מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים".סימנים של המזלות השונים
אסטרולוגיה (מלשוןאסטרו –כוכב ולוגוס – תורה, ובעברית:אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם שלגרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם. בפרט מנסה האסטרולוגיהלחזות את העתיד לפי מיקומם של גרמי השמיים. הגופים השמימיים העיקריים שמשמשים את האסטרולוגים בחיזוי הםהשמש,הירח,כוכבי הלכת במערכת השמש, נקודת האופק ונקודת רום השמיים. האסטרולוגיה והאסטרונומיה היו משולבות עדימי הביניים, אך מראשיתהעת החדשה נדחתה האסטרולוגיה והיא נחשבת היום תורה פסאודו-מדעית.
האסטרולוגיה התקיימה ברוב תרבויות העולם בצורה זו או אחרת, וניתן לראות ביטויים שלה לאורך כל ההיסטוריה בתרבויות שונות, הן בדתותמונותאיסטיות והן בדתותפוליתאיסטיות.
החישובים הנערכים באסטרולוגיה כרוכים בחישובים אריתמטיים וגאומטריים פשוטים שנועדו למקם את הכוכבים בתאריכים ובזמנים נתונים לפי טבלאות מוכנות מראש. יש אסטרולוגים המאמינים כי ניתן לתת בסיס מדעי מוצק לאסטרולוגיה, אך הקהילה המדעית דוחה טענות אלו. רוב האסטרולוגים מגדירים את מלאכתם אומנות, הממזגת חישובים עם תפיסה אינטואיטיבית.
האסטרולוגיה קשורה לתפיסות קוסמולוגיותגאוצנטריות, המעמידות אתכדור הארץ במרכזהיקום ומבחינות הבחנה מהותית בין העולם הארצי לעולם השמיימי שלכוכבי הלכת והשבת. התפיסה הגאוצנטרית הופרכה עם התפתחות האסטרונומיה ופיתוח חוקי המכניקה הקלאסית. בעבר הייתה האסטרולוגיה קשורה קשר הדוק לתמונת העולם המדעית של תקופתה ולא היה הבדל בינה לבין האסטרונומיה, אך עם הזמן האסטרונומיה התפצלה ממנה. כיום, עם התפתחותן של מערכות ממוחשבות מתקדמות, מתפתח ענף באסטרולוגיה המערבית המודרנית העוסק במפותהליוצנטריות, במקום במפות גאוצנטריות.
יש כמהמסורות שונות באסטרולוגיה. חלקן שותפות במאפיינים דומים משום העברתן של השיטות בין התרבויות, חלקן התפתחו בבידוד מוחלט ופיתחו גישות שונות לגמרי, אף שגם במקרים אלו קיימים קווים מקבילים מסוימים שכן שהמסורות מבוססות על אותן תופעות האסטרונומיות.
ראשיתה של האסטרולוגיה האפרואירואסייתית מתועדת ממסופוטמיה החל מהאלף השלישי לפנה"ס. ניתן להתחקות אחרי שורשי האסטרולוגיה עד לתקופתבבל ואשור הקדומות (כ-1,500 לפני הספירה), שם היא הייתה אחת משתי שיטותניבוי עתיד עיקריות, כאשר השנייה הייתהקריאה בכבד של חיותקורבן. השימוש באסטרולוגיה בשלב זה היה לניבוי אירועים בעלי חשיבות ציבורית והמשפיעים על הרווחה הכללית ופחות על ניבוי אירועים אישיים.
משוער שהאסטרולוגיה הבבלית החלה להתפשט מערבה לתרבות היוונית בתקופה ההלניסטית בראשיתהמאה ה-4 לפנה"ס. לפי המסורת הרווחת היה זה ברוסוס (Berosus) מהאיקוס אשר ייבא את האסטרולוגיה ליוון. את הקרקע לקבלת האסטרולוגיה הכינו הפילוסופים היווניים. הראשונים להשתמש ולפתח את האסטרולוגיה היו המלומדים, בעיקרהאסכולה הסטואית[1]. בשלב זה החלו היוונים לפתח את האסטרולוגיה האישית, ה"הורוסקופ" (horoskopos מלשון hora – שעה, skopos – התבוננות) כתרשים של מיקומי הכוכבים בעת הלידה. הורוסקופ זה הושפע, ככל הנראה, מהחשיבה המצרית שממנה הושפעו המלומדים שישבו באלכסנדריה העתיקה[2]. האסטרולוגיה הפכה לפופולרית ביוון רק במאה השנייה לפנה"ס[3].
אחד הספרים המרכזיים באסטרולוגיה המערבית בזמן העתיק, הטטרביבלוס ("ארבעת הספרים"), נכתב על ידי החכם ההלניסטיתלמי, אבי השיטה הגאוצנטרית באסטרונומיה, ששלטה בכיפה עד ראשיתהעת החדשה. התפיסה האסטרולוגית שלימי הביניים הושפעה רבות מהפילוסופיה הנאופלטונית, שסברה כי העולם נובע מהאל דרך השכלים הנבדלים, אשר כל אחד מהם קשור לאחד מהספירות (כדורים) נושאות הכוכבים. באופן דומה, טענו האסטרולוגים המונותאיסטים כי באמצעות תנועות הכוכבים שולט האל באירועים בכדור הארץ. טענה זו הופרכה על ידי המדע וכיום ידוע שהשמיים לא בנויים מספרות נושאות כוכבים.
בימי הביניים הקימה על עצמה האסטרולוגיה מתנגדים רבים, שיצאו בעיקר נגד התפיסה הדטרמיניסטית הנובעת ממנה, לפיה הכול קבוע מראש ומעשיו של אדם אינם יכולים לשנות את גורלו. התנגדות עזה יותר התעוררה נגד המגיה האסטרלית – זרם באסטרולוגיה, לפיו כשם שהכוכבים משפיעים על המתרחש בעולמנו, יכולים בני האדם, באמצעות טקסים מסוימים, להשפיע עליהם ולבקש את חסדם. גישה זו הוכרזה על ידי הנצרות כעבודת אלילים.
האסטרולוגיה המערבית המודרנית מבוססת על מפות אסטרולוגיות המחושבות לרגע מסוים, בדרך כלל רגע הלידה של בן אדם. המפות מנותחות לפי מערכי הכוכבים ומיקומם באזורי השמיים.
האסטרולוגיה המערבית מבוססת עלהשנה הטרופית (אסטרולוגיה טרופית) המבוססת על תנועת השמש בשמיים ללא תלות במיקום השמש במזל מסוים (אסטרולוגיה סידרית), באופן זה,מזל טלה מתחיל ביום השוויון האביבי, מזל סרטן מתחיל ביום הארוך ביותר בשנה,מזל מאזניים מתחיל ביום השוויון הסתווי ומזל גדי מתחיל ביום הקצר ביותר בשנה.
האסטרולוגיה המודרנית משתמשת בעיקר בכוכבי הלכת ובנקודות הבאות. ההתחשבות בכוכבים ובנקודות נעשית על ידי התבוננות בזויות הנוצרות ביניהם, במזלות ובבתים בהם הם נמצאים.
מסמלת את האישיות המודעת, התכונות המוחצנות והנלמדות במהלך החיים. מסמלת את הרצון המודע. השפעתה ניכרת בתכונות הרצויות בעיני האדם, ההולכות ומתפתחות לאורך חייו.
מסמל את עולם הרגשות. לעומת השמש, שהיא החלק המוחצן באישיות, הירח הוא החלק המופנם באישיות. מתייחס לנושאי משפחה, זכרונות, ורגש. הירח מסמל את תהליך בניית הזהות האישית.
מסמל את יכולת החשיבה, קליטת העולם ובחינתו באמצעות השכל. איסוף נתונים על העולם והסקת מסקנות עובדתיות. מרקורי מייצג את יכולת ההתמצאות במרחב, קואורדינציה, תפיסה, יכולת תנועה ותקשורת מכל סוג.
בהתאם להתקשרותה למזל שור ולמאזניים, נוגה משקפת את המצב החומרי/כלכלי, ובמקביל גם את הכישורים החברתיים והרומנטיים[4]. ונוס מייצגת את הטעם והגישה לאסתטיקה, יחס לכסף וגישה חברתית ותרבותית. מקושרת אל הארכיטיפ הנשי.
מארס מסמל את היכולת של אדם להוציא לפועל את רצון האישיות (רצון השמש). לבצע דברים. להילחם. היכולת של אדם להגן על עצמו ועל ענייניו. המוטיבציה, הדחף, ההעזה והאומץ. יוזמה ויכולת עשייה. למארס דרך פעולה ישירה וגלויה. השפעתו על כוכב הנמצא בסמוך מעוררת את נושאי הכוכב לפעולה, או שהכוכב הנמצא בסמוך יאפיין את דרך הפעולה של מארס. מקושר אל הארכיטיפ הגברי.
זו נקודת תחילתה של מערכת הבתים, ומיוחסת לה חשיבות גבוהה בניתוח המפה. נקודת האופק מספקת מסנן דרכו שאר האלמנטים במפה מוצאים ביטוי. זוהי נקודת ההחצנה, המראה מה אנו מחפשים להחצין, וכיצד אנו מחצינים אותו. מיקום של כוכב בסמוך לנקודה זו, או בבית הראשון, מדגישה מאוד את האיכויות שלו באופי האדם.
כוכב הקשור במשמעת, חוק, אחריות. שאיפה. יכולת לסמן יעד ולהגיע אליו. שבתאי קשור במימוש וביצוע הלכה למעשה של ערכי המוסר שנרכשו קודם לכן באמצעות יופיטר. קשור בגבולות ומסגרות, הגבלה, מעמד, סמכויות. שבתאי קשור בניסיון ותוצאה ובמבנים קיימים שהוכיחו עצמם על פני זמן.
כוכב הקשור בקידום. התבוננות רחבה על החברה. ערכים נעלים. זכויות אדם וחי. כוכב של אצילות, קידמה, מודרניזציה. אוראנוס מאתגר את החוקים, המבנים והמסגרות אשר מומשו קודם לכן על ידי שבתאי. מביא את החדש. באופן אישי קשור ב'אני הגבוה' של האדם. יכולת נבואית.
כוכב הקשור בעולמות הרוחניים, בחמלה, הקלה, בחולמניות, אשליות, בלבול ואי-בהירות, טשטוש גבולות,אסקפיזם. מדבר על הצורך בהתפשטות הגשמיות, בוויתור על האגו. התחברות לאלוהי. התחברות למקור. קשור באהבה ללא תנאי. קשור ביכולת להתחבר על התת-מודע הקולקטיבי, ולפיכך קשור גם בפרסום ואנשים מיתיים.
כוכב הקשור באינטנסיביות וקיצוניות, באובססיות, בסודיות וחשאיות, בטראנספורמציה דרך מחזורי הרס ובנייה מחדש, ובמיניות. מדבר על דחפים עמוקים הנמצאים באדם מקדמת דנא. על מוקדי כוח וחולשה שבאדם. על פסיכולוגיה, תת-מודע ומעמקים.
גלגל המזלות באסטרולוגיה המערבית המודרנית מחלק את השמיים ל-12 חלקים שווים, החל מנקודת השוויון האביבית. המזלות באסטרולוגיה שואבים את שמם והגדרותיהם מקבוצות הכוכבים המקבילות להם, אם כינדידתן של נקודות השוויון הביאה לכך שהמיקומים אינם חופפים יותר (כיום הבדל של כ-30° או סימן אחד שלם). משמעות המילה הלועזית לגלגל המזלות, זודיאק, היא "מעגל בעלי החיים" ביוונית.
המזלות באסטרולוגיה באים להגדיר תכונות בסיסיות לכוכבים בהתאם למיקומם בגלגל. כיום נפוץ השימוש הבלעדי במזל בו נמצאתהשמש להגדרת תכונות אישיותיות לפיתאריך הלידה, במיוחד בעיתונים ובכתבי עת. היות שהאסטרולוגיה המערבית מתבססת על רכיבים שמימיים רבים, אסטרולוגים רבים סולדים משימוש פשטני זה, במיוחד היות שהשפעתם של הזוויות הנוצרות בין הכוכבים השונים מקבלים משקל רב יותר מאשר המזלות בהם נמצאים אותם הכוכבים.
ניתן לחלק את המזלות ל-3 מצבים שהם האיכויות השונות בכל מזל:
הזוויות הנוצרות בין הכוכבים והנקודות במפה האסטרולוגית מקבלים משקל רב ביותר. לכל זווית מוגדרת רמת דיוק בהתאם לחשיבותה, כאשר רבים מחשיבים דיוק גבוה יותר בזווית כמשקף את ההשפעה כחזקה יותר. כך למשל זווית של 92° בין נגה למאדים נחשבת ל"ריבועית" (90°) היות שלזווית בדרך כלל מתאפשרת רמת דיוק של 8°-10° +/-.
צמידות (Conjunction),0° +/- 8-10° – מייצג מיזוג בין ההשפעות המדוברות, לטובה או לרעה, כך שהן מהוות חלק בלתי נפרד אחת מהשנייה.
ניגוד (Opposition),180° +/- 8-10° – השפעה בדרך כלל שלילית, מעין "פיצול אישיות" בין ההשפעות המדוברות הפועל לרוב בצורהלא מודעת. מקושר להשפעות חיצוניות המשקפות סתירות פנימיות.
ריבוע (Square),90° +/- 8-10° – השפעה הנחשבת לשלילית, המשקפת מתחים פסיכולוגיים פנימיים בדרך כלל מודעים הנחווים ככעס, הפועלים כמעיןדינמו היוצר אנרגיה רבה ומדרבן לפעולה.
שלשה (Trine)120° +/- כ-8° – זווית הרמונית, לעיתים יותר מדי, המביאה עימה נוחות, מזל, כישרונות טבעיים, אם כי לעיתים איכויות אלו מבוזבזות מחוסר כוח מניע.
שישייה (Sextile)60° +/- כ-6° – זווית הרמונית מינורית יותר. השפעתה דומה לזווית השלשה, אם כי שיתוף הפעולה בין ההשפעות נוטה להיות פורה יותר.
מערכת הבתים באסטרולוגיה באה לחלק את השמיים (כולל האזורים המוסתרים על ידיכדור הארץ) מזווית הראיה של נקודה מסוימת על כדור הארץ, בשעה מסוימת (מדויקת) ביום או בלילה. החלוקה לבתים מתחילה לרוב מנקודת האופק המזרחי. החלוקה היא לשנים-עשר בתים, אשר גודלם עשוי להיות קבוע או משתנה בהתאם למערכת הבתים שבשימוש.
הבתים מייצגים אזורים ותחומים בחיים, והם מספקים פוקוס וכיוון לאנרגיות של הכוכבים והנקודות שבמפה האסטרולוגית.
מערכת שווה-בתים – בשיטה זאת כל בית הוא בן 30 מעלות בדיוק ומספר הבתים יוצר את המעגל של 360 מעלות. בשיטה זאת נקודת רום השמיים יכול להימצא בין הבתים 8–11 תלוי במיקום הגאוגרפי של המפה. זוהי השיטה הפשוטה ביותר והקלה ביותר ליישום.
מערכת פלסידוס (Placidus) – שיטה זאת ממקמת את נקודת רום השמיים כפותחת את בית 10 ומכאן מייחסת חשיבות לנקודת רום שמיים ומהותה. חסרונה של השיטה היא במיקומים גאוגרפיים צפוניים מאוד או דרומיים מאוד (מעבר לקווי רוחב 66 דרום או צפון) ולאנשים שנולדו בסביבות הקטבים של כדור הארץ השיטה לא מתאימה שכן גודל הבתים נעשה לא יחסי.
מערכת קוך (Koch) – שיטה הדומה לשיטת פלסידיוס ומתאימה לשימוש בקווים הגאוגרפיים של מדינת ישראל. לכן רב השימוש בשיטה זאת בקרב אסטרולוגים בארץ.
יחסם של אישים במחשבת ישראל לאסטרולוגיה הואדו-ערכי. בלשוןחז"ל אסטרולוגיה נקראת איצטגנינות ויש לה קונוטציה שלילית.
בתלמוד בבלי[5] מובאת מחלוקת בין חכמי ישראל האם המזלות משפיעים על גורלו של אדם. הדעות התומכות הם שלרבי יהושע בן לוי שמפרט את טיפוסי האנשים לפי המזלות השונים ושלרבי חנינא שסובר "מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל". לתפיסה זו שהמזל משפיע ישנה תמיכה באימרה, כי "הכול תלוי במזל אפילוספר תורה שבהיכל"[6].
למול תפיסה זו, ישנה התפיסה שלרבי יוחנן כי "אין מזל לישראל", שמסתמך על הפסוק "כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמיים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה"[7]. לתמיכה בשיטתו מובאים גם הדעות שלרב,שמואל ורבי עקיבא שניתן ללמוד מהם שאין מזל לישראל. במקור אחר מתוארים רבי ינאי ורבי יוחנן שראו אסטרולוגים חוזים את מותם של שני יהודים, אך התחזית לא התמששו. שאלו החכמים את היהודים מה עשו באותו יום, והללו השיבו שלא עשו דבר מיוחד, אלא התפללו וקראוקריאת שמע כהרגלם:”אמרו להם יהודים אתם אין דברי האיסטרולוגין מתקיימים בכם שאתם יהודים, הוי ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך.” (מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שופטים אות י)
על השגיאות המרובות בתחזיות האסטרולוגים מתבטאת הגמרא בסוטה: "צופין ואינם יודעין מה צופין מהגים ואינן יודעים מה מהגים".[8]
בתלמוד לעומת זאת מובאים שורה של מקורות המכירים בכוחה של האסטרולוגים לחזות את העתיד, לפחות במידה מוגבלת[9]. במקום אחד אף מובאים שורה של תחזיות אסטרולוגיות כלליות שנמצאו כתובות בפנקסיהם של חכמים בבליים בהםשמואל ורבי יהושע בן לוי[10].
מנגד, בשני מקורות עיקריים נראה שנאסר העיסוק באסטרולוגיה:
במסכת פסחים[11] נאמר שאסור לשאול בכלדיים, משום 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך'. רבים מן הראשונים פירשו שהכלדיים הם החוזים בכוכבים, כפי שעולה מגמרות רבות[12]. במסכת סנהדרין נתפרש האיסור לא תעוננו על ידי רבי עקיבא באופן שנשמע כמתייחס לאסטרולוגיה[13].
המקורות השונים הובילו להתפתחות של מספר גישות שונות בקרב חכמי ישראל בשאלת היחס לאסטרולוגיה:
גישתם של הרמב"ם[14]סמ"ג[15]רבינו יונה[16]טור[17] היא שהאסטרולוגיה אסורה משום מעונן. יש שהוסיפו שהיא גם כלולה באיסור לא תנחשו[18]. אחרים, כדוגמת הרמב"ן הר"ן[19] ונימוקי יוסף[20] סברו שדברי רבי עקיבא מוסבים על ניחוש בכוכבים, ולא על החכמה הסדורה של האסטרולוגיה. לשיטתם העיסוק באסטרולוגיה עדיין אסור משום תמים תהיה, כדברי הגמרא בסנהדרין, ורק במצבים שכבר נודע לאדם על תחזיות אסטרולוגיות, הוא רשאי ואולי חייב לחשוש להן, משום שאין לסמוך על הנס. אך העיסוק היזום באסטרולוגיה עדיין אסור[21]. כשיטה זו פסקהרמ"א[22]
בתורת הקבלה שלימי הביניים ישנה קבלה רחבה יותר של תורה זו והתאמתה לרוח היהדות בכלל ולקבלה בפרט, אשר לימים פיתחה מעין גרסה משלה לתורה זו ונקראת לרוב "אסטרולוגיה קבלית".בין אוהדי האסטרולוגיה בקרב חכמי היהדות ניתן למנות את רביאברהם ברבי חייא הנשיא[23] רביאברהם אבן עזרא[24] רביאברהם זכות[25]הראב"ד הראשון ודון יצחק אברבנאל[26]. לדעתם הגמרות הרבות מוכיחות שיש מידה רבה של אמת באסטרולוגיה והיא ראויה להחשב חכמה מדעית. את דברי רבי עקיבא הם מסבירים בדומה לרמב"ן, ולגבי הכלדיים הם מסבירים שמדובר בזן מסוים של אסטרולוגיה שכולל בתוכו תפיסות אליליות. ולמעשה העיסוק באסטרולוגיה איננו אסור, כל עוד הוא איננו חלק מפולחן אלילי והכרה בכוחות אחרים מלבד ה'[27].
הרמב"ם התנגד בחריפות לאסטרולוגיה. דוגמה לכך ניתן לראות באיגרת תימן שלו, שבה כתב:
"אבל מה שראיתך משתוקק אליו מחכמת הכוכבים והדיבוקים שהיו ושעתידים להיות – כל זה הסר אותה מלבך ונקה דעתך ממנו ורחץ שכלך, כמו שרוחצים הבגדים המטונפים מטינופם. לפי שהם דברים שאין בהם ממש, ואינם אמת אצל החכמים השלמים ואפילו שאינם מאמינים בתורה, כל שכן למקבלי התורה".
בחוגים מדעיים זוכה האסטרולוגיה לביקורת נוקבת. הדעה הרווחת בחוגים המדעיים כי האסטרולוגיה אינה יותר מאמונה טפלה. מנקודת ההשקפה של המדע הרעיון שכוכבים עשויים להשפיע על גורלו של אדם הואעורבא פרח מסיבות רבות.
האסטרולוגיה פרחה כאשר היקום הידוע כלל בקושי את כדור הארץ וסביבתו הקרובה, והיא משתמשת בהשלכה דו־ממדית של שמיים תלת־ממדיים. למעשה אין קשר בין הכוכבים הנמצאים בקבוצת כוכבים כלשהי, וכוכבים רחוקים וקרובים משמשים בערבוביה מפני שהם בכיוון קרוב אחד לשני מנקודת המבט של מערכת השמש.
בינתיים גם ידוע שמיקום המזלות שאליהם מתייחסת האסטרולוגיה והתאריכים שבהם השמש עוברת בכל מזל אינם לפי סידורם האמיתי בשמיים, אלא למשל לפי דמיון אנושי שקושר למיתולוגיה היוונית.
העדר מנגנון פעולה ידוע – מדוע דווקא הזמן הקובע יהיה ברגע הלידה, ולא בזמן אחר כלשהו – ברחם או מחוצה לו. בנוסף אין הסבר מוכר לסוג הכוח שמשפיע – הכוחות הידועים המגיעים ממרחקים גלקטיים הםכוח כבידה וקרינה אלקטרומגנטית, אולם כוחות אלה קיימים בצורה חזקה יותר בסביבות האדם על פני כדור הארץ מאשר זה המגיע מכוכב ממוצע.
סתירות בין אסכולות – אסטרולוגיה מערבית, יהודית, הודית סינית ועוד – לא ייתכן שהן בו זמנית גם סותרות זו את זו וגם כולן נכונות.
הדרך אשר בה פותחה השיטה – האם נעשה בעבר מחקר מקיף שאסף המון נתונים ממצב הכוכבים, תכונות וגורלות או שאולי הייתה זו המצאה? לא ידוע על איסוף נתונים כזה ויכולת סטטיסטית נדרשת כזו בעבר.
האסטרונום והסופרקרל סייגן[35], כולל בין היתר בביקורת על אסטרולוגיה הן התחשבות לא נכונה של האסטרולוגים במיקום גרמי השמיים, והן אי-עמידה שלהם במבדקים שיאשרו את נכונות ניבויי השיטה. הוא מציין את חוסר התחשבותם של האסטרולוגים בקביעת מיקום הכוכבים בהשתברות האור באטמוספירה; התחשבות האסטרולוגים רק בגרמי שמיים הנראים בעין ללא שימוש בעזרים כפי שהיה ידוע לתלמי במאה השנייה, והתעלמות ממבחר גרמי השמיים שהתגלו בעת החדשה (תוהה מה לגביאסטרואידים); חוסר עקביות בין הדרישה למידע מפורט על שעת הלידה לבין התעלמות מפרטי מקום הלידה (ציוני הקואורדינטות שלה), אי הצלחה של אסטרולוגיה במבחני תאומים זהים; הבדלים גדולים בין הורוסקופים של אסטרולוגים שונים על אותו אדם, והעדר מתאם מוכח בין הורוסקופים לבין מבדקים פסיכולוגיים תקפים.
הסבר אפשרי לעובדה שאנשים רבים מקבלים את נכונותם של הורוסקופים מספקאפקט פורר (קרוי גם "אפקט בארנום"), הגורם לאנשים לראות בניסוחים מעורפלים וכלליים שמגמתם הכללית חיובית (כגון "לעיתים אתה פתוח וחברותי אך במצבים אחרים מופנם") כתיאורים קולעים של אישיותם.
שאלת מעמדה של האסטרולוגיה הגיעה לערכאות משפטיות בתביעת דיבה שהגיש אסטרולוג נגדרשות השידור וטומי לפיד, לאחר שלפיד כינה אותו במהלך התוכניתפופוליטיקה "נוכל" ואת מקצוע האסטרולוגיה בכלל "נוכלות". בית המשפט קבע כי אומנם אין האסטרולוגיה מהווה מדע שיש לו ביסוס כלשהו, אך העיסוק בה אינו בהכרח נוכלות[36]. בפסק דין אחר, שבו נתבע אסטרולוג לדין לאחר שתחזיתו התבדתה, דחה בית המשפט את התביעה בנימוק כי מי שמאמין לתחזיות אסטרולוגים שם את כספו על קרן הצבי[37].
עדו יעבץ,גלגלים ומזלות: פרקים בתולדות האסטרונומיה היוונית,הוצאת מאגנס והוצאת דביר, 2010
יקי מנשפרוינד,עידן הבורות - מדריך מקוצר לאסטרולוגיה, עב"מים,רפואה אלטרנטיבית ועוד הבלים של העידן החדש,הוצאת פרדס, 2011, עמ' 116–137
גרשון בן-שחר ומריאנה בר,מכונת השקר - האם אפשר לסמוך על גרפולוגיה, פוליגרף, אסטרולוגיה ושיטות נוספות לאבחון אישיות ולניבוי,הוצאת מטר, אוקטובר 2014, עמ' 11, 24-15, 144, 146, 149, 157
^”איזהו מעונן אלו נותני עתים שאומרים באצטגנינות יום פלוני טוב יום פלוני רע יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית שנה פלונית או חדש פלוני רע לדבר פלוני. אסור לעונן אע"פ שלא עשה מעשה אלא הודיע אותן הכזבים שהכסילים מדמין שהן דברי אמת ודברי חכמים, וכל העושה מפני האצטגנינות וכיון מלאכתו או הליכתו באותו העת שקבעו הוברי שמים הרי זה לוקה שנאמר לא תעוננו” (משנה תורה, הלכות עבודת כוכבים, פרק י"א, הלכות ח'-ט')
^עולם רדוף שדים: המדע כנר בעלטה, ספריית מעריב, תרגום עמנואל לוטם, עמ' 292–293.
^ת.א. (י-ם) 8301/99אליצור קדושי נ' רשות השידור - הטלוויזיה הישראלית ויוסף (טומי) לפיד. ניתן ביום 3.8.2005 על ידי השופט יצחק שמעוני. טומי לפיד חויב בתשלום 20,000 ש"ח פיצוי לתובע בגין פרסוםלשון הרע וכן 30,000 ש"ח בהוצאות משפט.
^ת.ק. (פתח-תקוה) 2705/02לימור שמיט נ' אודי ברגר. ניתן ביום 4.2.2003 על ידי השופט (בדימוס) גבריאל שטרסמן.
.svg)
