| לידה | 1950 (בן 75 בערך) תל אביב-יפו,ישראל |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| השכלה | אוניברסיטת וושינגטון |
אמיר אורן (נולד בשנת1950) הואעיתונאי,פובליציסט,שדרן רדיו ופרשן צבאיישראלי. כתבותיו פורסמו בעיתונים נחשבים בישראל ומחוצה לה. שימשפרשן צבאי גם בטלוויזיה וברדיו בישראל ובארצות הברית. חתן פרס "המצוינות ומקצוענות בעיתונות הישראלית" על שםשלום רוזנפלד לשנת2011.

אורן נולד בתל אביב. התגייס לצה"ל בשנת1968, ושירת ככתב צבאי בשבועון "במחנה" ובגלי-צה"ל. במסגרת תפקידו תיעד את הנעשה בחזית הדרומית במהלךמלחמת ההתשה. עם שחרורו מצה"ל המשיך לעבוד בשבועון "במחנה" ככתב הראשי במשך שלוש שנים נוספות, וסיקר אתמלחמת יום הכיפורים עד להסכם הפרדת הכוחות.[1] לאחר מכן מונה למשך שנה כשליח השבועון בארצות הברית, ובמסגרת תפקידו הפיק כתבות עלצבא ארצות הברית.
עם פרישתו מ"במחנה" המשיך לעבוד בארצות הברית במשך שלוש שנים, עד שנת1976, במסגרת משרד הקישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, ובמשלחתמשרד הביטחון בניו יורק.[2]
עם שובו לישראל בשנת1977 הצטרף לצוות העיתונאים של "דבר", והרבה לעסוק בהכנת כתבות בנושאי צבא וביטחון. בהמשך כתב גםמאמרי מערכת. בשנת1983 היה כתב העיתון בוושינגטון. כעבור שלוש שנים שב לישראל, והמשיך לפרסם כתבות במסגרת "דבר" עד שנת1996. תוך כדי עבודתו בעיתון שימש במשך שלוש שנים כפרשן צבאי במסגרתהערוץ הראשון, החל משנת1995, וערך כתבות עבור התוכנית "מבט שני". עם סגירת "דבר" החל אורן בשנת1996 לעבוד כחבר מערכת ופרשן צבאי בעיתון "הארץ", תפקיד שמילא עד סוף אוקטובר2017, אז עבר לכתוב באתרוואלה.
במהלך הקריירה שלו הגיש אורןתוכניות רדיו בגלי צה"ל, ושימש כפרשן צבאי גם בערוץ 2, בערוץ 10 ובקול ישראל. היה הפרשן הישראלי של רשת הטלוויזיה האמריקאיתCBS במהלךמלחמת עיראק ובמלחמת לבנון השנייה. כתבותיו פורסמו בשבועוניםאקונומיסט וניו ריפבליק.
לאורך הקריירה שלו עסק אורן גם בעבודות מחקר ותרגם ספרים שונים. כתבותיו פורסמו בעיתונים שונים, בהם הירחון "מוניטין" והשבועון "כותרת ראשית".
בינואר2011 קיבל את פרס "המצוינות ומקצוענות בעיתונות הישראלית" על שםשלום רוזנפלד מטעםמכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל אביב. נימוקי הפרס היו: "אורן משלב בכתיבתו את ההשכלה הרחב, הידע, חקר האמת, השפה הבהירה, וההגינות בכתיבה, תכונות ששלום רוזנפלד המנוח העלה על נס בכתיבה העיתונאית. אורן מביא לכל ניתוח צבאי ואסטרטגי את עומק ידיעותיו, אבל מאתגר את המערכות ואת קוראיו "לחשוב מחוץ לקופסה".[3]
אורן קרא לנשיא המדינהשמעון פרס להשמיע את קולו נגדתקיפה ישראלית באיראן.[4]
בזמן שמיעת העדויות בתיק המתנות, קרא אורן למאבטחי השב"כ לשנות את גישתם ארוכת השנים ולזכור שהם אינם חייבים נאמנות למאובטחים אלא למדינה[5].
למדמדע המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת וושינגטון.
החל משנת 2022, מגיש אורן את הפודקאסט "אפרכסת", בו הוא משוחח עם אנשי ביטחון וממשל.[6]
אורן נשוי ואב לשלושה ומתגורר בתל אביב.
כתיבתו של אורן כוללת פעמים רבות התחכמויות לשוניות. לאחר הפסק השיחות בין ישראל לחמאס במהלךמבצע צוק איתן כתב: "אפילו יושגו הבנות כלשהן בקהיר, לא תהיה נפילת מתח. להפך, מתח הנפילות יישמר, גם אם הלהבות יונמכו לכדי צוק קטן, אש קטנה, עם ישראל בתפקיד הפינג'אן."[7]
אורן כתב והפיק יחד עם העיתונאימיכה פרידמן את הסרט התיעודי "תיק שמחוני". הסרט, ששודר בערוץיס דוקו בשנת2006, עסק בעימותים ביןהרמטכ"למשה דיין לביןאלוף פיקוד הדרוםאסף שמחוני, שנספה בתוםמלחמת סיני בתאונת מטוס בדרכו להוכיח לראש הממשלה,דוד בן-גוריון, את צדקתו במלחמת הגרסאות בינו לבין דיין.[8]
אורן היה שותף עם מיכה פרידמן לביצוע תחקירים וראיונות בסדרה בת 4 פרקים "לא תשקוט הארץ", שהפיק עמית גורן, ששודרה בערוץ הראשון בסוף שנת2013, לציון 40 שנה למלחמת יום הכיפורים.[9]
אורן היה מעורב בכמהמשפטי דיבה. בתחילת2012נדחתה על הסף תביעת לשון הרע של אברהם שרגאי, ראש ענף ביטחון במשרד ראש הממשלה, נגדו ונגד "הארץ"[10] בהמשך אותה שנה הסכימו אורן ו"מעריב" למחוק את התביעות ההדדיות בגין לשון הרע. במסגרת הסכם הגישור, הודו ב"מעריב" כי פרסמו מידע ללא בדיקה, ואילו אורן הבהיר כי לא האשים את העיתון בדיווח מוטה בשל התערבות הרמטכ"ל לטובת עופר נמרודי.[11]
ב-2006 תבע אורן אתמשה יעלון ועיתוןמעריב על ידיעה שפורסמה בעיתון שלפיה "הפרשן הצבאי של עיתון 'הארץ' איים על הרמטכ"ל היוצא" (יעלון) כי אם ימנה אתאלעזר שטרן לתפקיד ראש אכ"א, יעביר אותו "מהצד של הטובים לצד של הרעים". בשנת2013 הגיעו לפשרה שבה נכתב: "מבלי להודות בכל טענה מטענות הצד שכנגד ותוך שמירה על טענותיהם, מסכימים הצדדים לדחיית התביעה".[12]