אנגליה הייתה מיושבת לפחות 60,000 שנים, הגם שעידני קרח חוזרים ונשנים גרמו לה לתקופות מספר שבהן רוב שטחה לא התאים להתיישבות אדם. תקופות אלו נפסקו לפני כ-20,000 שנים.הציידים והמלקטים שלתקופת האבן פינו את הדרך לחקלאים ויישובי קבע.תרבות מגלית מתקדמת נוצרה במערב אנגליה לפני כ-4,000 שנה. לאחר 1,500 שנים ירשו אותה שבטיםקלטים שהיגרו ממערב אירופה, בעיקר מגאליה. שבטים אלו כמכלול נודעו בשםבריטונים, השם שניתן להם על ידי סוחריםפיניקים - עדות לאופן בו גם בימים מוקדמים אלו האי היה חלק מתרבות הסחר באירופה ובמזרח התיכון.הפלישה הרומית הראשונה לאי התרחשה בשנת55 לפנה"ס כשיוליוס קיסר החליט להוסיף את האי לכיבושיו ביבשת. הפלישה לא צלחה והאי נכבש מאוחר יותר בהוראתו של הקיסרקלאודיוס באמצע המאה הראשונה לספירה. כל החלק הדרומי של האי (שגבולותיו זהים בערך לאלו של האזורים המזוהים כיום כאנגליה וויילס), הפך למושבה רומאית משגשגת. המושבה ננטשה על ידי הרומאים במאה ה-5, כאשר האימפריה הנחלשת משכה את לגיונותיה כדי להגן על גבולותיה.
ללא עזרת הצבא הרומאי, לא הצליחה בריטניה הרומאית להתנגד לאורך זמן לפלישותהשבטים הגרמאניים במאות ה-5 וה-6. השבטים הביאו לאזור אנגליה המודרנית תרבות חדשה ושפה חדשה ובכך דחפו את שלטון הבריטים-רומאים לעברויילס של ימינו והאזורים המערביים ביותר של אנגליה (בעיקרקורנוול וקאמבריה). חלק מהבריטונים חצו את תעלת למאנש לעבר צרפת, לאזורבריטאני של ימינו, ובכך נתנו לו את שמו ושפתו (בריטונית). אבל רבים מהבריטים-רומאים נותרו באנגליה ונטמעו בקרב הפולשים.
קסדהאנגלו-סקסונית עתיקה שנמצאה בדרום-מזרח אנגליה של היום
הפולשים התחלקו לשלוש קבוצות עיקריות:יוטים,סקסונים ואנגלים. עם התפתחות תרבותם נוצרו מדינות אשר החלו להתאחד ביניהן. מעת לעת במשך תקופה זו אחד ממלכי הסקסונים הצליח להשתלט על כל או רוב תושבי אנגליה, על כן קשה לזהות את הזמן המדויק בו אוחד האזור לממלכת אנגליה. במובן מסוים, אחדות אמיתית הושגה בתגובה לפלישות הוויקינגים מדנמרק אשר כבשו את החלק המזרחי של אנגליה במאה ה-8.אגברט, מלךוסקס מוזכר לרוב כמלך הראשון של כל האנגלים, אם כי התואר "מלך אנגליה" אומץ לראשונה רק שני דורות לאחר מכן, על ידיאלפרד הגדול, שמלך בין השנים871–879.
המורשת העיקרית שנותרה מהאזורים בהם שפת הבריטונים שלטה, היא שמות המקומות. רבים משמות אלו באנגליה (ובאופן פחות בולט - גם בסקוטלנד) באו למעשה משמות בריטים-קלטים, כולל לונדון, דאמברטון, יורק, דורצ'סטר, דובר וקולצ'סטר.
בזמן שהאנגלית הישנה נותרה כשפה המדוברת על ידי פשוטי העם, האצילים הנורמנים השפיעו עליהם מאוד בעזרת מילים צרפתיות ומנהגים צרפתיים.
אנגליה נכנסה לעימותים חוזרים ונשנים עם ויילס, שהייתה באותה עת נסיכות עצמאית, ועם סקוטלנד, שהייתה אז ממלכה עצמאית. שליטיה של אנגליה שאפו להרחיב את ההשפעה הנורמנית על כל האי הבריטי. כיבוש ויילס הושלם במאה ה-13, כשהאזור סופח לאנגליה והפך בהדרגה להיות חלק מהממלכה ברוב המובנים, אם כי בתקופה המודרנית נהוג לחשוב על בני האזור כעל אומה נפרדת (המיוצגת באופן נפרד באירועי תרבות, כגון ספורט). הכוח הנורמני בסקוטלנד עבר עליות ומורדות במהלך השנים והסקוטים הצליחו להשאיר בידם מידה כלשהי של עצמאות, למרות מלחמות חוזרות עם האנגלים. על אף שבסופו של דבר אנגליה הייתהמעצמה צבאית בינונית בלבד, היא הפכה לאחת המדינות העשירות ביותר באירופה של ימי הביניים, בעיקר עקב שליטתה בשוק הצמר, וכן בזכות תחילת התפתחות כוחה הימי.
כישלונה בהשגת שאיפותיה הטריטוריאליות ביבשת אירופה גרם לשליטי אנגליה להתבונן הרחק יותר ולבנות את הבסיס לאימפריית מסחר ומושבות. זה היה המסד עליו הושתתההאימפריה הבריטית.הרפורמציה הפרוטסטנטית סיבכה את אנגליה במלחמות דת עם המעצמות הקתוליות באירופה, בעיקרספרד, אך הממלכה שמרה על עצמאותה בזכות מזל - וכישורי מלכים כריזמטיים (כמואליזבת הראשונה). יורשה של אליזבת,ג'יימס הראשון, מלך תחילה בסקוטלנד (כג'יימס השישי) כשהוכתר גם למלך אנגליה. המצב שנוצר מכונה במשפט הבינלאומי "אוניה פרסונלית" (איחוד אישי של שני תארים ומעלה לאותה אישיות): "מלךבריטניה הגדולה". זה היה היסוד לחוק האיחוד של 1707 שאיחד באופן רשמי את אנגליה, סקוטלנד וויילס ל"ממלכת בריטניה הגדולה"; בהמשך, זו הפכה ל"ממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד" (1801 עד1927) ולבסוף ל"ממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד" (מ-1927 ועד זמננו).
בעקבות חקיקה בשנים1284 ו-1535–1542,ויילס חלקה את מעמדה החוקי עם זה של אנגליה כ"אנגליה וויילס". חוק האיחוד של הממלכה עםסקוטלנד ב-1707 יצר את "ממלכת בריטניה הגדולה", אשר מיזגה את אנגליה, ויילס וסקוטלנד לישות פוליטית אחת. סקוטלנד, יחד עםצפון אירלנד, שמרה על מערכת משפטית נפרדת.דוכסות קורנוול ודוכסות לנקסטר שמרו גם הן מספר זכויות ייחודיות.כל בריטניה הגדולה נשלטת על ידי ממשלת הממלכה המאוחדת החל משנת האיחוד. בשנת1999 נערכו לראשונה בחירות לפרלמנט האזורי בסקוטלנד ולאספת נבחרים האזורית בוויילס, כך שאנגליה נותרה היחידה מבין המדינות באי שלא הקימה לעצמה בית מחוקקים משל עצמה. מכיוון שכל החקיקה עבור אנגליה מועברת בפרלמנט של הממלכה המאוחדת בווסטמינסטר, ישנן מספר תלונות לגבי יכולתם של לא-אנגלים להשפיע רבות על חקיקה שנוגעת אך ורק לאנגליה. בעיה זו הוצגה על ידי פוליטיקאים אנגלים ולא-אנגלים, במיוחד אלו המתנגדים להעברת סמכויות, וזכתה לכינוי "שאלת וסט לות'יאן" (על שם מחוז בסקוטלנד).
מבחינת שלטון, אנגליה היא תופעה חריגה בממלכה המאוחדת. שלא כמו שלוש האומות האחרות, אין להפרלמנט מקומי או ממשלה וענייני השלטון הקשורים אליה מטופלים על ידי ממשלת הממלכה המאוחדת, פרלמנט הממלכה המאוחדת ומספר ארגונים קטנים ואוטונומיים, הדואגים לנושאים ספציפיים, כמוהמורשת האנגלית. בימים אלו מתרבות הקריאות לפירוק הממלכה המאוחדת וליצירת אנגליה עצמאית.
הממשל הנוכחי מעדיף הקמת רשויות מקומיות בטיעון לפיו אנגליה גדולה מדי מכדי להיות מדינה ריבונית בתוך הממלכה המאוחדת.
בירת אנגליה היאלונדון.וינצ'סטר הייתה הבירה המקורית של אנגליה עדהמאה ה-11. עם הזמן הפכה לונדון לבירה המסחרית של האומה בזמן שווסטמינסטר (בה נמצאת חצר המלוכה) הפכה לבירה הפוליטית. תפקידים אלו, במובן רחב יותר, השתמרו עד היום.
מבחינה היסטורית, צורת השלטון המקומי הגבוהה ביותר באנגליה הייתהמחוז. חלוקה זו נוצרה מיחידות רבות של ממלכות באנגליה של לפני האיחוד, כמואסקס וסאסקס וערים שונות. רוב גבולות המחוזות נוצרו לפניהמהפכה התעשייתית והעיור המואץ שהיה תוצאה של המהפכה התעשייתית.
הפתרון למצב זה היה יצירת מחוזות עירוניים. אלו פוזרו לאחר מכן, יחד עם מספר מחוזות אחרים, לשלטון אזורי, אשר איחד את המחוז והשלטון העירוני.לונדון היא יוצאת דופן. העיר היא האזור היחיד בו יש בית נבחרים וראש עיר אשר נבחר בבחירות ישירות. 32 רשויות הרבעים בלונדון והאיגוד של לונדון נותרו צורת השלטון המקומי בעיר.
מלבד לונדון, סמכותם של האזורים מוגבלת ביותר ועליהם לתת דין וחשבון לפרלמנט, לא לנציגים נבחרים מקומיים. סמכות אזורית נמצאת בידיהן של ועדות מקומיות שנבחרו על ידי הממשלה הבריטית.
אנגליה מהווה שני שלישים מהאי הבריטי וממוקמת במרכזו ובדרומו. בנוסף, ישנם מספר איים קטנים השייכים לאנגליה, הגדול בהם הואהאי וייט. אנגליה גובלת בסקוטלנד בצפון ובוויילס, במערב. מרחקה מאירופה היבשתית הוא 38 ק"מ.
הנוף באנגליה מתאפיין בעיקר בגבעות, אבל אלה הופכות בהדרגה להרים של ממש בצפון. ישנו גם אזור מישורי ונמוך המורכב בעיקר מביצות במזרח. רוב הביצות יובשו לצורכיחקלאות.
מנהרת התעלה מחברת את אנגליה ליבשת האירופית. הגבול הצרפתי-אנגלי עובר באמצע המנהרה. הנמל הגדול ביותר באנגליה הואפול, במרכזו של החוף הדרומי. נמל זה נחשב כנמל השני בגודלו בעולם, על אף שיש חולקים על קביעה זו.
הטמפרטורה הגבוהה ביותר שאי פעם תועדה באנגליה היא 38.5 מעלות צלזיוס ב-10 באוגוסט2003 בקנט. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה היא 26.1- מעלות צלזיוס ב-10 בינואר1982 ליד ניופורט.
רשימת הערים הגדולות באנגליה נתונה לוויכוח עקב ההגדרה הבריטית-אנגלית לעיר (אזור אורבני שמתפתח תדיר). לפי הגדרה זו,לונדון היא העיר הגדולה ביותר באנגליה ובהפרש ניכר.מנצ'סטר וברמינגהאם צמודות במקום השני. מספר ערים נוספות, בעיקר בצפון אנגליה, הן בעלות גודל והשפעה ניכרים, כמוליברפול,לידס,ניוקאסל,נוטינגהאם,בריסטול ושפילד.
אם משתמשים בהגדרה האמריקאית (ארצות הברית) לגבולות העיר, שש הערים הגדולות באנגליה הן ברמינגהאם, לידס, שפילד,ברדפורד, ליברפול ומנצ'סטר. לפי הגדרה זו, לונדון איננה ברשימה (כיוון שהעיר עצמה היא זעירה ורק חלק מאזור לונדון-רבתי). עקב ההבדלים בתוצאות הדירוג, יש המשתמשים בשיטת דירוג זו או אחרת לפי טעמיהם.
בעבר, בזמןימי הביניים, אנגליה הייתה מיצרניות הצמר החשובות בעולם. המדינה ייצאה את הצמר לאירופה וערימסחר ונמלים רבים קמו בעקבות תעשייה זו. תשתית בעייתית הקשתה על התפתחות המרכזים התעשייתיים לגודל משמעותי, אך כאשר החלו להיבנות תעלות ומסילות רכבת (במאות ה-18 וה-19), החלה התקדמות בפיתוחם.
אנגליה הייתה מחלוצותהמהפכה התעשייתית במאה ה-18. באותה תקופה האימפריה הבריטית שלטה על מספר רב של מושבות באוסטרליה, אמריקה וקנדה, למשל. כלכלת אנגליה נתמכה על ידי המושבות האלה, אשר סיפקו לה משאבים שונים כגוןכותנה וטבק. המפעלים האנגלים עיבדו את המוצרים האלו ומכרו אותם הן לשוק המקומי ולשוק הבינלאומי.
כיום אנגליה היא אחת מהמדינות המתועשות ביותר בעולם. היא מייצרת מספר מוצרים, החל ממחטי תפירה ועד לציוד מכרות. המדינה מובילה בבניית ספינות ויצרנית חשובה שלטקסטיל ומוצרים כימיים.מכוניות,רכבות ומטוסים הם גם מוצרי תעשייה חשובים באנגליה.
העיר לונדון הפכה במהלך העשורים האחרונים במאה ה-20 לאחד המרכזים הפיננסיים הגדולים בעולם, יחד עםטוקיו וניו יורק.
תעשיות כבדות, כגון כרייתפחם, תעשיותפלדה ועוד, צנחו באמצעהמאה ה-20 והוחלפו עם הזמן בתעשיות היי-טק וכדומה.
צפיפות האוכלוסין באנגליהעולם דוברי האנגלית: בכחול יש רוב לדוברי השפה כשפת אם, בתכלת האנגלית היא שפה רשמית אך אינה מדוברת כשפת אם בפי רוב התושבים
אנגליה היא גם המדינה המאוכלסת ביותר בממלכה המאוחדת וגם בעלת הגיוון האתני הרב ביותר. תושביה מונים כ-56 מיליון, מתוכם כ-10% בנימיעוטים. אנגליה היא המדינה השנייה בצפיפות האוכלוסין באירופה.
ישנו ויכוח לגבי מוצאה של האוכלוסייה האנגלית - האם מוצאה מהשבטים המקוריים ששרדו והתערבבו, או שמא עיקרה מהתיישבויות והגירות של עמים אחרים לתוך האי. הדעה המסורתית קובעת כי האוכלוסייה היא ברובה צאצאים של גלי הגירה, אך עדויותDNA מראות שייתכן כי אבות האוכלוסייה גרו באי עוד בתקופה הפרה-היסטורית.
גלי ההגירה העיקריים הם: הקלטים בסביבות 600 לפני הספירה, התקופה הרומית, השבטים הגרמניים (350–550), ויקינגים ודנים (800–900), נורמנים (1066), פליטים מאירופה (1650–1750), אירים (1840–1850), אירים ויהודים (1880–1940), אירים,קריביים,אפריקאיים ודרום-אסייתים (1955 ואילך),אירים,מזרח-אירופאים,איראנים,כורדים ופליטים רבים (1985 ואילך).
בשנת 2018 המיעוטים הגדולים ביותר באנגליה היו ממוצא:הודי (832,000),פולני (832,000),פאקיסטני (535,000),אירי (369,000),גרמני (309,000),קריבי (255,000) ואמריקאי מארצות הברית (155,000).בנוסף, ישנה הגירה פנים-בריטית מסקוטלנד, מוויילס ומצפון אירלנד.
ההתפלגות האתנית היא: 85.4% לבנים, 7.8% אסייתים, 3.5% שחורים, 2.5% מעורבים, 0.4% ערבים. ההתפלגות הדתית היא: 59.4%נוצרים, 24.7% ללא השתייכות דתית, 5%מוסלמים, 1.5%הינדואיסטים, 0.5%יהודים, 0.5%בודהיסטים. שיעור הפריון עומד על 1.66 צאצאים לאישה (נכון לשנת 2019).
לאנגליה אין שפה רשמית מבחינה חוקית, אך השפה האנגלית שמקורה בארץ משמשת ככזו בפועל. הלשון האנגלית המדוברת מכילה מגוון של מבטאים אזוריים, דיאלקטים מובהקים (באזורי הכפר המסורתיים, לרוב בקרב מבוגרים) וסוציולקטים. קו הגבול הלשוני המוכר והבולט ביותר הוא זה שבין הצפון לדרום, הנבדלים זה מזה בהגייה המקובלת של תנועות שונות.
באנגליה גופא שרדה רק לשון לא-אנגלית אחת, הקורנית שלקורנוול. היא נכחדה במהלךהמאה ה-19 אך לאחרונה הוחייתה, והיא מדוברת בדרגות שונות על ידי כ-3,500 אנשים.
עקב היותה של אנגליה עתירה במהגרים, מדוברות בערים הגדולות שפות זרות רבות לאינספור, כשהבולטות הן אלו של המדינות מהן מגיעים רוב המהגרים:פונג'אבי,הינדית,אורדו,בנגלית,פולנית וסינית.
הספרות הבריטית הפכה לחלק חשוב מהספרות העולמית הודות למחזותיו שלויליאם שייקספיר הנחשבים בעיני רבים למחזות הגדולים ביותר שנכתבו בשפה האנגלית ובתרבות המערב, מחזאים אנגלים נודעים הם כריסטופר מרלו וסומרסט מואהם. ג'ורג' ברנארד שו, מגדולי המחזאים אמנם נולד באירלנד אך חי ופעל שנים בלונדון ובאנגליה.
יהודים הגיעו לאנגליה לראשונה עםויליאם הכובש ב-1066, אךגורשו על ידיאדוארד הראשון ב-1290 וישיבתם נאסרה במשך כשלוש מאות וחמישים שנה. באמצעהמאה ה-17 התיראוליבר קרומוול את שיבת היהודים. בתחילה הגיעו ספרדים מארצות השפלה, ולאחריהםאשכנזים ממרכז אירופה. גל הגירה עצום מרוסיה ופולין חימש את האוכלוסייה היהודית, מ-60,000 ל-300,000, סביב ראשית המאה העשרים. ערבמלחמת העולם השנייה נמלטו למדינה רבבות פליטים יהודים מהשטחים בשלטון הנאצים.
באנגליה יושב רוב מכריע של יהודיהממלכה המאוחדת, המונים קרוב לרבע מיליון נפש. הריכוז הגדול ביותר הוא בלונדון, עם כ-200 אלף יהודים, רובם בשכונות הצפון מערביות של העיר ובראשןהנדון וגולדרס גרין, אך גם בהמפסטד ובסטמפורד היל. הריכוז השני בגודלו הוא במנצ'סטר, עם כ-40,000 יהודים, בעיקר בצפון העיר.
.png)
.svg)
.svg)
