ערך זה עוסק ביישוב אלפי מנשה. אם התכוונתם לספר אלפי מנשה, ראומנשה מאיליה. | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 מבט על היישוב, ינואר 2006 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה | ישראל ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | יהודה ושומרון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | שי רוזנצוויג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 184מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1983 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ספטמבר2025 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -אוכלוסייה | 8,041 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - מתוכם,תושבי ישראל | 8,016 תושבי ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג אוכלוסייה ארצי | 202 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.1% בשנה[2] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -צפיפות אוכלוסייה | 1,779 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג צפיפות ארצי | 133 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[3] | 4,520 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג ארצי | 202 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת נתניה מוגדלת)   אלפי מנשה (למפת נתניה רגילה) אלפי מנשה (למפת ישראל רגילה) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[4] | 8 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג ארצי | 40 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[3] | 0.4216 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג ארצי | 88 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל אלפי מנשה נכון לשנת2022 באתרהלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתר המועצה המקומית אלפי מנשה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אַלְפֵי מְנַשֶּׁה היאהתנחלותישראלית במערבהשומרון, סמוך לקו הירוק אך מערבית לגדר ההפרדה. היישוב ממוקם דרומית-מזרחית לקלקיליה, מזרחית לעירכפר סבא ודרומית לכביש 55. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת1987. אלפי מנשה מוקפת מספר כפרים בדואים ופלסטינים. ממערב ליישוב שוכנים הכפרים הבדואייםערב א-רמאדין וערב אבו פרדה, מדרום-מערבואדי א-ראשה וראס עטייה, מדרום-מזרחכפר ת'ולת', מדרוםמעארת א-דבה וראס א-טירה, ממזרחעסלה ועזון ומצפוןנבי אליאס.
הרעיון להקמת אלפי מנשה הועלה לראשונה בשנת1979 על ידי סגן שר הביטחוןמרדכי צפורי, על גבעה בגובה של 280 מטר מעל פני הים החולשת על קלקיליה וכפר סבא. צפורי סבר שזהו מיקום אסטרטגי שיש חשיבות ליישבו.[5] לצורך הקמת היישוב הופקעו קרקעות מתושבי הכפרנבי אליאס, שהחזיקו בבעלות על חלק מהשטח. היישוב קיבל תחילה את השם "קרני שומרון ג'". מרדכי צפורי פנה לדוד שטרן, שהיה קבלן וחבר הכנסת מטעםהליכוד בכנסת התשיעית, בכדי שינהל את הקמתו באמצעות קבלנים פרטיים.[5] שטרן הקיםמיזם משותף, בשם חברת "צוותא", שהוקמה ב-1980, בו היו שותפים באופן שווה שמונה קבלנים וחברות: דוד שטרן עצמו, זכריה דרוקר, אריה ברנוביץ, יעקב פריצקר, אבי ארנסון, האחים גולדשטיין, חברת 'עפר וסלע' וחברת 'בינוי ופיתוח בנגב'.[6] התוכנית יצאה לפועל עם מינויו שלאריאל שרון לשר הביטחון בשנת1981, לאחר שנתן לה אישור, והוחלט שהיישוב יוקם לעובדים של מערכת הביטחון ולמשפחות אנשיצבא קבע. את הקרקע קיבלה חברת "צוותא" בתשלום סמלי.[7] חברת "צוותא" החליטה לשנות את שם היישוב מ"קרני שומרון ג'" ל"אלפי מנשה", מאחר שקרני שומרון א', שהוקמה שנתיים קודם ממזרח, הייתה מזוהה עםגוש אמונים ואילו הם רצו לשווק אותו לציבור הכללי.[5]
הקמת היישוב בפועל החלה בשנת1982,[8] היישוב שווק לאנשי קבע במחיר מסובסד, שחלק מעלות הקמתו ממונה בידימשרד הבינוי והשיכון. עד קיץ1983 הוקמו כ-280 יחידות דיור, מתוך 500 שתוכננו בשלב הראשון.[9] אולם רק 170 יחידות נמכרו לאנשי קבע והוחלט להתחיל לשווק אותו גם לציבור הרחב.[10] אכלוס היישוב החל בסוף1983. במאי1984 פרסם מבקר המדינהיצחק טוניקדו"ח ביקורת על הקמת היישוב, בו חשף כי משרד הבינוי והשיכון סיפק לחברת "צוותא" מימון של כחצי מיליארדשקל ישן, מעבר לתוכנית המקורית.[11] בקיץ 1984 פרץ סכסוך בין המתיישבים הראשונים וחברת "צוותא", על רקע אי השלמת הקמת התשתיות, השטחים הציבוריים ומבני ציבור ביישוב, בניגוד להבטחות שנתנה עם מכירת הבתים. המבנים ביישוב עוד לא חוברו לקווי טלפון ולא הושלמה סלילת הרחובות והמדרכות.[12] עם זאת נערך טקס הנחת אבן פינה לשלב ב' של היישוב בנוכחות שר השיכוןדוד לוי.[13]
ראש המועצה הראשון היהשלמה קטן.[14]
בשנים הראשונות היו היחסים עם התושבים הערבים בכפרים הסמוכים ובעיר קלקליה טובים באופן יחסי.[15] רבים מהם הועסקו בבנייה ביישוב.[16] אך בקיץ1985 אירעו מספר תקריות של ירי ויידוי אבנים על כלי רכב שנסעו בכביש המוביל ליישוב, בעיקר מכיוון הכפרחבלה.[17] עם זאת בט"ו בשבט1986 נערך טקס נטיעות עם תושבי הכפרים חבלה,עזון,ראס א-טירה וראס עטייה. ראש עיריית קלקיליה, עבד אבו סנאנה, אף נטע עץ באירוע.[18]
בתקופתהאינתיפאדה הראשונה סבל היישוב משורה שלפיגועי טרור.[15]
ב-11 באפריל1987 אירערצח עופרה וטל מוזס, כאשר תושב קלקיליה השליךבקבוק תבערה לעבר מכונית בה נסעה משפחת מוזס בדרכה ליישוב, סמוך לכפר חבלה. בפיגוע נרצחו אם המשפחה עופרה מוזס, והילד טל מוזס שמת מפצעיו לאחר שלושה חודשים.[19]
ב-6 באוגוסט 1987 בני זוג נפצעו בינוני מבקבוק תבערה שהושלך לעבר מכוניתם בדרך ליישוב.[20]
ב-8 בפברואר1989 נשרף למוות ברכבו תושב היישוב אלברט ג'רסי. דיווחים ראשונים מסרו שאבן ובקבוק תבערה הושלכו לעבר רכבו. עם זאת, בדיקות ממושכות שערכו חוקרי המעבדה לזיהוי פלילי של המשטרה וזרועות הביטחון הבהירו מעל לכל צל של ספק, כי לא היה מדובר בבקבוק תבערה.[21] תשעה חודשים אחר כך הוכר כנפגע פעולת איבה, למרות שהמשטרה סברה שייתכן ונהרג כתוצאה מתאונה.[22]
בעקבות האינתיפאדה הראשונה המשך פיתוח היישוב נעצר.[15] לאחר שהושלם שלב א' ונבנו 500 יחידות דיור, ביקשה חברת "צוותא" להתחיל בהקמת שלב ב' ולבנות עוד 500 יחידות דיור, אך הביקוש היה נמוך והבנייה נפסקה למספר שנים.[23]
בעקבות גליהעלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 והמחסור בדיור, הוחלט לחדש את הבנייה ביישוב ולהקים 1,500 יחידות דיור ביישוב. התוכנית גם השתלבה בתוכניתיישובי הכוכבים שיזםאריאל שרון, שר הבינוי והשיכון. אך לאחר עלייתממשלת רבין השנייה, ביולי 1992, הוקפאה הבנייה.[24] לאחר עלייתממשלת נתניהו הראשונה, בלחץ תנועות הימין, אישר משרד הביטחון את חידוש הבנייה ביישוב.[25]
בשנת1998 הוציאמינהל מקרקעי ישראלמכרז להקמת שכונה חדשה ביישוב, "גבעת טל", הנמצאת בדרום היישוב ונקראת על שמו של טל מוזס, תושב המקום, שנרצח ביולי 1987 בפיגוע. בארבעת המכרזים הראשונים ל-300 דירות זכו ארבעה קבלנים שונים. אחרי תחילת הבנייה, כשפרצההאינתיפאדה השנייה, בוטלו ההתקשרויות עם רוכשים פוטנציאליים, הבנקים עצרו את המימון ופועלים סירבו לעבוד במקום, מה שהוביל לסכסוכים משפטיים. עקב כך בניית השכונה נפסקה,[26] אך לאחר האינתיפאדה הבעיות הוסדרו והבנייה התחדשה.
בתקופתהאינתיפאדה השנייה שוב סבל היישוב משורה של פיגועי טרור בסביבתו.[27] ב-22 במאי 2001 ירה תושב היישוב למוות בפלסטיני שפרץ לביתו.[28] ב-5 באוגוסט 2001 נהרגה תחיה בלומברג, אם לחמישה שהייתה בחודש השמיני להריונה, בפיגוע ירי ליד אלפי מנשה. בעלה ובתם הבכורה נפצעו קשה וטרמפיסט שנסע עמם נפצע בינוני.[29]
בעקבות האינתיפאדה, החלה מדינת ישראל בהקמתה שלגדר הפרדה, שתחצוץ בין חלק מהשטחים שבהם מתגוררים הפלסטינים ביהודה ושומרון ובין חלק מהשטחים הישראלים. באזור אלפי מנשה, קביעת תוואי הגדר היה מסובך, מאחר שההתנחלות והיישובים הפלסטינים קרובים ואין רצף טריטוריאלי לשום צד. ב-19 ביוני 2002, הודיע ראש הממשלה, אריאל שרון, כי גדר ההפרדה תוקם מזרחית לאלפי מנשה. זאת לאחר שתושבים מהישוב הביעו בפני שרון חשש שהגדר תוקם מערבית ליישוב, כך שלמעשה הם יישארו "מבודדים" מעבר לקו הירוק.[30] תוואי הגדר הפך את העיר קלקיליה וכפרים סביבה למובלעת עם יציאה אחת מזרחה.[31]
בשנת2003 החלה הקמתה של גדר הפרדה, כך שהיא מקיפה את אלפי מנשה, את כביש הגישה וכביש 55. עם זאת בתוך מתחם הגדר של היישוב נכללו היישובים הפלסטינים ערב א-רמאדין, ערב אבו פארדה, ואדי א-ראשה, מעארת א-דבה וראס א-טירה.[32] גדר ההפרדה יצרה מובלעת שגודלה כ-11,000 דונם (11 קמ"ר), כאשר החיבור של הכפרים לאזור נעשה באמצעותמעבר אליהו בקרבת הכניסה לקלקיליה ומעבר תת-קרקעי מתחת לכביש 55 המחבר בין קלקיליה לחבלה.
בשנת2005 הודיעה המדינה כי תוקם גדר הפרדה בינם לבין העירקלקיליה לאחר שבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג פסק שבניית גדר ההפרדה, הכוללת אותם יחד עם אלפי מנשה, אינה חוקית, פנו הפלסטינים לקבלת סיוע משפטי מבג"ץ. לטענתם, במצב החדש יש לתושבי הכפרים במובלעת אלפי מנשה רק יציאה אחת מקלקיליה ומעברים עם פיקוח ביטחוני בשאר היציאות לשטחים החקלאיים מסביב לעיר. ב-15 בספטמבר 2005 ניתן פסק דין שקבע כי גדר ההפרדה במתכונתה הנוכחית תבוטל.[33] בג"ץ פסק כי יש לקבוע לוח זמנים לביצוע ההחלטה.[34]
בעקבות הפסיקה נעשו שינויים בתוואי המוצע של הגדר, אך הוגשו שתי עתירות נוספות על ידי המועצה המקומית אלפי מנשה, שביקשה לתקן את התוואי כך שיאפשר ליישוב להתרחב בעתיד, ומועצות חמישה כפרים פלסטינים, שביקשו לתקן את התוואי כך שיורחק מאדמותיהן ומבתיהן לכיוון הקו הירוק. בית המשפט קבע כי הפגיעה בעותרים הפלסטינים היא מידתית, דחה על הסף את העתירה של מועצת אלפי מנשה, וקיבל את התוואי שקבעה הממשלה.[35]
במאי2010 השלים משרד הביטחון את ביצוע הוראת בג"ץ מספטמבר 2005, לשנות את תוואי גדר ההפרדה באזור אלפי מנשה. עם ביטולו והזזתו של תוואי הגדר, שלושה כפרים פלסטיניים הוצאו מהמובלעת שיצרה גדר ההפרדה: ראס א-טירה, א-דבעה וואדי רשא. בעוד שניים אחרים נשארו בה, הכפרים הבדוויים ערב א-רמאדין וערב אבו פרדה.[36] את הכפרים הקימו בתחילת שנות ה-50 פליטים בדווים שגורשו מאזור באר שבע. הם קנו וחכרו אדמה מהכפר חבלה והתיישבו במקום.[37] הכפרים צמודים לאלפי מנשה ומקבלים את אספקת המים שלהם ממנה.[38]
לאחר בניית גדר ההפרדה חודשה הקמתה של שכונת "גבעת טל" בצידו הדרומי של היישוב.[39] אכלוס השכונה החל בשנת2007, חלק מרוכשי הבתים היו עולים מצרפת.[40] חלק גדול מהבתים בשכונה בנתה חברת "צמח המרמן".[41] בפברואר 2013 התגלה כי החברה בנתה ללא היתר-בנייה 5 קומות נוספות (8 במקום 3 קומות) ויותר מ-20 דירות בפרויקט בנייה ב"גבעת טל", ולאחר אכלוס הדירות, אף ביקשה להכשירן ולקבל אישור לדירות נוספות. אךמועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי אישרה אותן בדיעבד.[42]
בשנת2001 יזמה מועצה מקומית אלפי מנשה את הקמתה של שכונת "נוף השרון" סמוך ליישובנירית, הנמצא במרחק אווירי של מעל 3 קילומטר ומרחק נסיעה של כ-15 קילומטר, מאלפי מנשה. נירית נמצאת מצידו המערבי שלהקו הירוק, אך שכונת "נוף השרון" נבנתה מצידו המזרחי.[43] בעקבות הסכמים שנחתמו בין היזמים לנירית, הוסכם שהשכונה תשתייך חוקית לאלפי מנשה, אך תתנהל כחלק מנירית ותקבל שירותים מוניציפליים ממועצה אזורית דרום השרון.[44] תושבי נירית התנגדו להקמת השכונה ועתרו לבג"ץ.[45] בפברואר2005 דחהבג"ץ את העתירה נגד הקמת השכונה.[46] באוקטובר 2013 עתרו תושבי נוף השרון לבית המשפט בבקשה להצביעבבחירות המקומיות של המועצה אזורית דרום השרון, בטענה כי קיימת זיקה בינם לבין המועצה המספקת להם שירותים מוניציפליים; בית המשפט קיבל את בקשתם.[47]
באפריל2013בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה להחזיר לפלסטינים 100 דונמים שנמצאים בתוך תחום אלפי מנשה, לאחר שהוכח שהעסקה למכירת הקרקע זויפה. את האדמות רכשה ב-2001 חברת "ג.ר.א" שבבעלות אשת הנדל"ן רחל רהט, כביכול מפלסטיני מקלקיליה ששמו חסוי, תמורת 150 אלף דולר. אך התברר שמסמכי הבעלות בעסקה זויפו.[48]
מקור שם היישוב בפסוק מספרדברים:”בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה” (ל"ג, יז).[49]
אלפי מנשה מורכבת מ-7 שכונות (ע"פ סדר הבנייה):
לפי נתוניהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ספטמבר2025 (אומדן), מתגוררים באלפי מנשה 8,041 תושבים, מתוכם 8,016תושבי ישראל (מקום 202 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). שינוי בגודל האוכלוסייה -1.1% בשנה[2]. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנתה'תשפ"ב (2021-2022) היה 85.6%.השכר החודשי הממוצע שלשכיר במשך שנת2021 היה 14,117 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[50]
באלפי מנשה גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים וחטיבת ביניים: צופה שרון, נופי החורש וחטיבת הביניים חצב. כמו כן ישנם מרכז קהילתי, מועדון ספורט, ספריה עירונית וארכיון היסטורי.
באלפי מנשה הוקם כבר בשנת 1984 שבטהצופים הראשון בשומרון, שבט "נחשון", ביוזמת תושבי היישוב בוגרי התנועה. כוונת אנשי החינוך ביישוב, הייתה להקים תנועת נוער שאינה מזוהה פוליטית כחלק מהקו החינוכי הכללי ביישוב. תנועתהצופים העבריים התלבטה תחילה האם לאשר את הקמת השבט, בגלל צביונה הבלתי מפלגתי והמדיניות לא להיות מעורבת במיזמים פוליטיים, אולם לבסוף התקיים תהליך הצבעה דמוקרטי בקרב השכבות הבוגרות וגרעיני הנח"ל והתקבלה החלטה גורפת לאשר את צירוף השבט לתנועה.[51] ביישוב פועל גם סניף שלבני עקיבא.
ביישוב פעילות חבורת זמר, קבוצת תיאטרון למבוגרים, להקת הנוער "מעיין אלפי מנשה" ולהקת המחול "פנים וגוף".
הרבדוד אוחיון
בשנת 1985 התקיימה תערוכת סמלים במזכירות היישוב. הסמל שנבחר עוצב על ידי שלומי גולן, וכולל את המוטיבים הבאים[52]:
נוף השרון היא שכונה המשתייכת לאלפי מנשה. השכונה שהוקמה ב-2005, משתרעת על 37 דונם וכוללת 51 משפחות, יושבת מחוץ לקו הירוק.[53] על אף שהשכונה משתייכת מוניציפלית לאלפי מנשה, היא למעשה התמזגה עם היישובנירית, והיא מקבלת שירותים מוניציפליים ממועצה אזורית דרום השרון. השכונה ממוקמת כשלושה ק״מ אוויריים מאלפי מנשה ואין גישה ישירה בין השכונה ליישוב.
השכונה החלה להיבנות ב-2004. השכונה נתקלה בהתנגדות רבה ונחרצת של תושבי נירית הסמוכה. באותה עת טענו תושבי נירית שהשכונה עשויה להפוך את היישוב נירית להתנחלות, שכן השכונה נמצאת מעבר לקו הירוק.[54]
בפברואר2005 דחהבג"ץ את עתירת תושבי נירית נגד הקמת השכונה.[46]
באוקטובר 2013 עתרו תושבי נוף השרון לבית המשפט בבקשה להצביעבבחירות המקומיות של המועצה אזורית דרום השרון, בטענה כי קיימת זיקה בינם לבין המועצה המספקת להם שירותים מוניציפליים, בית המשפט קיבל את בקשתם.[47]
אתר האינטרנט הרשמי של אלפי מנשה
אלפי מנשה (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית...על המשיבים לשוב ולשקול את התוואי הקיים מחדש. עליהם לבחון האפשרות של הוצאת כפרי המובלעת, כולם או מקצתם, מחוץ לצד ה"ישראלי" של הגדר. כמובן, שינוי זה לא ניתן לעשותו בין יום, שכן הדבר מחייב הריסת הגדר הקיימת (בחלק הצפוני, הצפון-מערבי ובחלק הדרום מערבי), בניית גדר חדשה, וכל זאת תוך ביטולו של כביש 55 המחבר בין אלפי מנשה לבין ישראל, ובניית כביש חדש דרומית לאלפי מנשה. על המשיבים לבחון, איפוא, עריכת לוח זמנים ושלבי משנה שונים, שיהא בהם כדי להבטיח, בתוך זמן סביר, את שינויו של התוואי.
—סעיף 114 בבג"ץ 7957/04 מראעבה ואחרים נ' ראש ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב־15 בספטמבר 2005
| מחוז יהודה ושומרון | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז |  |
| ערים | אריאל •ביתר עילית •מודיעין עילית •מעלה אדומים | |
| מועצות מקומיות | אורנית •אלפי מנשה •אלקנה •אפרת •בית אל •בית אריה-עופרים •גבעת זאב •היישוב היהודי בחברון •הר אדר •מעלה אפרים •עמנואל •קדומים •קריית ארבע •קרני שומרון •שער השומרון | |
| מועצות אזוריות | גוש עציון •הר חברון •מגילות •מטה בנימין •ערבות הירדן •שומרון | |
