כלים של תרבות הקונדה, המוזיאון להיסטוריה של אסטוניהחפצי אמנות מתקופת הברזל השייכים למטמון קומנא
אסטוניה יושבה לראשונה בתוםעידן הקרח. ליד העירקונדה שבצפון אסטוניה נמצאו עדויות לקיומן של קהילותציידים ודייגים בסביבות שנת 6,500 לפנה"ס. אבות אבותיהם של האסטונים היגרו ממפגש הנהרותוולגה וקאמה, מקום מוצאם של העמים הפינו-אוגריים, וחיו בשבטים, באיים הדרום־מזרחיים שלהים הבלטי, לפני יותר מ־5,000 שנים.בימי הביניים, היו רוב האסטונים בעלי שטחי קרקע קטנים ומשקים. השלטון האסטוני היהמבוזר, בעל חלוקות־משנה פוליטיות ומנהליות מאזהמאה הראשונה לספירה. אוכלוסיית אסטוניה מנתה אז יותר מ־150,000 איש והתנצרה אחרונה באירופה הביניימית.
ב־1193 קרא האפיפיורסלסטינוס השלישי לערוךמסע צלב נגד הפגאנים בצפון אירופה. צלבניםגרמנים הקימו את מבצר ריגה בתחוםלטביה של ימינו, והתחילו לפשוט על אסטוניה בעזרת שבטי לטביה. השבטים האסטונים התנגדו להתקפות, ולעיתים חמסו שטחי צלבנים. מאוחר יותר, צפון אסטוניה נכבשה על ידי צלבנים דנים, וב־1227 הביס מסדר צלבנים גרמני את אחרון מבצרי האסטונים.לאחר הכיבוש אולצו האסטונים להתנצר וחיו במושבות; ניסיונות לשמר את העצמאות דוכאו, ואסטוניה חולקה ביןהמסדר הליבוני, בישופות טאלין ובישופות אוסל-וויק. אסטוניה הצפונית הייתה בבעלות דנמרק עד1346.
ב-1343 פרץ מרד (התקוממות ליל ג'ורג' הקדוש) של תושבי אסטוניה הצפונית ותושבי האיסארמאה נגד השלטון שלהגרמנים הבלטיים, אך הוא דוכא. למרות רצף של מרידות, של פשיטות רוסיות ושל פלישות ב-1481 וב-1558, הוסיפו הברונים הגרמנים המקומיים לשלוט באסטוניה.
ציור של בירת אסטוניה – טאלין, מהמחצית הראשונה של המאה ה-17. מאת אדם אולאריוס. חלק מהמבנים הנישאים נותרו עד היום.טירת קורסארה בסארמה
ב-1819 היו המחוזות הבלטיים המחוזות הראשונים באימפריה הרוסית, שמעמד האצולה אִפשר בהם לאיכרים בעלות על האדמות והגירה לערים. נוסדה "הקרן לתרבות הלאומית של אסטוניה", שפעלה למען התעוררות לשונית ולאומית אשר דוכאה במשך יותר מ-600 שנות שלטון זר. התנועה הלאומית האסטונית עודדה את הכנסת האסטונית כשפת ההוראה בבתי הספר, עודדה ספרות לאומית בלשון האסטונית ומשנת1869 ואילך התקיימו באופן סדיר פסטיבלי שירה אסטוניים.
הכרזת העצמאות של אסטוניה שהתקיימה בפארנו ב-23 בפברואר 1918. זו אחת התמונות הראשונות מהרפובליקה העצמאית.הכרזת העצמאות של אסטוניהעמוד הניצחון במלחמת העצמאות של אסטוניה (1918–1920) בטאלין
עם התפשטותמהפכת 1905 מרוסיה לאסטוניה, קראו האסטונים לחופש עיתונות ולחופש בית-המחוקקים, לזכות הצבעה אוניברסלית ולאוטונומיה לאומית. התוצאות היו זניחות, אך המתח שגבר בין1905 לבין1917 עודד את האסטונים לשאוף לעצמאות מדינית. בנובמבר 1917 לאחרמהפכת פברואר, עם התפרקותה של האימפריה הרוסית, הכריזה על עצמה כרשות המחוקקת של הממשל האוטונומי של אסטוניה(אנ'), והאסיפה הזמנית של אסטוניה(אנ'), שנבחרה באביב אותה שנה, הכריזה על עצמה כסמכות העליונה באסטוניה. זמן קצר לאחר מכן פירקו הבולשביקים את האספה ואילצו את חבריה לרדת למחתרת בבירה טאלין. כמה חודשים לאחר מכן, תוך ניצול מרווח הזמן שבין הנסיגה של הצבא האדום לבין הגעת הצבא הגרמני, הכריזה המועצה הזמנית על העצמאות אסטוניה בטאלין ב-24 בפברואר 1918(אנ') והקימה את הממשלה הזמנית של אסטוניה(אנ'). ביום למחרת פלש הצבא הגרמני למדינה. בעקבות תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה ונסיגת צבאה מאסטוניה פלשהצבא האדום לשטחה של המדינה הצעירה ב-28 בנובמבר 1918, והגיע במרחק של 30 ק"מ מטאלין. בכך החלהמלחמת העצמאות האסטונית. בינואר1919 יצאהצבא האסטוני, בראשותיוהאן ליידונר, שמנה כ-75,000 חיילים, בעזרת צבא מתנדבים מפינלנד,שוודיה,דנמרק והצי המלכותי הבריטי למתקפת נגד והצליח להדוף את הצבא האדום מתוך שטח אסטוניה בתוך מספר חודשים.התקפות הנגד הסובייטיות נכשלו, ובאביב התקדם הצבא האסטוני בשיתוף פעולה עםהכוחות הרוסים הלבנים לרוסיה וללטביה.
ב־2 בפברואר1920, נחתםחוזה טארטו בין הרפובליקה האסטונית לרוסיה הבולשביקית, שבו הסתיימה מלחמת העצמאות האסטונית בהכרה רוסית בעצמאותה של אסטוניה ונקבע גבול מוסכם בין שתי המדינות.[2]
בשנת1920 סוכם על חוקת המדינה ונערכו בחירות לפרלמנט. בהתאם לחוקה לנשים היו זכויות שוות,אמה אסון הייתה האישה הראשונה שנבחרה לפרלמנט האסטוני.
העצמאות ארכה 22 שנים. אסטוניה עברה מספר רפורמות כלכליות, חברתיות ופוליטיות, שנדרשו כדי שתגיע למעמדה כמדינה ריבונית. במהלכן הפכוסקנדינביה,בריטניה ומדינות נוספות באירופה המערבית לשווקיה הראשיים, במקביל לייצוא לארצות הברית ולרוסיה. הוקמו בתי ספר ששפת ההוראה בהם הייתה אסטונית, חיי תרבות מגוונים שגשגו, וניתנה אוטונומיה תרבותית למיעוטים, ביניהם ליהודים.בשנת1921 הצטרפה אסטוניה לחבר הלאומים.
הסכם אי-התקפה בין אסטוניה לגרמניה הנאצית נחתם בברלין ב־7 ביוני 1939. אחת הסיבות שגרמו להנהגה האסטונית לחתום על ההסכם הוא החשש מפני איום הכיבוש מצד ברית המועצות.ברית המועצות הגישה אולטימטום לאסטוניה, שבו התחייבה האחרונה לאפשר לצבא האדום הקמת בסיסים והצבת 25,000 חיילים בשטחה.אולטימטום דומה הוגש גם ללטביה. בעקבות כך חתמה אסטוניה ב-28 בספטמבר על הסכם לסיוע הדדי עם ברית המועצות.
אסטוניה מפורסמת באחוזות הרבות שבהן התגוררה האליטה הגרמנית הבלטית.
לכיבוש נלוו החרמת רכוש, כגון עסקים, קרקעות ונדל"ן, סובייטיזציה של חיי התרבות וחדירת הקומוניזם הסטליניסטי לחיים הפוליטיים. ב-14 ביוני1941 נערכו גירושים המוניים בכל שלוש המדינות הבלטיות (כעשירית מיהודי אסטוניה היו בין המגורשים), ושבוע לאחר מכן, ב-22 ביוני, תקפה גרמניה הנאצית את ברית המועצות. האסטונים קיוו לזכות שוב בעצמאותם, אך מדינתם נהפכה לחלק מ"אוסטלנד". הגדודים הגרמנים עצרו כ־5,500 איש. עם פלישת הנאצים לאסטוניה נמלטו רוב היהודים לשטחי רוסיה, ובאסטוניה נשארו תחת הכיבוש הנאצי כ-1,000 מיהודי אסטוניה. רוב היהודים שנשארו נרצחו ומיעוטם הועסק בעבודות כפייה.
ב-1944 החריבו פשיטות אוויר סובייטיות אתנרבה, ושליש ממבני המגורים בטאלין נהרסו. עד סוף ספטמבר אותה שנה הצליח הצבא האדום לגרש את הצבא הגרמני מכל שטחי אסטוניה. באותה שנה העבירה ברית המועצות את מחוזות הספר האסטוניים נרבה ופטסרי, שתושבים רוסים רבים התגוררו בהם, לשליטה רוסית, ותומכים בפועל בכיבוש הגרמני או אזרחים שלא גילו נאמנות מספקת לברית המועצות נעצרו.במלחמת העולם השנייה סבלה אסטוניה קשות: נמלים הושמדו, 45% מהתעשייה ו-40% ממסילות הברזל ניזוקו. אוכלוסיית אסטוניה קטנה בחמישית (כ-200,000 איש) ו־10% מהאוכלוסייה (יותר מ-80,000 איש) גלו למערב. יותר מ־30,000 חיילים נהרגו בתקיפה.
לאחר המלחמה נהפכה המפלגה הקומוניסטית של הרפובליקה הסוציאליסטית האסטונית־סובייטית לארגון[דרושה הבהרה], ומספרם של האסטונים במפלגה פחת. לאחר מותסטלין הרחיבה המפלגה את בסיסה החברתי כדי לכלול אסטונים רבים יותר בשורותיה, ועד אמצע שנות ה-60 התייצב אחוז חברות האסטונים בארגון בסביבות 50%. באפריל1988 נוסדה מפלגת "החזית האסטונית העממית", עם מצע עצמאי, מנהיגות וציבור בוחרים רחב. המועצה העליונה של הרפובליקה נהפכה לגוף המחוקק, ורשות זו הכריזה על ריבונות בתאריך16 בנובמבר 1988 וחוקקה חוק עצמאות כלכלית, חוק שהעניק לאסטונית מעמד של שפה רשמית וחוקיהצבעה מקומיים וממלכתיים. שנה לאחר מכן התרחב הספקטרום הפוליטי ונוצרו מפלגות חדשות.אסטוניה ערכה בחירות חופשיות למועצה העליונה ב־18 במרץ1990. כל האזרחים היו זכאים להשתתף בבחירות, בכללם 50,000 החיילים הסובייטים שנמצאו בתחומי אסטוניה. החזית העממית, שהייתה מורכבת ממפלגות שמאל ומרכז, צברה רוב פרלמנטרי. במאי 1990 הוחלט לשמור את השם "רפובליקת אסטוניה" ורק חוקי אסטוניה הוכרזו כתקפים.
אחרי יותר משלוש שנות משא ומתן, ב־31 באוגוסט1994, עזב צבאהפדרציה הרוסית את אסטוניה, ומאז הייתה למדינה עצמאות מלאה.
החוף הצפוני של אסטוניה מורכב בעיקר מקו חוף גיר סלעי.Osmussaar הוא אחד מהאיים הרבים שבמים הטריטוריאליים של אסטוניה.
צורת השלטון היאדמוקרטיה פרלמנטרית. באספה הלאומית הריגיקוגו (Riigikogu) ישנם 101 צירים הנבחרים אחת ל־4 שנים ב־11מחוזות בחירה. נשיא המדינה נבחר לרוב בידי האספה הלאומית לכהונה בת חמש שנים. עקב היותה של אסטוניהדמוקרטיה פרלמנטרית אין לנשיא תפקיד שלטוני ממשי, ואין בידיו את הסמכות הביצועית (בדומה לישראל), אולם הוא משמש כראש הכוחות המזוינים של אסטוניה.
לאחר הבחירות הפרלמנטריות מקיים הנשיא התייעצויות עם נציגי המפלגות וממליץ לריגיקוגו על מועמד לראשות הממשלה. המועמד צריך להיבחר בהצבעה בפרלמנט. בעל הסמכויות הביצועיות במדינה הוא ראש הממשלה.
החוקה הראשונה של אסטוניה אומצה בשנת 1920. החוקה השנייה אומצה ב-1934. חוקתה השלישית של אסטוניה אומצה בשנת 1938 והייתה בשימוש גם מיום חידוש העצמאות (20 באוגוסט 1991) ועד לאימוצה של החוקה הנוכחית (הרביעית) במשאל עם, שנערך ב-28 ביוני 1992 (נכנסה לתוקף ב-29 ביולי 1992).
מדינת ישראל הכירה ברפובליקת אסטוניה ב-4 בספטמבר 1991 וכוננה עמהיחסים דיפלומטיים ב-9 בינואר 1992. בשלב הראשון מינתה ישראל את השגריר שלה בריגה, בירת לטביה, כשגריר באסטוניה שאינו תושב. משנת 2003 שגריר ישראל לפינלנד, הוא גם השגריר לאסטוניה.
בשנת 1995 נחתם בין ישראל לבין אסטוניה הסכם לעידוד ואבטחת השקעות. ב-1997 חתמו שתי המדינות על הסכם לשיתוף פעולה בתחומי התקשורת, הדואר והמחשוב. בשנת 1998 נחתם בין ישראל לבין אסטוניה הסכם לשיתוף פעולה בתחומי התרבות, המדע והחינוך. ב-2001 חתמו שתי המדינות הסכם לביטול הדדי של הצורך באשרות כניסה.
במאי 2007 הוקמה הקבוצה הפרלמנטרית אסטוניה-ישראל בפרלמנט של אסטוניה. בסוף 2009 נוסדה בכנסת קבוצת-הידידות הפרלמנטרית ישראל-אסטוניה בראשותה של חברת הכנסתאנסטסיה מיכאלי.
אסטוניה פתחה שגרירות בישראל ב-18 בנובמבר 2009. לפני כן פעל בתל אביבקונסול הכבוד של אסטוניה ואילו שגריר אסטוניה לישראל ישב בטאלין.
בשנת 2012 במסגרת ברית ערים תאומות, כוננו יחסים רשמיים בין המועצה המקומיתרמת ישי לעירווימסי(אנ') באסטוניה. זוהי ברית ערים תאומות היחידה בין ישראל לאסטוניה.
באופן מסורתי אסטוניה הצביעה יחד עם מדינות האיחוד האירופי בנוגע למעשיה של ישראל במרחביהודה ושומרון, ואולם ב-15 בנובמבר 2022 הכריז משרד החוץ על שינוי מדיניות ועל תיאום הצבעות יחד עם ארצות הברית בנוגע למעשיה של ישראל.[13]
צבא אסטוניה (Eesti Kaitsevägi) הוא הכוח הצבאי של אסטוניה, הכולל את כוחות היבשה, חיל הים, חיל האוויר ויחידות מילואים. הצבא האסטוני פועל במסגרת דוקטרינת ההגנה הלאומית של המדינה ומשתף פעולה עם ארגונים בין-לאומיים, בעיקר נאט"ו והאיחוד האירופי.[14]
לאחר הכרזת העצמאות של אסטוניה בשנת 1918, הוקם הצבא האסטוני כדי להגן על המדינה במלחמת העצמאות נגד ברית המועצות וגרמניה. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה אסטוניה על ידי ברית המועצות, ומאוחר יותר על ידי גרמניה הנאצית, עד שנכבשה מחדש על ידי הסובייטים בשנת 1944 ונכללה בברית המועצות. לאחר קריסת ברית המועצות, אסטוניה חידשה את עצמאותה ב-1991 והחלה בשיקום צבאה.[15]
מאז הצטרפותה של אסטוניה לנאט"ו בשנת 2004, היא משתתפת בתרגילים צבאיים משותפים ושולחת חיילים למשימות שמירת שלום. כמו כן, המדינה משקיעה רבות במודרניזציה של ציודה הצבאי ומערכת הביטחון שלה.
תקציב הביטחון של אסטוניה עומד על כ-2% מהתמ"ג, בהתאם להמלצות נאט"ו. הצבא מצויד בטכנולוגיות מערביות מתקדמות, כולל כלי רכב משוריינים, מערכות נ"מ ומטוסים מתקדמים במסגרת שיתופי הפעולה עם ארצות הברית ומדינות אירופה.
אסטוניה מתמודדת עם איומים פוטנציאליים מצד רוסיה, במיוחד בתחומי לוחמת הסייבר והמלחמה ההיברידית. בעקבות סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה ב-2014 אסטוניה חיזקה את יכולות ההגנה שלה והגבירה את שיתוף הפעולה עם בעלות בריתה.
אסטוניה היא המדינה שבה מספר החובות[דרושה הבהרה] הוא הנמוך ביותר ביחס לשאר המדינות באיחוד האירופי.נכון לשנת 2017 התמ"ג לנפש של אסטוניה עמד על 32,918דולר לפיהבנק העולמי.[16]
בשנים 2004–2007 עמדו אחוזי הצמיחה במדינה על מעל 10% בשנה. אחוזי האבטלה היו הנמוכים ביותר, החוב הציבורי היה אפסי והאוכלוסייה משכילה ונוטה לאמץ טכנולוגיות חדשות. כל אלה מביאים לחיזוק תדמיתו של האזור כנמר הבלטי. למרות היותה חלק מברית המועצות לשעבר ומדינה קומוניסטית לשעבר, הצליחה אסטוניה לעבור בנתונים הכלכלים מדינות קפיטליסטיות ותיקות כגוןפורטוגל וקפריסין וצומחת מהר מהן בקצב של עד פי חמישה.
רוב המסחר מתבצע עם מדינות צפון-מערב אירופה. חברות טכנולוגיה רבות ממוקמות במדינה, מהמפורסמות שבהן היאסקייפ. המדינה נהנית מיחסים חמים במיוחד עםפינלנד שבה מדברים בפינית, שפה הדומה לשפה האסטונית.
כ־92% מכוח העבודה באסטוניה הם עובדים מועסקים (שכירים). אחוז האנשים המועסקים־עצמית הוא 5%, ומספר העסקים הפרטיים בעלי העובדים המקבלים משכורת הוא 16,500, שמקבץ כ־3% מהאוכלוסייה העובדת.נשים מהוות כ־49% מכוח העבודה. יש פחות אבטלה בקרבן, ו־51.4% מהנשים הנמצאות בגיל העבודה אכן עובדות.
המשכורת החודשית הממוצעת בשנת 2007 הייתה 738אירו (ברוטו). המשכורת היא מקור ההכנסה החשוב ביותר עבור המשפחות באסטוניה (65%), ואחר כך פנסיות (18%) והטבות שונות (7%). עבודה אינדיבידואלית, בעיקרחקלאות, מספקת 6% מההכנסה.
4.2% מאוכלוסיית אסטוניהמובטלים, ושיעורם הולך וקטן (שיעור זה הוא אחד מהנמוכים באיחוד האירופי). סיבות האבטלה העיקריות הן אי-ידיעת השפה האסטונית בקרב המיעוט הרוסי במדינה ושמבוגרים רבים חסרים את הכישורים החדשים הדרושים, וחלק מהאנשים מתנגד לשינוי תחום עיסוקו או לקבלת הדרכה מקצועית, וזאת על רקע העובדה שאפשרויות ההדרכה בדרך־כלל אינן בנמצא או יקרות מדי עבור האדם המובטל. גם שינוי מקום המגורים מהווה בעיה, שכן קיימים הבדלים משמעותיים במחירי הנדל"ן באסטוניה, ומכאן ששיעור האבטלה במדינה מלווה בחוסר בכוח עבודה מוסמך.
כ־62% מכוח העבודה באסטוניה עוסקים בענפים שונים שלמגזר השירותים ו־32% בתעשייה. כ־6% עובדים לפרנסתם בחקלאות, כ־2.5% עובדים בדיג ו־1.5% ביערנות. ענף החקלאות מספק בעיקרתפוחי־אדמה,ירקות,דגים, מוצרי מקנה ומוצרי מחלבות.היער נמנה עם המשאבים הטבעיים החשובים ומתפקד כמקור לכמות משמעותית שלחומר גלם (אסטוניה עשירה גם בפצלי שמן, כבול,פוספט, ענבר, חימר כחול קמבריאני,אבן גיר ודולומיט). למרות קוטן הענף, הוא אחראי ל־2% מהתוצרת הכוללת, המסופקת כחומר גלם לתעשיות הרהיטים, הנייר והעץ.
בתוך התעשייה, מגזרי הכלכלה החשובים הן תעשיות העיבוד (9% מהתוצרת הכוללת), המשלוח, המחסנאות והתקשורת (15.5%), ההובלה (יותר מ־14%) והנדל"ן, ההשכרה ושירותי העסקים (יותר מ־11%).החשובות שבתעשיות העיבוד הן תעשיות העץ, הנייר והריהוט, אחריהן תעשיית עיבוד המזון (16% מהתעשייה), המפיקה בעיקר בשר וחלב, ושלישית היא תעשיית ייצור המשקאות, הלחמים ודברי המתיקה.בתעשיות העיבוד, שיותר מחמישית מהן משתייכת לתחום התעשייה הקלה, המייצרתביגוד והנעלה אך משתנה תדיר, כ־12% חולשים על תעשיית המתכות ויותר מ־14% על ענפי הנדסאות שונים. מוצרי הנדסאות וציוד המיוצרים באסטוניה נעים מכבלים, טלפונים ניידים ומחשבים עד לציוד בטיחותי למכוניות, ציוד מעבדה, מנופים מגוונים וציוד אחר עבור תעשיות שונות.
בגלל זעירותה של אסטוניה, לא ניתן להקים ולייצר מקומית את כל השירותים והמוצרים להם נזקקת האוכלוסייה, ולכן, על־מנת לייבאם, יש לייצא, וזו סיבת גודל ענף הייצוא. למעשה, יותר משני שלישים מתעשיית הייצור מיועדים לכך. בממוצע, ייצוא הסחורות השנתי מכניס כ־4.075 מיליארד דולר.מוצריהנדסאות ומכונאות הן הסחורות המיוצאות החשובות ביותר, ואחריהן מוצרי-עץ (נייר, רהיטים, בתי־עץ). אסטוניה מייצאת גם מוצרי מתכת, מוצרים כימיים, מוצרי תעשייה קלה (ביגוד, הנעלה), מוצרי מזון וחומרי בניין. בין המזונות המיובאים ישנם מוצריחלב,דובדבנים מעובדים ופראיים,פטריות והפקה טהורה אקולוגית.
33% מהייצוא הוא בצורת שירותים. אסטוניה מייצאת שירותיהובלה,תיירות,בנייה, טלקומוניקציה (עקב אירוחה את מרכזי ההתקשרות המחוזיים והבין-לאומיים של חברות רבות), פיננסים ועוד. 7% מסחורות הייצוא מיועדים ללטביה, 4% מיועדים לרוסיה, 2.5% מיועדים לארצות־הברית ו־1.8% מיועדים לאוקראינה. בנוסף, אסטוניה מייצאת לפינלנד, שוודיה וגרמניה, ובמידות קטנות יותר להונגריה,פולין,בריטניה,דנמרק והולנד.
בקרב הסחורות המיובאות לאסטוניה נמצאים מוצרי הנדסאות, מכוניות, כלי רכב שונים, אמצעי הובלה, חומר גולמי (דלק, מתכות, עץ וכו'), מאכלים, ביגוד ומוצרי עיצוב. כמו כן, אסטוניה מייבאת שירותים; מרביתם שירותי טיולים והובלה.הסחורות המיובאות מורכבות מ־33.5% מכונאות וציוד, 11.6% מוצרים כימיים, 10.3%טקסטיל, 9.4% מוצרי מזון ו־8.9% אמצעי הובלה.הייבוא מגיע בעיקר מפינלנד, כמו גם מגרמניה, שוודיה, איטליה, צרפת, בריטניה ודנמרק.
באסטוניה ביקרו 3.5 מיליון תיירים בשנת 2007, רובם הגיעו מפינלנד. כמו כן רוב התיירות הפינית מרוכזת בטאלין ורוב התיירים הפינים אינם באים להתרשם מהטבע אלא מהבארים/פאבים הרבים ומהאלכוהול הזול (בפינלנד האלכוהול יקר מאוד). אספקת סוגים שונים של שירותים – משירותים אישיים (ספרות, קוסמטיקאיות וכו') ועד לספורט ובידור – מתפתחת במהירות גבוהה. התיירות עודדה את התפתחות ענף המסעדנות והמלונאות, וגם תיירות הפנים צוברת פופולריות.
מפה פיזית של אסטוניהתמונת לוויין של אסטוניהאסטוניה הצטרפה לאיחוד האירופי ב-2004 וחתמה על אמנת ליסבון ב-2007.
אסטוניה היא ארץ נמוכה ושטוחה, המכסה 45,226קילומטרים רבועים: 43,211 קמ"ר של יבשה, ו־2,015 קמ"ר שלמים. לאסטוניהקו חוף רדוד וארוך לאורךהים הבלטי המתאפיין על ידימפרצים ומצרי ים רבים לאורך 3,794 קילומטרים, יחד עם 1,520איים המנקדים את החוף. הגדולים שבאיים הםסארמאה והיומאה.
במדינהרמות מתחברות לסירוגין עם מישורים ועמקים. צורות נוף אלו, לצד צוקי אסטוניה הצפונית והמערבית, הן התכונות הבולטות יותר של אסטוניה. כמו כן, אדמתה ביצתית ובה שפלות; היא שטוחה בצפון והררית בדרום.אסטוניה מכוסה ב־18,000 קמ"ר של יער, והאחאים[דרושה הבהרה] בה מכסים שטח של 2,520 קמ"ר. גדולאגמיה הואפייפסי (3,555 קמ"ר), המעצב את רוב הגבול בינה לביןרוסיה.
באסטוניה יש כ-7,000 ביצות, והן מכסות עד 22.3% משטחה של המדינה.
רמות אסטוניה הן בדרך־כלל שטוחות, ותבליטן מושפע ממישורי מורנה. מראן תלוי בעיקר ביסוד הטופוגרפי. שתי הרמות הגבוהות באסטוניה הןרמת פנדיוורה (Pandivere kõrgustik), המגיעה עד ל־166 מטרים מעל פני הים, ורמת סאקאלה (Sakala kõrgustik), המגיעה עד ל־146 מטרים מעל פני הים.לרמות המצטברות, לעומת זאת, יש טופוגרפיה הררית; מראן אינו תלוי בטופוגרפיה היסודית, אלא מושפע מגבעות ועמקים. שלוש הרמות המצטברות באסטוניה הןרמת האנייה, המגיעה עד ל־317 מטרים מעל פני הים,רמת אוטפה, המגיעה עד ל־217 מטרים מעל פני הים ורמת קארולה, המגיעה עד ל־137 מטרים מעל פני הים.אזורים גבוהים יותר כוללים גם רמות מסוג נוסף, בהן המשטח השטוח בדרך־כלל נחתך על ידי עמקי נהר וביטויי תכונות הקרסט. רמות מסוג זה הן האריו ווירו, הממוקמות באסטוניה הצפונית. שתיהן מגיעות עד ל־30-70 מטרים מעל פני הים.
המישורים מכסים עד חצי משטח אסטוניה; המישורים הגדולים ביותר נמצאים במערב אסטוניה.המישור המערבי הוא ביצתי, עם גבעותאבני גיר המגיעות עד ל־20 מטרים מעל פני הים, מלבד לאזורים הגבוהים יותר, בהם התבליט שטוח ברובו. מישור זה מגיע לארכיפלג המערבי (גבעות קירבלה, מיכקלי סאלומגי (Mihkli Salumägi), סאלאוורה סאלומגי (Salavere Salumägi) ועוד). מישורים ביצתיים מכסים יותר מחמישית שטחה של אסטוניה, ונמצאים בחלקם מערבה וצפונה לאגם פייפסי וסמוך לאגם ווירטסיירב.
שקעים ועמקים הם חלקים אופייניים לתבליט דרום אסטוניה, שם הם מפרידים את הרמות. העמקים תלולים, ובאגניהם שוכנות שרשראות אגמים. שקע ולגה, לדוגמה, שגובהו 40–80 מטרים מעל פני הים, ממוקם ביןרמות הסאקארולה ורמת קארולה, ושקע ההרלגה, שגובהו 70–100 מטרים מעל פני הים, ממוקם בין רמות האנייה וקארולה.כמו כן, מאפיין נוסף של הדרום הוא שפלות גדולות, המהוות גם רמות מצטברות נפרדות.
אסטוניה המערבית, שטח מיוער וזרוע ביצות, מתפרשת מלהמה עד לטביה; ניתן להגדירה כחגורות נפרדות של יערות. חלקה הצפוני, מרמת האריו ועד רמת פנדיוורה, נקרא קירבמאה (Kõrvemaa); חלקה הדרומי, על המדרון המערבי של רמת סאקאלה, נקרא סומאה.קרקעות אסטוניה המערבית הן קרקעות סידיות־קרחוניות בגבהי 40–70 מטרים מעל פני הים, ורמת שפלתם גבוהה. עיצובי קרח שוליים רבים – תלוליות, מורנות, תלי־קרח קטנים וצורות שפלות אחרות קמות כנגד רקע זה.
שמורת הטבע אנדלה, מאופיינת בביצות רבות.
האיים הגדולים –סארמאה,היומאה ו-וורמסי – שוכנים למערבה של אסטוניה היבשתית.סארמאה (2,672 קילומטרים רבועים), האי הרביעי בגודלו בים הבלטי, הוא אי נמוך המשופע ביערות עצי־מחט. שפלתו שטוחה, וישנם 80 אגמים בו.היומאה (989 קמ"ר) הוא האי השני בגודלו באסטוניה. קו חופו (310 קילומטרים) שקוע, ומרבית שטחו מכוסה יערות.וורמסי (98 קמ"ר) נמצא בקרבת חוף אסטוניה הצפון־מערבי; קו חופו שקוע גם הוא. האי נמוך ושטוח, והוא מכוסה בעיקר בסבךערער, יערות ואחאים (יערות מכסים כשליש משטח האי).
עד למלחמת העולם השנייה אחוז האסטונים במדינה היה גבוה מאוד, ועמד על 88%. אחוז האסטונים במדינה ירד באופן משמעותי בזמן השלטון הסובייטי, עד לכדי 61.5% בשנת 1989.
עקב שיעור ילודה מתחת לממוצע הנדרש לקיום חילופי דורות (2.11 ילדים לכל אישה) והגירה שלילית מהמדינה, אוכלוסיית אסטוניה בדומה למדינות רבות במערב פוחתת משנה לשנה. באסטוניה, כמו ברוב המדינות הקומוניסטיות לשעבר שבהן הדת הוצאה מחוץ לחוק, הזיקה אל הדת היא נמוכה.
אסטוניה לא הייתה חלק מתחום המושב היהודי, לכן לא ישבו בהיהודים רבים. היהודים הראשונים שקיבלו מהשלטונות שלהאימפריה הרוסית אישור להתיישב באסטוניה היו ברובם חיילים משוחררים של צבא רוסיה.
ב-14 ביוני1941 (י"ט בסיוון, תש"א) גירשו שלטונות הכיבוש הסובייטיים כ-10,000 אזרחי אסטוניה לאזורים הנידחים שלסיביר, בעיקר אנשי דת, פוליטיקאים, אנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים. בין המגורשים נכללו כ-500יהודים, אשר 'הודות' לגירוש שרדו אתהשואה.[דרוש מקור] ביולי 1941, כאשר פלשהגרמניה הנאצית לאסטוניה, ברחו כ-3,000 יהודים לשטחים הפנימיים שלברית המועצות[19][20] (חלקם גויסו לקורפוס האסטוני שלהצבא האדום).
כאלף יהודים שנותרו[דרוש מקור] אולצו ללבושטלאי צהוב, ונכסיהם הוחרמו.[19] יחידות המוות הגרמניות (איינזצגרופה) יחד עם יחידות משטרה מקומית של משתפי פעולה אסטונים, החלו ברצח שיטתי של היהודים, כמעט מיד עם כיבוש אסטוניה.[19][21][22] הרב ד"ר חיים אבא גמר, הרב הראשי של יהודי אסטוניה, ומנהיגים יהודים נוספים מהבירה טאלין, עונו ונרצחו מיד עם הפלישה בקיץ 1941.[23] בדוח שלועידת ואנזה מינואר 1942 (שבט תש"ב) נרשם שאסטוניה 'נקייה מיהודים' ('יודן פריי').[24]
ב-1942 החלו לשלוח יהודים מגטאות בארצות השכנות לתוך אסטוניה. חלקם עבד במחנות עבודת כפייה ורבים מהמבוגרים או הילדים שמתו מתנאי המחיה הקשים.[25] רובם נרצחו ביריות בידי שוטרים מקומיים בסיוע האיינזצגרופן – ('צוותי חיסול') יחידות המוות הגרמניות, או הומתו בזריקות בידי "הצוות הרפואי" של המחנות.[21] שני אתרי רצח נתגלו ותועדו בידי הסובייטים, ונמצא גם תיעוד גרמני ואסטוני לרצח זה: אתר הרצח בדיונות החול שלקאלבי-ליווה, בקרבתמחנה ריכוז שהוקם שם, וטבח היהודים הנותרים במחנה העבודה קלוגה עם נסיגת הגרמנים. מהרציחות בקאלבי-ליווה נתגלתה תמונה של 'שוטר' מקומי אסטוני חמוש המוביל בידו נערה עירומה על רקע קבוצת אנשים עירומים הנראים במטושטש מאחור.[26] בנוסף, נמצא שבמתחם מחנות העבודה 'ואיווארה', היה גם מחנה מוות לרציחת יהודים באופן שיטתי.[21]
יש חוקרים הסבורים ש'משאיות המתה בגז', אשר נוסו לראשונה ביוני 1942 (חמישה חודשים אחרי ועידת ואנזה) שימשו את אנשי יחידות המוות הגרמניות (האיינזצגרופן – 'צוותי חיסול') באסטוניה.[27]
בסוף 1943 (תחילת תש"ד) כמה חודשים לאחר חיסול גטווילנה, החלו ברצח התינוקות הקשישים והילדים בגטו קובנה, וצעירים רבים משם נשלחו ל-20 מחנות עבודה ומוות ברחבי אסטוניה.[19][28] הערכות לגבי מספר הנרצחים לאור חפירות שנערכו בקאלבי-ליווה בשנת 1960 ותיעוד סובייטי מהממצאים בלאגדי ובקלוגה, עולה כי בראש השנהתש"ה ה-18 בספטמבר1944, עם התקרבות הרוסים, נרצחו במחנה לאגדי 426 יהודים, ולמחרת ביום השני של ראש השנה, כ-2,500 היהודים במחנה קלוגה, יחד עם 73 אסירים סובייטים ואסטונים. כ-80 יהודים ניצלו בקלוגה.[28][25]
ב-1961 נערך משפט ראווה בידי השלטון הקומוניסטי האסטוני, במועדון הקצינים הימיים בעיר טאלין, למשתפי פעולה אסטונים שהובילו את הרצח של 125,000 מזרח אירופאים, רובם יהודים.[29] משפט נוסף בהיעדר הנאשמים נערך כשנה לאחר מכן, ותוצאותיו הודלפו בטרם החל המשפט. משפטים נוספים נערכו לפושעי המלחמה הנאצים ומשתפי הפעולה איתם, החל מכיבוש אסטוניה בידי רוסיה, ועד 1968. חלק מהאחראים הוצאו להורג.[21]
בשנת1974 נמצאו באסטוניה כ-5,000 יהודים. אסטוניה, לטביה וליטא היו הרפובליקות היחידות שלברית המועצות שבהן לא קופחו היהודים על ידי השלטון ועובדה זו משכה אליהן יהודים רבים מברית המועצות וגרמה להגירתם לאסטוניה בשנות ה-70 וה-80. יהודים רבים ממוסקבה ולנינגרד בילו את חופשותיהם בעיר-הנופשפרנו. בשנות ה-70 הבדיחה אמרה שבקיץ השפה הרשמית בפרנו היאיידיש. באותן שנים אסטוניה נחשבה לפיסת מערב-אירופה בתוך ברית המועצות.
ב-2007 נחנך במדינהבית הכנסת בטאלין, בית-הכנסת הראשון שנבנה במדינה מאז מלחמת העולם השנייה.
^רצח היהודים באסטוניה תמונות שני אתרי רצח באסטוניה (דיונותקאלבי-ליווה ומחנה הריכוז קלוגה), ותמונת גירוש יהודים מגטו קובנה לאסטוניה (אתר מוזיאון השואה). לפי הכיתוב לתמונה הראשונה, באתר הרצח בדיונות החול של קאלבי-ליווה, היה טבח המוני ביהודים בספטמבר 1941 (תשרי תש"ב)
.jpg)
