על פי כתובת ביוונית ברצפתפסיפס שנחשפה ב-1905 בחפירות ארכאולוגיות ב-L'Alcúdia, סמוך לאלש מדרום, משערים כי במקום התקייםבית כנסת במאותהשלישית עדהחמישית ובאתרו נבנתה לימים כנסייה נוצרית. מתקופת הכיבוש המוסלמי אין ידיעות על יישוב יהודי במקום. החל מ-1263 מופיעים שמות של נושאי משרה יהודים בהקשר לעיר אלש, בהם אסטרוק בונסיניור מברצלונה, מתורגמן שפעל באלש, ודון יצחק אבן וקאר, רופא ובעל קרקעות בסביבת העיר. ב-1308 היה יהודי אחראי לגביית המס מן העדה המוסלמית, והמוכס אברהם בן בחיי פעל באלש בשנות ה-80 של המאה ה-14.[1] הסבֿרה בדבר שרידי בית כנסת יהודי בתשתית "הבסיליקה של אלש" נתונה בוויכוח מתמשך.[2]
