אתיופיה היא ארץ בעלת היסטוריה רצופה מאז העת העתיקה. המדינה המודרנית היא המשכה שלהאימפריה האתיופית, שהיא עצמה מקורה בקיסרות אקסום. זו, על פי המסורת, התפתחה ממלכותשבא אשר קמה בשנת 1978 לפנה"ס. הנצרות הוכרזה כדת המדינה בשנת 325 לספירה, כך הפכה אתיופיה למדינה השנייה ולאימפריה הראשונה שקיבלה את הנצרות[דרוש מקור]. במהלךהמאה השביעית הגיע גםאסלאם לאזור, מה שהחל אתתקופת החושך האתיופית, שבמהלכה התפשטה ממלכת אקסום דרומה, ואיבדה שטחים בצפון שנכבשו על ידי המוסלמים. בתחילתימי הביניים הפכה אתיופיה לאחת מהאימפריות החזקות בתבל, ובסופם החלה הידרדרות. במהלךהעת החדשה התרחבו גבולות המדינה, והמדינה נותרה עצמאית עד לכיבוש האיטלקי ב־1936. שמה הקודם של אתיופיה הואחבש.
אתיופיה מנהלת מדיניות עצמאית השונה מיבשתאפריקה וממדינותהמזרח התיכון, אך מאידך היא מובילה במספר תחומים ביבשת. בשנת1923 היא הפכה לחברה בחבר הלאומים, ובשנת1942 היא חתמה על הצהרתהאומות המאוחדות, והייתה אחת מ-51 המדינות המייסדות של הארגון. בעקבות כך היא קיבלה עמדת בכורה ביבשת וזכתה לארח את מרכזהאו"ם באפריקה. אתיופיה היא גם אחת ממייסדותהאיחוד האפריקאי, ומזכירות הארגון שוכנת בבירתה, אדיס אבבה.
השם היווני "איתיופיה" מהמילה היוונית "איתיופס" (Αἰθίοψ, אתיופי), המורכבת משתי מילים יווניות (αἴθω + ὤψ), ופירושה "פנים צרובות", "צרוב פנים". השם נזכר לראשונה אצל ההיסטוריון היווניהרודוטוס (המאה ה-5 לפנה"ס). על פיספר אקסום (המאה ה-15), השם נלקח משמו של "איתיופיס", בנו שלכוש בן חם. היוונים השתמשו במושג "אתיופיה" כמונח גאוגרפי שהתייחס לאזור שמדרום לסהרה. הישות הדומיננטית באותם זמנים באזור הייתהממלכת כוש וכך גם הייתה ההתייחסות היוונית בעיקר לכוש בשם אתיופיה. השימוש הראשון בשם "אתיופיה" בהתייחסות לחבש הייתה לאחר שהנצרות הוכרזה באימפריה החבשית כדת המדינה על ידי הקיסרעזנה ב-325 והשם אתיופיה הפך לשם הנוצרי של האימפריה, בייחוד לאחר כיבושה של ממלכת כוש על ידי חבש המתנצרת ב-340.[9]
שם המזוהה רבות עם אתיופיה המודרנית הוא "חבש", מושג אשר נלקח משמם של העמים השמיים החיים בצפוןהרמה האתיופית - החבשים. השם מציין את האזור הגאוגרפי ביןהנילוס הכחול לים האדום ובו חיים רוב רובם של החבשים. מקורו של השם חבשים הוא בערבית ("الحبشة" - "אל-חבשה") ומשמעותו "ערב רב".[10] הכוונה היא לשלל השבטים השמיים שהיגרו לאזור מחצי האי ערב, בעיקר מתימן, מהמאה ה-20 לפנה"ס ועד למאות הראשונות לספירה. על פי ההיסטוריוןאדוארד גלאסר, השימוש הראשון בשם היה ב-1460 לפנה"ס, מהירוגליף "חבסטווי", שם שבו השתמשה מלכת מצריםחתשפסות על מנת לתאר את תושבי ארץפונת.[11] הכתובת הראשונה המוסכמת על פי רוב לשם חבשים היא מן המאה ה-2, שנמצאה בתימן,[12] בכתובות אלו הוזכר השם "חבשט" כשם של קבוצה אתנית מהאימפריה החבשית מול חופי תימן וכן כשם כולל למספר שבטים במאה ה-3 שמהווים את העדות השונות בחבש.[13] השם "אביסיניה" הוא גלגולו של השם "חבש" מערבית, שהתגלגל ללשונותאירופה.[14]
בעבר היה נהוג גם להשתמש בשם "הודו" - "india" ככינוי לאזור חבש, במנותק מהאזור הגאוגרפי-יווני "אתיופיה". משום שהשם אתיופיה שימש בעיקר ככינוי לממלכת כוש ולא לחבש, היה נהוג להשתמש בשם "הודו" (או "הודו שעל היבשה", להבדיל מתת-היבשת ההודית היא חצי אי ענק) לתיאור חבש, כיוון שעל פי היוונים החבשים היו קרובים בצבע עורם ובמראם הפיזי להודים ולא לאפריקאים. כמו כן הם קוטלגו כעם ערבי,[11] מה שיצר בלבול נוסף. היסטוריונים חוקרי ארצות ואחרים השתמשו בשם "הודו" לתיאור מספר מדינות וארצות.[15] השפעה מוקדמת של השם נראית גם בספר היובלים, שם נרשם ש"ארץ הודו" היא חלק מארצותשם בן נח,[16] שם גם הכוונה לחבש.
שטחה הכולל של אתיופיה הוא 1,100,000 קמ"ר, היא שוכנת במזרחאפריקה ותופסת את רובקרן אפריקה, שהיא הקצה המזרחי של היבשת האפריקנית. בצפונה היא גובלת באריתריאה, במערבה בסודאן ובדרום סודאן, בדרום בקניה, במזרח בסומליה ובצפון מזרח בג'יבוטי. מבחינה גאוגרפית אתיופיה מאופיינת ברמות גבוהות בגובה של בין 1,800 ל-3,000 מטרים מעל גובה פני הים, עם הרים אשר מגיעים לגובה של 4,620 מטרים שנחצות על ידי נחלים ואזורים הרריים, שמחולקים על ידיהבקע הסורי-אפריקני. הבקע עובר מדרום-מערב לצפון-מזרח וסביבו שטחמדברי נמוך יותר. מגוון סוגי השטח הרבים מביא לגיוון גדול באקלים, באדמה, בצמחייה ובדגמי התיישבות במדינה.
הגובה והמיקום הגאוגרפי של המדינה יוצרים שלושה אזורים אקלימיים: האזור הקריר, מעל 2,600 מטר, שם הטמפרטורות הממוצעות הן מ-8°- ועד 8° מעלות; האזור הממוזג, בגבהים של בין 1,900 ל-2,400 מטר, עם טמפרטורות הנעות בין 8° ל-20° מעלות; והאזור החם, מתחת ל-1,900 מטר, שהואטרופי או לח ובו טמפרטורות הנעות בין 20° ל-38° מעלות. העונה הגשומה היא מאפריל ועד אמצע אוקטובר (וארוכה מעט יותר ברמות הדרומיות), עם גשמים מקומיים מפברואר ועד סוף מרץ; שאר השנה לרוב יבשה.
אתיופיה סובלת רבות מההתחממות הגלובלית, ובשנת 2019 שברה שיא עולם בנטיעת עצים ליחידת זמן (יותר מ-350 מיליון ב-12 שעות), כחלק ממלחמתה במשבר האקלים וניסיונה לייער מחדש את שטחה ולמנועמידבור.[17]
ההתיישבות באתיופיה היא עתיקה מאוד. ראיות להתיישבות זו נמצאו ברמה האתיופית, בעיקר מאובנים של אבות האנושות אשר התגלו במדינה זו ותוארכו כבני 5.9 מיליוני שנים.
האזור שמכנים היום "אתיופיה" נקרא על ידי סוחרים מצריים "פונת" או "ים", כבר ב-3000 לפנה"ס. המסע המצרי הראשון הידוע לאתיופיה התרחש במאה ה-25 לפנה"ס, והמסע המפורסם ביותר לשם היה של המלכהחתשפסות, כנראה בערך ב-1495 לפנה"ס, מכיוון שהמסע תועד בתבליטים מפורטים במקדש בתביי. המצרים קראו לפונת גם "טא-נטג'רו" (ארץ האלים), והתייחסו אליה כאל ארץ המוצא שלהם. אם מקבלים התייחסות זו כעובדה היסטורית, הרי שאתיופיה היא מקורה שלציוויליזציה עתיקה אפילו יותר ממצרים העתיקה.[18]
המסורת האתיופית מספרת שבתחילה אזור אתיופיה נכבש ונשלט על ידיממלכת כוש. מכיוון שהאזור הוא צומת דרכים ביןהמזרח התיכון ושאראפריקה, עמים שמיים מאזורתימן החלו להגר לאזור צפון אתיופיה ולהתעמת עם ממלכת כוש. המסורת האתיופית גורסת שבתחילה פלשו הארמים לאתיופיה, ומאוחר יותר הוקמה ממלכתסבא (היאשבא) ב-1978 לפנה"ס על ידי צאצאייקטן בן עבר בתימן. מאוחר יותר התפשטה ממלכה זו לאזור צפון אתיופיה, והארמים, שהיגרו גם הם לאזור, התעמתו עם ממלכת כוש ועם ממלכת סבא. על פי המסורת, כאשר הומלך ב-975 לפנה"סמנליק, בנה שלמלכת שבא, הוא ייסד אתממלכת אקסום שעתידה הייתה לשלוט על האזור במשך אלפי שנים. נכדו של מנליק, המלךסארה הראשון, הביס את הארמים ואת צבאות ממלכת כוש.
המסורת האתיופית גורסת כיממלכת אקסום הוקמה במאה העשירית לפנה"ס, אך הארכאולוגיה ממקמת את עלייתה של אקסום רק במאה ה-1 לפנה"ס. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו, התגלו בצפון אתיופיה שרידיה של ממלכה שמית עתיקה יותר מאקסום. ממלכה זו, המכונה "ד'אמט", הוקמה במאה העשירית לפנה"ס. במספר כתובות נזכר שמה בכפוף למלכיה בשם "מלכי ד'אמט וסבא משבט האגעזי". עדויות אלו מחזקות את הטענה שממלכת סבא שלטה באזור ושבט האגעזי שלט בה ובד'אמט, אך לא ברור אם הממלכה הייתה רק מחוז של סבא או ממלכה עצמאית. שפת הגעז, שהיא המקור של השפות האתיו-שמיות, היא שפתו שלשבט האגעזי השמי, שהיגר לאזור אתיופיה במאה ה-20 לפנה"ס - עובדה המחזקת את הטענה להגירה של עמים שמיים מתימן לאתיופיה. אקסום הייתה אימפריה ששלטה לא רק על שטחיאריתריאה וצפון אתיופיה של היום, אלא גם על חלקים מתימן ומערב הסעודית. הפלישה הראשונה המתועדת של אקסום לתימן הייתה תחת המלךגדרט כבת בריתה שלסבא כנגדחמיר. אולם, סבא הפנתה את גבה לממלכת אקסום ואיחדה כוחות עם חמיר, ובעקבות כך נחלה ממלכת אקסום הפסד צורם בפלישתה לחמיר, אולם עדיין הצליחה להחזיק את האזור שנשלט על ידה בתימן טרם הפלישה.
באמצעהמאה ה-3, מלך אקסוםסאמבראוטאס שינה את תואר מלכי אקסום מ"מלך" ל"קיסר" ואקסום הפכה לקיסרות באופן רשמי. בתקופה זו צברה קיסרות אקסום כוח והפכה לאחת מארבע המעצמות של העולם העתיק (לצדסין,האימפריה הרומית והאימפריה הפרתית).[19] שיא כוחה של האימפריה היה מהמאה ה-4 עד לאמצעהמאה ה-6. בשנת325 אקסום הוכרזה על ידי הקיסראזנה כמדינה נוצרית, והייתה למדינה השנייה בעולם שקיבלה את הנצרות (לאחרארמניה) והאימפריה הראשונה שקיבלה את הנצרות כדת מדינה. בתקופה זו כבשה אקסום אתממלכת כוש הסודאנית וכן חלקים גדולים מאזור צפון מרכז אתיופיה של היום. תחת הקיסרכלב כבשה אקסום את חמיר שבתימן, יחד עם כוחותביזנטיים. אקסום כבשה גם חלקים גדולים מחצי האי ערב והצליחה לכבוש גם את העירמכה, אולם בסופו של דבר הפסידה אקסום את האזורים בחצי האי ערב, שנפלו בידיהאימפריה הסאסאנית.
תקופת דעיכתה של אקסום ידועה בשםתקופת החושך האתיופית. תקופה זו החלה בלחימה בין כוחות מוסלמיים ואקסומים, שבסופה איבדה אקסום את השליטה באזור חוףים סוף. בשלב זה החלה אקסום להרחיב את שליטתה בשטחי אתיופיה דהיום, עד כי שטחה כלל כמעט את כל האזור שמצפון לנילוס הכחול. כיבושים אלו של אקסום נמשכו, והמטרה הבאה הייתה הממלכה היהודית שלביתא ישראל. מלך היהודיםגדעון הרביעי נהרג בקרבות ובתויהודית המלכה ירשה אותו. היא כרתה ברית עם האגאווים, שסבלו מהכיבושים האקסומיים, והצליחה לכבוש את אקסום. בעקבות כך נמלטו קיסרי אקסום לשאווה, והמשיכו לשלוט באזור זה. בשנת928 נוסדהשושלת זאגווה שגדול שליטיה היהלליבלה, והם שלטו על אתיופיה עד לעלייתהשושלת הסולומונית ב-1270.
לאחר שעלתה לשלטוןהשושלת הסולומונית החלתור הזהב של האימפריה האתיופית. בתקופה זו הפכה אתיופיה לישות מדינית חשובה בקרן אפריקה. היא החלה לנהל יחסי חוץ עם מדינותאירופה וחיזקה את קשריה הצבאיים והמסחריים עםהאימפריה הפורטוגזית. במהלךמלחמת אתיופיה-אדאל כוחות מוסלמיים בראשותו שלאחמד גראן פלשו לאתיופיה וגרמו להרס רב. האתיופים, יחד עם בעלי בריתם הפורטוגזים, הצליחו לשחרר את אתיופיה מעול הכיבוש והתמודדו כנגד האורומו אשרהיגרו לתוך שטח אתיופיה. האתיופים נלחמו נגדם ללא הצלחה, ובסופו של דבר האורומו הפכו לחלק מאוכלוסיית האימפריה. כמו כן בתקופה זו נלחמו האתיופים גם נגד כוח מוסלמי חדש -האימפריה העות'מאנית, והצליחו להדוף אותה.
במהלך שלטון הקיסרסוסוניוס, שבישר על תחילת שלטונו שלענף גונדר, התחוללהמלחמת אזרחים בין נאמניהכנסייה האורתודוקסית האתיופית לבין תומכיהכנסייה הקתולית. המלחמה, שהחלה בהמרת דתו של הקיסר לקתוליות, גרמה למותם של אלפים. בנו של סוסוניוס,פאסילידס, גירש את האירופים (פרנג'ים) שגרמו למלחמה, והתחיל אתתקופת הרנסאנס האתיופית, שבה חלו תמורות בתרבות האתיופית. במהלך סוף התקופה פרצו סכסוכים אתניים בין האורומו המוסלמים לבין החבשים הנוצרים על השלטון באימפריה. הראסמיכאל סהול נקרא לתווך בין הצדדים, אך הפך בפועל לראש הקבוצה הנוצרית, ובעקבות כך הוא שלט על אתיופיה ביד רמה ורצח את הקיסר הפרו-אורומויואס הראשון. בנקודה זו התחילהתקופת השופטים האתיופית, המאופיינת בהתרופפות המשטר הקיסרי ובעליית מצביאים מקומיים. מסוףהמאה ה-18 שליטי אתיופיה דה פקטו היו סגני הקיסרים משושלת יג'ו. התקופה הסתיימה כאשרקאסה היילו החליטלאחד את אתיופיה תחת מנהיגותו, והצליח לכבוש ולהביס את השליטים המחוזיים השונים, ובסופו של דבר הפך קאסה לקיסרתאודרוס השני.
תאודרוס הצליח לאחד את אתיופיה, לשמור עלהכנסייה האורתודוקסית האתיופית תחת מרותו והיה הקיסר המודרני הראשון של האימפריה. כאשר נכנס לעימות עם הבריטים הוביל הדבר למלחמה האנגלו-אתיופית ולהתאבדות הקיסר. לאחר מותו החלה תקופה קצרה שלאי-ודאות בקשר לשלטון תחת הקיסר הזגאוויתקלה גיורגיס השני, אולם בהמשך עלה לשלטון הקיסריוהנס הרביעי. האימפריה האתיופית הצליחה לנצח בשלוש מלחמות גורליות: הראשונה -מלחמת מצרים-אתיופיה(אנ') (1874–1876), השנייה - חלקה במלחמה המהדית (1884–1889), במסגרתה נלחמה האימפריה האתיופית בפלישת הסודאנים המהדים (שנלחמו במקביל גם במצרים, באימפריה הבריטית ובמדינות נוספות), ובה גם נהרג הקיסר יוהנס, והשלישית -המלחמה האיטלקית-אתיופית הראשונה (1895–1896). לאחר מות הקיסר עלה לכס הקיסרות מלךשאווהמנליק השני, שהתחיל לבסס את שלטון אתיופיה בקרן אפריקה. תחת שלטונו האימפריה התפשטה מזרחה, מערבה ודרומה, תוך שיתוף פעולה עם מדינות אירופה, שהשתלטו על שטחים נרחבים באפריקה, תוך כדי שאתיופיה הגדילה תוך כדי כך את שטחה על חשבון מדינות ושבטים מקומיים וסיפחה אזורים נרחבים, עד כי שטחה גדל פי ארבעה. כך הפכה האימפריה האתיופית למדינה האפריקנית היחידה שהשתתפהבמירוץ לאפריקה. תוך כדי כך החלה אתיופיה תהליך של מודרניזציה, והיא התחילה להוות איום על שלטון המדינות האירופאיות באזור. לאחר ניצחון האתיופים במלחמה כנגד האיטלקים חדלה אירופה לזלזל בכוח האתיופים, והפכה לספקית נשק לאימפריה עצמה.
לאחר מותו של מנליק השני הוא ציווה שנכדוליג' ייאסו ישב על כס המלוכה, אולם לליג' ייאסו היה רקע מוסלמי מצד אביו שרצה להחליש את הצמרת האתיופית, והוא נתן עדיפות למחוזות של אתיופיה במטרה להחליש את השלטון המרכזי. כמו כן הוא הימר על התחזקות האסלאם ושיתף פעולה עם סודאן והאימפריה העות'מאנית. אולם בעקבות כך הוא הודח על ידי האליטה הנוצרית - שואנית באתיופיה, ובשנת1916 עלתה לשלטוןזאודיתו, בתו של מנליק, וראס טפרי הוכרז כיורש העצר. באפריל1930 נפטרה זאודיתה,[20]ובנובמבר של אותה שנה ראס טפארי מקונן תפס את כס הקיסרות[21] ואימץ לעצמו את השםהיילה סלאסי.
שלטונו של היילה סלאסי התערער בעקבותהמלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה בשנת1936. האיטלקים החלו את הפלישה ב-2 באוקטובר באותה שנה, כבשו את עיר הבירהאדיס אבבה ב-5 במאי והשתלטו סופית על אתיופיה ב-9 במאי. בעקבות זאת ברח הקיסר לגלות לירושלים, שם השאיר את משפחתו, ומשם המשיך לאנגליה. בעצרתחבר הלאומים הוא הכריז שמי שיוותר על אתיופיה לאיטליה סופו שיפגעו גם בעצמאות שלו, ואף דרש מחבר הלאומים לחייב אתאיטליה לסגת מאתיופיה. חמש שנים מאוחר יותרהובסה איטליה על ידי כוחות בריטים ואתיופים, וב-5 במאי1941 היילה סלאסי נכנס לאדיס אבבה והוכתר מחדש.[22] בריטניה הכירה בריבונותה המלאה של אתיופיה, ושתי המדינות חתמו על ההסכם האנגלו-אתיופי בדצמבר1944.
במהלך העשורים הבאים המשיך היילה סלאסי את המודרניזציה במדינתו, ובשנת1950 נוסד בית ספר ללימודים גבוהים -אוניברסיטת אדיס אבבה. החוקה שהתקבלה בשנת1931 הוחלפה בשנת1955, בעת חגיגות 25 השנה להכתרת היילה סלאסי, בחוקה חדשה, שהרחיבה את סמכויות הפרלמנט,[23] אך בפועל הרחיבה את סמכויותיו של היילה סלאסי עצמו. עם שיפור היחסיים הדיפלומטים עםארצות הברית, שיפר הקיסר גם את יחסי אתיופיה עם מדינות אפריקניות אחרות, ולמען זה הוקםהארגון לאחדות אפריקה בשנת1963.[24] בשנות ה-70 המוקדמות שלהמאה ה-20, למרות מאמציו של היילה סלאסי, גילו המתקדם של הקיסר היווה בעיה לעתיד המדינה, ואתיופים רבים דאגו בשל מותו הקרוב ובשאלה האם יורשו בתפקיד יוכל להמשיך את המודרניזציה שבה החל. לאחר תקופה של מתיחות ואי שקט שהחלו בפברואר1974, הודח הקיסר מתפקידו ב-12 בספטמבר 1974 למרות הבטחותיו לרפורמה חוקתית,[25][26] ומועצה של חיילים הידועה בשם "דרג" (קהילה) תפסה את השלטון. הדרג מנה 59 חברים מהממשל הקודם, וכלל שני ראשי ממשלה לשעבר, יועצי המלך, שופטים, שרים וגנרלים.
קולונלמנגיסטו היילה מריאם קיבל כוח כראש המדינה וכראש הדרג אחרי שנהרגו עשרות אלפים שנחשדו בהתנגדות. הממשל המרקסיסטי החדש החל ברפורמות סוציאליסטיות, כולל הלאמה של כל רכוש המדינה והכנסייה. שלטונו של מנגיסטו היה בסימן שלטוטליטריזם וחימוש המדינה, בתמיכה כלכלית שלברית המועצות וברית ורשה ועזרה מקובה. בדצמבר1976 המשלחת האתיופית במוסקבה חתמה על הסכם צבאי עם ברית המועצות, ובאפריל אותה שנה אתיופיה השעתה את הסכמיה הצבאיים עםארצות הברית וגירשה את המשלחת הצבאית האמריקאית מהמדינה. ביולי1977, בתחושה של אי-סדר,סומליה תקפה את אזוראוגדן, בטענה שרוב תושביו סומלים וכך התחילה אתמלחמת אוגדן, עם עזרה צבאית מהחזית לשחרור מערב סומליה. בתחילה האתיופים נסוגו, אך כאשר הגיעה עזרה מברית המועצות וקובה, אתיופיה ניצחה במלחמה. החיילים הסומלים האחרונים עזבו את אוגדן ב-15 במאי1978, ואזור זה נותר מוזנח גם בחלוף יותר מ-20 שנה.
התמוטטות המשטר הייתה מהירה בעקבותבצורת ורעב חמור אשר השפיע על כ-8 מיליון אזרחים כאשר יותר ממיליון מתו, ובעקבות כך פרצו התקוממויות ברחבי המדינה, ובייחוד בצפון. בשנת1989החזית העממית לשחרור תיגראי התמזגה יחד עם ארגונים אחרים שקמו על בסיס אתני ונוצרההחזית המהפכנית העממית האתיופית. במאי1991 כוחות ארגון העל נכנסו לאדיס אבבה, מנגיסטו נמלט מהמדינה ומצא מקלט בזימבבואה, שם הוא מתגורר עד עצם היום הזה. בשנת2006, אחרי משפט ארוך, הורשע מנגיסטו ברצח עם.
בשנת1994 הקואליציה החדשה הקימה רשות מחוקקת ורשות שופטת חדשות. הבחירות הראשונות נערכו במאי1995, ונבחרו בהןמלס זנאווי כראש ממשלת אתיופיה ונאגסו גיגאדה כנשיא אתיופיה, ובנוסף נבחרו בהם חבריהפרלמנט האתיופי. בבחירות הרב-מפלגתיות, שנערכו בפעם השנייה במאי2000, מלס זנאווי נבחר שוב כראש ממשלת אתיופיה, ובשנת 2001גירמה וולדה גיורגיס לוצ'ה נבחר כנשיא אתיופיה.
בדצמבר2006פלשו כוחות אתיופיים לסומליה השכנה, לאחר שכוחות המיליציה האסלאמית ("איחוד בתי הדין האסלאמיים") ששלטו בחלקים נרחבים של המדינה איימו לפתוח במלחמתג'יהאד נגד אתיופיה הנוצרית. בסיוע הממשלה המרכזית הסומלית, ששלטה רק בחלקים מסוימים של המדינה, הצליחו האתיופים לגרש את המיליטנטים האסלאמיים מאזורים רבים, לרבותמוגדישו הבירה, והקימו יחד עם הממשלה הסומלית ממשלת מעבר פדרלית בסומליה.
עלייתו לשלטון שלאבי אחמד בשנת 2018, שינתה את מאזן הכוחות הקודם במדינה וגררה התנגדויות מתנועתהחזית העממית לשחרור תיגראי (TPLF), שקודם לכן הייתה בעלת השפעה רבה יותר על השלטון.[28] בשנת 2020 הסלימה המתיחות בין צבא אתיופיה לכוחות לאומיים ממחוזתיגראי,[29] ובנובמבר2020 החלעימות תיגראי, כאשר פתחה ממשלת אתיופיה במבצע צבאי במחוז, תוך הכרזה על מצב חירום במחוז.[30] המאבק בין הצדדים החריף והתפתח וכלל כיבושים הדדיים של שטחים.
אוכלוסיית אתיופיה גדלה באופן מהיר במהלך העשורים האחרונים מאוכלוסייה של 40 מיליון בשנת1983 לכ-113 מיליון בני אדם בשנת 2022.תוחלת החיים עומדת על כ-68 שנים בממוצע.שיעור הפריון עומד על 4.1 ילדים לאישה.
האוכלוסייה באתיופיה מגוונת ביותר, ויש בה עשרות עמים. האורומו, האמהרים והתגרים מהווים יותר משלושה רבעים מהאוכלוסייה. יש אתיופים (וכןאריתראים) המתייחסים לעצמם כ"חבשים", אם כי אחרים דוחים את השם הזה מכיוון שהוא מתייחס רק לחלק מהיחידות האתניות. שני המושגים האלה הםערביים במקורם, ומהם הגיע השם "חבש", שמה העתיק של אתיופיה.מוצאם של האמהרים והתגרים הואשמי ובקלסתר פניהם דומים יותר לתימנים ויושביחצי האי ערב מאשר לשאר שבטי אפריקה השונים.
חדירת האסלאם לאתיופיה החלה מיד עם ייסוד הדת במאה השביעית. לפי ה"חדית'", המגע הראשון היה בתקופת בה היהמוחמד נרדף בזמן "ההגירה הראשונה", כאשר נאמני מוחמד, בראשותג'עפר איבן רבאח, ברחו לאקסום ובעקבותיהם עשירי מכה (שלא האמינו בשליחותו של מוחמד) שביקשו מהנג'סי אסחמה (נגוס-מלך) שיסגירם לידיהם. לאחר ששמע את שני הצדדים, לא הסגיר המלך את אנשי מוחמד. אז, על פי המסורת, אמר מוחמד "התרחקו מן האתיופים כל עוד לא פוגעים בכם" (כלומר, ויתר על חובת הג'יהאד נגד האתיופים). על פי המסורת האסלאמית, המתאסלם השלישי והמואזין הראשון באסלאם היה בילאל בן רבאח אל חבשיה, שהיה במקור מאזור אתיופיה של היום.
ישנן דתות אפריקניות רבות נוספות באתיופיה, וחלקן מהן משלבותעבודת אלילים עם אמונות נוצריות ויהודיות מסוימות. שמות המשפחה הנפוצים באתיופיה הם סנדקה מלאסה ורדה .
נכון ל-2016, 67.3% מאוכלוסיית אתיופיה היאנוצרית (אורתודוקסים, פרוטסטנטים וקתולים), 31% מהאתיופים הםמוסלמים, ועוד 1% הם בני דתות אפריקאיות מסורתיות.[32]
עדהמאה ה-14 לספירה ידוע מעט מאוד על יהודי אתיופיה, אך ממצאים ארכאולוגיים והיסטוריונים מצביעים על תרבות לא מבוטלת שהתקיימה והייתה בעלת קשר עם ממלכת שלמה. שברי מסורות ואגדות מספרות כי במאה העשירית לספירה ניהלהיהודית המלכה מלחמה כנגד הנוצרים. מלבד זאת קיימים סיפוריו שלאלדד הדני, שכנראה מתובלים באגדות והפרזות ואמינות חלקם מוטלת בספק. גם המלך האתיופי מןהמאה ה-12 ומרקו פולו מןהמאה ה-13 מזכירים את היהודים באתיופיה, אך אינם מפרטים על כך.
ילד מהקהילה באחד ממחנות העלייה במדינה
ביןהמאה ה-14 ועדהמאה ה-17 נאבקויהודי אתיופיה בשליטים הנוצרים, על רקע דתי וכלכלי כאחד, מאבקים שלעיתים הגיעו לכדי עימות צבאי. מהמאה ה-14 ישנן עדויות על "אייהוד", וישנו תיאור כתוב על מלחמתו של קיסר אתיופיהעמדה ציון (1314-1344) נגד "אנשים שהם כמו היהודים". יורשיו התמידו במאבק בקהילות היהודיות, שהתבצרו בהרי סמיאן בצפון המדינה. בין יורשיו,יסחק הראשון, קיסר אתיופיה בשנים1414–1429, שהיה הקיסר הראשון שיצא בעצמו להילחם בביתא ישראל, גזר כי: "הנטבל לדת הנוצרית, יירש את אדמת אבותיו, ולא, פאלאסי יהיה". המילה פאלאס פירושה אריס או מבקר, קרי אנשים חסרי זכויות על קרקע. מכאן והלאה דבק המונח "פאלאשים" בבני העדה, שנושלו מבעלות על קרקעותיהם ביןהמאה ה-15 ועד המאה ה-17. במאות ה-15 וה-16 שומעים לראשונה על "פלאשה" סביבאגם טאנה.
באוקטובר1935 פלשהאיטליה הפשיסטית לאתיופיה, וכוחותיה הצליחו להחזיק בחלק משטחה במשך 5 שנים. שלטונם לא היטיב עם יהודי אתיופיה, ורבים מהם הצטרפו לצבא האתיופי ולכוחות המורדים כנגד איטליה. לאחר סיום הכיבוש האיטלקי, עם חזרתו של הקיסרהיילה סלאסי, הוטב מצב היהודים. בשנת1974 התחוללה הפיכה מרקסיסטית באתיופיה, והקולונלמנגיסטו היילה מאריאם עלה לשלטון, הקולונל התנגד לריכוז היהודים בכפרים ובשכונות ייחודיות, ודאג לפיזור האוכלוסין, כך שהיהודים נאלצו להתיישב בקרב אוכלוסייה שאינה יהודית. מצד שני, ביטול הסדר הפיאודלי,הלאמת כל האדמות בכפרים וחלוקתן מחדש באופן שוויוני היטיבו עם היהודים.
עליית יהודי אתיופיה למדינת ישראל החלה בסוף שנות ה-70. בין השנים1977–1984 עלו 8,000 יהודים מאתיופיה לארץ. בשנים שלאחר מכן עלתה רוב הקהילה לארץ במספר שלבים, בעיקר ב"מבצע משה" ו"מבצע שלמה".
אנגלית היא השפה הזרה המדוברת ביותר במדינה, ובה מתנהלים הלימודים במרבית מוסדות ההשכלה הגבוהה.אמהרית היא שפת המדינה הרשמית, אך השפות המקומיות הן שפות האם הנפוצות ביותר, באזורים השונים. חלק מהשפות משתמשות בכתב געז (ששימש גם לשפה השמית העתיקהגעז), ולרבות מהשפות המקומיות אין כתב. באתיופיה נהוג לוח השנה הקופטי.
לאחר המהפכה של1974, כלכלתה של אתיופיה הפכה לסוציאליסטית, והמדינה הפכה לגורם חזק ושולט במשק. חלק גדול מהכלכלה הועבר מבעלות פרטית למגזר הציבורי, כולל רוב התעשייה המודרנית,חוות חקלאים גדולות וכל הקרקע החקלאית, הרכוש העירוני בשכירות, וכל המוסדות הפיננסיים. מאז1991, הכלכלה נעשתה למבוזרת יותר, מוכוונת על ידיכוחות השוק ומדגישה את היזמה האישית. על ידי שינוי מגמה זה קיווה השלטון לשפר את הכלכלה שהידרדרה קודם לכן במשך עשור. בשנת1993 החלה העברה של העסקים, התעשייה, הבנקאות, החקלאות והסחר למגזר הפרטי.
החקלאות מרכיבה כ-35 אחוז מהתל"ג, 85 אחוז מהיצוא ו-86.7 אחוז מכוח העבודה. חלק גדול משאר הפעילות הכלכלית נסמכת גם היא על החקלאות, כוללשיווק, עיבוד וייצוא של מוצרים חקלאיים. הייצור הוא ברובו הגדול לקיום מיידי. גידולים עיקריים הםקפה,קטניות,זרעים לשמן,דגנים,תפוחי אדמה,קנה סוכר וירקות. היצוא הוא כמעט כולו של תוצרים חקלאיים, וקפה הוא המרכיב הלוקח את החלק הגדול ביותר בו. משק החי של אתיופיה הוא כנראה הגדול ביותר באפריקה, וב-1987 היה אחראי ל-15 אחוז מהתל"ג.
הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה היארפובליקהפדרליתחוקתית, המבססת את המערכת הפוליטית שלה על חוקה. בראש המדינה עומד הנשיא, אשר מעמדו הוא סמלי בעיקרו, ואילו ראש הממשלה עומד בראש מועצת השרים, והוא המחזיק בסמכויות הביצועיות. הרשות המחוקקת היאהאספה הפדרלית המתחלקת לשני בתים:בית עליון, היושב במועצת הפדרציה (הגוף הייצוגי שלמדינות אתיופיה) ובית תחתון, היושב בבית הנבחרים (הפרלמנט האתיופי), ובבתי הפרלמנט קיימת מערכת רב-מפלגתית. המערכת המשפטית של אתיופיה עצמאית מהרשות המבצעת והרשות המחוקקת, והחוקה שמה דגש עלזכויות אדם ומפלגת את הסמכויות בין שתי הרמות הפדרליות של המדינה ובין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת.
הבחירות הראשונות לאספה המחוקקת האתיופית, שבה 547 חברים, נערכו ביוני 1994. באספה זו נכנסה לתוקף החוקה, ובכך נוסדה הרפובליקה הפדרלית הדמוקרטית של אתיופיה של ימינו, בדצמבר 1994. הבחירות לפרלמנט הלאומי הראשון של אתיופיה ולאסיפות המחוזיות נערכו במאי ויוני 1995. רוב מפלגות האופוזיציה בחרו להחרים את הבחירות האלה, וכך זכתה החזית הדמוקרטית בניצחון סוחף. משקיפים בינלאומיים ולא תלויים אחרים הגיעו למסקנה כי מפלגות האופוזיציה היו יכולות להשתתף בבחירות לו בחרו בכך. ממשלת אתיופיה כוננה באוגוסט 1995, והנשיא הראשון היהנגסו גידדה. הממשלה בראשותמלס זנאווי תמכה במדיניות שלפדרליזםאתני, והעניקה סמכויות רבות לשלטונות המקומיים האתניים. באתיופיה קיימים תשעה מחוזות אוטונומיים-למחצה, בעלי סמכות תקציבית עצמאית. תחת הממשלה הנוכחית, יש לאתיופים אפשרות לייצוג ולהשפעה פוליטית גדולים מאי-פעם, אם כיזכויות יסוד מסוימות, כמוחופש העיתונות, מוגבלות במידה מסוימת. הממשלה של זנאווי נבחרה שוב בשנת2000 בבחירות הרב-מפלגתיות הראשונות באתיופיה. הנשיא המכהן הואגירמה וולדה גיורגיס. אתיופיה היא עדיין אחת המדינות העניות ביותר באפריקה, ואתיופים רבים נסמכים על סיוע במזון מחוץ לארץ. מאז 1991, אתיופיה ייסדה קשרים חמים עםארצות הברית ועם מערבאירופה, וקיבלה מהן ומהבנק העולמי סיוע רב. בשנת2004 הממשלה החלה בהעברתם של יותר מ-2 מיליון אנשים מהרמות היבשות במזרח, כשהיא טוענת כי העברה זו תקטין את המחסור במזון.
בשנת 2018, תחת שלטוןאבי אחמד, אתיופיה הפגינה, באופן יוצא דופן ביחס למדיניות אפריקה, ייצוג רב יחסית של נשים בתפקידי שלטון בכירים.סאהלה-וורק זוודה הפכה לאישה הראשונה שנבחרת לנשיאת אתיופיה, לאחר שבחר בה הפרלמנט האתיופי פה אחד, ונכון לרגע השבעתה הייתה ראשת המדינה היחידה באפריקה. לצד בחירתה של זוודה לנשיאות, לאחר אישור הממשלה, נשים מחזיקות בכ-50% מהתיקים בממשלה.[33]
ערך מורחב –כוחות ההגנה של אתיופיה כוחות ההגנה של אתיופיה הם הכוחות הצבאיים של אתיופיה והאחראים על הגנת המדינה. הם כפופים למשרד ההגנה. הצבא כולל צבא היבשה וחיל האוויר. בעבר, כאשר לאתיופיה הייתה מוצא לים הוא כלל גם חיל הים שפורק סופית בשנת 1999.צבא יבשה מחולק ל-4 פיקודים אזוריים. לרשות הצבא עומדים כ-135 אלף חיילים (2021). הוא מצויד בנשק שנרכש בתקופות שונות. קיים נשק רב מתוצרתברית המועצות שהגיע למדינה ברובו במהלךשנות ה-70 של המאה ה-20.לרשות חיל האוויר עומדים מטוסים מדגםמיג-23 (8 יחידות),סוחוי Su-27 (8 יחידות),מסוקיםמיל מי-24 (18 יחידות) ומיל מי-8 (12 יחידות)/ בשנת,2020 סופקו מערכותS1 פנציר רוסית. כמו כן קיימות עדויות של שימוש במל"טים מתוצרתאיראן.
ישראל ואתיופיה מקיימות ביניהן יחסים של שלום ושיתוף פעולה. בין המדינות מתרחשמסחר הכולל ייבוא וייצוא שלסחורות, כמו גם שיתוף פעולה בעניין עלייתם שליהודי אתיופיה לישראל.
ביוני2004 נחתם הסכם לשיתוף פעולהתרבותי-חינוכי בין המדינות. בפגישה שנערכה ביןראש ממשלת אתיופיה ושר החוץסילבן שלום, אמר ראש ממשלת אתיופיה כי "אתיופיה מעוניינת לסיים את הליך הבאת הפלשמורה לישראל בהקדם האפשרי וממשלת אתיופיה תסייע ככל שתוכל", והדגיש את חשיבות התיאום בין המדינות בנושא. לצורך זה ביקשה אתיופיה כי ישראל תעגן בחקיקה את החלטתה שלממשלת ישראל להעלות את בני הפלשמורה עד סוף2007[דרוש מקור]. ב-19 בינואר 2010 נחתו בישראל 81 עולים חדשים מאתיופיה, בני קהילת הפלאשמורה. ב-14 בנובמבר2010 אישרה הממשלה את העלאת שאר 7,846 בני הפלאשמורה מאתיופיה לישראל. ההחלטה להסכים להעלאתם שהתקבלה לאחר שנים של מאבק הוקפאה, עלתה לדיון נוסף באפריל2016 ומאז נדחתה שוב.[34]
בסוף שנת 2020 החלה העלאה מדורגת של חלק מבני הפלאשמורה הממתינים, במסגרתמבצע צור ישראל.[35] נכון לדצמבר 2020, כ-7,000 מבני הפלאשמורה ממתינים במחנות בגונדר ובאדיס אבבה, לעלות לישראל,[35] כאשר סביב הבאתם מתנהלתמחלוקת ערה.[36]
.jpg)
.jpg)
