מקורו בעת העתיקה ובמיוחד בתקופת הארד (או בשמו הלועזי הברונזה) היה מאזור פרס ועילם. כעשירית מהארד שהוא סגסוגת נחושת ובדיל הגיע מהבדיל והשאר מנחושת, ומרכז המסחר בבדיל והעברתו לממלכות המערב והדרום בתקופת הברונזה התיכונה הייתה העירמארי על ברךהפרת, כיום בגבול סוריה ועיראק.
"דבר של בדיל" – מדליה עשויה בדיל ועליה אזורים שעברו שינוי מצב אלוטרופי, מהצורה המתכתית לצורת "בדיל אפור" (אלוטרופ α)
לבדיל שתי צורותאלוטרופיות. האחת, המכונה צורה β, בדיל לבן או בדיל מתכתי, היא צורה היציבה בטמפרטורת החדר. האחרת, המכונה בדיל α או בדיל אפור, אינו מתכתי, כיוון שהוא יוצרסריג אטומרי המורכב אטומים הקשוריםקוולנטית, כך שאין אלקטרונים חופשיים להולכה חשמלית, בדומה למבנה הפחמן ביהלום (הנמצא באותו טור בטבלה המחזורית). צורת α יציבה יותר תרמודינמית בטמפרטורות הנמוכות מ-13.2°C, אך אי-ניקיונות, דוגמתאלומיניום אואבץ, מורידים את טמפרטורת המעבר מצורת β לצורת α אל מתחת ל-0°C. בתנאי קור בדיל מתכתי (אלוטרופ β) עובר שינוי ספונטני, אוטו-קטליטי, לבדיל אפור (אלוטרופ α), תופעה הידועה כ"דבר של בדיל". תופעה זו תועדה בימי הביניים באירופה כאשר התגלו צינורות פגועים שלעוגבי כנסיות. תופעה זו יוחסה גם לפגיעה בקופסאות שימורים שלקחרוברט פלקון סקוט למסעו באנטארקטיקה ולפגיעה בכפתורי המדים של חיילינפוליאוןבמלחמתו ברוסיה, אם כי מהימנותם ההיסטורית של סיפורים אלו מוטלת בספק.
ישנן 35 מדינות הכורות בדיל ברחבי העולם, כמעט בכליבשת ישנה מדינה בעלת מכרה בדיל חשוב. בדיל מתכתי מופק ממחצביו בעזרתפחם בכבשן. היסוד לא נמצא בכמויות גדולות בקרום כדור הארץ – ריכוזו הוא 2חלקים למיליון (ppm), לעומתאבץ לדוגמה, שנמצא בריכוז 94 חלקים למיליון.
כמעט חצי מהבדיל המופק בעולם מגיע מדרום־מזרחאסיה. למרות שבדיל נמצא במספר מחצבים, מחצב הבדיל המסחרי היחידי הוא SnO2.
