ב־9 באוקטובר2004 התקיימו בחסות ארצות הברית הבחירות הדמוקרטיות במדינה אליהם נרשמו יותר מעשרה מיליון מצביעים (40 אחוזים מהםנשים). הבחירות נוהלו בליווי שורה של כשלים וחלק מהמפלגות החרימו אותן, אולם לבסוףחאמיד כרזאי ניצח ברוב של 55.4 אחוזים מהקולות.
אנשי הטליבאן המשיכו בהתנגדותם למה שהם מגדירים כ"כיבוש אמריקני", וביצעופיגועים כנגד מטרות מערביות ונגד השלטון.
בשנת2018 נהרגו בקרבות פנימיים באפגניסטן כ-3,800 אזרחים.
למרות שמצב המלחמה במדינה נגמר, מאז השתלטות ארגון הטאליבן על המדינה מתקייםסכסוך בין הארגון למדינה האסלאמית(אנ') שמתנגדת לשלטון הטאליבן במדינה. ב-2023 ו-2024 במסגרת הסכסוך עםהמדינה האסלאמית, איראן, רוסיה ומדינות נוספות סיפקו לשלטון הטאליבן כטב"מים וכלי נשק נוספים[15].
הבחירות הדמוקרטיות הראשונות בהיסטוריה של אפגניסטן נערכו ב־9 באוקטובר2004, 18 התמודדו על משרת הנשיא, כששני הבולטים שבהם הםחאמיד כרזאי ויונוס קנוני. למרות האיומים של הטליבאן, מיליוני אפגנים, בהם כ־40% נשים, נהרו לקלפיות כדי לבחור את הנשיא הנבחר הראשון שלהם.
כדי למנוע הצבעות כפולות החליטו השלטונות לצבוע בדיו בלתי מחיק אצבע של הבוחר כך שלא יוכל ללכת למחוז הקרוב ולהצביע בשנית. למרות זאת, טענו רבים מהמתמודדים שהיו זיופים ולא קיבלו את התוצאות בשל טענות להצבעה כפולה ובלתי חוקית. ההאשמות היו כל כך קשות עד שרבים האמינו שהדבר יוביל לכאוס במדינה. המחלוקות הסתיימו כאשריונוס קנוני ומתמודדים אחרים שהחרימו את הבחירות קיבלו את התוצאות כדי שהמדינה לא תכנס למשבר. שלושה שבועות לאחר הבחירות הוכרז חאמיד כרזאי כנשיא הרשמי של המדינה לאחר שקיבל 55.4% מהקולות.
ב־15 באוגוסט 2021, בעקבות כניסתו לקאבול וכיבוש רוב שטחי המדינה, הודיע ארגון הטרור הטליבאן כי הוא מתכנן להכריז על הקמה מחודשת של "אמירות אסלאמית"[17]. הארגון כבר השליט אמירות איסלאמית באפגניסטן בשנים1995–2001. ב-7 בספטמבר הכריז הארגון על הקמת ממשלה זמנית, המורכבת מגברים בלבד ומבכירי הטליבאן. לראש הממשלה מונהמוחמד חסן אחונד. עם זאת, מנהיג המדינה בפועל הואהייבתוללה אח'ונדזאדה, מנהיג הטליבאן ומי שנושא במשרת "המנהיג העליון"[18].
אפגניסטן היא אחת המדינות העניות והנחשלות בעולם, אשר כלכלתה ניזוקה קשות מהפלישות החוזרות ונשנות, ממלחמות האזרחים, ומשנותבצורת קשה. שני שלישים מאזרחי המדינה מתפרנסים ממשכורת הקטנה מ-2דולר ליום, ושיעור האבטלה מתקרב ל-40% (נכון לשנת2005).
מרבית האוכלוסייה ממשיכה לסבול ממחסור באוכל, בגדים, דיור, בעיות רפואיות וכן מבעיות נוספות שנבעו מהפעולות הצבאיות וחוסר השקט הפוליטי במדינה. עד לשנת2002 סבלה המדינה משיעוראינפלציה גבוה מאוד, אך בשנים האחרונות חלמיתון בשער המטבע.
לאחר תבוסת הטליבאן ב-2001 במלחמת אפגניסטן חקלאים רבים שבו לגדל מוצרים ליצוא במקום לאספקת אוכל לאוכלוסייה המקומית. אחד הגידולים הוא האופיום, שנאסר לגידול בתקופת הטליבאן בשל חוקי האסלאם שהונהגו במדינה, ובתום המלחמה, אפגניסטן שוב הפכה ליצרנית האופיום הגדולה בעולם.
מאמצי השיקום של המדינה הביאו ליוזמות שונות מצד מדינות העולם, ובשנת2002 תרמו מדינות העולם כ-4.5 מיליארד דולר שהופקדו בבנק העולמי למטרות השקעה ופיתוח של המדינה בתחומי החינוך והבריאות, בניית מתקנים סניטריים, פיתוח הענף החקלאי, בניית תשתיות בתחומי התחבורה, האנרגיה והתקשורת.
בשנת 2021, סיוע החוץ נאמד ב-80% מהתמ"ג האפגני והוערך בכ-20 מיליארד דולר. חלק מהסיוע אבד בשלשחיתות עמוקה[19]. יותר מ־70% מהתקציב הלא־צבאי שלממשלת אפגניסטן הגיע מסיוע בינלאומי, שברובו הופסק לאחרהשתלטות הטליבאן על אפגניסטן[20]. בהמשך הובטח סיוע מסוים[21].
מחקריםגאולוגיים הראו כי קיימים במדינה אוצרות טבע רבים, בכלל זהנפט,גז טבעי, ומרבצים ניכרים שלמתכות ומינרלים. רק חלק זעיר ממשאבים אלה מנוצל כיום.
על פי מדד האושר העולמי שפורסם ב-2024, אפגניסטן מדורגת אחרונה, מתחת ללבנון[22][23].
בטרם כניסת האמריקאים לאפגניסטן, קווי טלפון היו מצרך נדיר. לדוגמה, בעיר הבירה,קאבול, אשר אוכלוסייתה מונה כ-4 מיליון איש, היו כ-12,000 קווי טלפון תקינים, ומחוץ לבירה היה המצב גרוע הרבה יותר. אמצעי התקשורת היחיד שהיה אז בין ערי אפגניסטן או בין אפגניסטן לשאר העולם היה נעשה בתקשורת לווינית.
נכון לשנת2016, למחצית מהאוכלוסייה ישטלפון סלולרי. במדינה יש 22 מפעילותאינטרנט, ולרשת מחוברים כ-5 מיליון בני אדם.
הלשונות המדוברות באפגניסטן מרכיבות פסיפס לשוני רב גוני ומיוחד. אפגניסטן מצויה בטבור המפגש בין שלוש קבוצות לשונות שונות - ענףהשפות האיראניות וענףהשפות ההודו-אריות של משפחתהשפות ההודו-אירופיות, והשפות הטורקיות. באפגניסטן ניתן למצוא דוברים ילידים של לשונות משלוש הקבוצות האלה, בנוסף לדוברים של משפחות-שפות מיעוט נדירות.
בימינו, משפחת השפות הנפוצה ביותר באפגניסטן מבחינת מספר הדוברים היא משפחתהשפות ההודו-אירופיות ובתוכה קבוצתהשפות האיראניות. הלשון הראשונה שקיבלה מעמד רשמי באפגניסטן היאפשטו, שפה איראנית צפון-מזרחית, המדוברת בידי כ-50% מהאזרחים האפגנים כשפת אם או כשפה נוספת. לפשטו מעמד של שפה רשמית באפגניסטן, והיא השפה האיראנית המזרחית המדוברת ביותר. שפה איראנית נוספת הנהנית ממעמד רשמי באפגניסטן היאדארי (פרסית מזרחית), שפה איראנית דרום מערבית, הקרובה מאוד לפרסית המערבית הנהוגה באיראן ולטג'יקית (יש המסווגים את שלושתן כשפה אחת). דארי מדוברת על ידי 25%–35% מאוכלוסיית אפגניסטן כשפת אם. הניב של דארי המדובר בקאבול, בירת אפגניסטן, מובן ברמה זו או אחרת על ידי כ-80% מאוכלוסיית אפגניסטן, עובדה המקנה לה מעמד שללינגואה פרנקה לאומית.
דארי, הפרסית ה"אפגנית" (שלרוב נקראה עד שנת 1964 פשוט "פארסי", כלומר פרסית), מתחלקת לחמש קבוצותניבים. כל קבוצת ניבים מאחדת בתוכה מספר ניבים מקומיים נוספים. הניב הפרסי הנפוץ ביותר באפגניסטן הוא קאבולי. דוברי ניב זה הם, ככל הנראה, טג'יקים מבחינה אתנית. בניב זה ניתן למצוא מרכיבים הודיים רבים. בניב הקאבולי בקרבת הגבול הטג'יקי ניתן למצוא מאפיינים טג'יקיים רבים. אגד הניבים השני הוא זה של אזורהראת, הוא קרוב מאוד לניב הפרסי של אזורח'וראסאן האיראני. שתי קבוצות ניבים נוספות הן זה של אזור קאנג, שדובריו שייכים לעם הסיסטאני (אף על פי שאינם דובריםסיסטאנית, לשון איראנית דרום-מערבית המצויהעל סף הכחדה), והניב של אזור זאראז'ת.
באפגניסטן מדוברות שפות איראניות נוספות בפי מיעוטים שונים. הנפוצה מביניהן היאבלוצ'ית, לשון איראנית צפון-מערבית, עובדה מפתיעה בהתחשב במיקומה הגאוגרפי של אפגניסטן. בלוצ'ית מדוברת גם בפקיסטן, בדרום-מזרחאיראן ובטורקמניסטן. בצפון-מזרח אפגניסטן, בסמוך לגבול עם טג'יקיסטן, מדוברותשפות פאמיר, אגד שפות איראניות צפון-מזרחיות ובו מספר רב של לשונות מיעוט שבטיות. הבולטות מבין אלה הןרושני וואחי. אפגניסטן היא המדינה היחידה שבה ניתן למצוא אוכלוסייה גדולה יחסית של דוברי שפות איראניות דרום-מזרחיות. אחוז קטן מהאוכלוסייה האפגנית, היושב בעיקר קרוב לגבול הפקיסטני, דובר פר'צי ואומורי. בעוד שככל הנראה ישנם כיסים של דוברי אומורי בפקיסטן, פרצ'י מדוברת באפגניסטן בלבד.
שאר השפות שבהן נעשה שימוש באפגניסטן כוללותשפות טורקיות ושפות הודו-אריות.
השפות הטורקיות של אפגניסטן כוללות אתאוזבקית, המדוברת בפי כ-1.2 מיליון תושבים,טורקמנית עם מעל מאה אלף דוברים,קירגיזית ואויגורית. בנוסף, ניתן למצוא מיעוט דוברמונגולית.
ביןהשפות ההודו-אריות, הלשון בעלת מספר הדוברים הגבוה ביותר היאפנג'אבי, שפה הודית מערבית חדשה. שפות הודו-אריות אפגניות נוספות שייכות למשפחה הדרדית.
באפגניסטן ניתן למצוא לשונות נוספות, שאינן משויכות לאחת מהמשפחות הנ"ל:זרגארי,לזמי ושפותג'אט הנדירות.
עד אמצעשנות ה-50 של המאה ה-20 חיו באפגניסטן כ-8,000יהודים, במסגרת קהילה שהתקיימה כ-200 שנה. בשנות ה-50עלו רוב היהודים לישראל. ישנן מספר סברות לגבי נסיבות הגעתם של יהודים לאפגניסטן. לפי סברה אחת, יהודים רביםהיגרו ממשהד שבאיראן, לאחר שהשיעים ניסו לאסלם אותם בכפייה (ראו:אנוסי משהד). לפי סברה אחרת, הגיעו היהודים מצפון, בעיקר מאזורבוכרה שבאוזבקיסטן.
מרבית הקהילה היהודית באפגניסטן התגוררה בעירהראת שבצפון מערב המדינה ובעירבלח'. בעיר הבירהקאבול התגוררו מעט יהודים, ובנוסף התגוררו מעטים בכפרים. עיקר פרנסתם של היהודים היה בעיסוק במסחר, בהברחת גבול ובחלפנות כספים.
לפני מלחמת האזרחים שגשגה הקהילה היהודית באפגניסטן. לאחר פרוץ מלחמת האזרחים, ברחו רוב היהודים העשירים מאפגניסטן בדרך המשי לכיוון ישראל[דרוש מקור], דרך אוזבקיסטן, איראן,עיראק וירדן. עם זאת, עד שנת2021 חי באפגניסטן יהודי אחד,זבולון סימן-טוב[24], שהתגורר בבית הכנסת בבירהקאבול.
