Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

אל-ג'דידה

קואורדינטות:33°14′03″N8°31′22″W / 33.2342°N 8.5228°W /33.2342; -8.5228 
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אל-גַ'דִידַה
الجديدة
הבאר התת-קרקעית בעיר המבוצרת
הבאר התת-קרקעית בעיר המבוצרת
הבאר התת-קרקעית בעיר המבוצרת
מדינהמרוקומרוקומרוקו
תאריך ייסוד1502
שטח7.5 הקטאר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר237,464 (2024)
קואורדינטות33°14′03″N8°31′22″W / 33.2342°N 8.5228°W /33.2342; -8.5228 
http://www.eljadida.gov.ma
אתר מורשת עולמית
העיר הפורטוגזית במזאגאן (אל-ג'דידה)
האתרהוכרז על ידיאונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת2004, לפיקריטריונים1,4

אל-גַ'דִידַהערבית:الجديدة; בצרפתית:El Jadida) היאעיר נמל השוכנת על החוף האטלנטי שלמרוקו, במחוזאל-ג'דידה. בעיר מתגוררים כ-144,440 איש (נכון ל-2004). העיר אינה בנויה בסגנוןמורי, כמו שאר ערי האזור, אלא בסגנוןפורטוגלי.

ביצורי אל-ג'דידה

אל ג'דידה שנודעה בשםמזאגאן (פורטוגזיתMazagão) הוקמה בידי הפורטוגזים בשנת1502. היא ננטשה בשנת1769 ורבים מתושביה פונו לברזיל, שם בנו התיישבות חדשה בשםמזאגאן החדשה (כיום באמאפה). לאחר נסיגת הפורטוגזים, נכבשה העיר בידי הסולטאןמוחמד בן עבדאללה.

בשנת2004 נרשמה העיר הפורטוגזית במזאגאן כאתר מורשת עולמית שלאונסק"ו.

כלכלת העיר מתתבססת בעיקר על ייצואשעועית,שקדים,תירס,חומוס,צמר,עורות,שעווה וביצים. העיר מייבאתכותנה,סוכר,תה ואורז. נוכחותם שלנמלים ומפעלים בקרבת העיר, גורמים לזיהוםחופיה.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

הפורטוגזים התיישבו במזאגאן ב-1502, לאחר שהשתלטו על האזור ב-1486. בתחילה ניצב באתר מגדל יחיד שכונה אל-בריג'ה (el-Brija), ורק ב-1514, לאחר מספר שנים בהן התגוררו במבנים זמניים, החליטו הפורטוגזים להקים מצודה במקום. המצודה תוכננה בידי האחים פרנסישקו ודיוגו דה ארודה (de Arruda) שבנו ביצורים נוספים ברחבי מרוקו. ב-1541 ולאחר שהפורטוגזים איבדו את השליטה באגאדיר שבדרום הארץ, הורחבה המצודה, והעיר עברה תהליך מהיר של עיור. במקום הוקמו מספר מבני דת, ובסוףהמאה ה-16 ניצבו בה ארבעכנסיות ומספרקפלות. ב-1769 עזבו הפורטוגזים את העיר שהייתה למעוזם האחרון במרוקו. לפי הסכם השלום שחתמו הפורטוגזים עם הסולטאן מוחמד בן עבדאללה, נאסר עליהם להוציא רכוש מהעיר. תחת זאת הם מיקשו את חומות העיר, ופוצצו אותן עם הגעת המרוקאים. הפיצוצים גרמו לאבדות כבדות ולהרס חלק מהביצורים, והעיר נותרה בשיממונה. היא נודעה בשם "ההרוסה" (al-Mahdouma) עד שהסולטאןמולאי עבד רחמאן הורה לקומם את הריסותיה ב-1832. חלקיה ההרוסים של החומה שוקמו, במקום הוקם מסגד, ושמה הפורטוגזי של העיר נאסר לשימוש. תחת זאת כונתה העיר בשם "אל-ג'דידה", היינו "החדשה".

על אף זאת, לא נפגעחופש הפולחן בעיר, הכנסיות נותרו על כנן, ויהודים שהגיעו לעיר הקימו בה בתי כנסת. במחצית השנייה שלהמאה ה-19 הגיעו לעיר סוחריםאירופים, מיסיונרים ושגרירים אשר העניקו לה ניחוח קוסמופוליטי. חלקם של היהודים בקרב מתיישבים אלה היה חשוב במיוחד. הם התיישבו ברחבי עיר המבוצרת והפכוה הלכה למעשה לרובע יהודי (מלאח). באותה עת נודעה העיר בפי הצרפתים בשם "לה דוביל מרוקן" (Le Deauville Marocain - "דוביל המרוקאית"), על שמה של עיר הקיט הצרפתיתדוביל בנורמנדי שבצרפת. הצרפתים השיבו לעיר את השם "מזאגאן" בשנת1912, והיא שבה והייתה ל"אל-ג'דידה" לאחר עצמאות מרוקו ב-1956. הקהילה היהודית בעיר שגשגה עד עלייתיהודי מרוקו לישראל, למעט אירוע אחד של פרעות שהתרחש בפברואר1955.[1]

העיר ואתריה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בעת העתיקה נקראה העיר "רוסיביס", שם הכולל תחילית "רוס", שבאה מהמילה הפיניקית ללשון יבשה "ראש".

העיר שוכנת על חופה המזרחי שללשון יבשה הנשלחת אל האוקיינוס האטלנטי, כ-90 ק"מ דרומית-מערבית לקזבלנקה. המצודה שצורתה כשל כוכב שלו ארבעה קצוות, משתרעת לאורך 300 מטרים ורוחבה 250 מטרים. היא תוכננה באופן שיעניק מענה לארטילריה שהתפתחה בראשיתהמאה ה-16, וחומותיה בעובי של עשרה מטרים ובגובה ממוצע של שמונה מטרים. לאורך החומות עובר נתיב סיור ברוחב של שני מטרים. לעיר יש כיום ארבעה מגדלי שמירה בארבעה קצותיה - מגדל המלאך במזרח, מגדלסבסטיאן הקדוש בצפון, מגדל אנטוניוס הקדוש במערב ומגדל רוח הקודש בדרום. המגדל החמישי - מגדל המושל - ניצב בעבר בכניסה הראשית הקודמת של העיר בחומה הדרומי, אך הוא נהרס בפיצוץ ב-1769 ולא שוקם.

למצודה היו במקור שלושה שערים - "שער הים" קבוע בחומה המזרחית ופונה אל הנמל, "שער השור" בחומה הצפון-מערבית, והשער הראשי הקודם הנמצא בצידה הדרומי של העיר ופונה כיום לחפיר מים הצמוד לחומה הדרומית. בעבר היה שער זה נגיש באמצעות גשר הרמה. החפיר הקיף את העיר מכל צדדיה, רוחבו היה 20 מטרים, עומקו כשלושה מטרים, ומי ים מילאו אותו. בעת השלטון הצרפתי נסתם החפיר באדמה ובמרכזה של החומה המערבית נפתח שער חדש המשמש כיום כשער הכניסה העיקרי של העיר. בין שער זה לשער הים נמתח רחובה הראשי של העיר המבוצרת - רח' מוחמד אשמי בבאי (Rue Mohammed Achemi Babaï), ובעבר רואה דה קריירה (Rua da Carreira).

בתוך העיר מספר מבנים חשובים, וביניהם:

  • כנסיית העלייה השמיימה הפורטוגזית - אורכה 44 מטרים ורוחבה 12 מטרים. בכנסייה שנבנתה במאה ה-16ספינה בודדת, בית מקהלה, חדר מלבושים ומגדל פעמונים רבוע.
  • המסגד הגדול - המבנה מהמאה ה-19 ניצב מול הכנסייה ומצידה השני של כיכר אל-כניסה (Place Al-Kanissa) שכונתה בעבר פראסה טחֶיירו (Praça Terreiro).
  • הבאר - אורכו של מבנה הבאר הגדולה, שתכנונו מיוחס לז'ואו קסטיליו (Joao Castilho), הוא 56 מטרים ורוחבו 47 מטרים. במבנה מספר אולמות ומכל המים עצמו, בחלקו תת-קרקעי ונתמך בעמודים, הוא באורך של 33 מטרים וברוחב של 32 מטרים. סביבו ארבעה מגדלים עגולים שהדרומי שבהם הוא מגדל אל-בריג'ה ההיסטורי, ממנו החלה העיר מתפתחת. הבאר בנויה בסגנוןמנואליני והמים מתועלים אליה מרחבי העיר העתיקה.

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושאאל-ג'דידה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^יהודה גרינקר, עלית יהודי האטלס, תל אביב תשל"ג, עמ' 53.


Flag of Morocco
Flag of Morocco
סמל אונסק"ו
סמלאונסק"ו
אתרי מורשת עולמית במרוקו
האתר הארכאולוגי וולוביליסהעיר ההיסטורית מקנסקסר איית בן חדוהמדינה באסואירההמדינה בפאסהמדינה במרקשהמדינה בטטואןהעיר הפורטוגלית במזאגאן (אל-ג'דידה)רבאט: בירה מודרנית ועיר היסטורית
אנית "היפוס" (סוס) פיניקיתערים ומושבותפיניקיות
מפת ערי הפיניקים ומושבותיהם
כנען
ערי החוףאלתרפיחעזהאשקלוןאשדודמחוז יבנהיפותל מיכלארשףאליכיןמגדל עבדעשתרתתל מבורךקרוקודילוןדארעתליתקרתהשקמונהתל אבו הואםבעלתל בירהעכוכבריאכזיבחמוןצורמחלבצרפתצידוןבארותגבלבתרוןטריפוליאורתוסיהערקתצמרמרימה(אנ')מרת(אנ')אַרְוָדאנטי־ארודקרןבלנאהפלטוס(אנ')גבעללאדכאאוגרית־רמיתהמוריאנדה
פנים הארץמרשהירושלםשכםכבולמצפה ימיםקדשתל אנפהכמדבעל־בקע
קיליקיהאזתודיאדוןלארטס(אנ')
אי־כתיים/אלשיכתיאדילתמשלפשפףסלמיסאמתוס(אנ')
יווןרודןכפתוראי־כתר(אנ')סאמוסקליסטה־תרהתאסוסעבדרתאתונהפיראוסתבאי(אנ')דמטריאסקוסאוליארוס(אנ')פויניקוס(אנ')
מצריםתחפנחסמףאיפסמבול
סיציליהצור הכוסיםאגרגנתהראקליה מינואהסלינוס(אנ')מזרליליבאיוםמטוא(אנ')דרפנהארךציץכפרא(אנ')חמר(אנ')ראש מלקרתהנה
שרדןאולביה פאולי ג'ריי(מארח?)(אנ')כרלינורה(אנ')ביתען(אנ')סלכי(אנ')אי נצים(אנ')מונטה סיראי(אנ')נאפוליס(אנ')תרוס(אנ')אלגרו
קורסיקהאלליה
מצר מלקרתאנןגולאירנםלמפדוזה
צפון אפריקהתובקטיסלפקיויעת, פילן, מעקרצברתעןמנינקסמקם חדש(אנ')קפסהתעינת(אנ')ראש פה(אנ')אכולה(אנ')שטפשר(אנ')תפסוס(אנ')לפקי (תוניסיה)(אנ')ראש פנתאדרמתמכתר(אנ')תנסמת(צר')אספיס(אנ')כרכואןקרתחדשתעתקתראש אשמן(אנ')עפון אקראתבגגווגה(אנ')אלתברש(אנ')בבעל(אנ')תברכען(אנ')תגרן(אנ')עפון(אנ')מלכא(אנ')מקמא(אנ')ראש כד(אנ')כרטןטפתען(אנ')אי גלגל(אנ')סראע(אנ')תמכי(אנ')ראש עז(אנ')ראשיפיסיר(אנ')אי אמן(אנ')ראש כובב(אנ')כש(אנ')ראשוביקרי(אנ')ראש גני(אנ')אי כוסיםתיפאזהאי חול(אנ')גנגן(אנ')קרתן(אנ')כמא(אנ')ראשגון(אנ')ראש אדראבן חק(אנ')חק ש עלשתתיתגא(אנ')יוליה קונסטנטינה זיליל(אנ')לכש(אנ')וולוביליסתומיאטרי(אנ')תמדעת(אנ')סלעת־שעלת(אנ')אזמהראשיביסמוגדוראגדר
אישפניהאליסובונמל חנבעל ונמל מגןאוסונובהטבירה(אנ')אונובהשפלהקרת חמן(אנ')קרת טובהלבריחה(אנ')אגדר • מפרץ מונס קלפה (קרת(אנ'),אלחסירס,גיברלטר) •קרו דל ווילאר(אנ')מלחתטוסקנוס(אנ')צכץעבדרת(אישפניה)(אנ')תותוגי(אנ')תגלת(אנ')קרתחדשת (אישפניה)הרנא(אנ')אקרה לאוקהצוריכה(אנ')טרקו
האיים הבלארייםאיבשם(אנ')מגן
עודמסלתאביניוןניםאי נורעשתרות(אנ')תרשישאופיראימפריית קרתחדשת
סמל
סמל
האימפריה הפורטוגזית
צפון אפריקהאגוז (1506–1525) •אל קאסר אס-סגיר (1458–1550) •ארזילה (1471–1550, 1577–1589) •אזמור (1513–1541) •סאוטה (1415–1640) •מזאגאן (1485–1550, 1506–1769) •אסואירה (1506–1525) •ספים (1488–1541) •אגאדיר (1505–1769) •טנג'יר (1471–1662) •ואדאן (1487–אמצע המאה ה–16)
אפריקה שמדרום לסהרהאקרה (1557–1578) •אנגולה (1575–1975) •אנובון (1474–1778) •ארגן (1455–1633) •קבינדה (1883–1975) •כף ורדה (1642–1975) •סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482–1637) •ביוקו (1478–1778) •חוף הזהב הפורטוגזי (1482–1642) •גינאה ביסאו (1879–1974) •מלינדה (1500–1630) •מומבסה (1593–1698, 1728–1729) •מוזמביק (1501–1975) •קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505–1512) •טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680–1961) •סאו טומה ופרינסיפה 1753–1975 •סוקוטרה (1506–1511) •זנזיבר (1503–1698) •זיגינשור (1645–1888)
מערב אסיהבחריין (1521–1602) •הורמוז(אנ') (1515–1622) •מסקט (1515–1650) •בנדר עבאס (1506–1615)
תת-היבשת ההודיתציילון הפורטוגזית (1518–1658) •לקשאדוויפ (1498–1545) •האיים המלדיביים (1518–1521, 1558–1573) •וסאי-ויראר (1535–1739);מומבאי (1534–1661);קז'יקוד (1512–1525);קנאנור (1502–1663);צ'אול (1521–1740);צ'יטגונג (1528–1666);קוצ'י (1500–1663);קאנור (1536–1662);דאדרה ונאגר הבלי (1779–1954);דאמאן (1559–1962);דיו (1535–1962);גואה וגואה העתיקה (1510–1962);הוגלי (1579–1632);נגפטינאם (1507–1657);פוליקאט (1518–1619);פאליפורם (1502–1661);סלסט (1534–1737);מצ'יליפטנאם (1598–1610);מנגלור (1568–1659);סוראט (1540–1612);טהואוטהוקודי (1548–1658);סן תומא דה מליאפור (1523–1662; 1687–1749)
מזרח ודרום מזרח אסיהאיי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) •פלורס (המאה ה–16 עד המאה ה–19) •מקאו (1557–1999) •מקאסאר (1512–1665) •מלאקה (1511–1641) •איי מאלוקו (אמבון 1576–1605,טרנאטה 1522–1575,טידורה 1578–1650) •נגסאקי (1571–1639) •טימור הפורטוגזית (1702–1975)
אמריקה הצפוניתניופאונדלנד (1501–1570?) •לברדור (1501–1570?)נובה סקוטיה (1519–1570?)
אמריקה המרכזית והדרומיתברזיל (1500–1822) •ברבדוס (1536–1620) •הפרובינציה הציספלאטינית (1808–1822) •גיאנה הצרפתית (1809–1817) •קולוניה דל סקרמנטו (1680–1777)
מדיירהוהאיים האזורייםשתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים.
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אל-ג%27דידה&oldid=41090572"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp