בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית: BudapestⓘⒾ) היאעיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי שלהונגריה. בשנת2012 התגוררו בה למעלה מ-1,740,000 תושבים, שהם כ-20% מתושבי הונגריה. בשלמאזן הגירה שלילי, הן הגירה אל מחוץ לעיר, והן הגירה אל מחוץ להונגריה, הולכת אוכלוסיית העיר ופוחתת, והיא ירדה משיא של כשני מיליון תושבים באמצעשנות ה-80 של המאה ה-20. יישוב קדום מצוי במקום מאז המאה התשע עשרה לפני הספירה, אך העיר בודפשט המודרנית נוצרה מאיחוד שלוש ערים -בודה,פשט ואובודה בשנת1873. בודפשט היא העיר השישית בגודלה באיחוד האירופי.
נהר הדנובה, הזורם בלב העיר מצפון לדרום, מחלק את מרכז העיר באופן סכמטי לשני חלקים עיקריים -פשׁט, שממזרח לנהר, הוא בעיקרו מישורי ובו מרוכז עיקר הפעילות המסחרית, הפיננסית והכלכלית שבעיר, וכולל כשני שלישים משטחה, ובודה, שממערב לנהר, הוא אזור הררי יותר, פחותמסחרי, ובומונומנטים לאומיים כגבעת הטירה, וכן שכונות יוקרה. לבודפשט עשרים ושלושה רבעים, המצוינים בספרות רומיות.
נהר הדנובה שחוצה את בודפשטהאי מרגיט (משמאל) בבודפשט
בודפשט ממוקמת בלבאגן הקרפטים על שתי גדות נהר הדנובה, שהוא הנהר הארוך ביותר במרכז אירופה. בודפשט מצויה בצפון המדינה, בסמוך לגבול עםסלובקיה. הדנובה הייתה ועודה נתיב תחבורה חשוב, ובודפשט מצויה בצומת דרכים ונתיב מסחר היסטורי בעל חשיבות רבה.
בודה ההררית מצויה בגדה המערבית של נהר הדנובה, ואילו פשט המישורית בגדתו המזרחית. על הנהר מצויהאי מרגיט, שנוצר מהתפצלות הדנובה וחיבורה מחדש במורד הזרם. גשרים רבים מחברים את שני חלקי העיר. העיר השלישית שאוחדה לאגד הערים "בודפשט" היאאובודה, השוכנת מצפון לעיר.
בבודה ההררית תשע גבעות, מהן שתי גבעות עיקריות, שעליהן מונומנטים היסטוריים ותרבותיים,גבעת הטירה וגבעת גלרט. על גבעת גלרט מצויה "אנדרטת השחרור" הענקית, שהוקמה על ידי הרוסים בשנת1947 לציון שחרור העיר מידי הנאצים. אף על פי שב-1990 הוסרו כל הפסלים הקומוניסטיים שהיו פזורים ברחבי העיר, אנדרטת השחרור, שהפכה לאהודה על בני העיר ושאינה מציגה סממנים קומוניסטיים בולטים נותרה על כנה.
פשט המישורית מורכבת מרצועות-טבעת בתבנית חצי-עיגול התחומות בין שדרות רחבות. באופן מסורתי פשט היא מרכזה התיירותי, המסחרי והפיננסי של בודפשט, אולם גם בבודה החלו מתפתחים החל מ-1990 מרכזים פיננסיים ומסחריים מודרניים. מחוץ לעיר מצויים פרוורים, שאוחדו עם העיר בתקופת השלטון הקומוניסטי.כביש הטבעת של בודפשט M0 מקיף את רוב שטחה של העיר.
בודפשט מצויה לאורכו של קו שבר גאולוגי שיצר נביעה טבעית של מעיינות חמים. כמאה ועשרים מעיינות כאלו מצויים בתחומי העיר, ורבים מהם בעלי ערך רפואי.
התרבות ההונגרית, אשר ידעה מאה וחמישים שנים של כיבוש טורקי, אימצה את הרחצה במרחצאות. בבודפשט המודרנית פעילים מרחצאות רבים בעיר, המהווים מוקד משיכה לתושביה, וצורת בילוי עממי ייחודית. המרחצאות (חלקם מעורבים לגברים ולנשים) מצויים לעיתים במקומות פתוחים, וחלקם פעילים עוד מימי הטורקים. הגדול שבמרחצאות העיר,ספא סצ'ני, הנמצא בפארק העירוני (Városliget), יושב על נביעה טבעית של מים בטמפרטורה של בין 73 ל-75 מעלות צלזיוס, המוזרמים אל בריכה מרכזית בלתי מקורה בטמפרטורה של 27 מעלות, כמו גם לבריכות מקורות בטמפרטורות הנעות בין 30 ל-36 מעלות.
רחוב ואצי (ואצי אוטצה) בלב בודפשט. צילום מהמאה ה-19מבט על בודפשט מגבעת גלרט לכיוון צפוןבזיליקת אישטוון הקדוש בבודפשט
עדויות ליישוב אנושי באזור קיימות מאזהתקופה הפלאוליתית. הקטע הצר של הדנובה הפך את החצייה של הנהר לקלה יחסית במקום זה. נמצאו שרידי מבנים מהמאה הרביעית לפני הספירה של תושביה המקוריים של בודפשט, עםקלטי קדום, אשר הפך לחלק מןהאימפריה הרומית במאה הראשונה לספירה. העיר הרומיתאקווינקום, אשר נוסדה במקום אשר נקרא לאחר מכן "אובודה", הייתה משנת 106 עד לכיבוש האזור בתחילתהמאה ה-5 על ידיאטילה ההוני עיר הבירה של הפרובינקיה הרומיתפאנוניה התחתית. עיר זו שימשה כנקודת מזרחית בין האימפריה ובין שבטים ברבריים במזרח. שרידיאמפיתיאטרון גדול שאכלס 14,000 איש ניתן לראות בצומת הרחובות Viador ut ו-Pacsirtamezo ut. שרידי העיר הרומית אקווינקום נחפרו בסוףהמאה ה-19 וניתן לראות את קווי המתאר של המקדשים, החנויות, בתי המרחץ והרחובות על שפת הדנובה, ברחוב Szentendrei 139.
עם נפילת האימפריה הרומית היה האזור נתון לשליטת השבטים הפולשים ממזרח -הונים, ולאחר מכןגותים,לונגוברדים,אווארים וסלבים. בתקופה זו כבר התפתחו שני יישובים על גדות הדנובה - פשט, על הגדה המזרחית ובודה על הגדה המערבית.
בסוףהמאה ה-9, בשנת 896, שבטים מדיארים, אבותיהם של ההונגרים המודרניים בהנהגתארפאד, פלשו לאזור מהרי אורל והקימו אתממלכת הונגריה. שושלתו של הנסיך ארפאד משלה עדהמאה ה-13. בתחילת האלף קיבלאישטוון הראשון, מלך הונגריה את הנצרות לעם ההונגרי. אישטוון גם הניח את היסודות למדינה ההונגרית. למרות ההרס שנגרם בפלישת המונגולים בשנת1241, פשט הצליחה להתאושש, אך המלךבלה הרביעי הורה להקים חומות מסביב לבודה, ובנה את ארמונו בראש אחת הגבעות בשנת1247. בשנת 1361 הפכה בודה לעיר הבירה של הונגריה. בודה הגיעה לשיא בתקופתו של המלךמתיאש הוניאדי, במחצית השנייה שלהמאה ה-15.
כיבושה של הונגריה בידי הטורקים העות'מאנים במאה ה-16, פגע בגדילת העיר. פשט נפלה בידי הטורקים ב-1526 ואילו בודה כחמש עשרה שנים לאחר מכן. תקופת הכיבוש הטורקי הייתה תקופה של הזנחה, רעב ומחלות. בודה שימשה כמקום מושבו של הנציב הטורקי, ופשט הייתה נטושה בזמן הכיבוש האוסטרי בשנת1686. המצור נמשך 78 ימים ובסופו של דבר המבצר נכבש ומפקדועבדורחמן עבדי פאשה ארנבוט נהרג.
בתחילתהמאה ה-18 היו שלוש הערים - בודה, פשט ואובודה, נטושות למעשה, וזאת כתוצאה מן המרידות כנגד שלטוןבית הבסבורג, בהנהגתפרנץ ראקוצי וכתוצאה ממגפת הדבר. אך לאחר שהתגברו תושבי העיר על מכשולים אלו החל גידול באוכלוסייה. החל משנת1723 פשט החליפה את בודה כמקום מושבו של הנציב ונהנתה מגידול מואץ במאות ה-18 וה-19, בעיקר בזכות תרומותיה של הקיסריתמריה תרזה למודרניזציה של שתי הערים. בשנת1800 הייתה אוכלוסיית העיר כחמישים וארבעה אלף איש. בשנת 1838 הרסשיטפון את מרבית הבתים באזור פשט.
בשנת1848 הייתה בודפשט למרכז מהפכני, ולמרכז לתנועה הלאומית ההונגרית, אשר מרדה בשנים אלו כנגד שליטי הבסבורג. תבוסתם של המורדים גרמה לקיפאון בהתפתחות העיר, אך הפשרה בשנת1867 לפיה ימלוך השליט ההבסבורגי על שני עמים אוטונומיים, הביאה להתפתחות כלכלית ותרבותית מואצת.
האיחוד תחת עירייה אחת הונהג לראשונה על ידי הממשלה ההונגרית המהפכנית בשנת1849, אך המצב הוחזר לקדמותו עם דיכוי המרד. ב-17 בנובמבר1873 הוכרז על איחודה הסופי של העיר, על מנת לשמש בירה מודרנית לעם ההונגרי. בין1840 ל-1900 גדלה אוכלוסיית העיר המאוחדת פי שבעה, והגיעה ל-730,000 איש. בשנים אלה עברה פשט פיתוח מואץ והוקמו בה פרויקטים שאפתניים בקנה מידה עולמי. החומות מימי הביניים שציינו את גבולות פשט נחצו כאשר כל האזור נבנה בהדרגה. כל המבנים העתיקים בפשט נהרסו ובמקומם נסללו רחובות רחבים וכיכרות לפיתוכנית בניין עיר ששאבה את השראתה מתוכנית אוסמן להתחדשות פריז. גולת הכותרת של תכנון העיר החדשה היו השדרות הרחבות: השדרה הקטנה והשדרה הגדולה, הבנויות כשני חצי מעגלים זו בתוך זו ושדרת אנדראשי, המחברת בין כיכר דיאק פרנץ שבלב פשט הישנה לכיכר הגיבורים והפארק העירוני שנבנו גם הם באותו הזמן. בשדרות וביניהן הוקמו בתי מידות, משרדי ממשל וציבור, בתי מסחר ובתי דירות, רבים מהם בסגנוןאר נובו (שנקרא באוסטרו-הונגריהזצסיון). בדרום השדרה הגדולה הוקם השוק המקורה של פשט. הפרויקט השאפתני ביותר בשנים אלה היה בנייתהרכבת התחתית שנחנכה בשנת1896, במעמדפרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה במסגרת חגיגות שנת ה-1000 לכיבוש המדיארי. בתקופה זו נבנו גם מספר מבנים מהחשובים בהונגריה, כגון בזיליקת אישטוון הקדוש, הבנויה בסגנוןנאו-רנסאנס, בניין הפרלמנט ההונגרי, הבנוי בסגנון נאו-גותי והאקדמיה ההונגרית למדעים. במקביל להתפתחות האורבנית חלה גם התפתחות תרבותית, בניין האופרה נפתח לקהל ומיד תפס מקום של כבוד בחיי העיר, כן נפתחו תיאטראות כגון התיאטרון הקומי ואולם הקונצרטים המפואר ויגדו.
במאה ה-20 היה הגידול העיקרי באוכלוסייה בפרוורים וברובעיקישפשט,צ'פל וזוגלו, ורוב תעשיית הונגריה רוכזה בעיר הבירה החדשה. האבדות הכבדות בחיי אדם ואיבוד כמחצית משטח המדינה אחרימלחמת העולם הראשונה הסבו רק מכה זמנית, והעיר המשיכה לגדול. ב-1930 מנתה אוכלוסיית העיר כמיליון אנשים, וכארבע מאות אלף אנשים בפרוורים הסמוכים לה.
מלחמת העולם השנייה הביאה על בודפשט חורבן והרס כאשר חלקים גדולים ממנה שוטחו.
הכיבוש הנאצי של העיר, ושחרורה לאחר מכן בידי הרוסים, ב-13 בפברואר1945 לאחרמצור ממושך, הביאו להרג של כשנים-עשר אלף איש מן האוכלוסייה האזרחית, אך עיקר ההרג היה בהשמדתם של היהודים. יהודי בודפשט רוכזו בגטו בתוך תחומי העיר עצמה, במה שנקרא בעבר "הרובע היהודי". רבים מתו מרעב ומחלות בתוך תחומי הגטו, אך רבים אחרים נרצחו בבודפשט עצמה, על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה ההונגרים ממפלגת "צלב החץ". הרצח בוצע על ידי כבילת קבוצות של יהודים (כ-5,000 בסך הכל), העמדתם על שפת הדנובה וירי אל תוך מימי הנהר. רבים נוספים הושמדו באושוויץ. מתוך אוכלוסייה של כ-280,000יהודים בעיר בודפשט לפני המלחמה, הושמדו כמאה אלף.
בשנת1948 השתלטו הקומוניסטים על הונגריה. ב-1949 אוחדו כפרים ועיירות מסביב לבודפשט עם העיר עצמה, וכך גדלה אוכלוסייתה ממיליון ל-1.6 מיליון נפש.
בשנת1956 הייתה בודפשט לזירתו שלהמרד ההונגרי כנגד השלטון הקומוניסטי. המרד דוכא ביד ברזל על ידיברית המועצות, אך לאחריו רצו השלטונות ההונגרים הקומוניסטים, בראשותו שליאנוש קאדאר, להראות את הפרגמטיות שבמדיניותם, והשתמשו בבודפשט כחלון ראווה. עם זאת, היה השלטון הקומוניסטי בתקופת קאדאר שלטון כושל מבחינה כלכלית, והעיר לא שגשגה בתקופה זו.
נפילת השלטון הקומוניסטי ועלייתה של הדמוקרטיה בהונגריה, כמו גם צירופה של הונגריה לאיחוד האירופי, הביאו למהפכים ולקשיים כלכליים וחברתיים, אשר הביאו לכך שאוכלוסייתה של בודפשט קטנה בכחמישה-עשר אחוז בשני העשורים שלאחר 1990.
התיישבות היהודים בבודפשט תחילתה אף בימי ההתיישבות הרומאית. במאה ה-12 הזמין המלךבלה הרביעי יהודים להונגריה, וזו תחילת הקהילה היהודית המאורגנת בעיר. עם כיבוש פשט בידי העות'מאנים ב-1526, הקהילה היהודית הוגלתה בכפייה לאיסטנבול, במסגרת הגליות כפויות של קהילות יהודיות רבות שנפלו לידי העות'מאנים (מדיניות "הסורגון").
בשנת1744, גורשו יהודי בודה על ידי הקיסריתמריה תרזה ששימשה אף כמלכת הונגריה, הם שבו אליה כעבור כשלוש שנים, לאחר התערבות דיפלומטית של הסולטאן הטורקי ותשלום כופר רב.
עם השנים הייתה בודפשט למרכז יהודי משגשג ופורח, ויהודיה, כיהודי הונגריה, קיבלו זכויות אזרח מלאות, תחת שלטון האימפריה האוסטרו הונגרית. היהודים השתלבו בחיי האקדמיה, בעולם המשפטים והכלכלה. הקהילה המקומית הייתה המשתלבת ביותר בארץ והייתה סמל לאימוץ התרבות והלאומיות ההונגרית ולמוקד היסודות הפרוגרסיביים בין היהודים, שנודעו בהונגריה כנאולוגים; מבחינה דתית, הם היו מזוהים עם מבשריהיהדות הקונסרבטיבית בגרמניה. מספרם של האורתודוקסים היה קטן ובשנות ה-60, עקבהקרע ביהדות הונגריה שפילג בין שני הציבורים, נהגו הדתיים השמרנים לכנות את הבירה 'עיר הנידחת'.[1] הקהילה הסתפחה מיד אל המחנה הנאולוגי, שראשיו היו גם פרנסיה: ב-1880 מנתה עדת פשט (הגדולה מבין חמש הנאולוגיות ברבעים השונים של בודפשט) 64,000 איש, לעומת אלפים בודדים של אורתודוקסים שפרשו ממנה במהלך הקרע והקימו מוסדות נפרדים.[2]
תבליט זיכרון בבית הולדתו של בנימין זאב הרצל
בודפשט היא מקום לידתו שלבנימין זאב הרצל. שלט המצוי במוזיאון היהודי הסמוך לבית הכנסת ברח' דוהאן מציין את בית הולדתו. בנוסף, הוצבה בסמוך לבית הכנסת תבליט פרי יצירתו של הפסלמיכאילו קולודקו (Mikhailo Kolodko), בו נראית דמותו של חוזה המדינה, הנשען על זוג אופניים. המאה התשע עשרה הייתה זמן של פריחה כלכלית וחברתית. בתקופה זו נבנהבית הכנסת הגדול בעיר, ברחוב דוהאני. בית כנסת זה נבנה כעשור לפני הקרע הרשמי והשתייך לקהילה הנאולוגית. והוא מעוצב בעיצוב יוצא דופן הכולל אלמנטים גותיים, מוריים וביזנטיים. בזמן הכיבוש הגרמני שימש בית הכנסת כמרכז משרדים לצבא הכובש, וצריחיו שימשו להצבת אנטנות. כך ניצל בית הכנסת מהשמדה, ובשנות התשעים שופץ והוחזר לתפארתו המקורית. ב-1903 נוסדה בבודפשט אגודת הסטודנטים הציונית "מכביה", וקבוצה ראשונה מחבריהעלתה לארץ ישראל סמוך לתום מלחמת העולם הראשונה.[3]
אנדרטת "נעליים על הדנובה" לזכר הקורבנות היהודים שנורו על גדות הדנובה בידי אנשיצלב החץ ההונגרים בסוף מלחמת העולם השנייה
האדמירלמיקלוש הורטי אשר הוכרז כעוצר הונגריה מאז שנת 1920, היה בעל ברית נאמן לנאצים, והחל בפעולותאנטישמיות, שכללו את חובת ענידתהטלאי הצהוב משנת1941. ניסיונות הסיוע של היישוב בארץ ושל הצבא הבריטי ליהודי הונגריה, במשלוחם של צנחנים, לא עלו יפה. בת העירחנה סנש אשר הייתה בין הצנחנים, נתפסה והוצאה להורג. חנה סנש הונצחה בבודפשט בפארק חנה סנש (Szenes Hanna Park), המצוי ברובע VII של העיר, בפינת הרחובות רוז'א ו-יושיקא (Rózsa- Jósika), ופסלון שלה פרי עבודתו של האמןמיכאילו קולודקו (Mikhailo Kolodko) מוצב בפארק. אסונם של יהודי העיר, ויהודי הונגריה, הגיע לשיאו עם כיבושה של העיר על ידי הנאצים, בחודש מרץ1944. מחודש זה ועד לשחרור העיר בפברואר1945 נספו כמאה אלף יהודים מתוך 280,000 יהודים שישבו בעיר לפני המלחמה. היהודים רוכזו בגטאות, עם הכיבוש הגרמני במרץ 1944. חלקם נספה בגטו מרעב וממחלות. רבים נרצחו ברחובות על ידי הגרמנים ומשתפי הפעולה ההונגרים שלהם ממפלגתצלב החץ, ורבים נשלחו להשמדה באושוויץ. בשנים 1944–1945 ירו אנשי 'צלב החץ' ברבים מיהודי בודפשט על גדות הדנובה, והשליכו את גופותיהם למים, מבלי שהובאו לקבורה. ב-2005, במלאת 60 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה, הוקמה אנדרטת הנצחה על גדות הדנובה בבודפשט, בשם 'נעליים על הדנובה', המנציחה את המתים.
בבודפשט מספר אתרי זיכרון לשואה, כאשר הבולט שבהם הוא אנדרטה בצורת ערבה בוכיה, כאשר על כל אחד מאלפי עליה מוטבע שם של יהודי שנרצח בשואה. במקום מצויה גם אנדרטה לזכרו של חסיד אומות העולם, השוודיראול ולנברג אשר הציל חייהם של יהודים רבים, אך נעלם עם הכיבוש הסובייטי. עיריית בודפשט קראה רחוב על של ראול ולנברג, ברובע השביעי. אנדרטאות אלו מצויות בחצר המוזיאון היהודי, סמוך לבית הכנסת ברחוב דוהאני, באתר שבו טמונים אלפים מיהודי בודפשט שנספו בשואה והובאו לקבורה בקבר אחים. משפחותיהם של כמה מהטמונים בקבר האחים הציבו במקום לוחיות זיכרון משיש. ליד הכניסה לגטו היהודי שבמרכז העיר הוקמה אנדרטה לזכרו שלחסיד אומות העולםקרל לוץ, דיפלומטשווייצרי שהציל עשרות אלפייהודים הונגרים בתקופתהשואה.
בית הכנסת בקהילה האורתודוקסית בודפשט
הקהילה היהודית בבודפשט גדולה ומאורגנת, ומונה כמה עשרות אלפים. בית הכנסת הגדול האורתודוקסי הואבית הכנסת ברחוב קזניצי, ששרד את השואה מאחר ששימש במהלך מלחמת העולם השנייה כאורווה עבור סוסי הצבא הכובש, ולקהילתובית קברות פעיל. הקהילה האורתודוקסית מפעילה את בית-התבשיל והמסעדה הוותיקה 'חנה' ("האנה" בעגה היהודית המקומית), ומתחזקת גםמקוה טהרה שנבנה על ידי חסידיסאטמר בארצות הברית,בית עלמין, ושחיטה כשרה. בעיר קיים גםבית-דין-צדק דקהילות החרדיםחב"ד, ומסעדות בהכשר קהילת חב"ד. קהילת חב"ד מפעילה ארבעה בתי כנסת, קהילה ישראלית, מוסדות חינוך,שחיטה כשרה, ורשת בתי אבות לקשישים. קהילת חב"ד המקומית בנשיאותו של הרב שמואל רסקין גם מקיימת פעילות יהודית ענפה בעיר ובקמפוס של האוניברסיטה המקומית, שבה לומדים כ-1,500 סטודנטים ישראלים (בעיקררפואה,רפואת שיניים,רוקחות ווטרינריה). מבית הכנסת שברחוב דוהאני פועלת גם קהילהיהודית נאולוגית המפעילה את המוזיאון היהודי, בית העלמין הנאולוגי ועוד.
בעיר פועלים מספר תיאטראות ואחד מאולמות האופרה היפים באירופה. יש מגוון רחב של בתי קולנוע, גלריות, מוזיאונים ואקדמיה למוזיקה, שם נערכים קונצרטים פתוחים לקהל במחירים מסובסדים.
רחוב נג'מזו (Nagymező utca) המאונך לרחוב אנדרשי מכונה "הברודוויי של פשט", משום המספר הרב של תיאטראות המצוי בו. כמו כן נמצא בו הקברט המודרני של העיר, מיקרוסקופ סינפד. באותו רחוב ישנו גם בית הצלמים ההונגריים (מספר 20) ומוזיאון ארנסט לאמנות הונגרית שלהמאה ה-20 במספר 8, שבו שוכן גם תיאטרון. האופרטה של בודפשט שוכנת בבניין מספר 17 מאז שנת 1923.
חיי הלילה בעיר הם עשירים ומגוונים. מתחילתהעשור השני של המאה ה-21 גברה תפוצתם של מקומות בילוי באזורים מרכזיים בעיר אשר זכו לכינוי "פאבים הרוסים" (באנגלית: Ruinpubs[4]). ייחודם של בתי עסק אלה, ברובם מסעדות ופאבים תיירותיים, הוא העובדה שנפתחו בבתי דירות ובניינים שנידונו להריסה. רוב העסקים מעוצבים באווירת רטרו, ולשם כך רוהטו ביצירתיות בציוד ישן או בפסלים סביבתיים. רובם ממוקמים ברובע השביעי של העיר (שידוע גם כרובע היהודי). הפאבים ההרוסים יצרו תופעה תיירותית ייחודית עבור בודפשט.
נמל התעופה פרנץ ליסט (לשעבר פריהג') הנמצא כ-24 קילומטר דרום מזרחית לעיר, הוא נמל התעופה העיקרי של הונגריה. הוא משמש כבסיס פעולה מרכזי לויז אייר ולריינאייר.
הרכבת התחתית בבודפשט היא בין הוותיקות בעולם, ורקהרכבת התחתית של לונדון קדמה לה. הקו ההיסטורי M1 הוא הקו "הצהוב", פועל עדיין, ושוחזר למלוא תפארתו המקורית. שני הקווים האחרים M2 (הקו האדום) ו-M3 (הקו הכחול) נבנו לאחריו, ומשמשים חלקים אחרים של העיר. שלושת הקווים נפגשים בנקודה אחת בעיר - כיכר "פרנץ דאק" בפשט.
בנוסף לרכבת התחתית פועלת בבודפשט רשתרכבות קלות וחשמליות נרחבת כלל רשת התחבורה בבודפשט מופעלת על ידי ה-BKK והיא מעניקה כיסוי תחבורתי טוב לכלל חלקי העיר.
גשר השלשלאות (Lánchíd) גשר הקבע הראשון על פני הדנובה נבנה בין1839 ל-1849. הגשר תוכנן בידי האנגלי ויליאם טירני קלארק, ונבנה בידי המהנדס האנגלי אדם קלארק. בשני קצות הגשר פסלי אריות מעוטרים. במהלך מלחמת העולם השנייה פוצץ הגשר, אך נבנה מחדש בשנת1949. הגשר מוביל אל מנהרה החצובה בהר מתחת לגבעת המצודה, ואורכה 350 מטר. המנהרה נפתחה בשנת1856. בכיכר אדם קלארק שליד הגשר, נמצא מונומנט בגובה שלושה מטרים העשויאבן גיר בצורתהספרה 0 - זהוקילומטר אפס של בודפשט ושל הונגריה כולה.
גשר ארז'בט (Erzsébet híd) קרוי על שמה של מלכת הונגריהאליזבת (סיסי) שנרצחה בשנת1898. פסלה של סיסי ניצב בצדו המערבי של הגשר. הגשר נבנה בשנת1903 ובעת בנייתו היה הגשר הארוך בעולם שאינו נסמך על עמודי תמיכה במרכזו. במלחמת העולם השנייה פוצץ הגשר ונהרס, אך תוכנן מחדש ונבנה שוב בשנת1964.
גשר החירות (Szabadság híd) נבנה בשנת1896 לרגל חגיגות אלף השנים לכיבושה של הונגריה בידי המדיארים. במקור נקרא הגשר על שמו של הקיסרפרנץ יוזף, שגם חנך אותו. מצדו האחד השוק המקורה של בודפשט, ומצדו השני גבעת גלרט. גם גשר זה נהרס בזמן מלחמת העולם השנייה ונבנה מחדש.
.svg)
.jpg)
_28.jpg)
