באר שבע היאעיר במחוז הדרום המשמשתבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב"). היא העיר התשיעית באוכלוסייתה במדינת ישראל והשנייה בגודל אוכלוסייתה במחוז הדרום אחריאשדוד. שטח השיפוט של באר שבע הוא 117,500 דונם[4], ובשטח השיפוט היא הרביעית בגודלה בישראל והשלישית במחוז הדרום, אחרידימונה וערד. הוכרזה כעיר בשנת 1906[5]. משמשת מרכזמטרופולין באר שבע.
מקור השם באר שבע במקרא, המספר על כך שני סיפורים שונים: בספר בראשית פרק כ"א מסופר כי אברהם העניק שבע כבשים לאבימלך מלךגרר בתמורה לבאר שחפר באזור, ואז כרת עמו ברית בה שניהם נשבעו, ולכן אברהם קרא למקום באר-שבע. בספר בראשית פרק כ"ו מסופר כי אבימלך הציע ליצחק לכרות עמו ברית, ולאחר מכן עבדיו של יצחק דיווחו לו על באר שהם חפרו באזור ומצאו בה מים. לבאר זו קרא יצחק "שבעה", ומסופר כי "על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה". מלבד ספר בראשית, נזכרת באר-שבע גם בספר יהושע, כאחת מהערים המרכזיות השייכות לשבט שמעון[6].
בתקופת הברזל התקיימו שני יישובים באזור,תל באר שבע בו שכן היישוב "שבע", שבו רוכזו מוסדות המינהל והשלטון. ו"באר שבע" שהשתרעה על שטח של כ-30דונם באזור שביןהשוק הבדואי לגדתו הצפונית שלנחל באר שבע. במקום נמצאוממצאים ארכאולוגיים שתוארכו למאה ה-8 לפנה"ס, בהםצלמיות של האלה הכנעניתעשתרת, נרות חרס וקנקני אגירה. בספר יהושע באר שבע מוזכרת כאחת מערישבט שמעון, ומאז מוזכרת פעמים רבות בתנ"ך כעיר הדרומית המשמעותית שלממלכת ישראל בביטוי”מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע”. בזכות הקשר בין העיר לשלושת האבות: אברהם יצחק ויעקב, מכונה באר שבע "עיר האבות".
בתקופה ההרודיאנית התקיים בבאר שבע ישוב קטן שעליו הוקם באמצעהמאה ה-3 מחנה צבא גדול. שרידי יישוב יהודי שתוארכו למאה הראשונה לספירה התגלו בשכונת הרקפות בצפון העיר[7].
בכתביהם שלאוסביוס מקיסריה ושלהירונימוס מהמאה הרביעית מתוארת באר שבע כעיירה ובה חיל משמר רומי. העיר מוזכרת גם במפת מידבא. במהלךהתקופה הביזנטית בארץ ישראל נבנו סביב המחנה לפחות שש כנסיות שחלקן היו בשימוש עדהתקופה האומיית. במהלך התקופה הרומית והביזנטית התפתחה העיר בצורה ניכרת ושטחי הקבורה בפריפריה של העיר הפכו לאזורי מגורים. תהליך ההתפשטות של העיר בתקופות אלו הגיע לשיאו במאה ה-6. בתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל המשיך השימוש בחלק מהמבנים הביזנטיים, אך הייתה דעיכה איטית של העיר, שהתבטאה בהריסת מבני הציבור והפיכתם למקור חומר גלם לבניה משנית. במחצית השנייה שלהמאה ה-8 ננטשה העיר[8].
השלטון העות'מאני חידש את היישוב בבאר שבע בסמוך לשנת1900 מתוך כוונה להגביר את אחיזתו בשולי האימפריה ותוך ניסיון להפוך את הבדואים ליושבי-קבע. באר שבע היא העיר היחידה שתוכננה והוקמה על ידי האימפריה העות'מאנית בכל ארבע מאותשנות שלטונה בארץ ישראל. מיקום העיר נבחר בגבול שלושת המטות הבדואים הגדולים בנגב (עזאזמה, זורבה ומחמדין). בנוסף, במיקום זה היומי תהום גבוהים, דבר שאיפשר השגת מים ליישוב בקלות יחסית.בשנת1901 הוקםבית הסראייה. בשנת1906 הוכרזה באר שבע כעיר בטקס רשמי, שבו נחנך גם המסגד הגדול. רוב התושבים היו ערבים מאזור חברון ועזה ומיעוטם בדואים. בשיאה התגוררו בה כ-1,000 תושבים: כמעט כולםמוסלמים, מעטנוצרים, ויהודים בודדים. במלחמת העולם הראשונה הפכה העיר מרכז לוגיסטי-צבאי חשוב ואוכלוסייתה גדלה פי ארבעה. בקרבתה הוקםשדה התעופה הראשון בארץ ישראל. בנוסף, ב-30 באוקטובר1915, לאחר תשעה חודשי בנייה, נחנכהתחנת הרכבת שחיברה את העיר דרך "המסילה המזרחית" ללוד ובהמשך התחברה למסילת הרכבת החיג'אזית.
ב-31 באוקטובר1917 נכבשה העיר על ידי הכוחות הבריטיים שלהגנרל אלנבי בקרב באר שבע. בימי השלטון הבריטי הייתה ביר א-סבע עירערבית ועד1936 חיו בה מספר משפחות יהודיות. על פי מפקד אוכלוסין של שנת 1922 היו בבאר שבע 2,356 תושבים מתוכם 235 נוצרים, 98 יהודים ו-11 דרוזים. על פימפקד האוכלוסין של שנת 1931[9] היו בבאר שבע 2,919 תושבים, מהם 2,751 מוסלמים, 152נוצרים, 11 יהודים ו-5 בהאים. בעיר היו 545 בתים[10]. על פיסקר הכפרים 1945 חיו בה כ-5,570 תושבים[11]. הבריטים מינו לראשות העירייה את השייח'פריח אבו מדין[12], שייח' שבט החנאג'רה, שהיה מהאנשים המשפיעים באוכלוסיית האזור ושימש במלחמת העולם הראשונה כמורה דרך לכוחות הבריטיים. השייח' היה אחד הבדואים הבודדים שגרו אז בעיר. הבריטים המשיכו לפתח את העיר לפיתוכניות בינוי עיר, שתאמו את התוכנית, לפיה בנו הטורקים את העיר. המפורסמת בתוכניות אלו הייתה שלהנרי קנדל, משנת 1937.
מראה העיר בשנת 1950 לערךצילום אוויר של באר שבע מכיוון דרום מערב, 1968
על פיתוכנית החלוקה של האו"ם, שהתקבלה בהצבעה בכ"ט בנובמבר 1947, העיר הייתה אמורה להיכלל בשטח המדינה הערבית. אך במסגרתמבצע משה, שהיה חלק ממבצע יואב, נכבשה העיר בשעות הצהריים של 21 באוקטובר 1948 על ידי כוחות צה"ל[13]רוב תושבי העיר נמלטו מזרחה, לעברהרי חברון, ומספר ימים לאחר הכיבוש גורשו כמה מאות התושבים הנותרים לרצועת עזה[14].
מיכאל הנגבי נתמנה למושל הצבאי של העיר[15]. מיד לאחר הכיבוש נמסרה העיר לידיחברת אפיקים בנגב כדי שתפתח את העיר, והיא נוהלה במשותף על יד החברה והמושל הצבאי, שהחלו באכלוס הבתים שניטשו על ידי התושבים הערבים במשוחררי צה"ל ובעולים חדשים, תוך הקפדה שהמתיישבים יהיו בעלי עבודה שיוכלו להתפרנס בה. בעקבות סכסוך בין המתיישבים לחברת "אפיקים בנגב", החברה פורקה וב-26 בפברואר1950 נערכה במועדון החייל, הישיבה הראשונה של הוועדה העירונית בראשותדוד טוביהו[16].
ביום ראשון,31 בדצמבר1950 התקיים טקס חנוכת העיר החדשה במעמדה של שרת העבודהגולדה מאיר[17].תוכנית בינוי העיר שלהנרי קנדל לבאר שבע, שלפיה פיתחו הבריטים את העיר, הוחלפה בשנת 1952 בתוכניתו שלאריה שרון[18], שלפיה נבנו השכונות, בשנות החמישים והשישים, כשכל אחת מהן מרוכזת סביבמרכז מסחרי שכונתי. השכונות החדשות נבנו בעיקר מצפון לעיר הטורקית-בריטית, והן קלטו עולים רבים. העיר פותחה על פי תוכנית של "עיר גנים" פרברית בה בתים צמודי קרקע מפוזרים במרחקים גדולים. אך לאחר מכן הוחלט שתוכנית זו לא מתאימה לתנאי הסביבה והאקלים, ובמהרה צופפו השכונות החדשות.
באוקטובר2015, חתם ראש העיר דנילוביץ' עםממשלת ישראל על הגדלת יחידות הדיור בעיר במסגרת הסכם גג. במסגרת ההסכם שווקו במשך חמש שנים כ-20,000 יחידות דיור, ברובן ב"מחיר למשתכן". על פי ההסכם, יושקעו בפרויקטים ציבוריים לפיתוח העיר 1.5 מיליארד שקלים חדשים[20].
בשנת2021 אושרהתוכנית מתאר לבניית 34 אלף יחידות דיור בעיר, התוכנית תוביל להגדלת מספר התושבים שמתגוררים בעיר – ל-400 אלף[21].
ב-24 ביוני 2025 בעת המתקפה האירנית לפני כניסת הפסקת האש שלמבצע עם כלביא לתוקף פגע טיל בפגיעה ישירה בבניין בעיר, כתוצאה מכך נהרגו 4 אנשים.[22]
נחל באר שבע, החוצה את העיר, צחיח ברוב ימות השנה. לעיתים בחורף, לאחר סופת גשם, נראית בו זרימת מים חזקה.
העיר באר שבע נמצאת בחלקה המערבי שלבקעת באר שבע[23]. 100 ק"מ מדרום מזרח לתל אביב וכ-65 ק"מ מדרום מערב לירושלים. העיר ממוקמת על מפגש הכבישים25,40 ו-60.
רובה של העיר משתרע בשטח הבקעה, עם פני קרקע מישוריים יחסית. השכונות הצפוניות (רמות) נמצאות על האזור הגבעתי של כתף באר שבע. במזרח גובלת באר שבע בבקעת באר שבע, בצפון ובדרום ברכסים גבעיים המתקרבים זה לזה במערב העיר, ובמפתח ביניהם עוברים הנחליםנחל באר שבע בדרום ונחל פטיש בצפון.
שטח העיר כולל שניאגני ניקוז - בצפון נחל פטיש שיובליו העיקריים הם נחל עשן, נחל סוללים ונחל כובשים, ובדרום נחל באר שבע אליו מתנקזים מתחום העיר נחל כתף ונחל היאס (מצפון) ונחל בקע (מדרום).
הקרקע בבקעת באר שבע ובנגב היאאדמת לס, המורכבת מטין ומכמויות קטנות יותר שלחרסית וחול המחוברים באופן רופף באמצעותסידן פחמתי. משקע הלס הוא לרוב הומוגני ונקבובי. הגשם לרוב אינו חודר את השכבה העליונה של הלס בגלל תכולת החרסית הגבוהה, שהופכת באופן מהיר לבוץ האטום למים, ועל כן אזורי לס רגישים במיוחד לשיטפונות. הנחל הראשי בבקעת באר שבע הוא נחל באר שבע. בעוד שבקיץ זורמים בומים מושבים שמקורם בנחל חברון, הוא עשוי להיות מוצף בשיטפונות בחורף.
לבאר שבע, הנמצאת בצפוןהנגב,אקלים חם וצחיח (סיווג אקלים קפן BWh) הגובל באקלים חם-צחיח למחצה (BSh) אך עם השפעות ים תיכוניות. לעיר מאפיינים של אקלים ים תיכוני ומדברי כאחד. הקיץ חם ויבש, והחורף מתון והגשמים מרוכזים בעונה זו. ההשפעה המדברית ניכרת בהפרשי הטמפרטורות הגדולים בין היום ללילה, ובין הקיץ לחורף. בקיץ, הטמפרטורות גבוהות ביום ובלילה, עם טמפרטורה מקסימלית ממוצעת של 35 מעלות צלזיוס וטמפרטורה מינימלית ממוצעת של 22 מעלות צלזיוס. בחורף, הטמפרטורה המקסימלית הממוצעת היא 18 - 20 מעלות צלזיוס והטמפרטורה המינימלית ממוצעת היא 7 - 9 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה בבאר שבע הגיעה למינוס 5 מעלות, ב-31 בינואר 1895. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה בבאר שבע הגיעה ל-46 מעלות, ב-13 ביוני 1933[25].
גשם בקיץ הוא נדיר; רוב הגשמים יורדים בחורף בין אוקטובר למאי, אך הכמות השנתית נמוכה - בממוצע 192 מילימטרים בשנה, ב-39 ימי גשם בממוצע[25].
תקופות המעבר מתאפיינות במערכותשרביות, ברוחות עזות ובאובך כתוצאה מסופות חול. סופות חול מתרחשות לעיתים גם בחורף עקב רוחות דרום-מערביות חזקות. ערפל נפוץ בחורף, כתוצאה מלחות גבוהה.
שלג הוא נדיר מאוד; ירידת שלג ב-20 בפברואר 2015 הייתה המקרה הראשון מסוגו בעיר מאז שנת 2000.
מאחר שהן נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והן נתוני רשות האוכלוסין אינם כוללים את מי שלא שינה את כתובתו במשרד הפנים, ומאחר שבאר שבע היאעיר אוניברסיטאית, ניתן להניח כי מספר התושבים המתגוררים בה בפועל גדול יותר משמעותית[28]. בנוסף, בהיותה העיר הגדולה, המפותחת תרבותית, המתועשת והמרכז המנהלי שלמחוז הדרום, בולטת בה תופעת היוממות, כאשר מאות אלפים נוספים עובדים בה ונמצאים בה בשעות היום[29][30][31].
אזור תעשייה צפון: נמצא ממזרח לבאר שבע, משתרע בצורת סהר מתחנת הרכבת באר שבע צפון בצפונו ועד לכביש 25 במערבו, בין שכונה ג' לתוואי הרכבת. האזור כולל מפעלים מתעשייה קלה ועד כבדה, תחנת רכבת למשאות, משרדים ומרכזימסחר גדולים.תחנת כיבוי האש האזורית נמצאת במרכז אזור התעשייה.
עמק שרה נמצא מדרום לבאר שבע, בין כבישים 40, 25 ו-406. אזור זה כולל בעיקר מפעלי תעשייה. רשמית מחולק לחלקים א' עד ה'
קריית יהודית הוא אזור תעשייה קטן הנמצא בדרום העיר ממערב לכביש 406. האזור כולל בעיקר תעשייה קלה, ואת מתחם הבילויים ישפרו פלאנט.
בעבר, אכלסו חלקים מהעיר העתיקה תעשייה קלה (בצלעה הדרום-מזרחית, נקרא גם "מתחם המלאכה"). נכון לראשית המאה ה-21 נותרו עדיין מספר מצומצם של בתי מלאכה בעיר העתיקה, אך רוב מבני התעשייה עומדים נטושים.
בשנת 1961 נחנך שוק של 90 חנויות שנבנה על ידי משקיעים פרטיים בסמוך לעיר העתיקה[37][38]. בשנת 1965 החלה בסמוך "החברה לפיתוח באר שבע" בפיתוח שוק עירוני חדש על שטח של 60 דונם, שכלל גם מתחם חדש לשוק הבדואי[39]. הבנייה התעכבה עקב חפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום, בהן נמצאו שרידים מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל[40].השוק הבדואי החדש נחנך בשנת 1967[41], ובשנת 1969 נחנך השוק העירוני, הממוקם בסמוך לתחנה המרכזית, בין הרחובות דרך חברון, רמב"ם ובית אשל. השוק משתרע על שטח של כ-38 דונם ובו 622 דוכנים וחנויות בבעלות העירייה (מהם 415 חנויות המוחכרות בהסכמים ארוכי טווח ל-49 שנים).
עד שנת 2000 ניהלה את השוק העירוני "החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע בע"מ", שבבעלות העירייה, שהעבירה את ניהול השוק לעמותה של סוחרי השוק. בשנת 2006 פרסםמבקר המדינה דו"ח ביקורת על ניהול ותחזוקת השוק, בין השאר על גגות האזבסט שהותקנו בו[42].
מדרחוב קרן קיימת לישראלרחוב "הנוקם" לזכרו שלשלום שוורצבארד
באר שבע התפתחה מתוך "העיר העתיקה" שנבנתה בשלהיהתקופה העות'מאנית, והיום משמשת בעיקר לצורכי מסחר ותרבות. השכונה הראשונה שנבנתה אחרימלחמת העצמאות היא שיכון דרום הצמודה לה מדרום. לאחר מכן נבנו רוב השכונות מצפון לעיר העתיקה, וניתנו להם שמות אלפביתיים לפי סדר הקמתן, משכונה א' ועד שכונה י"א (לא כולל ז',ח',י'). שכונה נוספת שנבנתה באותה תקופה היאנווה נוי שנמצאת מדרום לעיר העתיקה, מעבר לנחל באר שבע.משנות ה-90 נוספו לשכונות אלהשכונת רמות, נווה זאב, נאות לון, נחל עשן ונחל בקע.
רובע החדשנות משלב בין שכונות מגורים ותיקות (ג' וד') לבין אוניברסיטת בן-גוריון, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה,פארק גב ים נגב שבו פועלות חברותהיי-טק וקריית התקשוב של צה"ל[33].
בעוד אדריכלות השיכון הציבורי של באר שבע בכללותה אינה ייחודית לעיר (מלבדהשכונה ה' לדוגמה שלהלן), מבני הציבורי בעיר, מספר מבני מגורים ושכונה ה' לדוגמה מתייחדים באדריכלותברוטליסטית. אדריכלות ששמה ניתן לה בהשראת המונח בטון חשוף בצרפתית béton brut. הכוונה מאחורי השם היא אדריכלות "של אמת" החושפת את תוכנה, את הסטרוקטורה שלה ואת חומריה. אדריכלות שייחודית למקום ולאנשים, ואינה תלויה באופנה.
מבנים אלו, כולל מרקם השטיח והמבנים ההיקפיים של השכונה לדוגמה ייחודיים לבאר שבע, כיוון שהם שילבו בין האתיקה הברוטליסטית הבינלאומית לבין מרכיבים מקומיים ייחודיים המתייחסים לאדריכלות מדברית. הם הושפעו מאדריכלות ערבית מקומית הכוללת את האוהל, הקסבה והבית סביב החצר הפנימית[44][45][46], העמותה לקידום מורשת האדריכלות הברוטליסטית[47] מיסודם של אדר' ד"ר הדס שדר ואדר' עמרי עוז אמר, רואה בריכוז מבני איכותי זה אמצעי להתחדשות עירונית בבאר שבע ושמה לה כמטרה לקדם את ההכרה בבאר שבע כ"בירת הברוטליזם הישראלי".
פארק סיאטל בבאר שבע הנקרא גם "גן סיאטל" על שם העיר התאומהסיאטל בארצות הברית
נכון לשנת 2011, בבאר שבע מתגוררים 31,813 תלמידים המתפרשים על 79 בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים בעיר. מספר התלמידים הממוצע לכיתה עומד על 25[48]. על פי נתונימשרד החינוך, נכון ל-ה'תשע"ו אחוז הזכאים לבגרות בעיר עומד על 70.0%, ואחוז הנשירה מבתי הספר הוא 1.3%[49].
בבאר שבע פועלתאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שהיא אחת מתשע האוניברסיטאות בארץ. לאוניברסיטה יש קמפוסים גם בשדה בוקר ואילת. בבאר שבע יש גם קמפוס שלהאוניברסיטה הפתוחה. בנוסף, יש בעיר עוד מספר מוסדות להשכלה גבוהה, בהם:
מועצת הנוער - כפופה למועצת התלמידים והנוער הארצית, והיא הגוף המייצג והנבחר של כל בני ובנות הנוער בעיר. מועצת הנוער העירונית פועלת דרך מחלקת הנוער, למען גיבוש ושילוב בין בתי הספר דרך מועצות התלמידים, קידוםתנועות וארגוני הנוער הפועלות בעיר ואחראית למסגרות פנאי משמעותיות לנוער.
הנוער העובד והלומד - פעילות התנועה מתקיימת בחמישה קנים בעיר: קן בארי, קן ט',קן נווה זאב, קן רמות הרכס וקן י"א.
הצופים - פעילות התנועה מתרכזת בשלושה שבטים המונים מעל ל-500 חניכים: שבט "ניצני הנגב" (שנה"ב) בשכונת נווה זאב, שבט "יואב" בשכונת רמות-הרכס, ברחוב גד טדסקי 9 ושבט "אדם" שהוא השבט הדו לשוני הראשון בארץ ושוכן בשכונה ג'.
השומר הצעיר - פעילות התנועה מתקיימת בשני קנים: קן רמות וקן באר שבע מרכז
חוגי סיירות של קק"ל ע"ש אורי מימון - הפעילות מתקיימת במקומות שונים בעיר, המשרד נמצא בשכונת נחל עשן
חוגי הסיירות שלהחברה להגנת הטבע - הפעילות מתקיימת במקומות שונים בעיר, המשרד נמצא בעיר העתיקה
מנהיגות מדעית - התוכנית למנהיגות מדעית משלבת לימוד מדעי יחד עם עידוד מנהיגות חברתית ויצירת בסיס איתן להכנסתם של בני נוער רבים ללימודי מדעיםפיזיקה ואסטרונומיה תוך העצמה אישית וחברתית. תלמידי כיתות י' – יב' בעלי יכולותלמידה ומוטיבציה גבוהה, מדריכים תלמידים מבתי הספר היסודיים בנושאי מדע שונים בשילוב פעילות חברתית חווייתית. בתחומים פיזיקה ואסטרונומיה מתקיימת הפעילות בשיתוף מרכז אילן רמון[50].
את באר שבע חוצים מספר נתיבי תחבורה עיקריים. כביש 40 /כביש 406 בעבר חצה כביש 40 את העיר באר שבע מדרום לצפון, אך עם סלילתכביש עוקף באר שבע שונה מספרו של קטע הדרך שביןצומת גורל לצומת הנוקדים (הקטע אותו עוקף כביש עוקף באר שבע) לכביש 406. כביש 406 מהווה כיום את הכניסה הצפונית והמרכזית ביותר אל העיר. התוואי שלו עבר בדרך הנשיאים (היום שדרות רגר) בסיומן של שדרות רגר ועם מפגשו עם שדרות דוד טוביהו אשר בתוואי שלו עובר כביש 25. מתאחדים שני התוואים דרומה אל שדרות חכם עד שהם נפרדים; בצומת שבין שדרות חכם, יגאל אלון ודרך אילת. ממשיך כביש 25 אל דרך יגאל אלון וכביש 406 לכיוון דרך אילת.
כביש 25 כביש 25 נכנס אל באר שבע מכיוון צפון מערב. בעבר, עד אשר נסלל מקטע באר שבע-בית קמה, כניסה זו הייתה הכניסה הראשית אל העיר. כיום כניסה זו מהווה את היציאה לעריםאופקיםנתיבות,שדרות,אשקלון ועוד יישובים הממוקמים צפון מערבית לבאר שבע. כביש 25 ממשיך עם שדרותדוד טוביהו עד איחודו עם כביש 406 לאחר היפרדותם הוא ממשיך דרום מזרחה לכיווןדימונה ומשם עד לצומת הערבה בו הוא נפגש עםכביש 90 (כביש הערבה).
כביש 60 כביש 60, הקרוי בעיר "דרך חברון", יוצא מבאר שבע מכיוון צפון מזרח אלחברון ומשם לירושלים. על אף היותו הדרך הקצרה ביותר מבאר שבע אל ירושלים, אין בו נוסעים רבים מפני שהוא עובר בהר, אינו מפותח ובמיוחד בגלל היותו בתחוםהגדה המערבית ובחלק ממקטעי הדרך אף חוצה יישובים פלסטיניים.כביש זה מהווה גם את היציאה מבאר שבע לכיווןערד וישובים הממוקמים צפון מזרחית לבאר שבע כמועומר ומיתר.
כביש 2375 כביש זה עובר בתוואי הדרך של שדרות ג'ו אלון ומשם יוצא מהעיר ביציאה צדדית לכיוון חצרים ובסיס חצרים.
בבאר שבע ישנם למעלה מ-250מעגלי תנועה או בלשון העם כיכרות, כשמרביתם כוללים פיתוח מושקע. לכ-50 מעגלי תנועה אלה יש שם ייחודי והם מקושטים באלמנטים מעוצבים (פסל, מזרקה או גינון מושקע), על ידי אמנים ידועי שם (כיכר הסוסים שלמנשה קדישמן, כיכר הטפטפת שלג'רמי לנגפורד). חלק מהכיכרות מנציחות אנשים ידועים, ארגונים בינלאומיים ומקומיים וחלק מציינות אירועים חשובים ומשמשות כאנדרטה. חלק הן כיכרות על שם הערים התאומות של באר שבע וחלק מהכיכרות הן מיזמי מים כמומזרקה והן חלק ממיזםנווה מדבר עירוני.
רחובות העיר העתיקה, נסללו בידי הטורקים בשתי וערב. מדינת ישראל המשיכה דפוס זה רק בשכונה נוספת - שכונת דרום - וגם זאת לא במדויק. שאר שכונות העיר נבנו, כל אחת, כשלעצמה והרחובות בה תוכננו לפי הטופוגרפיה או גורמים אחרים. ישנם מספר רחובות ראשיים שמקשרים את השכונות. חלקם חוצים את העיר וחלקם יוצרים מעיןכבישי טבעת.
שדרות רגר (לשעבר הנשיאים) הן למעשה המשכו של כביש 406. הן חוצות את רוב העיר החדשה ומגיעות עד לעיר העתיקה. שדרות אלו עוברות ליד מוסדות ציבור רבים וחשובים.
שדרות טוביהו הן המשכו של כביש 25. הן חוצות את העיר ממרכזה במערב עד לקצה הדרום מזרחי שלה.
דרךג'ו אלון היא המשכו של כביש 3557 אל תוך העיר, כמעט עד לעיר העתיקה.
שדרות אליהו נאווי וחלק מדרך חברון, הם המשכו של כביש 60, בקטע שהוא בתוך העיר.
קטע דרך זה מהווה גם חלק מכביש הטבעת, יחד עם שדרות נפתלי הרץ אימבר, שדרות יגאל ידין, דרך מצדה, קטע משגרות רגר ושדרות דוד בן-גוריון.
קטע דרך זה, יחד עם שדרות נפתלי הרץ אימבר וחלק מדרך ג'ו אלון, מהווים חלק מכביש הטבעת החיצוני, יחד עם דרך אילן רמון, רחוב האצ"ל, רחוב הצדיק מירושלים ודרך אביגדור אביטל.
עד2003 פעלה בעיר חברת תחבורה עירונית בבעלות העירייה. בשנה שירותי התחבורה בעירהופרטו, ובמכרז להפעלת הקווים בעיר זכתה חברת האוטובוסיםמטרודן שהוקמה לשם כך.החל מ-25 בנובמבר2016 החליפה אותה חברתדן באר שבע, שלראשונה בישראל מפעילה את כל הקווים ללא תשלום לנהג, אלא רק על ידי מכשירים אוטומטיים לתיקוף.
בסוף 2021 נכנסו לפעילות 15אוטובוסים מפרקיים תוצרת חברתסולאריס הפולנית, זאת במטרה לתת מענה לקו 12 שהוא העמוס ביותר. בסביבות יולי 2022 נכנס לפעילות הייגר גט"ד נמוך רצפה.
לכיוון מרכז הארץ דרךקריית גת - פרויקט שדרוגמסילת הדרום שהסתיים בשנת 2012 קיצר את זמן הנסיעה ברכבת מבאר שבע למרכז הארץ וכן איפשר את הגדלת מספר הרכבות הפועלות בקו.
בעיראצטדיון טרנר המכיל 16,126 מקומות ישיבה מקורים, שנחנך בספטמבר 2015[53], ובו משחקתהפועל באר שבע. האצטדיון הוא חלק מ"קריית ספורט" הממוקמת בצפונה של העיר ושכוללת גם אתאולם הקונכייה - היכל ספורט רב תכליתי בן 3,000 מקומות, מתחם מגרשי אימונים ומרכז נופש וספורט[54]. בעיר שכןאצטדיון וסרמיל, שהכיל 13,000 מקומות ישיבה ונהרס בשנת 2019.
הסקייטפארק, ספטמבר 2013
באוגוסט2013 נחנךסקייטפארק באר שבע לגולשיסקייטבורד ורולרבליידס, בעלות של כ-7.5 מיליון ש"ח, על שטח של כ-2800 מ"ר[55] אליו מצטרף מתחםבייק פארק באר שבע שהוקם בשנת 2018 לרוכבי אופניים על שטח של כ-5 דונם, הכולל בתוכו רחבת החלקה בגודל 2,000 מ"ר עם שלל מסלולים לפיתוח מיומנויות רכיבה[56] וביחד זהו המתחם הגדול בישראל.
בשנת1953 התקייםמרוץ שליחים הראשון בבאר שבע, 7x1000 מטר מבאר שבע לקיבוץחצרים ובאר שבע זכתה בגביע. מועדון הפועל באר שבע באתלטיקה נוסד בשנת1962 ובשנת1966 הוכשר מסלול הריצה הראשון באצטדיון העירוני. המועדון הביא לעיר הישגים רבים. האתלטים הבולטים היו:חנה שזיפי, אלופה ושיאנית ישראל ואסיה בריצות ל-800 ול-1500 מטר,שאול לדני, שיאן עולם בהליכה תחרותית, נחשב לבכיר ההלכים בישראל בכל הזמנים,רבקה קוגמן, אלופת ישראל בריצות ל-100 מטר ול-200 מטר. בשנות ה-80 זכה באליפות ישראליוסי גולינסקי בקפיצה לרוחק ובקפיצה משולשת. בשנת1986 הוקמה קבוצת מכבי באר שבע באתלטיקה. האתלטים הבולטים היו:שגית סגל, אלופת ישראל בהדיפת כדור ברזל ועופר גרשון, אלוף ישראל בזריקת דיסקוס. מועדון אתלטיקה מכבי בני הנגב באר שבע, הוקם בעיר דימונה בשם מכבי בני הנגב דימונה וכלל ספורטאים מדימונה, מיתר, להבים, ירוחם ובאר שבע. בשנת2001 נדד המועדון לבאר שבע והפך למרכז הפעילות של האתלטיקה בבאר שבע והדרום עד כה (2012). המועדון מתמחה במקצועות הזריקה והדיפה ומרבית אלופי ישראל ושיאני ישראל משתייכים למועדון: סיוון ג'אן, יבגניה זבולוטני,איתמר לוי, ויקטור זגינאיקו ועשהאל ארד, בריצות: אנסטסיה קירילוב, טטיאנה אדמנקו.
באר שבע זכתה באלופי ישראל רבים בענף היאבקות. כבר בשנות ה-60 זכה ג'קי אזולאי מספר רב של פעמים באליפות ישראל בהיאבקות. הענף בבאר שבע זכה בהישגים בינלאומיים עם הגעתו של המאמן דוד נטיס בשנת 1975. בשנות ה-80 שלטה הפועל באר שבע בענף בישראל באופן מוחלט. הבולטים במתאבקים היו: מוריס ציציאשווילי, אלוף העולם לקדטים (1981), בני מגרילישווילי, סגן אלוף העולם לקדטים (1982), משה בן-סימון, סגן אלוף עולם לקדטים (1983), מאור צחנסקי, אלוף העולם לקדטים (1985), אליהו חריטון, אלוף המכביה (1988),אבן ברנשטיין מקום תשיעי באולימפיאדת סיאול (1988), גיל חננשווילי רביעי באליפות העולם (1987), גיורא איבשין - שני באליפות העולם (1987), אריק מנדיל סגן אלוף עולם לקדטים (1989) וגוצ'ה ציציאשווילי אלוף עולם (2003), מקום חמישי באולימפיאדת אטלנטה (1996) ומקום שישי באולימפיאדת סידני (2000)[57].
בסוף שנות ה-60, הקיםמוריס סמדג'ה את מועדון הג'ודו הראשון בבאר שבע. המועדון פעל בבית הפועל בשכונה ב' ואחר כך עבר למועדון "נירים" בשכונה ד'. בנו,אורן, זכה במדליית ארד אולימפית (ברצלונה 1992), והיה לספורטאי הישראלי השני שזוכה במדליה אולימפית. המועדון מוציא אלופות ואלופי ישראל רבים, ביניהםמשה פונטי שהשתתף במשחקים האולימפיים (לוס אנג'לס 1984), מאמן נבחרת ישראל, יושב ראשאיגוד הג'ודו בישראל וחבר הדירקטוריון ובהנהלת איגוד הג'ודו האירופי.
שנות ה-70 זכו מתעמלים מקבוצת הפועל באר שבע באליפויות ישראל בהדרכת יהודה קפלן.רון קפלן השתתף באולימפיאדת ברצלונה (1992) ובאליפויות עולם בהתעמלות. מאיר חסקו ועוזי רחמים השתתפו אף הם באליפויות עולם בהתעמלות.
בשנת1978 הוקם בבאר שבע מועדון השחייה הפועל באר שבע שפעל עד שנת1982. פעילותו חודשה בשנת1987. המועדון לא זכה להישגים ארציים משמעותיים, אך מספר שחיינים שהתחילו את דרכם במועדון, קבעו שיאים ישראלים וזכו באליפויות ישראל בשחייה, כששחו במועדונים אחרים. בין שחיינים אלה ניתן למנות אתברק עטר, שימש קפטן נבחרת ישראל בשחייה בשנים1992-1989,שקד זרוצקי ואנפיסה חסדן.
בבאר שבע מתקיימת ליגה למקומות עבודה בשחייה, משנת 2000 למאסטרס (שחיינים מבוגרים שאינם מקצועניים).
בבאר שבע קיים מועדוןשחמט גדול, שהוקם בשנת 1973 על ידיאליהו לבנט. המועדון נחשב לאחד ממועדוני השחמט הטובים בישראל. המועדון זכה באליפויות ישראל רבות וייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות. במועדון משחקים 8 רבי-אמנים (האחוז הגבוה ביותר של רבי אמנים לנפש בעולם). רבי-האמנים נכון לעונת הליגה ב-2013 הם:אלון גרינפלד,אלכסנדר חוזמן,מיכאל רויז,מקסים רודשטיין, יבגני פוסטני,תמיר נבאתי,איליה חמלניקר ומרק צייטלין. בשנת 2005 אירחה העיר את "מונדיאל השחמט", גמר הגביע העולמי לנבחרות.
באר שבע הייתה העיר בעלת המספר הגבוה ביותר בעולם של רבי-אמנים ביחס לאוכלוסיית העיר[58].
בעיר פעילה אגודת הטניס שולחן הגדולה בישראל, הפועל "חובטי אריה" באר שבע. האגודה הוקמה בשנת 1973 והיא מיוצגת בליגות הגברים, הנשים והנוער על ידי 17 קבוצות תחרותיות. שחקני האגודה משתייכים באופן קבוע לסגלי נבחרות ישראל ומייצגים את ישראל באליפויותאירופה ואליפויות העולם.
.jpg)
.jpg)
