשלטון.[26] קצין צבא בורקינה פאסו הכריז על ההפיכה בהצהרה חיה, חתומה על ידי לוטננט-קולונל פול-אנרי סנדיאוגו דמיבה.[26]
כלכלת בורקינה פאסו היא מהעניות בעולם. דבר זה נובע מפער גדל בין צרכיה של אוכלוסייה הגדלה בקצב מהיר יותר מאשר יכולת הפקת המוצרים הנחוצים לה.חלק גדול מהכלכלה הלאומית בבורקינה פאסו ממומן על ידי סיוע בינלאומי וחובה החיצוני הוא 1.3 מיליארד דולר.סקטור התעשייה במדינה לא מפותח - חלקו בתל"ג שולי וחלקו בכח העבודה זניח.כ-32% מהתל"ג וכ-80% מכח העבודה עוסקים בגידול בקר ועופות ובחקלאות. עונות הבצורת התכופות פוגעות בכלכלה.
על פינתוני הבנק העולמי, עמד שיעור האינפלציה בבורקינה פאסו בין השנים 2000 ל-2020 על ממוצע של כ-2.5%, אך ב-2022 הוא טיפס לכ-14%, וב-2023 ירד ל-0.7%.
על פינתוני 2022, סך היבוא והיצוא לנפש עומד על כ-300 דולר לשנה, ובמונחים מצרפיים עומד היבוא של בורקינה-פאסו על 5.28 מיליארד דולר, 40% מהםנפט, ואילו הייצוא עומד על 8.2 מיליארד דולר, כ-65% מהם זהב. שותפות הסחר הראשיות של בורקינה פאסו הן שכנותיה כמו חוף השנהב, סין, צרפת, שווייץ והאמירויות.
המטבע הסחיר בבורקינה פאסו הואפרנק CFA. המטבעות והשטרות זהים לאלו הסחירים במדינותהאיחוד הפיננסי של מערב אפריקה המשתמשות בפרנק CFA. שמה של בורקינה פאסו מופיע על 3 מטבעות זיכרון שהנפיקה בעריכים זהים של 6,000 פרנק ומיועדים לאספנים. השם הקודם וולטה עלית הופיע על 3 ממטבעות הזיכרון של האיחוד הפיננסי, אחד משני הגופים הבינלאומיים, שמדינותיהם משתמשות בפרנק CFA (השני הואהאיחוד הפיננסי של מרכז אפריקה) מטבעות נוספים הוטבעו בשנת1972 ועליהם שמות 7 מדינות וסמליהן כולל שמה וסמלה של וולטה העלית. מטבע נוסף הוטבע בשנת1982 ועליו שמות 6 מדינות כולל שמה של וולטה עלית.
המחסור בעבודה גורם לגלי הגירה רבים מהמדינה. כ-3 מיליון מתושבי בורקינה פאסו גרים בחוף השנהב במטרה למצוא עבודה. בעבר כוח העבודה המהגר היה נודד לגאנה, אך בשנת1967 זו סגרה את גבולה למהגרים מבורקינה פאסו וגירשה את אלו ששהו באותה העת בתחומה. גם כיום המדינות אליהן מהגרים העובדים חוששות מאוד מהמצב[דרושה הבהרה].
מפת טופוגרפית של בורקינה פאסויובלי נהר וולטה עילית, בצבעים שונים
רוב שטחה של בורקינה פאסו מכוסה באדמת סחף, היוצרת מישורים גדולים ומעט גבעות מבודדות. דרום-מערב המדינה מכוסה ברכס הריאבן חול, בהם הפסגה הגבוהה במדינה, בגובה 749 מטרים. למעשה, בורקינה פאסו היא מדינה מישורית בעיקר, מלבד מספר חריגות מקומיות. 24.5% משטחה של בורקינה פסו הם שטחים מיוערים.
שמה הקודם של בורקינה פאסו, וולטה עילית, בא משלושת פלגי נהר הוולטה העוברים במדינה: הוולטה השחור, הלבן והאדום, מתוכם רק השחור זורם כל השנה. ישנם מספר אגמים במדינה, בהם טינגרלה, באם ודאם.בצורת היא בעיה קשה במדינה, במיוחד בצפון.
אוכלוסיית המדינה מונה כ-22 מיליון נפש. במפקד האוכלוסין האחרון שנערך במדינה, ב-1996, נמנו בה כ-10.3 מיליון תושבים.תוחלת החיים היא 63 שנים. הגיל החציוני של האוכלוסייה הוא 17.6 וקצב גידול האוכלוסייה הוא 2.6% לשנה, עם 4.27 ילדים בממוצע לכל אישה. תמותת התינוקות במדינה היא 49 יילודים מתים, על כל 1000 חיים. התמותה נובעת בין השאר מתשתיות רווחה ורפואה לקויות, עונות בצורת תכופות וכן מהתפשטות מגפת האיידס.
הערים הגדולות במדינה:ואגאדוגו (הבירה 2,400,000),בובו-דיאולסו (903,000),ואיגויה (124,200) וקודוגו (88,000).17% מתושבי המדינה מתגוררים באזורים עירוניים. רוב האוכלוסייה מתרכזת בדרום ובמרכז המדינה. באזורים אלו צפיפות האוכלוסין מגיעה אף ל-48 נפשות לקמ"ר. תופעה זו גורמת לנדידה עונתית של האוכלוסייה, בחיפוש אחרעבודות עונתיות.
אחוז הבערות במדינה הוא 54%. החינוך בבורקינה פאסו הוא חינם וחובה עד לגיל 16, אך מעטים מהתושבים אכן קיבלו חינוך פורמלי. במדינה 3 אוניברסיטאות:אוניברסיטת ואגאדוגו שנוסדה ב-1974,האוניברסיטה הפוליטכנית של בובו-דיאולסו שנוסדה ב-1995 ובית הספר הגבוה בקודוגו שנוסד ב-1997. בכל האוניברסיטאות גם יחד לומדים כ-10,000 סטודנטים. ישנם כ-9,500 תלמידים אשר לומדים בבתי ספר להשכלה גבוהה. כ-21% מתושבי יודעיםקרוא וכתוב (גברים: 30.5%, נשים: 11%).
