ספרים המנסים להקיף את הידע האנושי קיימים מימי קדם. צעדים ראשונים ליצירת ספרים המקיפים את תחומי הידע העיקריים נעשו ברומא העתיקה, בחיבוריהם שלפליניוס הזקן ומרקוס טרנטיוס וארו. חיבורו של פליניוס הזקן, "תולדות הטבע" (בלטינית: Naturalis Historia), מןהמאה הראשונה לספירה, הוא האנציקלופדיה הידועה העתיקה ביותר. חיבור זה הכיל כ-20 אלף ערכים ב-37 כרכים והיה מקובל מאוד גם בימי הביניים, וממנו נוצר, במאה ה-16, המונח "אנציקלופדיה" לתיאור יצירה מסוג זה. פליניוס ציטט מחיבורים של למעלה מ-450 סופרים.
האנציקלופדיות הראשונות לא היו נוחות לשימוש כמו אלה שיש בימינו. כל אחד מן המחברים היה מסדר את הערכים בדרך שנראתה לו. לדוגמה, חיבורו של פליניוס הזקן מאורגן על פי נושאים כלליים העוקבים זה אחר זה בהיגיון מסוים, אך ללא סידור אלפביתי המוכר לנו היום.
אנציקלופדיות בצורתן המוכרת לנו החלו לצאת לאור במאה ה-18:
בשנת1704 הוציא לאור ג'ון האריס את "לקסיקון טכניקום", שהיה לאנציקלופדיה הראשונה הערוכה בסדר אלפביתי.
בשנים1768–1771 יצאה לאור בסקוטלנד המהדורה הראשונה של "אנציקלופדיה בריטניקה".
בשנת1772 נשלם תהליך ההוצאה לאור של 28 הכרכים (17 כרכים של טקסט ו-11 כרכי איורים) שלהאנציקלופדיה הגדולה הצרפתית (Encyclopédie ou dictionnaire raisonné des sciences, des arts et des métiers) – "אנציקלופדיה, או מילון מפרש של המדעים, האומנויות והמלאכות". אנציקלופדיה זו הייתה בעצם מעיןמילון אנציקלופדי רב היקף שכלל הגדרות למילים ומאמרים אנציקלופדיים רבים. האנציקלופדיה נערכה על ידיז'אן לה רון ד'אלמבר ודני דידרו. כתיבתה החלה בשנת 1751, העסיקה 140 מחברים וכללה 72 אלף ערכים. גםוולטר ורוסו השתתפו בה.
דוגמה קיצונית לאנציקלופדיה רחבת היקף היא האנציקלופדיה המונומנטלית שיצאה בגרמניה Allgemeine Encyclopädie der Wissenschaften und Künste, in alphabetischer Folge שכללה ערכים שהגיעו עד 1,000 עמודים. האנציקלופדיה החלה לצאת לאור ב-1818 והכרך ה-168 והאחרון יצא בשנת1914.
המהדורה האחת-עשרה של האנציקלופדיה בריטניקה שפורסמה ב-1911 מייצגת את סך הידע בראשיתהמאה ה-20. היא נחשבת למהדורה הטובה ביותר של הבריטניקה, ויש הטוענים שאף לאנציקלופדיה הטובה ביותר שפורסמה. רבים מהמאמרים בה ארוכים פי 10 מהמאמרים המקבילים באנציקלופדיות אחרות. לראשונה נכתבו במהדורה זו ערכים גם על ידי נשים. מהדורה זו אינה מוגנת עוד על ידיזכויות יוצרים, וקיימת בפורמט אלקטרוני.
התפתחותו של המחשב בשלהי המאה העשרים העבירה את האנציקלופדיה מהפורמט המודפס לשני פורמטים נוספים, שהפכו לדומיננטיים:
על-גביתקליטור (CD-ROM), לקריאה באמצעות המחשב האישי. ראשונה יצאה בצורה זו אנציקלופדיית Grolier האמריקאית, בשנת 1985. במשך שנים אחדות הובילה בשוק זהאנקרטה שלמיקרוסופט, אך החברה החליטה בשנת 2009 על סגירתה.
בלא תלות באמצעי שעליו מאוחסנת האנציקלופדיה, עליה למלא חמש דרישות בסיסיות:
כיסוי נאות של התחום שבו עוסקת האנציקלופדיה, הן מבחינת היקף הערכים והן מבחינת מידת הפירוט וההעמקה בכל ערך.
הפניה מכל ערך לערכים אחרים המוזכרים בתוכו. באנציקלופדיה מקוונת זהו תפקידם של הקישורים הפנימיים.
הפניות למאמרים וספרים המשלימים ומרחיבים את המידע שבאנציקלופדיה. באנציקלופדיה מקוונת – קישורים לאתרים חיצוניים.
הפניות בשוליים לערכים אחרים באנציקלופדיה, העוסקים בנושא קרוב, כדי שהקורא יעיין בהם וישלים את ידיעותיו.
מפתח, המאפשר איתור מהיר של מידע נדרש.
על אנציקלופדיה להיות מדויקת ונוחה לשימוש. את הערכים כותבים, בדרך כלל, מומחים מתחומים שונים. הערכים הכתובים טעונים בדיקה,עריכה,הגהה, תיקון, ומדי פעם – עדכון. לרוב מכילה האנציקלופדיה מלבד הכתוב גם תרשימים ותמונות לעזר המשתמש.
החלטה שיש לקבל עם תחילת יצירתה של אנציקלופדיה היא עד כמה יש לפרט ולהעמיק בכל ערך: האם לכתוב ערכים מקיפים יחסית, או להסתפק בתיאור קצר ותמציתי של נושא הערך. בין האנציקלופדיות הכלליות יש המסתפקות בכרך יחיד, ואחרות משתרעות על עשרות כרכים, כך שטווח האפשרויות למידת הפירוט וההעמקה רחב למדי. החלטה זו מתבטאת גם בשמה של היצירה, ויש המעדיפים את השם "לקסיקון", ואפילו "מילון", לאנציקלופדיה המתכווצת לכרך יחיד. דוגמאות לכך:
"מילון פונטנה למחשבה מודרנית" (בהוצאתעם עובד) – כלל אינומילון, אלא הוא אנציקלופדיה זוטא למונחי המחשבה המודרנית.
בשנת2005 יצא לאור "סופר לקסיקוןכרטא", בכרך אחד שבו 959 עמודים ובהם כ-12,000 ערכים, כך שכל אחד מערכים אלה קצר ביותר, ואינו מספק יותר מאשר מושג בסיסי ביותר על נושא הערך. אחד ממקורותיו של לקסיקון זו הוא "אנציקלופדיה כללית כרטא", אשר אף היא בכרך אחד, שבו 1,492 עמודים. אנציקלופדיה זו מספקת מעט יותר מידע על כל ערך, אך גם היא מכילה מידע מועט למדי. בהקדמה ללקסיקון משתקפת תפיסת עולמו של יוצרו, כשבין השאר נכתב בה שהלקסיקון "שקול לכרכים מודפסים רבים שאבד עליהם הכלח". אל מול אלה עומדתהאנציקלופדיה העברית, על 32 כרכיה (נוסף ל-5 כרכי מילואים ותוספות), המאפשרים פירוט והעמקה ניכרים.
אנציקלופדיה מפה לידיעת הארץ: מידע גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי על כל יישוב וכל מקום בישראל; מבוססת על המהדורה המודפסת של "אנציקלופדיה מפה" משנת 2000 (שירות למנויים בתשלום בלבד)
המכלול – אנציקלופדיה חרדית מבוססת-ויקי. נכון לשנת 2023 רוב הערכים במכלול הם העתקים של ערכי ויקיפדיה העברית שעברו בדיקה ובמקרה הצורך סינון עבור קוראים חרדיים. לצידם יש בה ערכים שנכתבו על ידי עורכי המכלול.
האנציקלופדיה היהודית – בשנים 1901–1906 יצאה לאור בארצות הברית אנציקלופדיה אנגלית בת 12 כרכים ו־15,000 ערכים בשם Jewish Encyclopeida. היא כללה ערכים בנושאים הקהילה היהודית, רבנים ואישים יהודיים והיסטוריה של עם ישראל, לצד ערכים כלליים. האנציקלופדיה הפכה לנחלת הציבור והיא נגישה באמצעות האינטרנט.
אנציקלופדיה אוצר ישראל – יצאה לאור בשפה העברית ב-10 כרכים, בעריכתיהודה דוד אייזנשטיין (בעל האוצרות) בין השנים 1907–1913. אנציקלופדיה לכל מקצועות תורת ישראל, ספרותו ודברי ימיו. נועדה להרחיב מעבר לתחום המצומצם של הג'ואיש אנציקלופדיה.
אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) בגרמנית 1928–1934, לא הושלמה בעקבות עלית הנאצים לשלטון בגרמניה.
אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) באנגלית 16 כרכים ו-25,000 ערכים, בעריכת ד"רססיל רות, 1972–1991. יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל. מהדורה חדשה יצאה ב-2007 ב-22 כרכים.
אנציקלופדיה לבית ישראל אנציקלופדיה הפונה לציבור החרדי בישראל, והיא נכתבה כך שתתאים להשקפת עולמו של ציבור זה. האנציקלופדיה בנויה מ-20 כרכים, והיא כוללת ערכים כלליים רבים.
