בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.
בארמית "בבא בתרא" הוא "השער האחרון", ולפניו במסכת נזיקין קיימותבבא קמא – השער הראשון, ובבא מציעא – השער האמצעי. חלוקה זו היאבבלית, ואילו בארץ ישראל המסכת נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני – עשרה פרקים בכל מסכת – כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא והפרק הראשון של בבא בתרא עוסקים שניהם בדינישותפות.[1] התוספתא של המסכת מחולקת גם היא ל"בבות", אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר הפרק המקביל לפרק י' במשנה של בבא מציעא והפרק המקביל לפרק א' במשנה של בבא בתרא, אוחדו לפרק י"א של "בבא מציעא".
התלמוד הבבלי של המסכת, כפי שהודפס בדפוס וילנה יחד עם פירושיהם שלרש"ירשב"ם ותוספות, מכיל 175 דפים (מדף ב עד דף קעו), וזהו מספר הדפים הגדול ביותר למסכת בתלמוד הבבלי. (למרות זאת אין זו המסכת עם מספר המילים הרב ביותר, שכן פירושי הרשב"ם והתוספות ממלאים שטח גדול מדפיה, באופן יוצא דופן. המסכת הגדולה ביותר בתלמוד הבבלי מבחינת כמות המילים היאמסכת שבת).[א]
לפיהקדמתו של הרמב"ם למשנה, מסכת זו ממוקמת בסוףמסכת נזיקין מכיוון שכולהדברי קבלה וסברות ואין לה סימוכין בפסוקים שבתורה.
בסה"כ יש במסכת כ-86 משניות.
רש"י כתב פירוש למסכת, ובמהדורות המצויות כיום (ובכתבי היד של הפירוש) הוא נקטע בדף כ"ט עמוד א' במילים "עד כאן פירוש רש"י זצ"ל מכאן ואילך פירוש רבינו שמואל ב"ר מאיר", ומדף זה ואילך מתפרשת המסכת על ידי נכדו, הרשב"ם, אם כי כמה תוספות של הרשב"ם נכתבו בגוף פירוש רש"י בתחילת המסכת.
בדפוס פיזרו של המסכת, וכן בדפוסים הנפוצים כיום, נכתב בסוף פירושו של רש"י: "כאן מת רש"י ז"ל"; אך היו חוקרים שפקפקו האם זו הסיבה להיקטעותו של הפירוש.
מלבד פירושי וחידושי הראשונים שנתחברו על רוב המסכתות, יש בידינו גם את פירושו שלרבנו גרשום מאור הגולה, את חידושיו של הר"י מיגאש, את פירושו של רבינויונה גירונדי (הידוע כ"עליות דרבנו יונה", על שם מנהגו לסיים כלסוגיא בפסיקת ההלכה במילים "עלה בידינו"), וכן פירושו שלהרמ"ה, רבי מאיר הלוי מטוליטולה בשם "יד רמה", שנמצא רק על מסכת זו ועלמסכת סנהדרין.
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט:מסכת בבא בתרא |
 טקסט בוויקיטקסט:מסכת בבא בתרא |
משנה, מסכת בבא בתרא, באתרויקיטקסטתוספתא, מסכת בבא בתרא, באתרויקיטקסטתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, באתרויקיטקסטתלמוד ירושלמי, מסכת בבא בתרא, באתרויקיטקסט| מסכתותששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) •פאה (י) •דמאי (י) •כלאיים (י) •שביעית (י) •תרומות (י) •מעשרות (י) •מעשר שני (י) •חלה (י) •ערלה (י) •ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) •עירובין (ב י) •פסחים (ב י) •שקלים (י) •יומא (ב י) •סוכה (ב י) •ביצה (ב י) •ראש השנה (ב י) •תענית (ב י) •מגילה (ב י) •מועד קטן (ב י) •חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) •כתובות (ב י) •נדרים (ב י) •נזיר (ב י) •סוטה (ב י) •גיטין (ב י) •קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין:בבא קמא (ב י) •בבא מציעא (ב י) •בבא בתרא (ב י) •סנהדרין (ב י) •מכות (ב י) •שבועות (ב י) •עדיות •עבודה זרה (ב י) •אבות •הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) •מנחות (ב) •חולין (ב) •בכורות (ב) •ערכין (ב) •תמורה (ב) •כריתות (ב) •מעילה (ב) •תמיד (ב) •מידות •קינים | |
| טהרות | כלים •אהלות •נגעים •פרה •טהרות •מקואות •נידה (ב י) •מכשירין •זבים •טבול יום •ידיים •עוקצים | |
ב – מסכת שיש עליהתלמוד בבלי י – מסכת שיש עליהתלמוד ירושלמי | ||