.JPG) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | אנדרטה |
| על שם | מסוקיסעור שהתרסק ב-8 ביולי1971 וכל עשרת אנשי הצוות והחיילים נהרגו |
| מיקום | צפון סיני |
| מדינה | מצרים |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1972 |
| תאריך פתיחה רשמי | 1972 |
| קואורדינטות | 31°14′47″N34°05′50″E / 31.246393839543°N 34.097094550647°E /31.246393839543; 34.097094550647 |
  | |
.JPG)
אנדרטת העשרה היאאנדרטה שהוקמה בחבל ימית. הושארה במקומה המקורי במסגרתהסכם השלום בין ישראל למצרים, בתמורה להצבתאנדרטאות לזכר החייל המצרי בנגב. כיום, כינוי האנדרטה במצרים הוא "Dayan Rock".[1]
ב-8 ביולי1971מסוקיסעור מס' 33 שלחיל האוויר, טס לידאל עריש כשעל סיפונו שלושה אנשיצוות אוויר ושבעה חיילי יחידתלוחמה אלקטרונית של חיל האוויר ששבו ממשימה מבצעית. המסוק טס בגובה נמוך מעל פני הים והחל בפנייה צפונה תוך כדי ביצוע הנמכה. בעת ההתיישרות הבחינו הטייסים בשיעורי הנמכה והטיה חריגים וביצעו נוהל חירום על מנת להיחלץ מההנמכה. בעת ניסיון החילוץ המסוק פגע במים והתרסק, עשרת אנשי הצוות והחיילים נהרגו.[2] חיל הים שלח למקום את אנשישייטת 13 ואתיחידה 707 עלספינת טילים עם סירות גומי וציוד צלילה וחיפוש, לשם איתור שברי המטוס.
הייתה זו ההתרסקות הראשונה של מסוק יסעור בתולדות חיל האוויר. בירור נסיבות המקרה העלה כי מקור התקלה היהכשל טכני בערוץ הגובה של מפעיל סרוו טייס אוטומטי במערכת ההיגוי של המסוק. בעקבות ממצאיועדת חקירה הוחלפו כל מפעילי הסרוו הלקויים בצי מסוקי היסעור של חיל האוויר.
את סיפור מותם הנציח המשורראורי צבי גרינברג בשירו "אזכרה". ביולי 1973 הוציאו המשפחות ספר בשם "העשרה" לזכר הנספים.[4]
היישובנתיב העשרה בחבל ימית נקרא על שם עשרת ההרוגים. עם פינויחצי האי סיני נהרס היישוב. מפוני נתיב העשרה הקימו את ביתם החדש בנגב המערבי וקראו גם לונתיב העשרה על שם היישוב שנהרס.
ביולי 1972, על גבעה הסמוכה לחוף הים בתל א שיח' לידשיח' זוויד, מצפון מערב למושבדקלה לשעבר, 14 ק"מ מגבול סיני ורצועת עזה (לאורך החוף), מול מקום ההתרסקות, הוקמה אנדרטה לזכר עשרת החיילים שנספו.[5] החוף הסמוך הוכרז כחוף רחצה ציבורי שנקרא על שם הנופלים "חוף-העשרה".
האנדרטה, העשויה מסלעשחם אשר הועבר במבצע מורכב לחוף מסביבותסנטה קתרינה שבמרכז חצי-האי, מוצבת כיום בצורתה כפי שהייתה בטבע בעת שנלקחה.את בחירת הסלע וניהול המבצע להעברתו הובילו האדריכלסעדיה מנדל,אריק שרון שהיה אז אלוף פיקוד הדרום, ושמואל תמיר, לימים שר המשפטים, אביו של דוד תמיר שהיה טייס מסוק היסעור. אליהם חברו בשלב מאוחר יותר משפחת הטייס השני, יחיאל עמית, ואביו של מאיר זלצהנדלר.
האנדרטה תוכננה בידימרדכי כפרי. את חקיקת שמות הנופלים, סמלחיל-האוויר והפסוק "ואפרוש כנפי עליך" ביצע הפסל מרדכי כפרי.
העמסת הסלע על גבי המשאית ארכה חמישה ימים והובלתו נמשכה שבעה ימים נוספים. לצורך העברת הסלע נבנהדייק במקום הימצאו ונפרצו מספר דרכים. גובה האנדרטה הוא 10 מטרים, רוחבה כ-4 מטרים ומשקלה 120 טון. בבית הורי הטייס דוד תמיר שבהרצליה, מצוי סלע נוסף, במשקל 10 טון, שנשבר מראש הסלע המקורי בעת הצבת האנדרטה.
באפריל1982 הוחזר המקום לידי מצרים, והמצרים התחייבו לשמור על האנדרטה ולאפשר גישת ישראלים למקום.[6][7]
באפריל2012, כשנה לאחר נפילת הנשיאחוסני מובארכ וההפיכה במצרים, ניסו קבוצות מוסלמיות קיצוניות בסיני לפרק את האנדרטה או להשחית אותה באמצעות צביעתה בצבעידגל מצרים.[8] בעקבות הכוונות לפגוע באנדרטה פתחו המשפחות השכולות במסע ציבורי בניסיון להציל אותה מהשחתה. לבסוף מנעו כוחות צבא מצרים שנפרסו סביב האנדרטה את השחתתה.[9]
דוד יהונתן גרינברג,"שושן השמים", סיפור המוקדש לזכרו של הטייס דוד תמיר, באתרהארץ, 22 ביוני 2021
