ערך זה עוסק בחברת תעופה ישראלית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראואל על (פירושונים). | |||||||||||
 | |||||||||||
| מטוס אל על מדגםבואינג 9–787 | |||||||||||
| נתונים כלליים | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב | ||||||||||
| סימול | אלעל | ||||||||||
| מוטו | "הכי בבית בעולם" | ||||||||||
| תקופת הפעילות | 1948–הווה (כ־77 שנים) | ||||||||||
| חברת אם | כנפי נשרים תעופה בע"מ | ||||||||||
| חברות בנות | סאן דור נתיבי אוויר בינלאומיים בע"מ, כתית בע"מ, תמ"מ תעשיות מזון מטוסים בע"מ, בורנשטיין קייטררס בע"מ, סופרסטאר הולידייס לימיטד, קוקפיט חדשנות בע"מ | ||||||||||
| מיקום המטה | ישראל נמל התעופה בן-גוריון | ||||||||||
| ענפי תעשייה | תחבורה אווירית | ||||||||||
| שווי שוק | 6.96מיליארדש"ח (21 ביולי 2025) | ||||||||||
| הכנסות | 3.43מיליארדדולר (2024)[1] | ||||||||||
| רווח תפעולי | 773מיליוןדולר (2024)[1] | ||||||||||
| רווח | 545מיליוןדולר (2024)[1] | ||||||||||
| הון עצמי | 528מיליוןדולר (2024)[1] | ||||||||||
| סך המאזן | 4.38מיליארדדולר (2024)[1] | ||||||||||
| יו"ר | עמיקם בן צבי | ||||||||||
| מנכ"ל | דינה בן טל גננסיה | ||||||||||
| עובדים | 3,570 קבועים 2,608 זמניים[2] | ||||||||||
| נתוני חברת תעופה | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| www | |||||||||||
  | |||||||||||
אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, המוכרת בשם המקוצראל על, היאחברת התעופה הגדולה בישראל וחברת הדגל שלה. אל על היאחברה ציבורית ונסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב. נמצאת בשליטת חברתכנפי נשרים תעופה בע"מ בבעלותו שלאלי רוזנברג.[3] מרכז פעילותה והנהלתה של החברה בנמל התעופה הבין-לאומי בן-גוריון.
אל על מתמקדת בשוק הבין-לאומי ומפעילהטיסות לאירופה,אסיה,אפריקה וצפון אמריקה. בין השנים 2010–2014 הפעילה החברה קו טיסות סדיר לנמל התעופה אילת,[4] אך טיסות אלו הופסקו.
במשך שנים שימשה אל על כחברת התעופה הלאומית של ישראל והייתה בבעלותממשלת ישראל, אך צעדיםלהפרטתה החלו ב-12 ביוני 2003, כשמניות החברה הוצעו למכירה לציבור, וב-1 בינואר 2005 הפכה חברתכנפיים אחזקות בע"מ לבעלת השליטה באל על. תולדותיה של חברת אל על קשורות באופן מובהק בדברי ימיה של מדינת ישראל – היא נטלה חלק במבצעי העלייה הגדולים מארצות ערב, מאתיופיה ומחבר המדינות, ורשת יעדיה שיקפה לאורך השנים אתיחסיה הבין-לאומיים של ישראל עם מדינות העולם, ובמיוחד עם שכנותיה. במהלך שנת 2020 בצל משבר הקורונה, השתנתה השליטה בחברה וכיום החברה נמצאת בשליטת חברת כנפי נשרים תעופה בע"מ, חברה בבעלות אלי רוזנברג.
לאל על מספר מאפיינים ייחודיים לה, ובהם הקפדה על הסדרי ביטחון ואבטחה, הימנעות מטיסה בשבתות ובמועדי ישראל והקפדה על כללי הכשרות, הן במטוסיה והן במתקניה הקרקעיים. עם זאת, חלק ממטוסי אל על וצוותי האוויר הוחכרו בשבתות ובמועדי ישראל לחברות ישראליות אחרות.
אל-על נחשבת לחברה עם נפח תנועת הנוסעים הגדולה בישראל. בשנת 2024 הטיסה החברה כולל חברת השכר שלסאן דור כ-6.6 מיליון נוסעים[5].
.jpg)
.jpg)
_Boeing_787-9_Dreamliner_4X-EDF_arriving_at_JFK_Airport.jpg)
שם החברה הוצע עם היווסדה בשנת1948 על ידישר התחבורה,דוד רמז, ומקורו בפסוק מתוךספר הושע[6]:
וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי וְאֶל-עַל יִקְרָאֻהוּ יַחַד לֹא יְרוֹמֵם
—ספר הושע, י"א, ז'
החברה נוסדה בשם "אל על - חברת התעופה לישראל בע"מ" על פי החלטת ממשלה ב-8 באוגוסט 1948.[7] המטוס הראשון שהפעילה היהסקיימאסטר, שהיה המטוס הראשון שנרשם ברישום ישראלי (עם הקידומת: 4X). ב-29 בספטמבר 1948 המריאהטיסת הבכורה של החברה, שהטיסה את שר החוץמשה שרת לז'נבה והביאה ארצה את הנשיאחיים ויצמן.[8] ב-21 באוקטובר הביא מטוס החברה אתהנרי מורגנטאו לביקור בישראל.[9] בנובמבר 1948, החלה החברה לפעול באופן סדיר.[10] בליל 14 באוגוסט 1949 יצא מישראל מטוס אל על ובו המשלחת לקבלת ארונו שלהרצל בווינה, והביא אותו לישראל.[11] באוקטובר 1949 הופעל מטוס סקיימאסטר שני.[12] בדצמבר 1949 נחת לראשונה מטוס אל על בלונדון.[13] ב-1950 החלה החברה להפעיל מטוסילוקהיד קונסטליישן. טווח הטיסה של המטוסים היה מוגבל כך שקווי הטיסה כללו עצירות ביניים. הקו לפריז כלל עצירת ביניים באתונה והקו ליוהנסבורג כלל שלוש עצירות ביניים.[14]
בין השנים 1950 ו-1956 הטיסה החברה למעלה מ-160,000 עולים מתימן,איראן והודו במבצע מרבד הקסמים ובמבצע עזרא ונחמיה. בדצמבר 1957 השיגה החברה שיא עולמי בטיסה רצופה ללא חנייה, מניו יורק ללוד, במטוסבריסטול בריטניה.[15] בינואר 1958 שבר מטוס הבריסטול בריטניה של החברה שיא נוסף, שעבר את המרחק מניו־יורק ללונדון בשבע שעות ו־44 דקות, 12 דקות פחות מן השיא הקודם.[16]
בפברואר 1961 ביצעה החברה את טיסת הבכורה של מטוס סילון בבעלותה,[17] וביוני ביצעה החברה את הטיסה הראשונה שלה ללא חניית ביניים מניו יורק לתל אביב במטוסבואינג 707, וקבעה שיא עולמי לאותה תקופה לטיסה המסחרית הרצופה הארוכה ביותר: 9 שעות ו-33 דקות בנתיב שאורכו 5,760מיל.[18][19] רוב הטיסות לניו יורק התבצעו אז דרך תחנות ביניים באירופה, אולם אל על קיימה טיסות ישירות בין תל אביב לניו יורק שבוצעו במטוסיבואינג 747.
חודש לאחר מכן השביתו אנשי צוות האוויר של החברה את כל תנועת מטוסי החברה לישראל למשך 10 ימים, בדרישה לשיפור שכרם. אל על בתגובה חכרה מטוסים של 6 חברות תעופה זרות ובמקביל ניתן אישור של מינהל התעופה הבין-לאומי להפעיל את מטוסי אל על באמצעות צוותים זרים.[20]
אירוע נוסף הוא מבצע "פינלה" – הבאתאדולף אייכמן מארגנטינה ב-20 במאי 1960 מבואנוס איירס ונחיתה בלוד. המראות היסטוריות נוספות נרשמו באפריל 1980, הטיסה הראשונה של אל על לקהיר ובינואר 1990, הטיסה ההיסטורית הראשונה למוסקבה. בשנת 1982 נקלעה החברה למשבר כלכלי והיא נכנסה לתהליך שלכינוס נכסים במהלכו פוטרו מאות עובדים והופסקו הטיסות במשך 4 חודשים עד ינואר 1983.[21]
בתחילת יוני 2003 הונפקה החברה לציבור ומניותיה נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. ביוני 2004, לאחר רכישת מניות החברה ומימוש אופציות בידי הציבור, ירדו החזקות המדינה בחברה אל מתחת ל-50% והחברה הפכה מחברה ממשלתית לחברה מעורבת. עם הפרטת החברה קבעה המדינה בתקנון החברה זכויות של מניית מדינה מיוחדת (הנקראת לעיתים "מניית זהב") ובמסגרתה ניתנו לשר האוצר,שר התחבורה ובתחומים מסוימים, גם לראש הממשלה לאחר שהתייעץ עם ראש השב"כ ולשר הביטחון סמכויות מסוימות[22] שנועדו להגן על האינטרסים החיוניים של המדינה בחברה. ולאחר שנחקק פרק ח2 לחוק החברות הממשלתיות, ניתן צו, בהתאם לחוק החברות הממשלתיות, הקובע שלמדינה אינטרס חיוני בחברה, ובהתאם לכך היא מחויבת להעסיק עובדים ישראלים במספר המאפשר הפעלתה הסדירה בשעת חירום או צורך ביטחוני,[23] והעברת השליטה בה מצריכה היתר משרי הממשלה.
בעקבות מימוש אופציות נוספות ב-23 בדצמבר 2004, עלתה אחזקת חברתכנפיים אחזקות בע"מ לכ-40% מהון המניות המונפק של החברה, וב-6 בינואר 2005, בעקבות החלטת אספת בעלי מניות שכונסה לבקשת כנפיים, הוחלפו רוב חברי הדירקטוריון. במרץ 2005, החליףחיים רומנו אתעמוס שפירא בתפקיד מנכ"ל החברה. בשנת 2020 עם משבר הקורונה הנפיקה המדינה את מניות החברה ואלי רוזנברג הפך לבעל המניות העיקרי בחברה.
באפריל 1980, לאחר חתימתהסכם השלום בין ישראל למצרים טסה אל על לראשונה לקהיר (קו שאינו פעיל עוד). במרץ 1984 ביצעה אל על את הטיסה הבין-לאומית הראשונה של מטוסבואינג 767 בנתיבמונטריאול – תל אביב. במאי 1988 ביצעה אל על את הטיסה הרצופה הארוכה ביותר בתולדותיה במסלוללוס אנג'לס – תל אביב: 7,000 מיל בכ-13 שעות ו-41 דקות. בינואר 1990, עם התגמשות החוקים במדינות הגוש הקומוניסטי, החלה החברה להפעיל טיסות למוסקבה.
כחלק מפעילות החברה במבצע שלמה להטסת יהודיאתיופיה לארץ, המריא מטוס בואינג 747 מאדיס אבבה עם 1,086 נוסעים ונחת בישראל עם 1,088 נוסעים, זאת לאחר שנולדו במטוס שני תינוקות, ובכך נקבעשיא עולמי של מספר הנוסעים הגבוה ביותר בטיסה מסחרית אחת.[24] החברה מחזיקה בשיא זה עד היום.
במסגרת הליברליזציה שחלה במדינות הגוש הקומוניסטי נפתחו פולין והונגריה בפני אל על וב-1988 נחתם הסכם בין אל על לחברת התעופה הפולנית LOT ליצירת קו קבוע לטיסות ישירות. זה היה הקו הסדיר הראשון בין המדינות מאז הפעם האחרונה ש-LOT הפעילה טיסות לישראל בין 1937 ל-1939. לאחר מכן נחתם הסכם בין אל על וחברת התעופה ההונגריתמאלב וב-12 בנובמבר 1988 החלו טיסות מיוחדות לבודפשט וב-27 במרץ כבר החלו בטיסות סדירות.
האירוע המרכזי בסוף שנות ה-80 מבחינת היעדים של אל על היה חידוש קשרי התעופה עם ברית המועצות: בינואר 1989 נערכה פגישה חשאית בווינה בין נציגי אל על למקביליהם בחברתאיירופלוט. הפגישה נערכה על פי בקשתם של הסובייטים על מנת לדון בדרכי שיתוף פעולה. בסוף יוני של אותה שנה קיבלה אל על אור ירוק מהשלטונות הסובייטים לבצע טיסה ישירה ליעד בתוךברית המועצות: בסוף יוני ביצע מטוס בואינג 757 של אל עלטיסה ישירה לירוואן בירת הרפובליקה הארמנית כדי להביא לישראל לטיפול רפואי 61 פצועים קשה מאסון רעידת האדמה הנוראה שפקדה את המדינה. בחצי השני של 1989 הופעלו מספר טיסות שכר של אל על ואיירופלוט בין תל אביב למוסקבה.
בדצמבר 1989 נחתם הסכם היסטורי בין אל על ואיירופלוט לביצוע טיסות סדירות בין תל אביב ומוסקבה, אך יישום ההסכם נדחה לשנים 1990 ו-1991. עד סוף 1990 הפעילה החברה כ-20 טיסות עולים בשבוע מבוקרשט. העולים, שהגיעו לרומניה ברכבות מקישינייב בירתמולדובה וקייב בירתאוקראינה עברו בדרך כלל עוד ביום ההגעה את הרישום לטיסה והארגון והיו בדרכם לארץ. לקראת סוף 1991 הגיעה אל על להסכמה עם הממשלה הסובייטית ונציגתה איירופלוט לפיה מורשות שתי החברות לבצעטיסות שכר בין מוסקבה לתל אביב.
ביוני 1996 החלה אל על לראשונה להפעיל קו טיסה סדיר לעמאן, בירת ירדן. אולם אחר כך העבירה אותו לתפעול בידי חברתישראייר וחברתאירואל תעופה.[25] בינואר 1998 22 אזרחים סוריים הוחזרו מישראל לסוריה, לאחר שביקשו ככל הנראה לערוק למערב אירופה, ועקב טעות של אנשי אל-על בעמאן הותר להם לעלות לטיסה לאמסטרדם דרך נתב"ג.[26]
באוגוסט 2001 נקלטה הטייסת הראשונה בחברה,מרב שוורץ.[27] בסוף 2002 נקלטה בחברה הטייסת השנייה,סמדר שכטר.[28] אולם שתיהן שובצו לאותה טיסה לראשונה רק בינואר 2016, כצוות טיסה שכולל רק נשים.[29]
בשנת 2001, יומיים לאחרפיגועי 11 בספטמבר, הייתה אל על חברת התעופה הראשונה שהורשתה לטוס בארצות הברית. היא ביצעה בשבוע שלאחר הפיגועים גם מספר טיסות בשבת ובראש השנה, במטרה להחזיר נוסעים לישראל.[30]
בתחילת 2020 נקלעה החברה, בדומה לחברות תעופה רבות, למשבר עקבמגפת הקורונה, שגרמה לביטול מרבית טיסותיה.[31][32] בתקופה זו ביצעו חברות תעופה ישראליות טיסות להבאת ישראלים ממדינות שונות ברחבי העולם. במסגרת זו הגיעו טיסות אל אל ליעדים שהחברה מעולם לא קיימה אליהם קו טיסה ישיר. אחת הטיסות, מישראל למלבורן באוסטרליה ובחזרה לישראל, נחשבת לפעילות הארוכה ביותר שביצעה החברה אי פעם, שארכה כ-40 שעות, בהן מטעמי בריאותם של אנשי הצוות, לא יצאו מהמטוס. כחלק מפעילות זאת, הטיסה ממלבורן לישראל אשר ארכה מעט פחות מ-18 שעות נחשבת לטיסה הרצופה הארוכה ביותר שביצעה החברה.[33]
במלחמת יום הכיפורים החל מבצע של רכבת חירום אווירית להטסת ציוד צבאי ומטענים חיוניים וזאת באמצעות פירוק הפנים של מטוסי בואינג 707 והפיכתם למטוסי מטען.
במלחמת המפרץ נותרה אל על החברה היחידה (למעטטאואר אייר) שטסה לארץ. על מנת לתת מענה להיקף היצוא הגדל, הסבה החברהמטוס נוסעים מדגם בואינג 747/200 ושני מטוסי נוסעים יסיבים (בתצורת נוסעים ומטען) לשלושה מטוסים בתצורת מטען בלבד.
בינואר 2010 שתי טיסות מיוחדות של אל על יצאו לפנות בוקר להאיטי על מנת לספק סיוע לתושבי האי לאחררעידת האדמה שהתרחשה באי.מטוס מטען ראשון המריא בישראל בחצות ומטוס נוסעים נוסף שעל סיפונו מאות מאנשי כוחות הביטחון.
באפריל 2010 החזירה החברה אלפי ישראלים הביתה מאירופה בעת שחברות תעופה הפסיקו טיסותיהם עקב התפרצות הענן הוולקני באיסלנד.
ב-13 בנובמבר 2013, הטיס מטוס בואינג 747 של אל על משלחת חיילי צה"ל לסיוע הנפגעים בטייפון האיאן.[34]
באפריל 2015 שני מטוסי בואינג 400–747 המריאו לנפאל, שספגהשני רעשי אדמה וכ-9,000 הרוגים, לשם החזרת ישראלים משם.[35]
בעקבותמגפת הקורונה, שגרמה לסגירת גבולותיה שלפרו, שלחה אל על ארבעה מטוסי "דרימליינר" לבירת פרו,לימה, לצורך חילוץ של כאלף ישראליים שהיו מצויים במדינה. הטיסה הלוך ארכה כ-16 שעות, מה שהפך אותה לטיסה הארוכה ביותר שביצעה החברה.[36] ימים ספורים אחריה ביצעה אל על 2 טיסות חילוץ נוספות לאוסטרליה שנחתו בפרת' ובמלבורן והשיבו נוסעים לארץ. הטיסה חזור ממלבורן לישראל נמשכה כ-17 שעות והפכה לטיסה הארוכה ביותר שביצעה אל על.[37] כמו כן בשל מגבלות הקורונה, הטיסה אל על 8 קברניטים במטוס על מנת לאפשר להם להתחלף במהלך הטיסות לצורכי מנוחה בלי שירדו מהמטוס באוסטרליה ובכך להתחייב לבידוד.
ב-31 באוגוסט 2020, במסגרתנרמולהיחסים עםאיחוד האמירויות הערביות, המריא מטוס בואינג 737–900 של אל על מנתב"ג בטיסה ישירה לאבו דאבי, ועליו משלחות מישראל ומארצות הברית. טיסה זו נרשמה כהיסטוריה כפולה עבור החברה ואף עבור מדינת ישראל – זו הטיסה הראשונה של מטוס ישראלי לאמירויות, המבוצעת באופן רשמי, וכן הטיסה הראשונה של חברת תעופה ישראלית העוברת מעל שמיערב הסעודית, לאחר קבלת אישור חריג מהממשל הסעודי. המטוס המריא מאבו דאבי חזרה ארצה למחרת. המטוס שביצע את טיסות אלו, אף עוטר לקראתן במילה "שלום" בשלוש שפות – עברית, אנגלית וערבית.[38]
בשנותיה הראשונות, הייתה מדיניות החברה שלא לטוס בשבת.[39] אך לא נמנע ממנה לטוס בשבת ואכן בצעו טיסות מסחריות בשבת עד שנת 1983, בשנה זו דווח כי הפסקת הטיסות בשבת יגרמו הפסדים בסך של כ-50 מיליון דולר[40]בשנת 1977 ובעקבות עליית מפלגתהליכוד לשלטון, נחתםהסכם קואליציוני לפיו תחדל אל על מלטוס בשבת ויום טוב. למעט מספר מקרים, לא חרגה החברה מהתחייבות זו, גם לאחר הפרטתה. בעקבות שביתה כללית במשק בסוף חודש נובמבר 2006 וסגירתו שלנמל התעופה בן-גוריון, שותקה פעילותה של אל על למשך מספר ימים. עם סיום השביתה החליטה החברה לקיים מספר טיסות בשבת במטרה לאפשר את חזרת נוסעיהן לארץ. מהלך זה של אל על הביא לחרם צרכנים שהוטל עליה על ידיועדת הרבנים למען קדושת השבת, לאחר מגעים ממושכים, הושג, ב-5 בינואר 2007, הסדר פשרה בין החברה לבין נציגי הציבור החרדי, ולפיו תמשיך אל על להימנע מטיסות בשבת, ומקרים חריגים שבהם תיאלץ החברה לבצע טיסות בשבת, ייבדקו לגופם על ידי רב מיוחד שימונה לנושא.[41] את הימנעותה מלטוס בשבת מנמקת החברה בכך שעל פי ההערכות, נוסעים דתיים וחרדים מהווים כ-20% מנוסעי אל על, והחברה קשובה לדרישות לקוחותיה.[41]
עם זאת, אל על ערכה בעקיפין טיסות בשבת באמצעות המותגסאן דור וביצעה חכירה רטובה בשבת לחברות תעופה ישראליות.מטוס המטען של אל על (שכבר אינו פעיל), שלא מוטבע עליו לוגו החברה, גם הוא היה טס בשבת.[42]
במאי 2023 הודיעה החברה על ביטול טיסות במוצאי שבת אשר ההגעה אליהן לא מתאפשרת ללאחילול שבת. בחברה טענו כי ביטול הטיסות היא חידוד של מדיניות קיימת שכן אל על אינה פועלת בשבת כבר משנת 1982.[43]
באוקטובר 2023, עם פרוץמלחמת חרבות ברזל, ביטלו חברות תעופה זרות רבות את טיסותיהן לישראל, ונוצר ביקוש רב לטיסות לישראל החזרת אזרחים ישראלים שנתקעו בחו"ל וכן להבאת ציוד עבור צה"ל והעורף הישראלי.[44] בשבת 13 באוקטובר ביצעה החברה 4 טיסות שהוגדרו "חירום", והודיעו ש"ככל שמדינת ישראל, כבעלתמניית זהב באל על, תורה לנו לטוס - מובן שנבצע".
אפשרות הפעלת מניית הזהב על ידי המדינה הפכה למחלוקת. שרת התחבורהמירי רגב שלחה מכתב המבקש מן החברה לפעול בשבת, אולם לא הפעילה את סמכותה להורות לחברה לטוס.[45] עתירה למתן צו על תנאי הפעלה מלאה ומידית של אל על בשבת נדחתה על ידי בג"ץ.[46][47][48]
בשנת 1989 הגישיונתן דנילוביץ', דייל בחברה, תביעה נגד אל על בבית הדין האזורי לעבודה, בגין אפלייתו בזכות לכרטיסי טיסה חינם לבן זוגו, לעומת בני זוגהטרוסקסואלים. בית הדין פסק לטובת דנילוביץ', וקבע שהמדובר באפליה אסורה על פיחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. החברה ערערה בבית הדין הארצי לעבודה, והפסידה גם שם. החברה לא השלימה עם תוצאה זו, ועתרה לבג"ץ. בשנת 1994 דחה בג"ץ את עתירתה של חברת אל על, ואישר את פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה.
ב-1998 נתבעה החברה בבית הדין לעבודה, על כך שאינה מקבלת לשורותיה נשים כטייסות. אל על טענה להגנתה שהיא מקבלת רק בוגריקורס טיס שלחיל האוויר, על אף שקיבלה לשירותיה גם מספר טייסים שאינם בוגריקורס טיס ישראלי. בסופו של דבר ביטלה אל על את התנאי המפלה. בשנת 2000 קלטה אל על כטייסת אתמרב שוורץ, שהיא האישה הראשונה בתפקיד זה באל על. שוורץ טסה כ-13 שנים על מטוס בואינג 400–747 והייתה האשה היחידה שהטיסה מטוס זה באל על. הטייסת השנייה שהתקבלה לחברה היאסמדר שכטר. שכטר היא הקברניטה הראשונה של אל על. היא משמשת בתפקיד זה וכמו כן כמדריכה במטוס בואינג 737. החל משנת 2014 נקלטו נשים נוספות כטייסות בחברה.[29]
באפריל 2010 חייב בית משפט השלום בחיפה את חברת אל על לשלם פיצויים לשני אחים ערבים מהכפראכסאל. השופט קבע כי החברה השפילה אותם וחרגה מסמכותה כאשר הצמידה אליהם מאבטח לאחר שכבר הסתיים שלב הבידוק הביטחוני.[49]
בנובמבר 2016 פסקבית משפט השלוםחיפה פיצוי של 18,000 שקל לנוסעים ערבים-ישראלים (לכל אחד מהם) שהושפלו בבדיקה ביטחונית שנערכה לפני טיסתם בחברת אל על מקפריסין לישראל.[50]
בדצמבר 2016 דיילת אוויר של אל על ביקשה מנוסעת לשנות את מקום מושבה במטוס לבקשתו של נוסעחרדי. הנוסעת תבעה את חברת אל על וקיבלה פיצוי כספי. כמו כן, הודיעה אל על כי נוהלי החברה בנושא הושבת חרדים בטיסות יחודדו בקרב עובדיה.[51]
במאי 2019 הגישו 52 מנוסעי "טיסת השבת" תביעה נגד אל על ודרישה לפיצוי של 7,000 שקל לכל נוסע ובסך-הכול סכום של 364 אלף שקל.[52]
במהלךמשבר הקורונה רוב פעילות החברה הופסקה ומרביתם המכריע של עובדי החברה הוצאו לחופשה ללא תשלום.[53]
במרץ 2020 אל על הפעילה טיסות "חילוץ" לישראלים שלא יכלו לטוס לישראל עקב צמצום התנועה האווירית העולמית. בין השאר יצאו טיסות חילוץ לפרו ולאוסטרליה, יעדים אליהם אל על לא טסה מעולם.[54]
חברת אל על ביטלה מספר רב של טיסות, וההערכה כי הפסדיה יעמדו על 200 מיליון דולר. בעקבות כך החלה החברה בהליך פיטורים של 1,000 עובדים, וכן קיצצה את שכר העובדים הבכירים ב-20%.[55] הנהלת אל על ניהלה משא ומתן לקבלת הלוואה של 400 מיליון דולר בערבות מדינה של 82.5%. משרד האוצר מצדו הציב לחברה מספר תנאים ובהם קיצוץ של כ-30% מפעילות החברה. ב-7 ביוני 2020 הודיע משרד האוצר כי בכוונתו להלאים את אל על ולפי המתווה של משרד האוצר החברה תקבל הלוואה בסך 250 מיליון דולר בלבד. בנוסף, הורה המשרד כי על החברה לבצע גיוס של 150 מיליון דולר בהנפקת מניות כאשר משרד האוצר מוכן לרכוש את כל המניות שלא יירכשו בהנפקה. מאחר שאל על נסחרת בשווי של 95 מיליון דולר, המשמעות של ההתחייבות היא שמשרד האוצר מוכן לרכוש את השליטה באל על ולהלאים אותה.[56] במקביל, התפרסם כי איש העסקים היהודי אמריקאיקני רוזנברג מנהל משא ומתן לרכישת החברה, באמצעות בנואלי רוזנברג.[57]
אחרי חודש, דירקטוריון החברה אישר את המתווה לפיו חברת התעופה תנפיק מניות בהיקף 150 מיליון דולרים – שאותן תרכוש המדינה. נוסף לכך, המדינה תערוב להלוואה בסך 250 מיליון דולרים שהחברה תיקח מהבנקים, ותמנה נאמן שיפעל למכירת החברה.[58] בספטמבר 2020 הסתיימה הנפקת המניות של החברה, ואלי רוזנברג, בנו של המיליונר האמריקאיקני רוזנברג, הפך לבעל המניות הגדול בחברה ומחזיק 42.89% ממניות החברה,[59] במקומה של משפחת בורוביץ וחברתכנפיים אחזקות.[60]
מלחמת חרבות ברזל הביאה להפסקת הטיסות של רוב חברות התעופה לישראל.[61] בתחילת המלחמה קיימה אל על טיסות חילוץ חינמיות לישראל ממגוון יעדים, למשרתי מערכת הביטחון (אשר קיבלוצו 8)[62] כולל 4 טיסות בשבת. טיסות חילוץ נעשו מצד אל על בשבת גם כדי להחזיר כ-3,000 אוהדי מכבי תל אביב מאמסטרדם לאחראירועי תקיפה של אוהדים שקרו בעיר. כך שגברה התלות בחברות הישראליות ובראשן אל על. ביקורת הועברה על כך שלא ניצלה את המחסור בחברות זרות כדי לטוס בשבתות, והפעילה רק טיסות חילוץ.[63] משרד התחבורה בחר לשלוח מכתב המבקש מהחברה לטוס בשבת אך לא ניצל את זכותו להורות לה על כך.[44] אל על גם קיבלה ביקורת על כך שניצלה את היותה החברה העיקרית שטסה לישראל עם נתח של 47.5% מכלל הנוסעים בטיסות בינלאומיות בשנת 2024[5] (בעוד שלפני המלחמה נתח השוק שלה היה 23%). ותמחרה את הטיסות שלה במחירים גבוהים למדי,[64] שהשיאו את רווחיה.[65]
בנוסף, שינתה אל על את נתיב הטיסות לתאילנד לנתיב הארוך יותר שזמן הטיסה בו 11.5 שעות. בשל חסימת הנתיב האווירי המקורי, שארך 8 שעות, למטוסים ישראליים מצדעומאן.[66]
נכון לינואר 2025 מפעילה אל על טיסות ל-35 יעדים ב-20 מדינות (לא כולל יעדים המופעלים על ידיסאן דור).בסיס הפעולה המרכזי של אל על הוא בנמל התעופה בן-גוריון. החברה טסה ליעדים באירופה, צפון אמריקה, ואסיה. ורוב יעדיה נמצאים באירופה בהםאמסטרדם,פריז, ולונדון. החברה מפעילה טיסות למספר יעדי מפתח בצפון אמריקה, והםנמל התעופה קנדי שבניו יורק ונמל התעופה ניוארק שבניו ג'רזי,לוס אנג'לס,מיאמי ובוסטון, והיא מאפשרת טיסות המשך ליעדים נוספים ביבשת באמצעותשותפויות קוד. עוד מפעילה החברה טיסות לפוקט,בנגקוק וטוקיו במזרח הרחוק. עד לשנת 2023, בשל מגבלות טיסה מעל מדינות עוינות, התארך משך הטיסות ליעדי המזרח הרחוק באופן משמעותי.[67] לאחר מלחמת חרבות ברזל, עומאן חסמה מחדש את המרחב האווירי שלה למטוסים ישראלים, וחזרה לעשות את העיקוף.
עדהמהפכה האיראנית הפעילה "אל על" טיסות ישירות ביןתל אביב לביןטהראן. קו זה נחשב אחד הקווים הפעילים והעמוסים ביותר של החברה עדשנות ה-70[דרוש מקור], כשעל מנת לעקוף את המדינות הערביות העוינות, טסה אל על דרךטורקיה.
באפריל 1992 החלה אל על להפעיל טיסות ישירות ליפן,[68] זאת כטיסות שכר עבור תיירים. הטיסות בוצעו באמצעות מטוסי בואינג 767.[69] אחר כך וויתרה על הזכות לבצע טיסות סדירות למדינה,[70] אך המשיכה לבצע מדי פעם טיסות שכר.[71] במרץ 2020 הייתה אל על אמורה להתחיל להפעיל קו טיסה סדיר ליפן,[72] אך בעקבותמגפת הקורונה התוכנית בוטלה. הקו החל לבסוף לפעול במרץ 2023.[73]
במרץ 2007, במסגרת התוכנית האסטרטגית אשר נוסחה בסוף 2005, והכוללת הפסקת השירות ליעדים בלתי רווחיים, הפסיקה אל על את טיסותיה בקווים לאיסטנבול וללרנקה, ובאמצע 2008 היא התכוונה להפסיק את טיסותיה גם לאתונה אבל הדבר לא יצא לפועל. החברה התכוונה לסגור גם את הקו לקהיר, אך נעתרה לבקשת שלטונות ישראל כי תמשיך להפעילו בשל חשיבותו הפוליטית. לבסוף, בשנת 2012, סגרה החברה סופית את הקו בגלל חוסר יעילותו הכלכלית והקושי על שמירת ביטחון הנוסעים בנמל התעופה בקהיר.[74]
.jpg)
באפריל 2009 חנכה החברה קו תעופה ישיר לסאו פאולו בברזיל, שבוטל בנובמבר 2011 בשל חוסר כדאיות כלכלית. בשנת 2010 חנכה אל על את הקו שלה לאילת מנמל התעופה בן-גוריון. בשנת 2013 בוטל קו זה בשל מסלול לא בטוח של הטיסה.
בנובמבר 2017 החברה חנכה מחדש קו למיאמי, זאת לאחר שהקו היה פעיל עד 2008.[75]
ב-26 במאי 2019 חידשה החברה את הקו למנצ'סטר שנסגר ב-2001,[76] ופתחה קו טיסה לסן פרנסיסקו. ב-14 ביוני 2019 החלה החברה בהפעלת טיסה שבועית ללאס וגאס.[77] בפברואר 2019 הודיעה החברה על פתיחת קו עונתי שבועי חדש לאורלנדו שהחל לפעול מ-2 ביולי 2019 עד 20 באוגוסט 2019.[78]
בשנת 2019 החברה תכננה להפעיל טיסות לשיקגו,טוקיו,דבלין,דיסלדורף,לונדון סטנסטד, ואף להתחיל טיסות ניסוי למלבורן, אך הדברים נדחו לאור התפרצות מגפת הקורונה במרץ 2020. בדצמבר 2020 החברה החלה להפעיל טיסות לדובאי, ולאיי סיישל.
באביב 2021 החברה התחילה להפעיל קווים לטביליסי,פאפוס,סלוניקי,בלגרד, וכרתים.[79] באפריל 2021 הודיעה החברה על פתיחת קו לנמל התעופה הבין-לאומי של פוקט, הקו החל לפעול ב-30 ביוני במתכונת של 6 טיסות שבועיות.[80] ביוני 2021 הודיעה החברה על פתיחת קווים למרוקו, לשדות התעופה בקזבלנקה ובמרקש.
בחודש אוקטובר 2022 ביטלה החברה את טיסותיה לטורונטו, ורשה ובריסל, לאחר שנים רבות של פעילות בקווים אלו.[81]
ב-15 בפברואר 2023 הודיעה על פתיחת קו טיסות לפורט לודרדייל. הקו החל לפעול ב-13 בספטמבר 2023[82]
בין מרץ 2023 לאוקטובר 2023 אל על הפעילה 3 טיסות שבועיות ביןישראל לאירלנד.
אל על חתומה על הסכמים לשותפות קוד עם מספר חברות:[83][84]
ערך מורחב –צי מטוסי אל על
| כלי טיס | בצי | בהזמנה | מושבתים | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 737-800 | 16 | |||
| 6 | בשירותסאן דור 4 בחכירה רטובה מklasjet | |||
| 737-900 | 8 | |||
| 737max | 30 | יחליפו את המטוסים הישנים בצי | ||
| 777-200ER | 5 | 1 | מטוס אחרון ECA נמצא בהליך שדרוג | |
| 787-8 | 4 | |||
| 787-9 | 13 | 4 | שאר המטוסים יכנסו החל מ-2026 | |
| צי המטען של החברה | ||||
| 737-800F | 1 | החברה קיבלה את המטוס במהלך חודש אוקטובר 2023 | ||
בשנת 1949 עיצב הגרפיקאי הישראליפרנץ קראוס,סמליל הכולל מגן דוד בעל כנפיים לבנות בתוך עיגול שבו השתמשה החברה עד לתחילתשנות ה־60.[100] בשנת 1963 עיצבו במשותף המעצב הבריטי ג'ורג' הים (George Him)[101] והמעצב ההולנדי אוטו טרוימן (Otto Treumann) את לוגו הריבוע באנגלית שכלל גם גרסה משנית בעברית.[102] בשנת1971 כחלק מהשקת עיצוב חדש למטוסבואינג 747 (בשיתוף עם המעצבתדורה גד, אשתו שלאפרים בן ארצי, יו"ר אל על) עיצב המעצב הישראלידן ריזינגר לוגו אופקי המכיל שילוב של הסמל באנגלית ובעברית. סמל זה נחשב למהפכני בשל השילוב הדו-לשוני.[103] העיצוב המקורי היה בצהוב ובשחור, ובשנת1978 הוסףדגל ישראל לסמל. הסמליל התווסף למטוסים רק בשנת1994 כאשר הצבעים הישנים הוחלפו בצבעים חדשים: כחול בהיר וכחול כהה.[104] בשנת2000, עברה החברה, תהליך מיתוג מחדש, על ידי המעצבת רות רהט.[105] בתהליך עודכנו צבעי הסמל לכחול וכסף, ועוצבדגל החברה המורכב משתי רצועות בצבעי הלוגו. בנוסף עוצבו המטוסים בהתאם למיתוג החדש. בשנת2006, החברה עברה תהליךמיתוג מחדש על ידי סטודיו "ברוך נאה". במסגרת התהליך עוצבה גרסה מעוגלת ורכה ללוגו הישן שצבעיו עודכנו לצבעי כחול וכסף כהים. בנוסף עוצבה מחדש תבנית הצביעה על גוף המטוסים.
ב-2017 עודכנה השפה הגרפית של החברה בעקבות הגעת מטוסיבואינג 787. סמל המגן דוד על המטוס בהיר יותר ומשולב עם צבע תכלת והפס הכחול בהיר יותר ומשולב עם מעוינים דמויים ליהלומים שגם הם בצבע תכלת. כמו כן, הכיתוב "נתיבי אוויר לישראל" וכתובת אתר האינטרנט שהיו כתובים על המטוס הושמטו.[106]
בפברואר2023 ערכה החברה מיתוג מחדש נוסף, במסגרתו עודכן צבע הסמליל והוצגה שפה עיצובית חדשה, שבמרכזה אייקון בצורת אליפסה המדמה את חלון המטוס (ראו תמונה משמאל). על המיתוג החדש, נמתחה ביקורת שהוא אינו קולע למטרה ומנותק מהמציאות, לפיה, אל על אינה נחשבת לחברה איכותית והנוסע הטס, אינו מחפש להיות בבית.[107][108][109]
הערה: למידע נרחב על עיצובי הסמלילים והמיתוג לאורך השנים, ראו בקישור שלהלן:[106]
|
| מניין | שם | תקופת כהונה |
| 1 | לואי אריה פינקוס | 1949–1956 |
| 2 | אפרים בן ארצי | 1956–1963 (עד 1967 יו"ר) |
| 3 | שלמה להט (לנדאו) | 1963–1967 |
| 4 | מרדכי בן-ארי | 1967–1977 |
| 5 | מרדכי הוד | 1977–1979 |
| 6 | יצחק שנדר | 1979–1982 |
| 7 | רפי הר-לב | 1982–1996 |
| 8 | יואל פלדשו | 1996–2000 |
| 9 | דוד חרמש | 2000–2002 |
| 10 | עמוס שפירא | 2002–2005 |
| 11 | חיים רומנו | 2005–2009 |
| 12 | אליעזר שקדי | 2009–2014 |
| 13 | דוד מימון | 20 במרץ2014 –פברואר2018 |
| 14 | גונן אוסישקין | 15 בפברואר2018 –1 בינואר2021 |
| 15 | אביגל שורק | 1 בינואר2021 –18 במאי2022 |
| 16 | דינה בן טל | 19 במאי 2022 - הווה |
בבעלות מלאה או חלקית של אל על נמצאות מספר חברות בנות בתחומי התעופה, התיירות וההסעדה:
UP היהמותג הטיסות הלואו קוסט של אל על שהתחיל לפעול ב-30 במרץ 2014. הטיסות הופעלו לחמישה יעדים באירופה:ברלין,פראג,לרנקה,בודפשט וקייב ובוצעו במטוסיבואינג 737–800 שהוסבו לטיסות UP ונצבעו מחדש בצבעי המותג: גוף המטוס נצבע בתכלת שבו שולבו עננים לבנים, וזנב המטוס המשיך לשאת אתדגל ישראל, תוך השמטת הפס הכחול התחתון.
בשנת2017 זכה המותג UP במקום החמישי בתואר "חברת הלואו קוסט הטובה במזרח התיכון", מתוך שמונה חברות הלואו קוסט הפועלות במזרח התיכון.[111]
ב-3 בינואר2018 הודיעה חברת אל על על כוונתה לבטל את המותג "UP".[112] ב-14 באוקטובר 2018 בוטל המותג UP וכל הטיסות חזרו לפעול תחת אל על.[113]
הובלת המטענים מתבצעת בבטן מטוסי הנוסעים של אל על, וכן במטוס מטען ייעודי מדגם בואינג 747-400F VQ-BWT שלLONGTAIL AVIATION המבצע טיסות אלניו יורק ולייז'. החברה מטפלת בכל סוגי המטענים כולל מטענים חריגים וכבדים,חומרים מסוכנים,יצוא חקלאי,פרמצבטיקה, רכיביאלקטרוניקה ומטענים יקרי ערך.
החברה חנכה את פעילות הובלת המטענים ב-26 בינואר 1950 למספר יעדים באירופה, עם מטוס הקומנדו.
בדומה למקובל בשוק התעופה העולמי, מפעילה אל על אתמועדון הנוסע המתמיד הקרוי מועדון "מתמיד", מאז שנת 1984. החל מ-1 ביולי 2004 מועדון מתמיד הוא מועדון הנוסע המתמיד היחיד שמפעילה החברה,[114] ומחולק לחמש דרגות חברות – רגיל ("מתמיד"), כסף, זהב, פלטינה וטופ-פלטינה.
בעבר הופעלו ארבעה מועדוני לקוחות נפרדים: "מתמיד" החשוב והיוקרתי, "נאמן", "קונים טסים" ו"ראש בעננים". בכל אחד מארבעת המועדונים נהגו כללים שונים באשר לחברות בו, היקף ומשך צבירת נקודות ואופן ניצולן. כאמור, ביולי 2004 אוחדו כל ארבעת המועדונים והותאמו חוקיו העיקריים של המועדון בהתאם למקובל בעולם התעופה המסחרית.
עקרון היסוד של מועדון מתמיד דומה לאלה של מועדונים דומים ברחבי העולם. תמורת טיסות שמקיים חבר המועדון בחברת אל על, נצברת לזכותו כמות מסוימת של נקודות אותן יוכל לממש בבוא העת לשם הנפקת כרטיסי טיסה בחינם, רכישת כרטיסי טיסה מוזלים או שדרוג למחלקת שירות גבוהה יותר בעת הטיסה. אל על חילקה את מפת יעדיה לשש רצועות בהתאם למרחק הטיסה מתל אביב, כשבכל רצועה נמצאים מספר יעדים שעליהם חלים כללי צבירה ומימוש נקודות זהים. זאת בניגוד לרוב חברות התעופה בעולם, המחשבות את צבירת ההטבות ומימושן בהתאם למרחק האמיתי (במיל) שטס חבר המועדון (או לפי מפתח כפולות קבוע בהתאם למחלקת השירות, עלות כרטיס הטיסה וכדומה).
למרות שנים של ניסיונות, אל על לא מצליחה להתקבל כחברה באף אחת מבריתות התעופה הגדולות.[115]
בדצמבר 2016 הוגשה בקשה לתובענה ייצוגית כנגד החברה בשל העובדה שבאתר בשפה העברית עלות ההצטרפות למועדון היא 25דולר אמריקני בעוד ההצטרפות למועדון באתר באנגלית היא חינם.[116]
כשהוקמה אל על, על מנת להביא אתחיים ויצמן משווייץ שישמש כנשיא מדינת ישראל, החברה הייתה צריכה לעמוד בתקן שדרש שבכל מטוס אזרחי חייבים להיות דיילים. לכך גויסו למשימה הרברט קוולר, מלצר ממלון "ארמון" בתל אביב, ומרים גולד, חיילת ששירתה כפקידה בחיל האוויר.
בשנותיה הראשונות של החברה הדיילים נקראו "סדרני טיסה", ובשם המקצוע "דייל" החלו להשתמש בשנות החמישים. הדיילים נבחרו באקראי וצוידו במדים מאולתרים. מאוחר יותר, התארגנו חטיבות ההדרכה הממשלתיות וגופי התחבורה, ופתחומסלול הכשרה מקצועי לדיילות ודיילים. דרישות הקבלה הבסיסיות היו על פי גיל, נשים עד 27 שנים וגברים עד 31, הופעה חיצונית נאה, ידע כללי גבוה ושליטה טובה בעברית ובאנגלית.
ב-1958 נערכה בארצות הבריתתחרות יופי בין-לאומית לדיילות ובמקום הראשון זכתה איילה הראל, דיילת אל על. עיתונים כמוהעולם הזה נהגו לסקר בקביעות את דיילות אל על.
בשנת 2016 דורגה אל על במקום הראשון בעולם באיחורים בזמני הנחיתות.[117] באוגוסט 2019 אל על דורגה במקום 39 במדד נחיתות בזמן, מתוך 42 חברות תעופהשנבדקו.[118]
פרק זה טעוןשכתוב. אנאתרמו לוויקיפדיהועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא קביעות רבות ללא מקורות. ראו גם דף שיחה..jpg)
בשל היותה חברה ישראלית וה"חברה הלאומית של ישראל", נתונה אל על לאיומים רבים באוויר ובקרקע. החל משנות ה-60 של המאה ה-20, ראו ארגונים פלסטיניים במטוסיה מטרה נוחה לפגיעה בישראל ובאזרחיה. בשל כך, נושא האבטחה בחברת אל על זוכה להקפדה יתרה, ומונחה על ידישירות הביטחון הכללי האחראי על ביטחון התעופה היוצאת מישראל והנכנסת אליה.
הנחיות אלו, נועדו למנוע מקרים של פגיעה בביטחון הטיסה על ידיפיגועי מיקוח כמוחטיפה, חבלה בטיסה על ידי מטען נפץ המסווה ככבודה ותרחישים נוספים אחרים. כחלק מהמענה לתרחישים אלו, נוכחים בזמן הטיסה אנשי ביטחון חמושים בלבוש אזרחי, הנקראים "מטוסאים", האחראים על הביטחון במטוס.
מאבטחי המטוסים באל על הינם בוגרייחידות מובחרות בצה"ל, ואלו עוברים הכשרה מקיפה על ידי שירות הביטחון הכללי,משטרת ישראל,כבאות והצלה ומגן דוד אדום.[119]
בכל מטוסי החברה, תא המטען מחוזק בפלדה, והגישה אלתא הטייס היא דרך דלת כפולה שבה הדלת הראשונה נפתחת על ידי קוד סודי, ודלת שנייה שנפתחת לאחר סגירת הראשונה וקבלת אישור כניסה מהטייס, כך שבפתיחת הדלת מתקבל אזור סטרילי לחלוטין.[דרוש מקור]
בכל מטוס אל על ישנה מצלמה המכוונת אל החלל שמוביל לתא הטייס ומשדרת לטייסים את המתרחש בחוץ. כניסת אזרחים לתא הטייס ניתנת במקרים מיוחדים לאזרחים ישראלים בלבד לאחר הצגת אישור לכך, אלא אם מדובר במקרה יוצא דופן.
בטיסות היוצאות של אל על מנמלי תעופה ברחבי העולם, עוברים הנוסעים תשאול ובידוק ביטחוני חוזר, בנוסף לבידוק הביטחוני המבוצע בשדה לכל נוסעי חברות התעופה האחרות. העלות השנתית של אבטחת אל על מחוץ לישראל היא מעל 500 מיליון שקלים בשנה, ומדינת ישראל נושאת בעלות זו.[120]
ב-2012 הוכרזה אל על כמונופול במתן שירותי אבטחת תעופה.[121]
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט:אל על |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:אל על |
אתר האינטרנט הרשמי של אל על
אל על, ברשת החברתיתפייסבוק
אל על, ברשת החברתיתאקס (טוויטר)
אל על, ברשת החברתיתאינסטגרם
אל על, ברשת החברתיתLinkedIn
אל על, סרטונים בערוץ היוטיוב
אל על - נתיבי אוויר לישראל, דף שער בספרייה הלאומית
יורם גביזון,הכי בבית בקוקפיט // טייסי אל על מקרקעים את הסיכוי להציל אותה, באתרTheMarker, 13 בספטמבר 2013אל על חונכת טיסות לאירופה,יומני כרמל יוני1951, סרטון באתריוטיוב גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג,תתרסק או תמריא? הנקודה הקריטית לעתידה של אל על, באתרTheMarker, 29 ביוני 2018
צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ), התשס"ה–2004,ספר החוקים הפתוח, באתרויקיטקסט יורם גביזון,בדרך להדממה? אל על מפסיקה את מרבית טיסותיה - כל הפרטים, באתרTheMarker, 12 במרץ 2020 הדר קנה,אל על מבטלת טיסות מלונדון לנתב"ג מחשש לחילול שבת, באתרTheMarker, 7 במאי 2023 יורם גביזון,תפנית דרמטית: משרד האוצר בדרך להלאים את אל על, באתרTheMarker, 7 ביוני 2020 יורם גביזון,הרוכש הפוטנציאלי של אל על: תלמיד ישיבה מירושלים, באתרTheMarker, 12 ביולי 2020 יורם גביזון,אלי רוזנברג הוא בעל השליטה החדש באל על, באתרTheMarker, 16 בספטמבר 2020באטלייה של דן רייזינגר מעצב אל על במשך שלשה עשורים, סרטון בערוץ "Arie Weisman", באתריוטיוב (אורך: 36:49) רינה רוזנברג קנדל,אל על הוכרזה כמונופול בשירותי אבטחת טיסות של חברות ישראליות בחו"ל, באתרTheMarker, 11 באוגוסט 201587.נתוני תנועת נוסעים, דוח שנתינמל תעופה בן-גוריון, 2022.
| ||||||||||||||||
| ||||||||||||||||
| ||||||||||||||||
| ||||||||||||||||
| ||||||||||||||||
| ||||||||||||||||
| ||||||||||||||||
| ||||||||||||||||
| ||||||||||||||||
| מניותמדד תל אביב 90 | |
|---|---|
|
_Hebrew_%2526_English.png)
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)