אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודלאוכלוסייתה אחריאסיה. היבשת משתרעת על שטח של 30,244,050קמ"ר (כולל האיים הסמוכים לה), שהם כ-20.4% משטח היבשה שלכדור הארץ. באפריקה מתגוררים (נכון ל-2025) יותר מ-1.5 מיליארד תושבים[1][2] ב-61 טריטוריות ואזורים (כולל האיים), שהם כמעט 16% מאוכלוסיית כדור הארץ. מצפון ליבשת נמצאהים התיכון, צפון מזרחה מוקף על ידיתעלת סואץ,ים סוף וחצי האיסיני, מדרום-מזרחה נמצאהאוקיינוס ההודי, וממערבה –האוקיינוס האטלנטי. אם אין מונים את הסהרה המערבית שהיא אזור שנוי במחלוקת, יש באפריקה 54מדינות, כולל האימדגסקר ועוד מספר איים שלרוב נחשבים לחלק מהיבשת.
השם "אפריקה" מגיע ממקורות רומיים ("ארץ האפרי") והיה השם שניתן לאזור תוניסיה ואלג'יריה בצפון אפריקה (אזורקרתחדשת, פרובינציית אפריקהלהלן). היוונים חילקו את העולם המוכר להם לאירופה, אסיה וליביה, כלומר בימיהם המושג "אפריקה" לא היה קיים.[3] המושג איננו מוזכר גם במקרא בעוד השמות של מקצת חלק מהעמים שמרכיבים את היבשת כן מוזכרים ובראשםכוש בן חם, שעל שמו כל אוכלוסיית היבשת כהת העור נקראת במקורות היהודיים "כושיים". השם "אפריקה" נזכר לראשונה במקורות היהודיים בתלמוד:”מִפְּנֵי מָה רַגְלֵיהֶם שֶׁלאַפְרִקִיִּים רְחָבוֹת? ... מִפְּנֵי שֶׁדָּרִין בֵּיןבִּצְעֵי הַמַּיִם” (מסכת שבת דף ל"א עמוד א'). מהאזכור הזה מימיו שלהלל (המאה הראשונה לפני הספירה) ניתן להבין שהשם ניתן לשבטים שישבו באזור הביצות של היבשת (אוליביצת סוד) ומשם השם התפשט לכל היבשת.
אפריקה משתרעת משני צידיקו המשווה והיא היבשת היחידה המשתרעת מהאזור הממוזג שלחצי הכדור הצפוני (במגרב) לאזור הממוזג הדרומי (במחוזהכף המערבי). בתווך נמצא המדבר החם הגדול בעולם (סהרה), האזור הטרופי ומדבריות דרום-מערב אפריקה.
אפריקה היא הגדולה מהיבשות הנמצאות במחצית הדרומית של כדור הארץ.הים התיכון שמצפון ליבשת, מפריד בינה לביןאירופה. בעקבות בנייתה שלתעלת סואץ בשלהיהמאה ה-19, אשר הפרידה ביןחצי האי סיני לביןמצרים, היא אינה מחוברת באופן ישיר אל יבשתאסיה בצפון-מזרח. מהנקודה הצפונית ביותר באפריקה, ראס בן סאכה (راس بن سكة) שבתוניסיה, ועד לנקודה הדרומית ביותר,כף אגולס שבדרום אפריקה, מפרידים כ-8,000 ק"מ. המרחק מקאפ-ור, הנקודה המערבית ביותר ביבשת, ועד הנקודה המזרחית ביותר, חאפון (Xaafuun) שבסומליה, הוא בערך 7,400 ק"מ. אורכו של קו החוף הוא בערך 26,000 ק"מ.
המדינה הגדולה ביותר באפריקה היאאלג'יריה, בעוד הקטנה ביותר היאסיישל,ארכיפלג בקרבת חופה המזרחי של היבשת. המדינה הקטנה ביותר השייכת ליבשת המרכזית, כלומר כזו שאינהאי, היאגמביה.
לפי הרומאים הקדומים, אפריקה שוכנת ממערב למצרים, בעוד שב"אסיה" כוונתם הייתה לאסיה הקטנה (אנטוליה) ואיים ממזרחה. בין שתי המדינות הללו נמתח קו ברור, על-פי הגאוגרףתלמי. כך הגדיר את הגבול בין היבשות אפריקה ואסיה בתעלת סואץ ובים האדום. רק מאוחר יותר הבינו האירופים את גודלן של שתי היבשות הללו.
האקלים באפריקה נע ביןאקלים טרופי לבין אקלים תת-ארקטי – בפסגות הגבוהות ביותר. המחצית הצפונית של היבשת היא בעיקרהמדברית וצחיחה, בעוד שהחלק הדרומי של היבשת כולל הן אזוריסוואנה והן אזורייערות גשם. בין שני סוגי האקלים האלה קיים דפוס של אקלים המאפיין את הערבה.
בנוסף למיני היבשת, ישנם מינים נוספים החיים באימדגסקר, השוכן בקרבה ליבשת ועליו חיים מינים מיוחדים כמו הלמורים, האיי איי, הפוסה, השנבוב, הטנרק וכמה מיניזיקיות וצבים גדולים.
באפריקה מתרחשבירוא יערות בקצב כפול מכל אזור אחר בעולם, כך לפי ה-UNEP (United Nations Environment Programme). מקורות אחרים טוענים כי בירוא היערות באפריקה מחה כבר קרוב ל-90% מהיערות שלמערב אפריקה. מאז הגעת בני האדם למדגסקר, לפני כ-2,000 שנים, איבד האי יותר מ-90% מעציו המקוריים.
מאובניהומו נאלדי מדרום אפריקה, מתקופה של עד 335 אלף שנה לפני זמננו.
מאובני אדם ארכאי והאדם הנבון מתקופה של עד 315 אלף שנה לפני זמננו, מג'בל איע'וד במרוקו, ומאזור אגם טורקנה.
באפריקה גם הופיעו שלוש התרבויות הקדומות ביותר שהתגלו למדע שלכלי אבן פרהיסטוריים:
התרבות הלומקוויאנית, מלפני 3.3 מיליון שנה, המוכרת רק מאתר לומקווי בקניה[4], ובה השתמשו כנראה אוסטרלופיתקים מן המיןאפרנסיס, שכן מאובנים מסוג האדם עדיין אינם ידועים מתקופה זו, או אולי בני המין המסתוריקניאנתרופוס פלטיאופס.
התרבות האולדובאית, הנקראת על שםערוץ אולדובאי בטנזניה, אך מוכרת גם מאתרים רבים נוספים במזרח אפריקה ובדרומה, מלפני עד 2.6 מיליון שנה.[5] השתמשו בה כנראה המינים הקדומים ביותר בסוג האדם: הביליס וארקטוס, ואולי לפניהם אף אוסטרלופיתקים.
התרבות האשלית, הנפוצה באתרים במזרח אפריקה מלפני עד 1.75 מיליון שנה[6], בה השתמשו ככל הנראה בני הסוגים ארקטוס והיידלברגנסיס. זוהי התרבות הידועה הראשונה שבה סיתתו טיפוסי כלים תקניים בעיצוב מכוון ומוקפד, כמואבן היד.
התרבויות האולדובאית והאשלית, או תרבויות דומות להן, התגלו גם באתרים ארכאולוגים מחוץ לאפריקה, אך הקדומים בהם הם מתוארכים לתקופות המאוחרות במאות אלפי שנים מן האתרים המקבילים הקדומים ביותר באפריקה.
ההיסטוריה שלחלקה הצפוני של היבשת קשור בעיקר בהתפתחויות שהתרחשו באסיה ובאירופה. אזור זה הצמיח בעת העתיקה מספר ממלכות וישויות אחרות, שהגיעו לרמת פיתוח גבוהה מאוד, כגוןמצרים העתיקה וקרתגו. לעומת זאת ההיסטוריה של חלקה הדרומי של היבשת, מעבר למדבר סהרה, התרחשה במנותק מההיסטוריה של שאר חלקי העולם. בניגוד לצפון אזור זה הצמיח בעיקר חברות שבטיות, כגון הבנטו והבושמנים.
בשנים שלאחר מכן, במאות הראשונות שלפני הספירה, נכבשה צפונה של היבשת בתחילה בידייוון ולאחר מכן בידירומא, שהביאה לאזור את הנצרות והרחיקה את הפוליתאיזם לפנים היבשת על-אף שהאימפריה האתיופית קיבלה את הנצרות כדת האימפריה קודם לאימפריה הרומית. אך הנצרות לא נשארה הדת השלטת באזור לאורך זמן, וכבר כמה מאות שנים לאחר מכן (המאות ה-6 וה-7), נכבש האזור בידיהאימפריה המוסלמית, והאסלאם הפך לדת השלטת באזור עד ימינו אלה, אם כי עדיין נותרו מיעוטים נוצריים בצפון אפריקה, כשהגדול ביניהם הוא המיעוט הקופטי שבמצרים. ימים אלו היו ימים של פריחהתרבותית באזור, אך עד מהרה, עם התמוטטותה של האימפריה המוסלמית, שקע האזור לסכסוכים בין שושלות מוסלמיות על השליטה באזור.אפריקה שמדרום לסהרה, נשארה נחשלת מבחינה כלכלית ותרבותית, ומנותקת משאר העולם, ואף על-פי כן הצמיח אזור זה מספר ממלכות עצמאיות.
כאלף שנה לאחר כיבוש האזור בידי האימפריה המוסלמית, במהלךהמאות ה-16 וה-17, אוחד רוב האזור שוב לידי ישות מדינית אחת תחתהאימפריה העות'מאנית. בינתיים החלו האימפריות האירופאיות לבחוש בנעשה באפריקה שמדרום לסהרה, שכמו תמיד סבלה מריק שלטוני. בתחילה עשו זאתהפורטוגזים, לאחר מכן הצרפתים, האנגלים וההולנדים, ולבסוף הצטרפו גם הגרמנים, הבלגים, האיטלקים והספרדים. מעצמות אלו בתחילה חקרו את היבשת, לאחר מכן שלחומיסיונרים ומתיישבים, ולבסוף כבשו את האזור. עד סוףהמאה ה-19, היבשת כולה, למעטאתיופיה וליבריה, הייתה תחת שלטון זר, בין אם אירופאי או עות'מאני. השלטון הזר ניצל את משאבי היבשת לצרכיו. הוא סחר ברבים מאנשי היבשת כעבדים, וביצעכרייה ענפה של משאבי הטבע ביבשת. עם זאת, הוא גם תרם רבות לפיתוחה ולתהליכי המודרניזציה שלה.
במהלךהמאה ה-20, החל תהליך הדרגתי נרחב שלדה-קולוניזציה. רבים במערב החלו למאוס באימפריאליזם, ותנועות לאומיות רבות קמו ברחבי היבשת. בשתימלחמות העולם לחמו מדינותאירופה ברחבי היבשת, בעיקר בחלקה הצפוני, ובעשורים שלאחר מכן, החלו להשתחרר רוב ארצות היבשת מהשלטון האירופאי.
הסכסוך ביןארצות הברית לביןברית המועצות במהלךהמלחמה הקרה שיחק אף הוא תפקיד בחוסר היציבות. כאשר מדינה קיבלה את עצמאותה לראשונה, ציפו ממנה כי תחבור לאחת משתי מעצמות העל הללו. מדינות רבות בצפון אפריקה קיבלו עזרה צבאית סובייטית, בעוד שמדינות במרכז אפריקה ובדרומה קיבלו את עזרתן של ארצות הברית וצרפת. הסלמה אירעה בשנות ה-70, כאשראנגולה ומוזמביק, שזכו לעצמאותן בשנים אלה, קשרו את עצמן לברית המועצות, בעוד שמערב אפריקה ודרומה חברו לבלום את ההשפעה הסובייטית.סכסוכי גבול וטריטוריה היו נפוצים אף הם, כאשר הגבולות שקבעו האירופים עורערו שוב ושוב בידי מדינות האזור.
מדיניותממשלתית כושלת, שחיתותפוליטית ומקריבצורת קשים, הובילו לכך שחלקים ניכרים מאפריקה סובלים מחוסר באספקתמזון ומים, ומקרירעב המוני אינם נדירים. אחת הסכנות העיקריות המאיימות על אפריקה היא התפשטותמגפות המוניות, בשל תנאיתברואה גרועים, היעדרחיסונים ומחסור בשירותים רפואיים. במיוחד נפוץ ברחבי היבשתנגיף ה-HIV, המביא למותם של מיליוני תושבים בכל שנה ממחלת האיידס.
יבשת אפריקה נחלקת ל-54מדינות החברות באומות המאוחדות. (לא כולל אתסהרה המערבית הנמצאת בשליטתמרוקו). חלוקת היבשת למדינות היא בהתאם לחלוקה שנקבעה על ידי המעצמות בתקופה הקולוניאלית, שלא התחשבה בדרך-כלל בגבולות לשוניים, אתניים ודתיים.
שיטת המשטר ברוב מדינות אפריקה היא באופן רשמירפובליקה, המסתמכת עלשלטון נשיאותי. בחלק מהמדינות מתקיימותממלכות שבטיות מקומיות לצד מוסדות המדינה, לרוב מעמד המלכים הוא סמלי וייצוגי.
מאז קבלת העצמאות, מדינות רבות באפריקה הידרדרו לחוסר יציבות,שחיתות,אלימות ומשטריםדיקטטוריים. עד לאחרונה, מדינות מעטות בלבד ביבשת הצליחו להחזיק בשלטוןדמוקרטי, ובמקום זאת נסחפו לסדרתהפיכות ברוטליות ודיקטטורות צבאיות. בין תחילתשנות השישים לסוף שנות השמונים, היו באפריקה יותר מ-70 הפיכות ו-13 התנקשויות בנשיאים.
רבים ממנהיגי אפריקה בעידן הפוסטקולוניאלי לא זכו לחינוך או שהיו בורים בכל הקשור לניהול מדינה, מה שהוביל את מדינותיהם לחוסר יציבות. מנהיגים רבים אחרים היו מושחתים, וחלק ניכר מהם הפכו את מדינותיהם לדיקטטורות, כשהם מוציאים מחוץ לחוק את האופוזיציה, מבטלים את החוקה ומפזרים את הפרלמנט בארצם.
רבים השתמשו בכוחם כדי להחיות מחדש יריבויות שבטיות ישנות, שדוכאו תחת שלטון קולוניאלי. במדינות רבות, הצבא נתפס כאמצעי היחיד שיכול לשמור על סדר, ובשנות ה-70 ושנות ה-80 של המאה ה-20, חלק ניכר ממדינות אפריקה היו תחתמשטר צבאי.
על אף קשיים מרובים, חלה התקדמות של מדינות שונות ביבשת להתנהלות דמוקרטית יותר מבעבר, ומדינות רבות הכירו רשמית בזכויות האדם לכלל האזרחים. עם זאת גם כיום מרבית מדינות אפריקה אינן דמוקרטיות.
כלכלת אפריקה מבוססת בעיקר עלחקלאות ובאופן מועט יותר גם עלתעשייה,כרייה וקידוח,ייצור,השקעות ובנקאות, ותקשורת וטכנולוגיות מידע. אפריקה היא הענייה ביבשות העולם מכל בחינה. עם זאת, אזורים שונים ביבשת (כגוןאפריקה הדרומית ומפרץ גינאה), חוו התפתחותכלכלית מהירה ומרשימה במהלך השנים האחרונות. מתוך 187 מדינות הנסקרות בדו"ח שלהאו"ם עלמדד הפיתוח האנושי 2011, 30 המדינות בתחתית הרשימה, כולן אפריקניות, מלבד שלוש. כל זה, נובע במידה רבה מההיסטוריה הסוערת שלה ובעיקר הקולוניאליזם. קודם לכן – עד סביבותהמאה ה-15, תחילת הקולוניאליזם, חפפה אפריקה ליבשת אירופה ואסיה מבחינה כלכלית. היסטוריה זו הייתה כרוכה בחוסר יציבות נרחב לצד סכסוכים ומלחמות בקנה מידה נרחב אף הם; ולזה, יש להוסיף את רמת השחיתות הגבוהה.[7]
אפריקה נמצאת זמן רב בתהליך ארוך של קיפאון ואף שקיעה, במונחים של סחר חוץ, השקעות והכנסה לאדם. לעוני זה יש השפעות מרחיקות לכת, הכוללותתוחלת חיים נמוכה, אלימות וחוסר יציבות. לאורך שנים הועלו מספר פתרונות אפשריים למצב, וחלקם אף יושם, אולם אף דרך פעולה לא הראתה עדיין הצלחה ראויה לציון.
תחת לחץ של ארגוניםכלכליים בין-לאומיים כמוקרן המטבע הבין-לאומית, מדינות רבות באפריקה הצליחו לשנות את כלכלתן, ועתה הן מראות צמיחה חיובית לאחר דורות של צמיחה שלילית או אפסית. עם זאת, ארגונים שונים הביעו ביקורת על פעילות המדינות המתועשות באפריקה, בטענה שהן מנציחות את העוני ביבשת על ידי יצירתחובות ענק נושאיריבית, שהמדינות אינן יכולות לעמוד בהן.
שיעור גידול האוכלוסייה באפריקה הוא הגבוה בעולם: מעל ל-2% בשנה. הסיבה לכך היא שיעור ילודה גבוה במיוחד, הנובע משיעור פריון גבוה ומגודלה היחסי של האוכלוסייה הצעירה. מספר השבטים והקבוצות האתניות באפריקה הוא הגדול בעולם: כ-200 שבטים שונים בכל מדינה, בממוצע, אך רק שבטים מעטים הם גדולים.
בין השנים 1990 ו-2024, אוכלוסיית אפריקה חוותה צמיחה משמעותית, כמעט פי 2.5, מ-655 מיליון ל-1.5 מיליארד איש. גידול זה משקף תוספת עצומה של 840 מיליון איש לאורך 34 שנים. קצב גידול האוכלוסייה הממוצע לאורך התקופה היה כ-2.5% לשנה, נתון גבוה יחסית לכל העולם. אמנם קצב זה התמתן מעט בשנים האחרונות, אך הוא עדיין גבוה יחסית.[8]
נתונים היסטוריים של אוכלוסיית אפריקה בין השנים 1991 ל-2024 :
אוכלוסיית אפריקה עומדת בשנת 2024 על כ־1.5 מיליארד בני אדם ועל פי מחקרים היא צפויה להגיע עד סוף המאה ל־4.2 מיליארד, זינוק של פי שלושה.[9] הגידול הרב ביותר הצפוי הוא בניגריה, שאוכלוסייתה צפויה להגיע ל־914 מיליון בני אדם בשנת 2100 לעומת כ-235 מיליון כיום (נתוני 2025). שמונה מתוך עשר המדינות שירשמו את העלייה החדה ביותר באוכלוסייתן עד 2100 נמצאות באפריקה.[9]
היריבות הבין-שבטית באפריקה היא עזה, וגרמה במשך השנים למלחמות עקובות מדם. מדינות אפריקה אינן מאורגנות בצורה אתנית, עובדה המחריפה את המאבקים. השבטים השונים נחלקים לקבוצות גדולות כמו הבנטו, הנילוטים, הפיגמים, הכושיתים, הסודנים התיכוניים, הסודנים המזרחיים, הסודנים המערביים, המלגשים וההוטנטוטים. שבטי הנילוטים הגדולים הם האוסה, אקאן, וולוף, איבו ופולה (פולאני). שבטי הבנטו הגדולים הם קונגו, לובה, מונגו, טונגה, מקואה, שונה וזולו. שבטי הכושיתים הגדולים הם אורומו, סומאלי וסידמו. ישנם עוד שבטים רבים נוספים. ישנן מדינות שאין בהן קבוצת שבטים שולטת או שבט שולט (כמוצ'אד), ישנן כאלו שיש בהן קבוצת שבטים שולטת אך אין שבט שולט יחיד (כמוטנזניה), יש מדינות שבהן שבט שולט (בוטסואנה), ויש מדינות שבהן כמה שבטים גדולים ועוד רבים קטנים (ניגריה). גם הדת באפריקה מובילה לסכסוכים רבים בין המוסלמים בצפון לנוצרים בדרום ובמרכז, ובין האמונות הפגניות הנפוצות בכל רחבי היבשת. כך למשל ניגריה, בה המוסלמים בצפון, הנוצרים בדרום ואזור מעורב במרכז.
^Semaw, Sileshi (בדצמבר 2000). "The World's Oldest Stone Artefacts from Gona, Ethiopia: Their Implications for Understanding Stone Technology and Patterns of Human Evolution Between 2·6–1·5 Million Years Ago".Journal of Archaeological Science.27 (12): 1197–1214.doi:10.1006/jasc.1999.0592.ISSN0305-4403.{{cite journal}}: (עזרה)