 | |
 אלון שבות. צולם מגג מבנה החזיון האור-קולי בכפר עציון | |
| מדינה | ישראל ישראל |
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | גוש עציון |
| גובה ממוצע[1] | 953מטר |
| תאריך ייסוד | 1970 |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ספטמבר2025 (אומדן)[1] | |
| -אוכלוסייה | 3,354 תושבים |
| - מתוכם,תושבי ישראל | 3,323 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +2.7% בשנה |
(למפת הרי ירושלים מוגדלת)   אלון שבות (למפת הרי ירושלים רגילה) אלון שבות (למפת ישראל רגילה)  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] | 7 מתוך 10 |
אַלּוֹן שְׁבוּת היאהתנחלות ויישוב קהילתידתי לאומי במועצה האזורית גוש עציון. שם היישוב מסמל את השיבה אלגוש עציון ההיסטורי ומציין את העץ הידוע בשם "האלון הבודד", אשר עומד במרכז הגוש. היישוב הוקם בשנת1970 ביוזמתמשה (מושקו) מושקוביץ, אישמשואות יצחק ותושב גוש עציון לפני נפילת גוש עציון בשנת1948, שהקים אתישיבת הר עציון יחד עם הרביהודה עמיטל.
ביישוב מתגוררים כ-3,000 תושבים. היישוב מתנשא לגובה של 965 מטרים מעל פני הים והוא בין היישובים הגבוהים ביהודה ושומרון.
אלון שבות הוקמה באמצעותהפקעת קרקעות פרטיות בצווים צבאיים[3].
היישוב אמור היה להוות מרכז קהילתי ובנייתו החלה ב-1968, אולם הגדרתו כמרכז קהילתי נתקלה בקשיים בירוקרטיים רבים[4].
אלון שבות עלתה על הקרקע בכ' סיווןה'תש"ל (1970), בסמוך לאלון הבודד שהיה לסמלו של הגוש, וראשיתו ביסודה שלישיבת ההסדר "הר עציון", שפעלה תחילה בכפר עציון.לדברייגאל אלון, הוא היה האיש שהציע את שמו של היישוב[4].שנה וחצי לאחר הקמתו, עברה הישיבה למיקומה החדש ויחד איתה עברו לאלון שבות בעיקר משפחות אנשי הישיבה.
את אלון שבות ייסד משה מושקוביץ, חברמשואות יצחק שהקים את ישיבת הר עציון יחד עם ראש הישיבה הראשון הרביהודה עמיטל.
ההתיישבות הייתה ניסיון ראשון מסוגו להקים מרכז קהילתי, יישוב שאינו מבוסס עלחקלאות ושירותים סביבתיים, אלא מהווה קהילה עצמאית מחד ומרכז אזורי מאידך[5], והצלחתו הפכה אותו לדגם שלפיו הוקמו יישובים חדשים אחרים ברחבי הארץ.
הרבגדעון פרל שימש כרב היישוב עד שיצא לגמלאות, ומאז הרבזאב ויטמן משמש כרב היישוב.
היישוב אלון שבות מורכב משש שכונות:
גבעת העץ היה כינויו שלמשלט בגוש עציון מימימלחמת העצמאות, שנקרא על שםעץ האלון העתיק שבלט מעל לגבעה. כיום האלון נמצא ליד היישוב ואינו בולט בשל המבנים החדשים המעטרים את הסביבה. המשלט חלש על מרכז גוש עציון של תש"ח.
כיום יושבת על המשלט השכונה הוותיקה של אלון שבות שמשמרת את השם 'גבעת העץ'. בשכונה זו ניתן לראות עדיין חלק מחפירות המגינים של אותה תקופה.
בשכונה נמצא בית הכנסת האשכנזי המרכזי, סניפי תנועות הנוערבני עקיבא ואריאל, מרכז מסחרי ומרפאה של קופת חוליםכללית. בסמוך לשכונה נמצא הקמפוס שלישיבת הר עציון,מכללת הרצוג ומכון צומת.
השכונה נבנתה בין השנים תשנ"ח–תש"ס 1998–2000[7]. בשכונה נמצא בית הכנסת האשכנזי הדרומי ובית הכנסת הספרדי, מרפאה של קופת החוליםמאוחדת, ספריה וצהרון של ארגוןשלווה.
הגבעה נקראת על שם כוח החי"ש שלההגנה שישב במקום במלחמת העצמאות וחלש על כביש ירושלים–חברון (כיוםכביש 60), ובכך חסם את דרכו שלהלגיון הירדני לירושלים. הוקמה בנובמבר 1998 על אדמות בבעלותהימנותא.[8]. השכונה נבנתה ב-1998, חלקה בתי קבע וחלקה עדיין קראוונים. מונה מעל 30 משפחות.
השכונה נקראתמצפה-צורים והיא נבנתה בשנת 2008 על שטח שהיה פעם משתלה, ולכן ידועה יותר בשם שכונת המשתלות. היא מורכבת משני רחובות עיקריים התוחמים אותה וצמודה לגבול הצפוני של היישוב ומונה 24 בתים שנבנו בסגנון מדורג.
ביוני 2022 החלה בניית שכונתהיובל שנמצאת בגבול הצפון-מערבי של היישוב, בסמוך לשכונת גבעת העץ, שכונת מצפה צורים ולישיבת הר עציון. בתחילת אוקטובר 2025 השכונה אוכלסה והיא מונה כ-56 דירות שנבנו ב-4 בניינים.
ערך מורחב –גבעות (שכונה)עד למרץ 2025 הוגדרה גבעות כשכונה של אלון שבות, ואז הוכרזה כיישוב עצמאי במועצה האזורית גוש עציון.
ביישוב מוסדותחינוך,ישיבת הסדר (ישיבת הר עציון),ישיבה תיכונית (ישיבה תיכונית הר עציון לצעירים),מכללה (מכללת הרצוג),מכון צומת, סניףבני עקיבא, סניףאריאל, שישהבתי כנסת פעילים, גני ילדים ומעון לתינוקות, סניף שלקופת חולים מאוחדת וסניף שלקופת חולים כללית, מרכול, שני אולמות לשמחות, ספרייה מרכזית ומגרשי כדורסל, כדורגל וטניס המשרתים רבים מתושבי היישוב. בתי הספר היסודיים (וגםאולפנה לבנות) שבהם לומדים רוב תלמידי היישוב (וגם תלמידים מיישוביי גוש עציון האחרים) נמצאים בגבעה הצהובה הסמוכה ליישוב.
סמוך ליישוב נמצאים גם האתר הארכאולוגי של גבעת החי"ש (נקרא גם 'חרבת סאוויר') ובו שרידי יישוב יהודי מהמאה השלישית לפני הספירה ויקב גוש עציון.
אתר האינטרנט הרשמי של אלון שבות
אלון שבות (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
יותם ברגר,מסמך מ-1969 חושף: הצנזורה פסלה ידיעות על הקמת ההתנחלויות הראשונות כדי להימנע מביקורת ציבורית, באתרהארץ, 7 בספטמבר 2016
| ||||||||||||||||
