בדיקת צואה היא בדיקה שלצואה אנושית במעבדה רפואית, על מנת לאבחן בעיות בריאותיות. חלק מהבדיקות מיועדות לאבחן בעיות בלבלב וכן לזהותמחלות מעי דלקתיות ומחלות מעיים כרוניות אחרות[1]. בדרך כלל הבדיקות כוללות בדיקה חזותית, ניתוח מיקרוביאלי באמצעותתרבית לזיהוי מיקרואורגניזמים, בדיקות מיקרוסקופיות ובדיקות כימיות. הימצאותחיידקים מסוגים שונים, כגוןקוליפורם צואתי, או רמות חריגות שלגליקופרוטאינים בצואה יכולות להעיד על התפתחות שלקוליטיס כיבית,אנטרוביאזיס,מחלות מעי דלקתיות,סרטן המעי הגס וגידולים נוספים.
באמצעות בדיקה חזותית של צואה אנושית ניתן לקבוע את הצבע והמרקם של הצואה, ולשייך אותו לאחד מסוגי הצואה בסולם בריסטול, המתאר את הצואה במצב נורמלי ובמצביעצירות אושלשול. לעיתים ניתן לזהותטפילי מעי בצואה בעין בלתי מזוינת.
דגימת צואה משמשת לבדיקתדם סמוי בצואה, המזהה בצואה נוכחות של דם שאינו גלוי לעין בלתי מזוינת, דבר שעלול להעיד על התפתחותסרטן המעי הגס אוסרטן הקיבה. חלופה מקובלת לבדיקה זו היא בדיקתקולונוסקופיה, שרמת אמינותה גבוהה יותר.
בדיקות מיקרוסקופיות יכולות לזהות נוכחות שלתולעים טפיליות בצואה, המעידות על מחלות או זיהומים שונים. בבדיקה זו ניתן לזהות גם וירוסים, כגוןRotavirus, וחיידקים בעלי פוטנציאל פתוגני, כגוןClostridioides difficile[2].
בדיקתאינדיקטור pH בצואה יכולה לזהותרגישות ללקטוז או נוכחות זיהום. כמו כן נבדקת רמת השומן בצואה, שמסייעת לזהות הפרעות עיכול, כגון תת-ספיגה שלפרוקטוז.
בנוסף לאלה נבדקת רמת האנזיםאלסטאז(אנ'), המיוצר בלבלב[3]. בדיקה זו יכולה לאבחן מצבים של אי-ספיקה לבלבית שיכולה להיגרם על ידידלקת לבלב כרונית,ציסטיק פיברוזיס (CF),אבני מרה,סוכרת,סרטן הלבלב והיצרות פפילרית(אנ').
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.